פחד

פחד
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on פחד

פחד

פחד

פורסם לראשונה ב- 16.10.20

מרחבא
שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, שכתבה לנו:

“האם ח’וף זה גם פחד וגם חשש?”
אז מילת היום היא –
ח’וֹף خوف – פַּחַד
היה לנו בעבר פוסט על השורש:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת אסתר ספדיה, שכתבה לנו:

“ח’ויפ זה פחדן, ח’ויפה מכשפה רעה”
אז מילת היום היא –
חַ’וִּיף خَوِّيف – פחדן, מוג לב
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
השורש הערבי ח’.ו.ף (בגזרת ע”ו) עוסק בכל קשת הפחדים.
בעברית הוא אינו קיים.
* הפועל חַ’אף خاف בבניין הראשון – פחד, נחרד, נבהל
* חַ’אף עַלַא- خاف على – חשש ל-, דאג ל-, היה חרד ל-
* ח’וֹֹף خوف או ח’וֹפֶה خوفة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פחד
* יַא ח’וֹפִי עַלַא- يا خوفي على – אני חושש ל- (מיל’: הו פחדי על-)
* יא ח’וף! يا خوف – איזו זוועה, איזה פחד!
* חַ’איֶף خايف, במדוברת, חַ’אאִף خائف בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פוחד, מפחד; פחדן
* הפועל חַ’וַּף خوّف בבניין השני – הפחיד
* אִשִי בִּחַ’וֶּף! إشي بخوّف – דבר מבהיל, מפחיד
* תַחְ’וִיף تخويف, בצורת שם הפעולה של הבניין – הפחדה, טרור
* הפועל הספרותי אַחַ’אפַ أخاف בבניין הרביעי – הפחיד
* מֻחִ’יף مخيف, בצורת הבינוני הפועל – מפחיד
* הפועל תְחַ’וַּף تخوّف בבניין החמישי – פחד, נבהל
* מִתְחַ’וֶּף متخوّف, בצורת הבינוני הפועל – פוחד
* מַחַ’אפַה مخافة – יראה, מורא, פחד
* מַחַ’אפַתֶ אללָּה مخافة الله – יראת אלוהים
* חַ’וַּאף خوّاف, במשקל בעלי המלאכה, או מִחְ’וַאף مِخواف – פחדן
* חַ’וְפַאן خوفان או חַ’יְפַאן خيفان – פוחד, פחדן
* מַחַ’אוֶף مخاوف – סכנות, מקומות מסוכנים; חששות, פחדים
* קַלְבֹּה בִּדֻקּ מִנֶ אלְח’וֹף قلبه بدقّ من الخوف – לבו הולם מפחד
* בִּחַ’אף מִנֶ אלְעֵין بخاف من العين – חושש מעין הרע
* בח’אף מן חַ’יַאלֹה بخاف من خياله – פחד גדול, פוחד מהדמיון שלו
* בח’אף מן טִ’לֹּה بخاف من ظلّه – פוחד מהצל של עצמו
* בח’אף מן דֵילֹה بخاف من ديله – פוחד מהזנב שלו
* חַ’אף אַללָּה! خاف الله – איך אתה לא מתבייש? איך אתה מעז? (מיל’: פְּחד מאללה!)
* יְחַ’אף יִחְ’רִי לַא יְג’וּע يخاف يخري لا يجوع, או: יחַ’אף יַאכֹּל חַתַּא לַא יִחְ’רִי يخاف ياكل حتّى لا يخري – קמצן (מיל’: מפחד לחרבן כדי לא להיות רעב; מפחד לאכול כדי שלא לחרבן)
* אִללִּי מַא בִּחַ’אף מִן אַללָּה חַ’אף מִנֹּה اللّي ما بخاف من الله خاف منّه – היזהר ממי שאינו ירא שמיים שכן הוא לא יהסס לפגוע בך (מיל’: מי שאינו פוחד מאללה – פחד ממנו!)
* אִללִּי עַצַּ’תֹה חַיֶּה בִּיחַ’אף מִן גַ’רַּתֶ אלְחַבֶּל اللّي عَضّته حيّة بيخاف من جرّة الحبل – מי שנכווה ברותחים נזהר בצוננים (מיל’: מי שהכישו נחש מפחד מפעולת משיכת החבל)
* חַ’איֶף מִנֶ אלְפַקֶר וּעַאיֶש פִיה خايف من الفقر وعايش فيه – קמצן שמתקמצן על עצמו למרות שיש לו כסף (מיל’: פוחד מהעוני וחי בו)
* אִללִּי תְחַ’אף מִנֹּה מַא יְגִ’יש אַחְסַן מִנֹּה اللّي تخاف منّه ما يجيش أحسن منّه – דווקא אות דבר שפוחדים ממנו עשוי להתגלות כדבר מוצלח (מיל’: מי שאתה פוחד ממנו – לא יבוא טוב ממנו)
* גִ’בְּתֶ אלְאַקְרַע יְוַנִּסְנִי, כַּשַף רַאסּה וּחַ’וַּפְנִי جبت الأقرع يونّسني كشف راسه وخوّفني – נפלתי בפח; התאכזבתי (מיל’: הבאתי את הקרח כדי שישעשע אותי, אבל הוא חשף את ראשו והפחידני)
* בִּיחַ’אף מִנֶ אלדִּיכּ וּמִן זַעְבּוּבֶּתֶ אלְאִבְּרִיק بيخاف من الدّيك ومن زعبوبة الإبريق – פחדן (מיל’: פוחד מהתרנגול ומהזרבובית של הקומקום). תודה לקוראת גילה יונה
* אִללִּי בִּחַ’אף מִנֶ אלְעַפְרִית – בִּטְלַע לֹה اللّي بخاف من العفريت بطلع له – מי שחושש ממשהו – חששו מתאמת (מיל’: מי שפוחד מהשד – הוא צץ לו)
לא מצאתי אזכורים מילוניים או אינטרנטיים ל- ח’ויפה.
נסיים עם הלצה חביבה:
– איך קוראים לשגריר רוסיה ב(בחרו אתם את המדינה, זה לא באמת משנה)?
– נִיכּוֹ בַּלַאח’וֹף نيكو بلاخوف (נשמע שם רוסי, אבל התרגום המילולי: זי-ין אותו בלי פחד!)
=-=-=-=-=
רגע של עברית:
הוא פָּחַד, אני פחדתי, הם פחדו – בניין פָּעַל (קל) בזמן עבר
פוחדת, פוחדת, פוחדים – בניין פעל בזמן בינוני פועל
אני אֶפְחַד, אתה תפחד, את תפחדי – בניין פעל בזמן עתיד (בשימוש, אך לא רב)
פְּחַד! – בניין פעל בזמן ציווי
מְפחד, מפחדת – בניין פיעל בזמן בינוני פועל
תְפַחד, תפחדי, נְפַחד – בניין פיעל בזמן עתיד
ומה עם זמני עבר וציווי בפיעל?
פיחד, פיחדתי, פיחדנו, או בציווי: פַּחֵד!
האם שמעתם עליהם? ככל הנראה לא.
הסיבה היא שבעברית קיימת בשורש פ.ח.ד תפוצה (כמעט) משלימה בין בניין פעל ל- פיעל:
פחדתי אתמול, אני פוחד/מפחד כעת, אני אֲפַחֵד מחר. המקף מציין את קו התפר בין הבניינים.
תפוצה משלימה בבלשנות: כאשר שני יסודות לשוניים אינם יכולים לבוא זה במקום זה, כלומר תמיד יש התניה במיקומו של היסוד המסוים.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top