* הפועל הספרותי עַגִ’בַּ מִן- عَجِبَ من בבניין הראשון – התפלא, תמה
* הפועל עַגַ’ב عجب במדוברת, בבניין הראשון, שהוא בעצם הבניין הספרותי הרביעי – מצא חן
* עַגַ’בְּנִי פִיה عجبني فيه – מצא חן בעיניי בו
* עַגַ’בַּכּ? عجبك؟, לעיתים בלשון מוכיחה – מצא חן בעיניך? נו, זה מצא חן בעיניך!?!
* אִללִּי בִּעֶגְ’בַּכּ اللي بعجبك – איך שאתה רוצה, כרצונך, מה שמוצא חן בעיניך
* מַא בִּעְגִ’בְּנִיש ما بعجبنيش – לא מוצא חן בעיניי
* עַגַ’ב عجب, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פלא, פליאה, תמיהה
* יַא לַלְעַגַ’בּ يا للعجب, או יַא עַגַ’בִּי! يا عجبي – לא להאמין! הפלא ופלא (גם כפשוטו וגם בלשון אירוניה)
* עַאגֶ’בּ عاجب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מוצא חן, חביב. הַדַ’א עַאגֶ’בְּנִי هذا عاجبني – זה מוצא חן בעיניי
* הפועל עַגַּ’בּ عجّب בבניין השני – הפליא את-, התמיה את-; היה בררן
* הפועל הספרותי אַעְגַ’בַּ أعجب (בצמוד למושא ישיר, למשל: אַעְגַ’בַּהֻ أعجبه) בבניין הרביעי – הדבר מצא חן בעיניו; הדבר גרם לו לפליאה
* אותו הפועל, רק בצורת הסביל – אֻעְגִ’בַּ בִּהִ أُعْجِبَ به – העריץ אותו
* אִעְגַ’אבּ إعجاب, צורת שם הפעולה של הבניין – התפעלות, הערצה
* מֻעְגֶ’בּ معجب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מעריץ
* מֻעְגֶ’בּ בִּנַפְסֹה معجب بنفسه – גאוותן, חושב את עצמו (מיל’: מעריץ את עצמו)
* הפועל תְעַגַּ’בּ تعجّب בבניין החמישי – התפלא, תמה, התפעל
* תַעַגֻּ’בּ تعجُّب, שם הפעולה של הבניין – התפלאות
* עַלַאמֶת תַעַגֻּ’בּ علامة تعجّب – סימן קריאה
* מַא אֶלתַּעַגֻּ’בִּיַּה ما التّعجّبيّة – ה”מא” של ההתפעלות, למשל: מַא אַכְּבַּרַכַּ! כמה גדול אתה, מא אַחְלַאכּ! כמה יפה/טוב אתה, וכו’
* הפועל אִסְתַעְגַ’בּ استعجب בבניין העשירי – התפלא, השתומם
* עַגִ’יבּ عَجِيب וברבים עַגַ’איֶבּ عجايب – דבר מפליא, על טבעי; מוזר! משונה!
* עַגַ’בּ עַגִ’יבּ عجب عجيب – הפלא ופלא
* (אִשִי) עַגִ’יבּ עַ’רִיבּ (اشي) عَجِيب غريب – (דבר) מוזר, משונה מאוד
* אֻעְג’וּבַּה أعجوبة וברבים אַעַאגִ’יבּ أعاجيب – דבר פלא, נס
* תַעַאגִ’יבּ تعَاجِيب – נפלאות, דברים מופלאים
* עַגַ’איֶבֶּ אלדֻּנְיַא عجايب الدّنيا – פלאי תבל; הדברים המוזרים בעולם
* מַא בִּעְגֶ’בְּהוֹשֶ אלְעַגַ’בּ וַלַא אֶלצְּיַאםֶ בְּרַגַ’בּ ما بعجبهوش العجب ولا الصّيام برجب – שום דבר אינו מוצא חן בעיניו, קשה להשביע את רצונו (מיל’: לא מוצא חן בעיניו לא הפלא ולא הצום בחודש רג’ב. אל תחפשו במשפט היגיון, יש בו פשוט חרוז. בחודש המוסלמי רג’ב, בניגוד לרמדאן, לא צמים)