מרחבא
שלום לכולם,
ברוך הבא, העוקב ה- 17,000 שלנו!!!
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַרַּה مَرَّة וברבים מַרַּאת مرّات או מִרַאר مِرار – פעם (אחת)
משה שלח לי סרטון נוסף של הג’וקר, היפואי שמכיר את עולם החוק מהצד שלו…
הסרטון פורסם ב- 30.11.24 וכותרתו:
ممنوع كلمت متأسف (הטעות במקור)
אסור להגיד את המילה “מצטער”
ממנוע תקול כלמת מתאסף.
כלמת מתאסף באלחקירה או באלמחכמה – בתאכל אלקצ’יה ללאאח’ר. מאשי?
אלחוקר ביקול לכ: אה! אנת כנת שאב מניח ופש מנכ ובתשתע’ל וצ’חכוא עליכ
בתציר תקול לה: ח’לץ, אאח’ר מרה ואנא מתאסף!
אנת בתפכר חאלכ ענד אלעאמל אלאג’תמאעי? ולא בתפכר קאעד חאלכ מע אלעילה? ולא באלנאדי, יא עמי! אנת בחקירה. מג’רד אנה קלת מתאסף, כל אלקצ’יה חתאכלהא.
אועא תפכר אלחוקר חיג’יב לכ אואעי ודח’אן ושוכולאתה ע אלסג’ן עשאן הו ביחבכ וביחב מצלחתכ. הההההההה!
ممنوع تقول كلمة متأسّف.
كلمة متأسّف بال חקירה أو بالمحكمة – بتاكل القضيّة للآخر. ماشي؟
ال חוקר بيقول لك: اه! انت كنت شابّ منيح وفش منك وبتشتغل وضحكوا عليك و-
بتصير تقول له: خلص، آخر مرّة وأنا متأسّف!
انت بتفكّر حالك عند العامل الاجتماعي؟ ولّا بتفكّر قاعد حالك مع العيلة؟ ولّا بالنّادي، يا عمّي! انت ب חקירה. مجرّد إنّه قلت متأسّف، كلّ القضيّة حتاكلها.
أوعى تفكّر ال חוקר حيجيب لك أواعي ودخّان وشوكولاتة ع السّجن عشان هو بيحبّك وبيحبّ مصلحتك. هههههههه!
אסור לך להגיד את המילה מצטער.
(תגיד את) המילה “מצטער” בחקירה או בבית משפט – אתה “תאכל” את התיק/פרשה עד הסוף. בסדר?
החוקר יגיד לך: “אה! היית בחור טוב, אין כמוך, אתה עובד (כלומר משתף פעולה), וצחקו עליך ו-“
ואתה תתחיל להגיד לו: “זהו, זו הפעם האחרונה ואני מצטער!”
אתה חושב שאתה נמצא אצל העובד הסוציאלי? או אתה חושב שאתה יושב עם המשפחה? או במועדון, בן אדם! אתה בחקירה. ברגע שאמרת “מצטער” אתה “תאכל” את כל התיק.
אני מזהיר אותך, שלא תחשוב שהחוקר יביא לך בגדים, סיגריות ושוקולד לכלא כי הוא אוהב אותך ואכפת לו מהאינטרס שלך. חחחחחחחח!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם עקב אורכם):
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“שלום
מציע לכתוב על המילה מרמרה… ממורמרת/מרירה
האם יש קשר לשם הספינה?
בהקשר הזה אזכיר את הפתגם
مرة مرمرة ومسمار في العنترة מָרָה מָרְמָרָה וּמֻסְמָאר פִי אֵלְעָנְתָרָה.
מילולית: אישה מרירה ומסמר בענתרה.
הכוונה: אישה מרירה יכולה להרוס גם את ענתרה.
ענתרה הוא ענתרה בִּן שָדָאד אלעבסי عنترة بن شداد العبسي
שהיה כידוע גיבור ערבי מפורסם מימי טרום האסלאם, משורר ולוחם.
אישה מרירה יכולה להרוס/לפגוע/להחליש גם את החזק שבגברים.
זה הפשט…
נשאלת השאלה: למה היא מרירה? אולי צריך לבדוק אצל החזק שבגברים…
תודה!”
אז מילת היום היא –
מַרְמַרַה مَرْمَرَة – התמרמרות
לשמיעה:
הקורא Avshalom Farjun מעיר:
נוסח הפתגם שהוזכר בתחילת הפוסט צריך להיות: في مرة وفي مرمرة وفي مسمار في العُنترة פי מרה ופי מרמרה ופי מסמאר פי ל-עֻנִתַרַה.
אין קשר לענתרה בן שדאד.
עֻנִתַרַה – החלק האחורי של הראש, עורף. הפתגם מתאר 3 סוגים של נשים, שהשלישית (הגרועה ביותר) היא מסמר התקוע בעורף.
=-=-=-=
חיפוש ראשוני של השורש המרובע מ.ר.מ.ר מעלה את הממצאים הבאים:
* מַרְמַר مرمر – שיש; אלבסטר
מה זה אלבסטר? הנה מויקיפדיה:
“אָלַבַּסְטֶר (alabaster) או בַּהַט הוא כינוי שניתן לשני סוגי מינרלים בעלי גבישים מפותחים: גבס, מינרל המורכב מסידן וגופרית (הרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O), וקלציט, מינרל קרבונטי הבנוי מסידן (Ca) ופחמה (קרבונט CO3). כיום, בדרך כלל, הכינוי אלבסטר מתייחס לסוג הראשון, בעבר הוא התייחס לסוג השני. כינוי נוסף מקובל למינרל זה הוא “פצלת המשי” “.
* מַרְמַרַה مرمرة – חתיכת אלבסטר. בספרותית גם: גשם רב
* הפועל מַרְמַר مرمر על דרך הבניין השני, שמילת היום היא שם הפעולה/מצדר שלו – נעשה מר; מירר, הפך למר; ציער, הטריד; כעס, רגז
* מַרְמַר לֹה חַיַאתֹה مرمر له حياته – מירר את חייו
* הפועל תְמַרְמַר تمرمر על דרך הבניין החמישי – התלונן, היה מר-נפש
* זַיֶּ אלְמַרְמַר زيّ المرمر – נקי מאוד; צח כשלג, לבן מאוד; יפה מאוד, מבריק מאוד; חלק מאוד (מיל’: כמו שיש)
לא מצאתי התייחסות למילה מרמר, כפי שהיא, כשם תואר.
=-=-=-=
אידוב שאל על קשר אפשרי לספינה.
אז אין קשר לספינה מהמשט לעזה שיצא מטורקיה במאי 2010 לכיוון רצועת עזה.
“מאווי מרמרה” Mavi Marmara הייתה הגדולה שבאוניות שהשתתפו במשט.
תרגום שמה, מטורקית: מרמרה הכחולה.
אז מה זה מרמרה? שוב, ויקיפדיה:
“ים מרמרה, הקרוי גם ים השיש (טורקית Marmara Denizi; יוונית Θάλασσα του Μαρμαρά או Προποντίδα) הוא ים מוקף יבשה, בעל שטח של כ-11,350 קמ”ר, הנמצא בין מצר הבוספורוס המוביל אל הים השחור למצר הדרדנלים המוביל אל הים האגאי ולמעשה לים התיכון”.
=-=-=-=
השורש הערבי המרובע מ.ר.מ.ר הוא וריאציה של השורש מ.ר.ר, ועליו כבר היה לנו בעבר פוסט:
אנו בעיצומו של שבוע הטעמים.
הטעם הרביעי הוא –
מֻרּ مرّ – מר
לשמיעה:
השורש הערבי מ.ר.ר, בגזרת הכפולים, מקביל לזהה לו בעברית, אך עוסק בעיקר במילים ובפעלים עם משמעות של מעבר ותנועה:
* הפועל מַרּ مرّ בבניין הראשון – עבר, חלף; נעשה מר
* מֻרוּר مرور, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – תנועה; תעבורה; חלוף-, מרוצת (הזמן)
* מַרּ مرّ (כנ”ל) – חלוף-, מרוצת (הזמן)
* מַרַּה مرّة (כנ”ל, בנקבה, ולא להתבלבל עם מַרַה, אישה, במדוברת) וברבים מַרַּאת مرّات או מִרַאר مِرار – פעם
* אִשַארֶת מֻרוּר إشارة مرور – רמזור (“סימן מעבר”. אשארה, בין השאר, זה סימן)
* הפועל מַרַּר مرّر בבניין השני – הפך משהו למר; העביר
* הפועל אִסְתַמַרּ استمرّ בבניין העשירי – נמשך; המשיך, התמיד; עבר, חלף
* מַרַארַה مرارة – מרירות; כיס המרה
תוספות עדכניות (ינואר 25′):
* מַארּ مارّ וברבים מַארַּה مارّة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – עובר אורח. ברבים: העוברים והשבים
* תַמְרִיר تمرير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – העברה, מסירה; ביצוע
* תַמְרִיר מַעְלוּמַאת تمرير معلومات – העברת ידיעות
* אִסְתִמְרַאר استمرار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין העשירי – הימשכות, התמשכות, התמדה, רציפות
* אִסְתִמְרַארִיַּה استمراريّة – המשכיות
* מֻסְתַמִרּ مستمِرّ, בצורת הבינוני הפועל – מתמיד, מתמשך, רצוף, בלתי פוסק
* מִרַארַן مِرارًا – פעם אחר פעם, שוב ושוב, פעמים רבות
* מִרַּה مِرّة וברבים מִרַר مِرر – פיקחות, שכל, חריפות שכל; חוזק, כוח
* מַמַרּ ممرّ וברבים מַמַרַּאת ممرّات, במשקל המקומות – מעבר, נתיב, מסלול, מסדרון; מעבר הרים
* מַמַרּ אַאמֶן ممرّ آمن – מעבר בטוח
* מַמַרֶּ אלְמֻשאה ممرّ المشاة – מעבר חצייה (של הולכי רגל)
* עַלַא מַרִּ / מַמַרִּ אלְאַיַּאם / אלזַּמַאן على مرّ / ممرّ الأيّام / الزّمان – במרוצת הימים, עם חלוף הימים; מאז ומעולם
* מַרִיר مرير – מר, מריר; קשה; כשם עצם: כוח רצון, תקיפות
* שֻרְטַתֶ אלְמֻרוּר شرطة المرور – משטרת התנועה
* מַרַּאת مرّات – לפעמים
* בִּאלְמַרַּה بالمرّة – אף פעם
* מַרַּה וַאחִדַה مرّة واحدة – בבת אחת (מיל’: פעם אחת)
* לִאַוַּל מַרַּה لأوّل مرّة – בפעם הראשונה
* עַ’יְר מַרַּה غير مرّة – פעמים רבות, לא פעם אחת
* מַרַּ עַלַיְהִ מֻרוּרַ אלְכִּרַאם مرّ عليه مرور الكرام – התעלם ממנו; עבר בשתיקה על-, התעלם מ- (מיל’: חלף על פניו כחלוף הנדיבים)
הקורא עמית שמביק מזכיר לי ששכחתי את:
מֻש כֻּלּ מַרַּה בְּתִסְלַםֶ אלְגַ’רַּה مش كلّ مرّة بتسلم الجرّة – לא בכל פעם מצליחים, או לא כל פעם משחק המזל (“לא כל פעם הכד נשאר שלם”) [לא לעולם חוסן. לא בכל פעם שהכד נופל הוא נשאר שלם. שלו]
=-=-=-=-=-=-=
חזרה לפוסט המקורי:
ולא, הכפר מְעַ’אר مغار בצפון נכתב בצורה שונה…
הקוראת רחל כהן הגיבה בזמנו והתייחסה למור וקינמון (מֹר בכתיב חסר, מנוקד).
=-=
כתבה לנו רויטל בטאט:
מרמיה مرمية ميرمية או מרמריה مرمرية – מרווה
כתב אלי בן-משה:
ויש הפתגם הידוע:
ألاولى سكرة
ثانية مرمرة
الثالثة توديك علمقبرة
והכוונה היא שהנישואין לאשה הראשונה הם מתוקים כמו סוכר, האישה השנייה תאכיל אותך מרורים והשלישית תוביל אותך לבית העלמין.
כתבו לו שי מלכי ותמי בלייכר:
אם נדייק:
فيه واحد سأل بدوي: ليش إنت متجوز ٤؟
رد عليه:
لإنه الأولى مسكرة
الثانية عنبرة
الثالثة مرمرة
والرابعة توديني إلى المقبرة…
מישהו שאל בדואי: למה התחתנת עם ארבע נשים?
ענה לו:
כי הראשונה מתוקה כסוכר
השנייה קפואה כחורף
השלישית תאכיל מרורים
והרביעית תוביל אותי לבית העלמין
צילום: Emiliano Vittoriosi
זה היה הפוסט ה- 2,693 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
