פחד

פחד
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on פחד

פחד

פחד

פורסם לראשונה ב- 16.10.20

מרחבא
שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:

“האם ח’וף זה גם פחד וגם חשש?”
אז מילת היום היא –
ח’וֹף خوف – פַּחַד
היה לנו בעבר פוסט על השורש:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה, שכתבה לנו:

“ח’ויפ זה פחדן, ח’ויפה מכשפה רעה”
אז מילת היום היא –
חַ’וִּיף خَوِّيف – פחדן, מוג לב
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ו.ף (בגזרת ע”ו) עוסק בכל קשת הפחדים.
בעברית הוא אינו קיים.
* הפועל חַ’אף خاف בבניין הראשון – פחד, נחרד, נבהל
* חַ’אף עַלַא- خاف على – חשש ל-, דאג ל-, היה חרד ל-
* ח’וֹֹף خوف או ח’וֹפֶה خوفة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פחד
* יַא ח’וֹפִי עַלַא- يا خوفي على – אני חושש ל- (מיל’: הו פחדי על-)
* יא ח’וף! يا خوف – איזו זוועה, איזה פחד!
* חַ’איֶף خايف, במדוברת, חַ’אאִף خائف בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פוחד, מפחד; פחדן
* הפועל חַ’וַּף خوّف בבניין השני – הפחיד
* אִשִי בִּחַ’וֶּף! إشي بخوّف – דבר מבהיל, מפחיד
* תַחְ’וִיף تخويف, בצורת שם הפעולה של הבניין – הפחדה, טרור
* הפועל הספרותי אַחַ’אפַ أخاف בבניין הרביעי – הפחיד
* מֻחִ’יף مخيف, בצורת הבינוני הפועל – מפחיד
* הפועל תְחַ’וַּף تخوّف בבניין החמישי – פחד, נבהל
* מִתְחַ’וֶּף متخوّف, בצורת הבינוני הפועל – פוחד
* מַחַ’אפַה مخافة – יראה, מורא, פחד
* מַחַ’אפַתֶ אללָּה مخافة الله – יראת אלוהים
* חַ’וַּאף خوّاف, במשקל בעלי המלאכה, או מִחְ’וַאף مِخواف – פחדן
* חַ’וְפַאן خوفان או חַ’יְפַאן خيفان – פוחד, פחדן
* מַחַ’אוֶף مخاوف – סכנות, מקומות מסוכנים; חששות, פחדים
* קַלְבֹּה בִּדֻקּ מִנֶ אלְח’וֹף قلبه بدقّ من الخوف – לבו הולם מפחד
* בִּחַ’אף מִנֶ אלְעֵין بخاف من العين – חושש מעין הרע
* בח’אף מן חַ’יַאלֹה بخاف من خياله – פחד גדול, פוחד מהדמיון שלו
* בח’אף מן טִ’לֹּה بخاف من ظلّه – פוחד מהצל של עצמו
* בח’אף מן דֵילֹה بخاف من ديله – פוחד מהזנב שלו
* חַ’אף אַללָּה! خاف الله – איך אתה לא מתבייש? איך אתה מעז? (מיל’: פְּחד מאללה!)
* יְחַ’אף יִחְ’רִי לַא יְג’וּע يخاف يخري لا يجوع, או: יחַ’אף יַאכֹּל חַתַּא לַא יִחְ’רִי يخاف ياكل حتّى لا يخري – קמצן (מיל’: מפחד לחרבן כדי לא להיות רעב; מפחד לאכול כדי שלא לחרבן)
* אִללִּי מַא בִּחַ’אף מִן אַללָּה חַ’אף מִנֹּה اللّي ما بخاف من الله خاف منّه – היזהר ממי שאינו ירא שמיים שכן הוא לא יהסס לפגוע בך (מיל’: מי שאינו פוחד מאללה – פחד ממנו!)
* אִללִּי עַצַּ’תֹה חַיֶּה בִּיחַ’אף מִן גַ’רַּתֶ אלְחַבֶּל اللّي عَضّته حيّة بيخاف من جرّة الحبل – מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים (מיל’: מי שהכישו נחש מפחד מפעולת משיכת החבל)
* חַ’איֶף מִנֶ אלְפַקֶר וּעַאיֶש פִיה خايف من الفقر وعايش فيه – קמצן שמתקמצן על עצמו למרות שיש לו כסף (מיל’: פוחד מהעוני וחי בו)
* אִללִּי תְחַ’אף מִנֹּה מַא יְגִ’יש אַחְסַן מִנֹּה اللّي تخاف منّه ما يجيش أحسن منّه – דווקא אות דבר שפוחדים ממנו עשוי להתגלות כדבר מוצלח (מיל’: מי שאתה פוחד ממנו – לא יבוא טוב ממנו)
* גִ’בְּתֶ אלְאַקְרַע יְוַנִּסְנִי, כַּשַף רַאסּה וּחַ’וַּפְנִי جبت الأقرع يونّسني كشف راسه وخوّفني – נפלתי בפח; התאכזבתי (מיל’: הבאתי את הקרח כדי שישעשע אותי, אבל הוא חשף את ראשו והפחידני)
* בִּיחַ’אף מִנֶ אלדִּיכּ וּמִן זַעְבּוּבֶּתֶ אלְאִבְּרִיק بيخاف من الدّيك ومن زعبوبة الإبريق – פחדן (מיל’: פוחד מהתרנגול ומהזרבובית של הקומקום). תודה לקוראת גילה יונה
* אִללִּי בִּחַ’אף מִנֶ אלְעַפְרִית – בִּטְלַע לֹה اللّي بخاف من العفريت بطلع له – מי שחושש ממשהו – חששו מתאמת (מיל’: מי שפוחד מהשד – הוא צץ לו)
לא מצאתי אזכורים מילוניים או אינטרנטיים ל- ח’ויפה.
נסיים עם הלצה חביבה:
– איך קוראים לשגריר רוסיה ב(בחרו אתם את המדינה, זה לא באמת משנה)?
– נִיכּוֹ בַּלַאח’וֹף نيكو بلاخوف (נשמע שם רוסי, אבל התרגום המילולי: זי-ין אותו בלי פחד!)
=-=-=-=-=
רגע של עברית:
הוא פָּחַד, אני פחדתי, הם פחדו – בניין פָּעַל (קל) בזמן עבר
פוחדת, פוחדת, פוחדים – בניין פעל בזמן בינוני פועל
אני אֶפְחַד, אתה תפחד, את תפחדי – בניין פעל בזמן עתיד (בשימוש, אך לא רב)
פְּחַד! – בניין פעל בזמן ציווי
מְפחד, מפחדת – בניין פיעל בזמן בינוני פועל
תְפַחד, תפחדי, נְפַחד – בניין פיעל בזמן עתיד
ומה עם זמני עבר וציווי בפיעל?
פיחד, פיחדתי, פיחדנו, או בציווי: פַּחֵד!
האם שמעתם עליהם? ככל הנראה לא.
הסיבה היא שבעברית קיימת בשורש פ.ח.ד תפוצה (כמעט) משלימה בין בניין פעל ל- פיעל:
פחדתי אתמול, אני פוחד/מפחד כעת, אני אֲפַחֵד מחר. המקף מציין את קו התפר בין הבניינים.
תפוצה משלימה בבלשנות: כאשר שני יסודות לשוניים אינם יכולים לבוא זה במקום זה, כלומר תמיד יש התניה במיקומו של היסוד המסוים.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
ערביט
0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x