פלא

פלא
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on פלא

פלא

פלא

פורסם ב- 23.12.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Yogev Avraham.
אז מילת היום היא –
מֻעְגִ’זַה مُعْجِزَة וברבים מֻעְגִ’זַאת معجزات – נס, פלא; מופת שמתבצע על-ידי נביא
לשמיעה:

יוגב שלח לי קישור לריאיון באורך 8 דקות מערוץ אלג’זירה מ- 21.11.21, במסגרת יום הילד הבינלאומי שצוין יום קודם לכן ברחבי העולם.
כותרתו:
אלטפל רמצ’אן אבו ג’זר, מעג’זת אלשער מן ע’זה
מוהבה פי אלשער ואלאדאא’ תתלא’לא’ מן ע’זה…
الطفل رمضان أبو جزر.. معجزة الشعر من غزة
موهبة في الشعر والأداء تتلألأ من غزة…
הילד רמצ’אן אבו ג’זר, פלא השירה מֵעזה
כישרון מנצנץ מעזה בשירה ובביצוע…
=-=-=
שירה – אין הכוונה לזמרה, עם מוזיקה א-לה “כוכב נולד”, כי אם שירה כז’אנר ספרותי, א-לה ביאליק.
זהו חלקו הראשון של הריאיון; אין בכוונתי לתמלל פה שמונה דקות… ?:
אטלק עליה אלעדיד מן אלאלקאב: אלשאער אלצע’יר, אלמעלם אלצע’יר, עאלם אלמסתקבל
אלטפל מעג’זה, איצ’ן כמאן נואר (חסן/יזבכ).
אטלק עליה כמאן איצ’ן ח’אלד אלח’וארזמי אלצע’יר ואיצ’ן ספיר פלסטין.
הו פי אלסאבעה מן אלעמר, שע’וף באלקאא’ אלשער ואיצ’ן באלח’טאבה ורואית אלקצצ.
דעונא נתערף עליה פי הד’א אלתקריר ומן ת’מה נעוד ללחדית’ מעה:
יעני ראא’ע, נסתמע אליה ויסתמע ויצ’חכ אלאאן באלתאכיד, מוהבה אלפצאחה, אלשאער אלצע’יר, כמא ילקב אלטפל רמצ’אן אבו ג’זר
מענא אלאאן מבאשרה מן ע’זה, צבאח אלח’יר!
צבאח אלנור
יא אהלן וסהלן ברמצ’אן. רמצ’אן, מא הי קצת אלחב מע אלשער ואלח’טאבה, חדת’נא!
אנא, ח’אלתה, מן למן אנא כנת צע’יר, באבא ומאמא כתיר תעבוא עלי עשאן יח’לוני אחב הד’ה אלאשיאא’.
וברצ’ו אנא למן כאן עמרי סנתין ונצ אנא אלקית ח’טבה פי ג’אמע כביר ענא פי רפח.
אלנאס למן שאפוני, קאלוא כיף יעני סבחאן אללה, מא שאא’ אללה, הדא ולד צע’יר, עמרה סנתין ונצ, ובחכי, מש ח’ג’לאן מנא ולא אשי, ממיז. ואת’ק פי נפסה וכל אשי.
לכן אנא בקול להם:
אנט’ר אלא עקל אלפתא לא ג’סמה
פאלמרא’ יכבר באלפעאל ויצע’ר
צח, אנא צע’יר פי אלסן, לכן אנא עקלי כביר ואנא ממיז.
טבען!
מא שאא’ אללה ענכ!
מא פי אחלא מנכ!
… מוהבתי, וצרת אחב הד’ה אלאשיאא’.
טיב, רמצ’אן, אללה יח’לי לכ מאמא ובאבא אול שי, ואנת פעלן תסתאהל ותסתחק, מא שאא’ אללה ענכ.
אלאטפאל פי עמרכ, מנהם יעני מן יהתם באללעב אכת’ר, יהתם באלאלעאב אלאלכתרוניה. אנת אלא תפתקד מת’ל הד’ה אלאלעאב אחיאנן? או תסתטיע אן תוסט בין אלשער ואלח’טאבה ואללעב?
אנא, עמה, דאימן בקרא כתב, לאנה אלקראאה ע’ד’אא’ ללעקל, זי מא אחנא מנע’ד’י חאלנא,
לכן אלקראאה ע’ד’אא’ ללעקל.
פאנא צרת אקרא קצצ וכתב, ויעני צרת אכתב תעאביר ותעלמת כת’יר לע’ה ערביה.
לכן באלנסבה ללאולאד אללי בלעבוא אלאלעאב אלאלכתרוניה אנא בנצחהם אנהם מא ילעבוהא, לאנה הד’ה חתח’רב עקלהם וחתאח’ד תמיזהם.
צח, אנתו שאיפיני אנא ממיז. אנא ממיז עשאני בתפרג’ש ע אלתלפזיון, ולא בלעבש מע אצחאבי או בקעדש מע באבא ומאמא? לא!
אנא בכיף, לכן אלסר פי הד’א אלמוצ’וע אני בנט’ם וקתי. בח’לץ דראסתי ובלעב בכיףףףף טול אליום.
לכן אנא בנצחהם אנהם חתא לו פי וקת אללעב מא יט’לוהמש ילעבוא אלאלעאב אלאלכתרוניה.
רמצ’אן, פיני אח’ברכ שי? ואנת עם תחכי אנא יעני מא בדי אוקפכ, צראחה,
מא שאא’ עליכ קדישכ מנטלק, וקדיש ענדכ חצ’ור ע אלשאשה.
רמצ’אן, שו בדכ תציר בס תכבר?
אנא יא ח’אלתה מא בדי אציר אנסאן עאדי.
אנא בדי אציר אנסאן עט’ים,
אתרכ בצמה, אתרכ את’ר,
אח’לי אלנאס יתעלמוא מני אלאשי אלצח, ואכון אלקדוה לאלהם.
أُطلق عليه العديد من الألقاب: الشّاعر الصّغير، المعلّم الصّغير، عالم المستقبل
الطّفل معجزة، أيضًا كمان نوّار (حسن/يزبك).
أطلق عليه كمان أيضًا خالد الخوارزمي الصّغير وأيضًا سفير فلسطين.
هو في السّابعة من العمر، شغوف بإلقاء الشّعر وأيضًا بالخطابة ورواية القصص.
دعونا نتعرّف عليه في هذا التّقرير ومن ثمّة نعود للحديث معه:
أنّك يا أبا القاسم حين تمدح
فإن الشّعر لا ينتهي بانتهاء الإنشاد
وذلك لأنّك من أنفسنا ولأنّه كان عزيزًا عليك ما عنتنا
ولأنّك كنت حريصًا علينا
ولأنّك كنت فأل هذه الأمّة الحسن
فكنت متعباً مثلنا ومظلومًا مثلنا ومنفيًّا مثلنا ومكذّبًا ومكذوبًا عليك مثلنا
ثمّ انتصرت
يعني رائع، نستمع إليه ويستمع ويضحك الآن بالتّأكيد، موهبة الفصاحة، الشّاعر الصّغير، كما يلقّب الطّفل رمضان أبو جزر
معنا الآن مباشرة من غزّة، صباح الخير!
صباح النّور
يا أهلًا وسهلًا برمضان. رمضان، ما هي قصّة الحبّ مع الشّعر والخطابة، حدّثنا!
أنا، خالته، من لمّن أنا كنت صغير، بابا وماما كتير تعبوا عليَّ عشان يخلّوني أحبّ هذه الأشياء.
وبرضو أنا لمّن كان عمري سنتين ونصّ أنا ألقيت خطبة في جامع كبير عنّا في رفح.
النّاس لمن شافوني، قالوا كيف يعني سبحان الله، ما شاء الله، هدا ولد صغير، عمره سنتين ونصّ، وبحكي، مش خجلان منّا ولا إشي، مميّز. واثق في نفسه وكلّ إشي.
لكن أنا بقول لهم:
(فَ)انْظُرْ إِلَى عَقْلِ الفَتَى لا جِسْمِهِ
فَالْمَرْءُ يَكْبُرُ بِالْفِعَالِ وَيَصْغُرُ
صحّ، أنا صغير في السّنّ، لكن أنا عقلي كبير وأنا مميّز.
طبعًا!
ما شاء الله عنّك!
ما في أحلى منّك!
… موهبتي، وصرت أحبّ هذه الأشياء.
طيّب، رمضان، الله يخلّي لك ماما وبابا أوّل شي، وانت فعلًا تستأهل وتستحقّ، ما شاء الله عنّك.
الأطفال في عمرك، منهم يعني من يهتمّ باللّعب أكثر، يهتمّ بالألعاب الالكترونيّة. انت ألا تفتقد مثل هذه الألعاب أحيانًا؟ أو تستطيع أن توسّط بين الشّعر والخطابة واللّعب؟
أنا، عمّه، دايمًا بقرا كتب، لأنّه القراءة غذاء للعقل، زيّ ما احنا منغذّي حالنا،
لكن القراءة غذاء للعقل.
فأنا صرت أقرا قصص وكتب، ويعني صرت أكتب تعابير وتعلّمت كثير لغة عربيّة.
لكن بالنّسبة للأولاد اللّي بلعبوا الألعاب الالكترونيّة أنا بنصحهم إنّهم ما يلعبوها، لأنّه هذه حتخرّب عقلهم وحتاخد تميّزهم.
صحّ، انتو شايفيني أنا مميّز. أنا مميّز عشاني بتفرجش ع التّلفزيون، ولّا بلعبش مع أصحابي أو بقعدش مع بابا وماما؟ لا!
أنا بكيّف، لكن السّرّ في هذا الموضوع إنّي بنظّم وقتي. بخلّص دراستي وبلعب بكيّفففف طول اليوم.
لكن أنا بنصحهم إنّهم، حتّى لو في وقت اللّعب ما يظلّوهمش يلعبوا الألعاب الالكترونيّة.
رمضان، فيني أخبّرك شي؟ وانت عم تحكي أنا يعني ما بدّي أوقّفك، صراحة،
ما شاء عليك قدّيشك منطلق، وقدّيش عندك حضور ع الشّاشة.
رمضان، شو بدّك تصير بس تكبر؟
أنا يا خالته ما بدّي أصير إنسان عاديّ.
أنا بدّي أصير إنسان عظيم،
أترك بصمة، أترك أثر،
أخلّي النّاس يتعلّموا منّي الإشي الصّحّ، وأكون القدوة لإلهم.
(המנחה): הוא זכה לכינויים רבים: המשורר הקטן, המורה הקטן, המלומד של העתיד,
גם ילד הפלא, גם כן, נַוַּאר (חסן/יזבכ, סורית במוצאה ומגישת תוכנית הבוקר של אלג’זירה, “הבוקר הזה”, הד’א אלצבאח).
(נואר): הוא גם כונה ח’אלד אלח’וארזמי* הקטן וגם שגריר פלסטין.
הוא בן שבע, והוא אוהב מאוד לדלקם שירה וגם לנאום ולספר סיפורים.
הבה נכיר אותו בכתבה הבאה ואח”כ נשוב לשוחח איתו:
(בקטע זה מופיע רמצ’אן בצטטו את השיר שהבאתי בערבית. לא מצאתי לנכון לתרגמו מכיוון שמדובר בשירה גבוהה שמטרתה רק להוכיח כמה הילד מוכשר בציטוט מדויק של תכנים בערבית ספרותית.
לאחר חיפוש ממושך בן שעה הסקתי שמדובר בשיר של פרופ’ תַמִיםֶ אלְבַּרְע’וּתִ’י تميم البرغوثي, בנם של המשורר מֻרִיד אלברע’ות’י, שנולד בכפר ליד ראמאללה, ושל מספרת הסיפורים המצריה רַצְ’וַא עאשור. הדוקטורט שלו הוא במדע המדינה מאוניברסיטת בוסטון).
(המנחה): זה נפלא! אנו מקשיבים לו והוא מקשיב ומן הסתם צוחק עכשיו. כשרון צחות הדיבור, המשורר הקטן, כפי שמכונה הילד רמצ’אן אבו ג’זר.
הוא איתנו כעת בשידור חי מעזה, בוקר טוב!
(רמצ’אן): בוקר אור!
(נואר): שלום לרמצ’אן! רמצ’אן, מה הוא סיפור האהבה עם השירה והנאום, ספר לנו!
(רמצ’אן): אני, “דודה”, מאז שהייתי קטן, אבא ואמא דאגו לי מאד כדי לגרום לי לאהוב את הדברים האלה.
כשהייתי בן שנתיים וחצי נשאתי דרשה במסגד גדול אצלנו ברפיח.
כשהאנשים ראו אותי, הם אמרו: איך זה יכול להיות?! השבח לאל, בלי עין הרע, זה ילד קטן, בן שנתיים וחצי, והוא מדבר, לא מתבייש מאיתנו ולא כלום, הוא מיוחד. בטוח בעצמו והכל.
אבל אני אומר להם:
“הבט אל שכלו של הנער, לא על גופו
שהרי הגבר גדל במעשים וקטן”**
נכון, אני קטן בגיל, אבל השכל שלי גדול ואני מיוחד.
(נואר): כמובן!
(המנחה): בלי עין הרע!
(נואר): אין מתוק/חמוד ממך!
(רמצ’אן, נקטע על ידם): … הכישרון שלי, והתחלתי לאהוב את הדברים האלה.
(המנחה): טוב, רמצ’אן, שהאל ישמור לך על אמא ואבא קודם כל, ואתה לגמרי ראוי לכך, בלי עין הרע.
הילדים בגילך, יש בהם מי שמתעניין יותר במשחקים, מתעניין במשחקי מחשב. לא חסרים לך המשחקים האלה לפעמים? אתה מצליח לתווך/לאזן בין השירה והנאום ובין המשחקים?
(רמצ’אן): אני, “דוד”, תמיד קורא ספרים, כי הקריאה היא מזון לשכל, כפי שאנו מזינים את עצמנו,
אבל הקריאה היא מזון לשכל.
התחלתי לקרוא סיפורים וספרים, והתחלתי לכתוב ביטויים/פתגמים ולמדתי הרבה את השפה הערבית.
אבל בקשר לילדים שמשחקים משחקי מחשב, אני מציע להם לא לשחק, שכן הם יהרסו לעצמם את השכל וישללו מעצמם את ייחודם.
נכון, אתם רואים שאני מיוחד. אני מיוחד מכיוון שאני לא צופה בטלוויזיה, לא משחק עם חבריי ולא יושב עם אבא ואמא? לא!
אני מבלה, אבל הסוד בנושא הזה הוא שאני מארגן את הזמן שלי. אני מסיים את לימודיי ואז משחק ומבלההה כל היום.
אבל אני מציע להם שגם בזמן המשחק לא ישחקו במשחקי מחשב.
(נואר): רמצ’אן, אני יכולה לספר לך משהו? בעודך מדבר אני לא רוצה להפריע לך, בכנות,
בלי עין הרע כמה אתה רהוט, וכמה נוכחות יש לך על המסך.
רמצ’אן, מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?
(רמצ’אן): אני, “דודה”, לא רוצה להיות אדם רגיל.
אני רוצה להיות אדם עצום,
להשאיר טביעת אצבע, להשאיר חותם,
לגרום לאנשים ללמוד ממני מה נכון, ולהיות להם דוגמה ומופת. […]
* לא מצאתי מיהו ח’אלד אלח’וארזמי “הגדול”, כך שאין לי מושג למי היא מתכוונת. ואולי היא התבלבלה בשם, מהתרגשות…
** מדובר בקטע משיר של- “מחמוד סאמי אל-בארודי (בערבית: محمود سامي البارودي; 6 באוקטובר 1839 – 12 בדצמבר 1904) היה פוליטיקאי מצרי חשוב ומשורר בולט. כיהן כראש ממשלת מצרים מ-4 בפברואר 1882 עד 26 במאי 1882. נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בשירה הערבית המודרנית. נודע בכינוי “אביר החרב והעט” (رب السيف والقلم). […]” (ויקיפדיה)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת @Sarit Jacob, שגם הפוסט של אתמול הופיע לבקשתה.
אז מילת היום היא –
עַג’וּז عَجُوز וברבים עֻגֻ’ז عُجُز או עַגַ’איֶז عجايز או עַוַאגִ’יז عواجيز – זְקֵנה
לשמיעה:

וגם זקן, כלומר גבר, אבל עיקר השימוש הוא דווקא לנשים זקנות
זהו גם כינוי לקלף המלך בחפיסת קלפים
אפשר לומר זקנה גם בצורה “נקבית” יותר מבחינה דקדוקית: עַג’וּזֶה
השורש הערבי הספרותי ע.ג’.ז עוסק בחוסר יכולת, אין אונים וקוצר יד, ועקב כך גם בזקנה:
* הפועל הספרותי עַגַ’זַ עַן- عَجَزَ عن-, וגם עַגִ’זַ, בבניין הראשון – היה חסר אונים, לא יכול לעשות, קצרה ידו, נבצר ממנו
* הפועל הספרותי עַגִ’זַ عَجِزَ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – היה בעל עכוז גדול. מסתבר שהשורש עוסק גם בישבנים, וזהו המקום היחיד בו אני מוצא קרבה לעברית: ע.ג’.ז מול ע.כ.ז. חילופי ג’-כ אינם נפוצים, אך יש בהם היגיון פונטי מסוים
* עַגֶ’ז عجز, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חולשה, אין אונים; גירעון, מחסור; עכוז
* עַגַ’זַה عَجَزَة או עֻגְ’זֶה عُجْزة – בן או בת זקונים, שכן נולדו לאביהם כשהיה מבוגר
* דַאר / בַּיְת אלְעַגַ’זַה دار / بيت العجزة – בית אבות
* עַאגֶ’ז عاجز, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – חסר אונים, חלש; נכה; זקן; אימפוטנט
* עַאגֶ’ז עַנִ אלתַּעְבִּיר عاجز عن التّعبير – איננו יכול/מסוגל לתאר
* הפועל עַגַּ’זַ عجّز בבניין השני – הזדקן; גרם למישהו להיות חסר אונים
* אִעְגַ’אזֶ אלְקֻרְאַאן إعجاز القرآن, עם שם הפעולה של הבניין הרביעי – הסגנון המעולה של הקוראן, שאיש אינו יכול לחקותו, והוא למעלה מיכולת השחזור והתחרות מצידו של בן אנוש (לפי האמונה המוסלמית, הקוראן הוא דברי אלוהים חיים שירדו לנביא מוחמד)
* מֻעְגִ’זַה معجزة – נס, פלא; מופת שמתבצע על-ידי נביא
* עַג’וּז שַמְטַאא’ عجوز شمطاء – זקנה בלה; מכשפה זקנה
* בַּרְדֶ אלְעַג’וּזַה برد العجوزة – קור כלבים, קור עז (מיל’: הקור של הזְקֵנָה)
* סְנַאן אלְעַג’וּז سنان العجوز – ברד (המשקע. מיל’: שיני הזקנה)
* אֶלשַּרְמוּטַה לַמַּא תִעְגֶ’זֶ תְעַרֶּץ / תִפְתַח כַּרַ’חַאנֶה الشّرموطة لمّا تعجز تعَرّص / تفتح كرخانة – אנשים לא משתנים, אי אפשר להשתחרר מתכונות רעות (מיל’: כשהזונה מזדקנת היא מתחילה לסרסר באחרות/פותחת בית זונות)
* אֶלְעַג’וּז לַמַּא יִתְדַלַּע, בִּצִיר זַיֶּ אלְבַּאבֶּ אלֶמְחַ’לַּע العجوز لمّا يتدلّع بصير زيّ الباب المخلّع – משפט גנאי למבוגרים שנוהגים כילדים או באופן בלתי הולם או ראוי לגילם (מיל’: כשהזקן מתפנק/מתנהג כילד, הוא דומה לדלת עקורה. אל תחפשו היגיון, בערבית זה חרוז יפה)
והנה פוסט דומה שהיה לנו מזמן, על מילה נוספת כרכובה:
זה היה הפוסט ה- 1,568 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x