פירור

פירור
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פירור

פירור

פירור

פורסם לראשונה ב- 26.1.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי Moran Tal, שכתבה לנו:
“אשמח לפוסט על המילה فتافيت ביחיד فتفوتة פירורים…
לדעתי זה קשור לאוכל פתות התימני
ומזכיר לי גם פספוסה”
אז מילת היום היא –
פַתְפוּתֶה فَتْفُوتة וברבים פַתַאפִית فتافيت – פירור, חתיכה קטנה מאוד; מעט מאוד
לשמיעה:

השורש הערבי המרובע פ.ת.פ.ת, הקשור קשר הדור – באופן צפוי – לשורש פ.ת.ת (בגזרת הכפולים) עוסק בפירורים, בעיקר של לחם, ובכך הוא זהה לשורש המקביל לו בעברית, שעוסק בפתיתים, שהם כמו פירורים, ובלחם עצמו: המילה פַּת לחם והמילה הפופולארית פיתה, שלרוב הישראלים היא נשמעת ערבית, אבל כבר אמרו חכמים ממני שאין p בערבית, ולכן זו אינה יכולה להיות מילה ערבית. זו מילה ממקור ארמי: פִּתָּא.
ומצטט לנו בהקשר הקורא @Yisrael Yaacov:
ויקרא ב פסוקים 5- 6: ה וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה. ו פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים וְיָצַקְתָּ עָלֶיהָ שָׁמֶן מִנְחָה הִוא.
-0-0-0-
גם הפתות התימני נגזר משורש זה, כפי שציינה מורן.
השורש פתפת הוא בעיקרו במדוברת, בעוד פתת הוא ספרותי.
אגב, צורת היחיד בעברית של פְּתִיתים היא פָּתִית, ורק בסמיכות פְּתִית-, כמו פְּתית-שלג.
* הפועל פַתַּ فتّ בבניין הראשון – פורר, כתש
* פַתּ فتّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מרק או דייסה עם פירורי לחם או פתיתים
* פַתַּה فتّة, בצורת הנקבה – פתיתי/פירורי לחם; גוש תמרים
* הפועל פַתַּת فتّت בבניין השני – פורר, כתש, גרס
* תַפְתִית تفتيت, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פעולת הפירור; התפוררות, בליה, קורוזיה
* הפועל פַתְפַת فتفت, על דרך הבניין השני – פורר, כתש; פורר לחם כדי לשים במרק; ריסק לחתיכות
* הפועל תַפַתַּתַ تفتّت בבניין החמישי או אִנְפַתַּ انفتّ בבניין השביעי – התפורר, התרסק, נשבר לרסיסים, לחתיכות
* פֻתַאתַה فتاتة וברבים פֻתַאת فتات, או פַתִיתַה فتيتة וברבים פַתַאאִת فتائت – פרור, פתית
* בֻּכַּאא’ יֻפַתֶּתֶ אלְקֻלוּבּ بكاء يفتّت القلوب – בכי שובר/קורע (מפורר) לבבות
=-=-=
על פספוס היה לנו פוסט בעבר, ואין לו קשר ישיר למילת היום:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת חרות שטרית, שכתבה לנו:
“עוד הצעה לפוסט, והפעם מהז’אנר של מילים מערבית שנכנסו לסלנג הישראלי: פספוס = קטנטן”
אז מילת היום היא –
פַסְפוּס فَسْفُوس וברבים פַסַאפִיס فَسافيس – קטנצ’יק, צעיר, קטן, זעיר, “טירון”, מתחיל; חסר מעמד
🎵

השורש הערבי המרובע פ.ס.פ.ס קיים (רק) במדוברת בשתי מילים (לפחות אלו שמצאתי): מילת היום, ואחותה בצורת הנקבה:
פַסְפוּסַה فَسْفُوسة וברבים פַסַאפִיס فَسافيس – פריחה על העור, פצעון, אבעבועה (וכמובן, באופן טבעי, נקבה של קטנצ’יק, צעיר וכו’)
הוסיף בזמנו לפוסט הקורא Avshalom Farjun:
התאוריה שלי היא שמקור המילה הוא המילה פֻסַיְפִסַאא فُسَيْفِسَاء – פסיפס, שמקורה במילה היוונית “פסיפוס”.
כלומר פספוס, כמו אבן קטנה ממרכיבי הפסיפס.
והקורא Amjad Atamna:
אני חושב שיש טעות בפירוש המילה.
ידוע לי שהמילה פספוס فسفوس היא הקטנה (تصغير) של המילה فسفس.
فسفس הוא שמה ציפור קטנת מימדים במיוחד “طائر الفسفس” ומכאן הביטוי.
בהקשר זה העיר @עידו כהן: זה השם של הציפורים פשוש (לפי ויקיפדיה: פציה רשיקה فصية رشيقة) וצופית (כנ”ל: סיניריס سينيريس).
התמונה: ליתוגרפיה של Heinrich Merte
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top