
פורסם לראשונה ב- 19.3.19
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
בּוּז بُوز וברבים אַבְּוַאז أبواز – פֶּה (בעיקר של חיות), לוע; חרטום, שפיץ
בדרך כלל השימוש במילה במובן פה של אדם הוא בזלזול, שכן זהו פה של חיה.
רויטל ביקשה את מילת היום שכן בפוסט שהיה לנו לא מזמן על: מְכַּשֶּר مكَشّر – זועף, כעוס, חמוץ פנים, השמטנו את הביטוי: בּוּז מְכַּשֶּר بُوز مكَشّر, כלומר אדם עם פה עקום, עם “פרצוף איכה”.
השורש הערבי ב.ו.ז (בגזרת ע”ו) עוסק בלוע ובפה. לא פעם הוא נכתב במדוברת כ- ב.ו.ט’ بوظ נחצי, שורש שמשמעותו: קרח, קור וגלידה. אין קשר למילת הגנאי העברית “בוז!”
* הפועל בַּוַּז بوّز בבניין השני – כעס, זעף; עיקם את פיו באי שביעות רצון; עשה פרצופים (כעוסים), היה מצוברח; קלקל, הרס
* בּוּזֶ אלטַּיַּארַה بُوز الطّيّارة – חרטום המטוס
* בוזֶ אלְאֶחְ’ס بُوز الأخس – פרצוף מגעיל, פרצוף מכוער, פרצוף “איכס”
* בוזֶ אלצֻּרְמַה / אלְגַזְמַה بُوز الصّرمة / الجزمة – פרצוף (פה) נעל
* בוזֶ אלְעֻ’רַאבּ بُوز الغراب – פה של עורב, מכוער
* לַוַא בּוּזֹה שִבְּרֵין / מִתְרֵין لوى بُوزه شبرين / مترين – עיקם את הפה שלו באי שביעות רצון (לאורך) שני שיברים (אורך של כף יש פתוחה מאגודל לזרת) / שני מטרים
* חַטֹּה פִי בוזֶ אלְמִדְפַע بُوز المدفع – הכניס אותו לגוב האריות, למקום מסוכן (מיל’: שם אותו בלוע התותח)
* סִדּ בּוּזַכּ! سدّ بُوزك – סתום ת’לוע!
בֹּקּ بقّ, פַם فم, תֻםּ تمّ או נִיע نيع
ומומלץ לקרוא את התגובה שכתב פה בהמשך הקורא J.J. Hirsch.