פחדן

פחדן
פעלים שמות תוארLeave a Comment on פחדן

פחדן

פחדן

פורסם לראשונה ב- 31.12.19

מרחבא
שלום לכולם,
***
אפתח עם הודעה:
פייסבוק חסם אותי, שלו, מלהגיב פה עד היום אחה”צ מכיוון שבפוסט שלנו שלשום רשמתי – ועוד בתגובות! – צמד מילים שפייסבוק פירש אותן כהסתה לרצח יהודים.
כל ניסיונותיי לשכנע את פייסבוק (הכל פה אוטומטי, לא הצלחתי להגיע לאדם בשר ודם כדי להסביר שאנו דף לימודי ושהדבר האחרון שאני עושה בחיים זה הטפה ו/או רצח יהודים) עלו בתוהו.
ולכן, עד הצהריים אתם מוזמנים להגיב, ואני רק אוכל לקרוא את תגובותיכם לבד, בחושך.
***
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה, שכתבה לנו:
“ח’ויפ זה פחדן, ח’ויפה מכשפה רעה”
אז מילת היום היא –
חַ’וִּיף خَوِّيف – פחדן, מוג לב
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ו.ף (בגזרת ע”ו) עוסק בפחדים:
* הפועל חַ’אף خاف בבניין הראשון – פחד, נחרד, נבהל
* חַ’אף עַלַא- خاف على – חשש ל-, דאג ל-, היה חרד ל-
* ח’וֹֹף خوف או ח’וֹפֶה خوفة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פחד
* יַא ח’וֹפִי עַלַא- يا خوفي على – אני חושש ל- (מיל’: הו פחדי על-)
* יא ח’וף! يا خوف – איזו זוועה, איזה פחד!
* חַ’איֶף خايف, במדוברת, חַ’אאִף خائف בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פוחד, מפחד; פחדן
* הפועל חַ’וַּף خوّف בבניין השני – הפחיד
* אִשִי בִּחַ’וֶּף! إشي بخوّف – דבר מבהיל, מפחיד
* תַחְ’וִיף تخويف, בצורת שם הפעולה של הבניין – הפחדה, טרור
* הפועל הספרותי אַחַ’אפַ أخاف בבניין הרביעי – הפחיד
* מֻחִ’יף مخيف, בצורת הבינוני הפועל – מפחיד
* הפועל תְחַ’וַּף تخوّف בבניין החמישי – פחד, נבהל
* מִתְחַ’וֶּף متخوّف, בצורת הבינוני הפועל – פוחד
* מַחַ’אפַה مخافة – יראה, מורא, פחד
* חַ’וַּאף خوّاف, במשקל בעלי המלאכה, או מִחְ’וַאף مِخواف – פחדן
* מַחַ’אוֶף مخاوف – סכנות, מקומות מסוכנים; חששות, פחדים
* קַלְבֹּה בִּדֻקּ מִנֶ אלְח’וֹף قلبه بدقّ من الخوف – לבו הולם מפחד
* בִּחַ’אף מִנֶ אלְעֵין بخاف من العين – חושש מעין הרע
* בח’אף מן חַ’יַאלֹה بخاف من خياله – פחד גדול, פוחד מהדמיון שלו
* בח’אף מן טִ’לֹּה بخاف من ظلّه – פוחד מהצל של עצמו
* בח’אף מן דֵילֹה بخاف من ديله – פוחד מהזנב שלו
* חַ’אף אַללָּה! خاف الله – איך אתה לא מתבייש? איך אתה מעז? (מיל’: פְּחד מאללה!)
* יְחַ’אף יִחְ’רִי לַא יְג’וּע يخاف يخري لا يجوع, או: יחַ’אף יַאכֹּל חַתַּא לַא יִחְ’רִי يخاف ياكل حتّى لا يخري – קמצן (מיל’: מפחד לחרבן כדי לא להיות רעב; מפחד לאכול כדי שלא לחרבן)
* אִללִּי מַא בִּחַ’אף מִן אַללָּה חַ’אף מִנֹּה اللّي ما بخاف من الله خاف منّه – היזהר ממי שאינו ירא שמיים שכן הוא לא יהסס לפגוע בך (מיל’: מי שאינו פוחד מאללה – פחד ממנו!)
* אִללִּי עַצַּ’תֹה חַיֶּה בִּיחַ’אף מִן גַ’רַּתֶ אלְחַבֶּל اللّي عَضّته حيّة بيخاف من جرّة الحبل – מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים (מיל’: מי שהכישו נחש מפחד מפעולת משיכת החבל)
* חַ’איֶף מִנֶ אלְפַקֶר וּעַאיֶש פִיה خايف من الفقر وعايش فيه – קמצן שמתקמצן על עצמו למרות שיש לו כסף (מיל’: פוחד מהעוני וחי בו)
* אִללִּי תְחַ’אף מִנֹּה מַא יְגִ’יש אַחְסַן מִנֹּה اللّي تخاف منّه ما يجيش أحسن منّه – דווקא אות דבר שפוחדים ממנו עשוי להתגלות כדבר מוצלח (מיל’: מי שאתה פוחד ממנו – לא יבוא טוב ממנו)
* גִ’בְּתֶ אלְאַקְרַע יְוַנִּסְנִי, כַּשַף רַאסּה וּחַ’וַּפְנִי جبت الأقرع يونّسني كشف راسه وخوّفني – נפלתי בפח; התאכזבתי (מיל’: הבאתי את הקרח כדי שישעשע אותי, אבל הוא חשף את ראשו והפחידני)
* אִללִּי בִּחַ’אף מִנֶ אלְעַפְרִית – בִּטְלַע לֹה اللّي بخاف من العفريت بطلع له – מי שחושש ממשהו – חששו מתאמת (מיל’: מי שפוחד מהשד – הוא צץ לו)
לא מצאתי אזכורים מילוניים או אינטרנטיים ל- ח’ויפה.
=-=-=-=-=
רגע של עברית:
פָּחַד, פחדתי, פחדו – בניין פעל (קל) בזמן עבר
פוחדת, פוחדת, פוחדים – בניין פעל בזמן בינוני פועל
אֶפְחַד, תפחד, תפחדי – בניין פעל בזמן עתיד (בשימוש, אך לא רב)
פְּחַד! – בניין פעל בזמן ציווי
מְפחד, מפחדת – בניין פיעל בזמן בינוני פועל
תְפַחד, תפחדי, נְפַחד – בניין פיעל בזמן עתיד
ומה עם זמני עבר וציווי בפיעל?
פיחד, פיחדתי, פיחדנו, או בציווי: פַּחֵד!
האם שמעתם עליהם? ככל הנראה לא.
הסיבה היא שבעברית קיימת בשורש פ.ח.ד תפוצה (כמעט) משלימה בין בניין פעל ל- פיעל:
פחדתי אתמול, אני פוחד/מפחד כעת, אני אֲפַחֵד מחר. המקף מציין את קו התפר בין הבניינים.
תפוצה משלימה בבלשנות: כאשר שני יסודות לשוניים אינם יכולים לבוא זה במקום זה, כלומר תמיד יש התניה במיקומו של היסוד המסוים.
=-=-=-=
לפני כמה ימים ציטטתי מַוַּאל (בלדה עממית. מואל הוא גם פתיח מוזיקלי) מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.
והיצירה הזו, שהיא סוג של יצירת מופת בעיניי, כוללת מואל נוסף.
את המואל של היום אפשר לשמוע מדקה 4:20 בקישור הבא:
لقيت طيرة بتتألّم ونار حامية بتكويها – לַקֵית טֵירַה בְּתִתְאַלֶּם וּנַאר חַאמְיַה בְּתִכְּוִיהַא
على عود الحطب واقفَة وشوك الدّنيا حواليها – עַלַא עוּדֶ אלְחַטַבּ וַאקְפַה וּשוֹכֶּ אלדֻּנְיַא חַוַאלֵיהַא
وصيّاد القدَر واقف وبرصاصه حيرميها – וּצַיַּאדֶ אלְקַדַר וַאקֶף וּבִּרְצַאצֹה חַיִרְמִיהַא
سألت عليها، بدّي أعرف لمين هيّ ومين لها – סַאַלְתֶ עַלֵיהַא, בִּדִּי אַעְרֶף לִמִין הִיַּ וּמִין לִהַא
قالوا لي الأمّ سايباها وأبوها كمان ناسيها – קַאלוּא לִי אֶלְאֻםּ סַאיְבַּאהַא וּאַבּוּהַא כַּמַאן נַאסִיהַא
يا عيني – יַא עֵינִי
פגשתי ציפור סובלת, כשאש חמה צורבת אותה
עומדת על ענף של עץ, וקוצי העולם סביבה
צייד הגורלות עומד, ועם רובהו יירֶה בה
שאלתי עליה, רציתי לדעת למי היא ומי לה
אמרו לי שאמה עזבה אותה ואביה גם שכח ממנה
אוי לי
ضحيّة في الدّنيا، يا خوفي الوحدة تضنيها – צַ’חִיַּה פִי אֶלדֻּּנְיַא, יַא ח’וֹפִי אֶלְוִחְדַה תִצְ’נִיהַא
ده لو هبّ الهوا ليلة، مسير العود يميل بها – דַה לַוּ הַבֶּ אלְהַוַא לֵילַה, מַסִירֶ אלְעוּד יְמִיל בִּהַא
وقولت يا ربّي! ساعدني عشان اقدر انجّيها – וּקוּלְתֶ יַא רַבִּי סַאעֶדְנִי עַשַאן אַקְדַר אַנַגִּיהַא
شاورت بإيدي أنادي لها، وجاتني وخدت بإديها – שַאוַרְתֶ בְּאִידִי אַנַאדִי לְהַא, וּגַאתְנִי וּחַ’דְתֶ בְּאִידֵיהַא
وبنيت العشّ في العالي، وكان قصدي أعلّيها – וּבַּנֵיתֶ אלְעֶשּ פִי אלְעַאלִי, וּכַּאן קַצְדִי אַעַלִּיהַא
ولمّا عشّشت جنبي وشوفت الفرح في عينيها – וּלַמַּא עַשֶּשֶת גַנְבִּי וּשוּפְתֶ אלְפַרְחֶ פִי עֵינֵיהַא
فتحْت لحبّها قلبي، وقولت يا ربّ! خلّيها – פַתַחְתֶ לְחֻבְּהַא קַלְבִּי, וּקוּלְתֶ יַא רַבּ! חַ’לִּיהַא
קורבן בעולם, אני חושש שהבדידות תתיש אותה
אם תִּשּוב הרוח בלילה, תנועת הענף תפיל אותה
אמרתי: אלוהיי, עזור לי כדי שאוכל להציל אותה
סימנתי בידי לקרוא לה, היא באה אלי ולקחתי את ידיה
בניתי קן גבוה, והתכוונתי לרומם אותה
כשהיא קיננה לידי וראיתי את השמחה בעיניה
פתחתי לאהבתה את ליבי, ואמרתי: אלוהיי, שמור עליה
وخدت من الشجر ورقه، عجنته الحنّة أحنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלשַּגַר וַרַקֹה, עַגַנְתֹה אֶלְחִנַּה אַחַנִּיהַא
وخدت من العنب خمره، عشان أشرب وأسقيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעִנַבּ חַ’מְרֹה, עַשַאן אַשְרַבּ וּאַסְקִיהַא
وخدت من العسل شهْده، عشان تاكل وأغذّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעַסַל שַהְדֹה, עַשַאן תַאכֹּל וּאַעַ’דּ’יהַא
وخدت من الهوى غنوة، بصوت النّاي أغنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְהַוַא עִ’נְוַה, בְּצוֹתֶ אלנַּאי אַעַ’נִּיהַא
وجبت الورد من البلدي، عملته تاج يحلّيها – וּגִבְּתֶ אלְוַרְדֶ מִנֶ אלְבַּלַדִי, עַמַלְתֹה תַאג יְחַלִּיהַא
وجبت بْخور من الجاوي، أبخّرها وأرْقيها – וּגִבְּתֶ בְּח’וּר מִנֶ אלְגַאוִי, אַבַּחַּ’רְהַא וּאַרְקִיהַא
وجبت حرير من الهندي، عملته سْتار يداريها – וּגִבְּתֶ חַרִיר מִנֶ אלְהִנְדִי, עַמַלְתֹה סְתַאר יְדַארִיהַא
وليلة في العشا جا لها واحد تاني يناديها – וּלֵילַה פִי אלְעֶשַא גַא לְהַא וַאחֶד תַאנִי יְנַאדִיהַא
سابتني للّي كان، وحدي، ونِزلت له برجليها – סַאבֶּתְנֵי לִלִּי כַּאן, וַחְדִי, וּנִזְלֶת לֹה בְּרִגְלֵיהַא
לקחתי מהעץ את עליו, הכנתי מהם חינה וצבעתיה
לקחתי מהענב את יינו, כדי שאשתה ואשקה אותה
לקחתי מהדבש את יערתו, כדי שתאכל ואזִין אותה
לקחתי מהאהבה שיר, עם מנגינת חליל אשיר אותו
הבאתי פרחים מהכפרי, הכנתי מהם כתר לְיַפּות אותה
הבאתי קטורת ובשמים, כדי לבשמה ולטפחה
הבאתי משי מההודי, הכנתי ממנו וילון להסתיר אותה
ובלילה, בערב, הגיע אליה מישהו אחר שקרא לה
והיא נטשה אותי כבמצבי הקודם, לבדי, וירדה אליו ברגליה
(התרגום שלי. שָלֵו)
כמה הערות:
ראשית, השיר הוא במדוברת מצרית, שמצד אחד מזכירה את הניב המקומי פה ומצד שני שונה ממנו כמעט בכל היבט…
שנית, מוזכרת במואל החינה. אז חינה, למי שיודע ולמי שלא, היא מעין משחה שמופקת מעלים של צמח מרפא, והיא משמשת כתרופה או כאיפור. היא גם סגולה למזל טוב ולשפע ולכן הטקס לפני החתונה נקרא חינה (חִנַּה حنّة). לפיכך, העץ המוזכר באותה שורה הוא צמח החינה (כן, זה שמו).
איזו יצירת מופת!
והנה גרסה הרבה יותר דרמטית ומצמררת של הזמר המצרי חַכִּים (שמו המלא עַבְּדֶ אלְחַכִּים עַבְּדֶ אלצַּמַד כַּאמֶל عبد الحكيم عبد الصّمد كامل):
או פה:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top