פורסם ב- 2.2.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי Ricky Kalendarov.
אז מילת היום היא –
פִלְפֶל فِلْفل או פֻלְפֻל בספרותית, וברבים פַלַאפֶל فلافل – פלפל, פלפלת
ריקי שלחה לי את הסרטון הבא:
הסרטון הוא של Suzanne Husseini סוזן חֻסֶיְנִי, ויש לה בפייסבוק כחצי מיליון עוקבים.
היא כותבת על עצמה:
Host of the popular cooking program “Sohbe Taibe صحبة طيبة “and author of the bestselling cookbook “When Suzanne Cooks” & “Modern Flavors of Arabia”.
המגישה של תוכנית האוכל הפופולארית צֹחְבֶּה טַיְּבֶּה – “חֶבְרָה טובה”, ומחברת רבי המכר “כשסוזן מבשלת” ו- “טעמים מודרניים של עֲרָב”.
בגוגל מסופר עליה:
Suzanne Husseini was born in Egypt to Palestinian parents who moved the family to Canada when she was a child. Far from her Middle Eastern roots, she adjusted to a world that included boots, mittens and a whole new culture.
Husseini, a married mother of three, splits her time between Dubai and Ottawa.
סוזן חוסיני נולדה במצרים (במקומות אחרים מצוין שנולדה בכווית; סטטיסטית – זה יותר הגיוני. שָלֵו) להורים פלסטינים שהעבירו את משפחתם לקנדה כשהיא הייתה ילדה. הרחק משורשיה המזרח-תיכוניים היא התאימה עצמה לעולם שכולל מגפיים, כפפות ותרבות חדשה לגמרי.
חוסיני, נשואה ואם לשלושה, חולקת את זמנה בין דובאי לאוטווה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
רוצים לשמוע אותה מציגה את ספרהּ ואת האוכל הערבי בשלוש דקות, ובאנגלית? הנה סרטון יוטיוב מלפני 8 שנים:
וזהו ערוץ יוטיוב שלה:
=-=-=
הסרטון שריקי שלחה לי נקרא פִלְפֶל מַחְשִי فلفل محشي – פלפל ממולָּא, והוא פורסם ב- 7.2.21:
עוד טרם נקשיב לקטע קצר מהסרטון, נעיין במצרכים שסוזן ציינה בפוסט, בקטע כתוב:
– ٢٤ فلفل صغير الحجم
– ١ كوب أرز حبة قصيرة منقوع ومصفى مسبقا
– ٤ ملعقة صغيرة سمنة (او زبدة)
– ٣٠٠ غرام لحم ضأن أو عجل مفروم خشن (راس عصفور)
– ٢ ملعقة صغيرة قرفة
– ٢ ملعقة صغيرة بهار حلو (Allspice)
– ملح وفلفل
– ا ملعقة كبيرة سكر
– ٢ ملعقة كبيرة نعناع مجفف
– ١٢ فِص توم
– ٤ كوب (١ لتر) بندورة مقشرة ومنزوع منها البذور ومطحونة
– ١ ملعقة كبيرة رب البندورة
– ١ كوب مرق اللحمة او مرق الدجاج
– ١ حبة ليمون للبرش
للتقديم:
– ١/٢ نصف كوب صنوبر أو لوز مقلي
– اوراق البقدونس أو النعناع
– ١ كوب لبنة أو لبن
– 24 פלפלים קטנים
– כוס אורז עם גרגרים קצרים, מושרה ומסונן מראש
– 4 כפיות סמנה* (או חמאה)
– 300 גרם בשר כבש או עגל חתוך גס (ראס עצפור)**
– 2 כפיות קינמון
– 2 כפיות פלפל אנגלי
– מלח ופלפל
– כף סוכר
– 2 כפות נענע יבשה
– 12 שיני שום
– 4 כוסות (ליטר) עגבניות מקולפות וטחונות ללא גרעינים
– כף רסק עגבניות
– כוס מרק בשר או מרק עוף
– לימון מגורד
הגשה:
– חצי כוס צנוברים או שקדים קלויים
– עלי פטרוזיליה או נענע
– כוס לבּנֶה או לבּן
(התרגום שלי. שָלֵו)
* סַמְנֶה سمنة היא חמאה עממית שעברה התכה/בישול וסינון ויש לה חיי מדף ארוכים. מוסיף בנושא הקורא מיכה חנונה:
הסמנה הבלדית היא חמאה מזוקקת שהוציאו ממנה את כל מוצקי החלב ולכן היא אינה מתקלקלת ולא צריכה קירור. צבעה שקוף או צהבהב אם הוסיפו לה תבלינים. את הסמנה מכינים מהזבדה (חמאה)
** ראס אלעצפור – מיל’: ראש של ציפור, הכוונה לבשר כבש שחתוך לקוביות בגודל 4 ס”מ
ועתה, לתחילתו של הסרטון (שאורכו רבע שעה). היא מדברת ממש יפה וברור, אני אישית התמוגגתי (ונעשיתי רעב):
הלא! חיאכם ענדי הון באלמטבח’.
מא בערף כיף אלג’ו ענדכן וין מא אנתו עאישין,
אחנא בכנדא הלק אליום 25 תחת אלצפר, וברד, ות’לג’ נאזל, ולמא בכון ברד ות’לג’ אנא דע’רי בציר אתד’כר אלאכלאת אלדאפיה,
טבען אחנא אלערב משהורין באלמחאשי: נחשי כוסא, נחשי באתנג’אן, נחשי בטאטא, כל שי בנחשיה, בס ואחדה מן אלאשיאא’ אללי אנא בחבהא וסהל חשיהא הו אלפלפל, אוכי?
פאנא אח’תרת אליום אלפלפל אללי חג’מה מש כביר כתיר. הלק טבען אלפלפל ביג’י אחג’אם: בכון כביר עאדתן היכ, יעני מלא אלאיד, וממכן יכון לונה ברדקאני, אחמר, אצפר או אח’צ’ר.
הלק אנא מא בחב אלפלפל אלאח’צ’ר, בצראחה, בפצ’ל אלפלפל אללי בכון אחמר או יעני ברדקאני, אנה בכון נאצ’ג’, אלאח’צ’ר בכון לסה מש נאצ’ג’, פבלאקיה צעב אלהצ’ם. פאנא אח’תרת הד’א אלנוע ובעדין אלחג’ם אלצע’יר.
פאנא, עשאן אחצ’רה ללחשי, בחבש אשיל אלקמע, יעני בח’ליה, עשאן בחב שכלה יט’ל יבין אנה הו חבת פלפל.
פאנא שו בעמל? בקצ אלג’הה אללי מן תחת, בס בסכינה, ובעדין בס באצבעי, וחתא מנקדר חתא נסתעמל מנקרת אלכוסא או שי, בס בחאול אתח’לצ מן אי שי מוג’וד פיה, טבען הו אלבד’ר, יעני אי נטפת בד’ר תנזל בכל סהולה, וטבען למא תע’סלוהא בשוית מי כמאן כל אלבד’ר בנזל מנהא.
פהונה אנא ענדי רז
פמוג’וד הון אלרז, ובעדין פוק אלרז אנא בחט מלעקתין מן אלסמנה, אוכי, והאי אלסמנה אללי אנא בעמלהא באלבית, ואד’א בתחבוא תערפוא כיף תעמלוא אלסמנה, ח’טוה ח’טוה מוג’ודה הון עלא אלפיסבוכ ענדי או כמאן עלא אל Instagram באלצ’בט כל אלתפאציל כיף תעמלוהא.
ואכיד רח תסאלוני: סמנה נבאתי ולא סמנה חיואני? אנא מא בסתעמל אשי אסמה סמנה נבאתי. סמנה חיואני אצלי מיה באלמיה, ובס.
בדנא נמלח …
هلا! حيّاكم عندي هون بالمطبخ.
ما بعرف كيف الجوّ عندكن وين ما انتو عايشين،
إحنا بكندا هلّق اليوم ٢٥ تحت الصّفر، وبرد، وثلج نازل، ولمّا بكون برد وثلج أنا دغري بصير أتذكّر الأكلات الدّافية،
طبعًا إحنا العرب مشهورين بالمحاشي: نحشي كوسا، نحشي باتنجان، نحشي بطاطا، كلّ شي بنحشيه، بس واحدة من الأشياء اللّي أنا بحبّها وسهل حشيها هو الفلفل، أوكي؟
فأنا اخترت اليوم الفلفل اللّي حجمه مش كبير كتير. هلّق طبعًا الفلفل بيجي أحجام: بكون كبير عادةً هيك، يعني ملأ الإيد، وممكن يكون لونه بردقاني، أحمر، أصفر أو أخضر.
هلّق أنا ما بحبّ الفلفل الأخضر، بصراحة، بفضّل الفلفل اللّي بكون أحمر أو يعني بردقاني، إنّه بكون ناضج، الأخضر بكون لسّة مش ناضج، فبلاقيه صعب الهضم. فأنا اخترت هذا النّوع وبعدين الحجم الصّغير.
فأنا، عشان أحضّره للحشي، بحبّش أشيل القمع، يعني بخلّيه، عشان بحبّ شكله يظلّ يبيّن إنّه هو حبّة فلفل.
فأنا شو بعمل؟ بقصّ الجهة اللّي من تحت، بسّ بسكّينة، وبعدين بس بأصبعي، وحتّى منقدر حتّى نستعمل منقرة الكوسا أو شي، بس بحاول أتخلّص من أي شي موجود فيه، طبعًا هو البذر، يعني أي نطفة بذر تنزل بكلّ سهولة، وطبعًا لمّا تغسلوها بشويّة ميّ كمان كلّ البذر بنزل منها.
فهونه أنا عندي رزّ …
فموجود هون الرّزّ، وبعدين فوق الرّزّ أنا بحطّ ملعقتين من السّمنة، أوكي؟ وهاي السّمنة اللّي أنا بعملها بالبيت، وإذا بتحبّوا تعرفوا كيف تعملوا السّمنة، خطوة خطوة موجودة هون على الفيسبوك عندي أو كمان على ال Instagram بالضّبط كلّ التّفاصيل كيف تعملوها.
وأكيد رح تسألوني: سمنة نباتي ولّا سمنة حيواني؟ أنا ما بستعمل إشي اسمه سمنة نباتي. سمنة حيواني أصلي ميّة بالميّة، وبسّ.
بدّنا نملّح …
שלום! תבורכו אצלי פה במטבח.
אני לא יודעת איך מזג האוויר אצלכם, במקום בו אתם חיים,
אצלנו בקנדה היום 25 (מעלות) מתחת לאפס, קר, ויורד שלג, וכשקר ויורד שלג אני ישר נזכרת במאכלים המחממים,
כמובן, אנו הערבים מפורסמים בממולאים: אנו ממלאים קישואים, חצילים, תפוחי אדמה, אנו ממלאים כל דבר, אבל אחד הדברים שאני אוהבת ושקל למלא אותם הוא פלפלים, אוקיי?
אני בחרתי היום פלפלים שגודלם לא גדול כל כך. כמובן, הפלפלים מגיעים בגדלים שונים: הוא בדרך כלל גדול כזה, כלומר מלוא כף היד, והוא יכול להיות כתום, אדום צהוב או ירוק.
אני לא אוהבת את הפלפל הירוק, בכנות, אני מעדיפה פלפל אדום או כתום, כלומר בָּשֵל, הירוק אינו בשל עדיין, ואני מוצאת שהוא קשה לעיכול. אני בחרתי את הסוג הזה, בגודל קטן.
לקראת הכנה למילוי, אני לא אוהבת להסיר ממנו את הגבעול, אני משאירה אותו, כי אני אוהבת שהצורה שלו תמשיך להראות שהוא פלפל.
מה אני עושה? אני חותכת את החלק התחתון, רק עם סכין, ואח”כ רק עם האצבע שלי, ואפשר להשתמש במחורר קישואים או משהו בסגנון, אך אני מנסה להיפטר מכל דבר שנמצא בו, כלומר הגרעינים, כל גרגר יורד בקלות רבה, וכמובן כשתשטפו אותו עם מעט מים כל הגרעינים ירדו ממנו.
ופה יש לי אורז (החלטתי לדלג על השניות בהן היא מדברת על הכנת האורז. שלו) …
אז פה נמצא האורז, ואח”כ מעל האורז אני שמה שתי כפות סמנה, אוקיי?, זו סמנה שאני מכינה בבית, ואם אתם רוצים לדעת להכין סמנה, צעד אחר צעד מופיע פה בפייסבוק שלי או גם ב- Instagram, כל הפרטים איך להכין.
אתם ודאי תשאלו אותי: סמנה צמחית או סמנה מהחי? אני לא משתמשת במשהו ששמו “סמנה צמחית”. (רק) סמנה מהחי, מקורית מאה אחוז, וזהו.
אנו צריכים להמליח … (והסרטון ממשיך וממשיך)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי המרובע פ.ל.פ.ל עוסק, כמו בעברית, בפלפלים ובכל הנגזר מהם:
* הפועל פַלְפַל فلفل על דרך הבניין השני – זרה פלפל על-, תיבל בפלפל
* פַלְפַל חַלְקֹה فلفل حلقه – גרונו נשרף (ממאכל חריף)
* מֻפַלְפַל مفلفل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין, או: פִלְפִלִי فلفلي – מפולפל, חריף, צורב; (שיער) מסולסל
* הפועל תְפַלְפַל تفلفل על דרך הבניין החמישי – נעשה מפולפל; נשה מקורזל; התנדנד בהליכתו
* פִלְפִלַה فلفلة, במדוברת פִלִפְלֶה – פלפל, יחידה אחת של פלפל
* פֻלַיְפִלַה فليفلة – פלפלת. במדוברת: פְלִיפְלֶה
* פלפל אַסְוַד فلفل أسود – פלפל שחור
* פלפל אַחְְמַר فلفل أحمر – פלפל אדום
* פלפל אַחְ’צַ’ר فلفل أخضر – פלפל ירוק
* פלפל חִלוּ فلفل حلو או: פלפל רוּמִי فلفل رومي – פלפל “מתוק” (מיל’: פלפל רומי/ביזנטי)
* פלפל חַארּ فلفل حارّ – פלפל חריף. נקרא גם: קַרְן פִלְפֶל قرن فلفل
* פלפל שַטַּה فلفل شطّة – פלפל שטה
* פלפלֶ אלְאַרְנַאאוּט فلفل الأرناؤوط – אחד השמות של פפריקה (מיל’: פלפל של אלבניה)
* פלפל מַחְשִי فلفل محشي – פלפל ממולָּא
* רַשַּאש פִלְפֶל رشّاش فلفل – ספריי גז פלפל להגנה עצמית
כותב לנו הקורא אורי טרוק:
מעניין שבלהג הסורי, אצל היהודים בוודאות ואני משער שגם אצל הערבים, אורז מבושל “אחד אחד” נקרא רֻזֶּ מְפַלְפַל رزّ مفلفل, ומכאן גם הפך לפועל המציין את הבישול: בִּדִּי אַפַלְפֶל רֻזּ بدّي أفلفل رزّ
=-=
והנה פסקה שכבר הופיעה אצלנו 3 פעמים בעבר:
מכירים את השיר האלמותי יַא עַוַאזֶל פַלְפֶלוּ يا عوازل فلفلو – הו המגַנּים/המקנאים, תתפוצצו (מקנאה)! – של הזמר האחד והיחיד – פריד אלאטרש?
זהו אחד השירים המזוהים ביותר עם פריד, אולי המפורסם שלו ביותר בקרב הקהל הישראלי, שכן בשנות השבעים עשו ממנו פרודיות וחיקויים, המפורסם ביותר היה המערכון של “הגשש החיוור” עם תיקי דיין (עם השם: “יא עווז אל פלפילו”, כמו לכתוב נוח עם שבע שגיאות…).
הכתיב הספרותי של שם השיר הוא: יא עַוַאדִ’ל – פלפלוא يا عواذل فلفلوا. עואד’ל בספרותית, עואזל, במדוברת מצרית, הם אנשים שמגַנים, מוכיחים, נוזפים.
=-=
נעיין גם בשני ערכים בויקיפדיה:
“פלפל הוא שם כללי למגוון פירות אכילים (חריפים או מתקתקים) של צמחים מסוג פלפלת, מהמין Capsicum annuum.
היסטוריה
המילה “פלפל” (המופיעה כבר במשנה) הגיעה לעברית דרך הפרסית ושימשה במקור לתיאור התבלין הקרוי כיום פלפל שחור, המיוצר מגרגרי הצמח Piper Negrum. צמח הפלפלת מקורו ביבשת אמריקה, שם שימש למאכל במשך אלפי שנים, אך הוא לא היה מוכר בעולם הישן עד מסעו של כריסטופר קולומבוס. כאשר הובא הפרי החריף לאירופה זכה לפופולריות רבה כתבלין חלופי לפלפל השחור (שהובא בעיקר מהודו והיה יקר מאוד) ולכן נקרא בשפות רבות באותו שם, אף על פי שאין קשר טקסונומי בינו לבין הפלפל השחור. בגרמנית ובשפות סקנדינביות הוא נקרא “פלפל ספרדי”.
לסוגים אחדים של פלפל יש שמות ייחודיים, למשל פלפל צ’ילי לזנים חריפים וגמבה לזנים מתוקים.
בתחילה שימש הפלפל כצמח נוי וכצמח מרפא, ורק מאוחר יותר החלו להשתמש בו למאכל[…]”.
=-=
“פִּלְפֶּלֶת (שם מדעי: Capsicum) הוא סוג צמחים במשפחת הסולניים. המין התרבותי הנפוץ ביותר בו הוא Capsicum annuum, והוא כולל בין השאר את הפלפל המתוק ומספר זנים של פלפל חריף. צמח הפלפלת נקרא בלשון עממית “פלפל”, וכך גם מכונה פרי הפלפלת המשמש למאכל. שמות נוספים משמשים לזני פלפלת מסוימים, כמו למשל “פלפל צ’ילי”, שמתייחס לזני פלפלת חריפים, ו”טבסקו”, שמתייחס למין Capsicum frutescens.
אין כל קשר בין הסוג לבין משפחת הפלפליים, והמקור לזהות השם הוא הדמיון בין הטעמים של פרי הפלפלת החריף ופירות משפחת הפלפליים (פלפל שחור)”.
ובאשר לשם באנגלית:
The word pepper derives from Old English pipor, Latin piper, and Sanskrit pippali for “long pepper”. In the 16th century, people began using pepper to also mean the unrelated New World chili pepper (genus Capsicum).
=-=-=-=-=
ומה עם פלאפל?
הנה קטע שפרסמנו פה בעבר:
בואו קודם כל נעשה סדר במספר עובדות:
פלאפל הוא מאכל שמקורו מצרי, ועל כך אין עוררין.
למה אני כותב זאת? מכיוון שישראלים (יהודים) רבים חושבים שמכיוון שהוא כל כך מתקשר עם המטבח הישראלי (בעיקר של אוכל מהיר), הוא … ישראלי, כמו אחיו החומוס והטחינה, שגם הם, מה לעשות, ערביים במקור.
אז נכון, גם בישראל הוא פופולארי מאוד, אך ישראלי הוא לא.
שנית, פירוש שמו הוא “פלפלים”, כלומר הרבים של פִלְפִל فلفل, הוא פלפל.
עד עכשיו אני מנסה להבין מה הקשר בין פלאפל, שהוא קציצה/כדור מחומוס או פול, ובין פלפלים, אבל נו, שיהיה.
אגב, עקב הקושי הזה יש מנסים לפרש שמקור המילה בשפה הקופטית (של הנוצרים של מצרים), בה pha la phel (Φα Λα Φελ) פירושו: “זה שיש בו הרבה שעועית”, אולם לסברה זו אין באמת סימוכין מדעיים.
מכיוון שאין לי הרבה מה להגיד על המילה מבחינה לשונית, הנה חלק מהערך הרלוונטי בויקיפדיה:
“שורשיו של הפלאפל הם במצרים בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, שם הוכן מפול מצרי. ככל הנראה פותח הפלאפל על ידי הקופטים במצרים כמנה חליפית למנת בשר בחגים שבהם נאסרה אכילת בשר. מאוחר יותר התפשט המאכל צפונה לאזור סוריה ולבנון, שם הוכן בעיקר מגרגירי חומוס. הפלאפל הוא מאכל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל. בעקבות הגירה של ישראלים וערבים לארצות הברית ומערב אירופה, ניתן למצוא אותו כיום גם בערים הגדולות שם. באופן מסורתי את הפלאפל מטגנים ומגישים עם טחינה וסלט ירקות, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן, אך כיום, מטעמי בריאות ושמירה על המשקל יש האופים את הפלאפל ובכך נמנעים מטיגון בשמן עמוק.
עקב תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב נוצרו גרסאות רבות למאכל. אפשר עם זאת להבחין בשני סוגים עיקריים: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס, או קציצות בגודל בינוני מגרגרי פול, הנפוצות בעיקר במצרים ובסודאן ומכונות שם טעמיה. במצרים משתמשים גם בשעועית להכנת המאכל.
בישראל, במיוחד בעשורים הראשונים לקיומה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב”שיר הפלאפל” של להקת איילון משנות ה-50 ניתן לראות ביטוי לכך. הישראלים אימצו את הגרסה של הפלאפל העשוי מגרגירי חומוס, שהגיעה אליהם מסוריה ומלבנון. עם הגיען של העליות מארצות ערב, הלכה וגברה הפופולריות של הפלאפל והוא הפך לעממי וליחסית זול. יש הטוענים, כי הסיבה האמיתית להפסקת המנהג של הכנת פלאפל מפול הייתה העובדה שחלק מעולי עיראק רגישים לפול, ולכן נעשה המעבר המלא לגרגירי חומוס. רבים מדוכני הפלאפל בישראל מגישים מנה בפיתה עם חומוס, צ’יפס, סלט ירקות וטחינה, אולם בדוכנים הוותיקים נפקד מקומם של החומוס והצ’יפס”.
=-=-=-=-=-=
ודאי שמעתם על:
“אלברט (אברהם) מוגרבי, המכונה פִלפֶל אל-מַסְרי (فلفل المصري; בערבית: ‘פלפל המצרי’; 1928 – 1992, היה זמר מזרחי ישראלי, שבטרם עלייתו ארצה היה זמר ושחקן קולנוע פופולרי במצרים.
חייו
מוגרבי נולד ברובע היהודי של קהיר למשפחה בת 11 ילדים. אביו של מוגרבי, יוסף שלום מוגרבי, היה נגן עוד ופסנתר ידוע במצרים ואף ליווה בנגינה את הזמרת פאיזה רושדי. בגיל 11, כשהתלווה לאביו באחת מהופעותיו, פגש בבמאי שהציע לו להשתתף בסרט קולנוע. שמו של הילד בסרט היה “פלפל”, ומכאן זכה לכינוי זה עד סוף ימיו. בהמשך השתתף בעשרה סרטי קולנוע נוספים, ורובם זכו להצלחה קופתית שהפכה אותו למפורסם. […]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,610 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
