פצצה
שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on פצצה

פצצה

פצצה

פורסם לראשונה ב- 21.6.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
כהרגלו, יפתח שלח לי סרטון קצר מתאריך 13.5.20 (מופיע בתגובה הראשונה), שנשלח באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
אז מילת היום היא –
קֻנְבֻּלֶה قُنْبُلة וברבים קַנַאבֶּל قنابل – פצצה; רימון יד; בקבוק תבערה; חפץ חשוד
יש הוגים קֻנְבֻּרַה قُنْبُرة, ובמצרים קֹמְבֶּלַה قمبلة, בכל המקרים יש “חגיגה” של חילופי עיצורי למנ”ר…
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
בסרטון בחור ירושלמי מצלם את אחד הרחובות שנחסמו על ידי חבלני המשטרה, באומרו:
هلا يا شباب
مشتبهين بقنبلة عند هوتيل السانت جورج
هو، بعيد عنكم، يعني كيس زبالة، يا شباب
הלא יא שבאב
משתבהין בקֻנְבֻּלֶה ענד הותיל אלסאנת ג’ורג’
הו, בְּעִיד עַנְכֹּם, יעני כיס זבאלה, יא שבאב
שלום אנשים
חושדים שיש פצצה (חפץ חשוד) ליד מלון סנט ג’ורג’
(אבל) זו – רחוק מכם – שקית זבל, אנשים
השימוש בביטוי “רחוק מכם” הוא ערבי לגמרי: כשמדברים על משהו שלילי – זבל, במקרה זה – מקובל להוסיף “בעיד ענכ/ם” بعيد عنك/م כדי להבהיר למאזין שאין מתכוונים אליו או למשהו קרוב אליו אפילו.
השורש הערבי המרובע ק.נ.ב.ל הוא ספרותי ונדיר מאוד, והוא עוסק בקבוצות של אנשים וסוסים.
אין ספק שלא בו מדובר בענייננו.
תכף נראה מה מקור השורש בכל הקשור לפצצות.
* הפועל קַנְבַּל قنبل על דרך הבניין השני – הפגיז, השליך פצצות (לא בשימוש)
* טַאאִ’רַה מֻקַנְבִּלַה طائرة مقنبلة, עם צורת הבינוני הפועלת של הבניין, או קַאדִ’פַת קַנַאבֶּל قاذفة قنابل – מטוס הפצצה, מפציץ (מטוס)
* קנבלה יַדַוִיֶּה قُنْبُلة يدويّة – רימון יד
* קנבלה צַוְתִיֶּה قُنْبُلة صوتيّة או קנבלֶת צוֹת قنبلة صوت – רימון הלם; חזיז (מיל’: פצצת קול)
* קנבלה מַוְקוּתַה/מֻאַקַּתַה قُنْبُلة موقوتة / مؤقّتة – פצצת זמן, פצצה עם מנגנון השהיה
* קנבלה עֻנְקוּדִיַּה قُنْبُلة عنقوديّة – פצצת מצרר
* קנבלֶת דֻחַ’אן قُنْبُلة دخان – פצצת עשן
* קנבלֶת הַאוֻן قُنْبُلة هاون – פצצת מרגמה (פצמ”ר)
* קנבלה מֻצִ’יאַה قُنْبُلة مضيئة – פצצת תאורה
* קנבלה דַ’רִּיַּה/נַוַוִיַּה قُنْبُلة ذرّيّة / نوويّة – פצצת אטום, פצצה גרעינית
* קנבלה עַמְיַאא’ قُنْبُلة عمياء – נפל, פצצה שלא התפוצצה (מיל’: פצצה עיוורת)
ומובן שיש עוד רשימה “מפוארת” של פצצות.
מילה על עברית:
כבר שנים רבות שאני מנחה את תלמידיי לא לתרגם את המילה הערבית הנפוצה-יחסית קנבלה לפי התרגום המילוני המיידי והראשון שלה בעברית: פצצה.
כיום כבר אין פצצות. כלומר יש, אבל בכל הקשור לתחום החימוש והנשק, הפצצות של היום הן לא הפצצות של פעם…
לרוב ערבי שאומר קנבלה מתכוון לרימון יד, והוא פשוט משמיט את המילה ידויה מהצירוף: קנבלה ידויה;
או שמדובר במטען חבלה, או חפץ חשוד, בדיוק כמו בסרטון איתו פתחנו את הפוסט היום, אבל כיום בעברית אף אחד לא אומר “ראיתי פצצה ברחוב”, אלא אם הוא שוביניסט שאינו בקי בכללי ה- PC העדכניים…
עבורי פצצות הן הדבר העגול הזה, השחור, עם הפתיל, שרואים בסרטים מצוירים, ושביבי נתניהו עשה מהן קריירה בנאומו המפורסם באו”ם בו הדגים – מילולית – את “הפצצה האיראנית”.
=-=-=
אז מה מקור המילה קנבלה בערבית?
ככל שאני יודע, המילה הזו – שכפי שראינו אין לה שורש “אמיתי”, קיים ונוטה בערבית – היא שיבוש של המונח האנגלי:
Cannonball
דהיינו פגז של תותח. כן, אותם כדורי מתכת עגולים כמו בסרטי “שודדי הקריביים”…
הערבים פשוט לקחו את 4 הצלילים (העיצורים) הדומיננטיים בצירוף, ויצרו שורש ערבי חדש, שקיים, בהקשרים מודרניים, אך ורק ב… הקשרי פצצות.
לא מצאתי הסבר רשמי לכך, למרות שהפכתי את הרשת, אך גם לא מצאתי שום הסבר אחר.
אולי אתם יודעים?
=-=-=
בתמונה:
” “איש שמן” (מאנגלית: Fat Man) הוא שם הקוד שניתן לפצצת ביקוע גרעיני שהוטלה על העיר היפנית נגסאקי ב-9 באוגוסט 1945, בסוף מלחמת העולם השנייה, על ידי חיל האוויר האמריקני והביאה למותם של עשרות אלפים מתושביה. עוצמת הפצצה באה מביקוע גרעיני של פלוטוניום שהופעל באמצעות “מנגנון קריסה”. “איש שמן” הוטלה שלושה ימים לאחר הטלת הפצצה האטומית הראשונה (“ילד קטן”) על הירושימה, ורק אז נכנעה יפן לארצות הברית מחשש לפצצות גרעיניות נוספות. הייתה זו הפעם האחרונה בה נעשה שימוש בפצצת אטום כנשק מלחמתי” (ויקיפדיה).
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top