פרויקט

פרויקט
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on פרויקט

פרויקט

פרויקט

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
מַשְרוּע مَشْرُوع וברבים מַשַארִיע مشاريع או מַשְרוּעַאת مشروعات – תוכנית, מפעל (מטאפורי), פרויקט, מיזם
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
gb.mhran
Gabareen Mhran
למַהְרַאן גַ’בַּארִין יש 20,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
تسويق | بيع | استشارات
marketing & Sales coach
أساعدك على تطوير مشروعك ومبيعاتك
שיווק | מכירות | ייעוץ
אעזור לך לפתח את הפרויקט שלך ואת המכירות שלך
באינסטגרם שלו יש לו מספר דומה של עוקבים. המידע הנוסף שעולה ממנו:
مهران جبارين | تسويق | بيع | اقناع | استشارات
Sales & marketing
أساعدك على تطوير مشروعك، وزيادة مبيعاتك????
أقدم لك استشارات تسويقية????
… שכנוע …
אתן לך ייעוץ שיווקי
=-=
לא הצלחתי להבין מאיפה הוא. מאזכור אקראי ברשת עולה שהוא קואצ’ר.
אגב, משפחת ג’בארין היא משפחה מפורסמת באם אלפחם. זה לא אומר שמהראן הזה הוא משם. סתם ציינתי…
הסרטון פורסם ב- 31.1.24 וכותרתו:
الموظف بتمنى يفتح مشروع! وصاحب المشروع احياناً بتمنى يرجع موظف! ليش هيك بصير؟
הפקיד מקווה להקים פרויקט! בעל הפרויקט לפעמים מקווה לחזור להיות פקיד! למה זה קורה?
אלעזאבי בתמנא יתזוג’ ואלמתזוג’ בתמנא ירג’ע עזאבי
אלמוט’ף בתמנא יפתח משרוע, וצאחב אלמשרוע אחיאנן בתמנא ירג’ע מוט’ף.
אסמעהא מני, וח’ד לכ טרף ח’יט.
בתכון מתחמס לאשי מעין ובס תוצלה בתזהקה ובתציר תדור עלא ע’ירה.
בתטמח למנצב מעין, בס תוצלה ממכן תשוף אנו מסאוליה בזיאדה. ואלאמת’לה כת’ירה.
עשאן היכ לאזם תערף אנו אלאשי אלי בתשופה מן ברא מח’תלף תמאמן ען למא תג’רבה, ולכל אשי איג’אביאתה וסלביאתה
פאנכ תתרקא למנצב מדיר, צח, ומרכז, מצארי, פח’אמה, בס באלמקאבל וקת, מסאוליה, אלתזאם ואסתמראריה, והד’א אלאשי מש סהל, וכת’יר נאס מא תחמלוש היכ וצ’ע.
פנציחתי לאלכ: אחד’ר ממא תתמנא, או בכלמאת אח’רא: ח’טט ואדרס ודאימן חט בעין אלאעתבאר אלאסתמראריה ואלמסאוליה ואלאלתזאם, לאנהן אהם ת’לת’ אשיאא’ עשאן תתטור.
العزّابي بتمنّى يتزوّج والمتزوّج بتمنّى يرجع عزّابي
الموظّف بتمنّى يفتح مشروع، وصاحب المشروع أحيانًا بتمنّى يرجع موظّف.
اسمعها (הדובר מבטא, כצפוי: اسمحا) منّي، وخد لك طرف خيط.
بتكون متحمّس لاشي معيّن وبس توصله بتزهقه وبتصير تدوّر على غيره.
بتطمح لمنصب معيّن، بسّ توصله ممكن تشوف إنّو مسؤوليّة بزيادة. والأمثلة كثيرة.
عشان هيك لازم تعرف إنّو الاشي الي بتشوفه من برّا مختلف تمامًا عن لمّا تجرّبه، ولكلّ اشي إيجابيّاته وسلبيّاته.
فإنّك تترقّى لمنصب مدير، صحّ، ومركز، مصاري، فخامة، بسّ بالمقابل وقت، مسؤوليّة، التزام واستمراريّة، وهذا الاشي مش سهل، وكثير ناس ما تحمّلوش هيك وضع.
فنصيحتي لالك: احذر ممّا تتمنّى، أو بكلمات أخرى: خطّط وادرس ودايمًا حطّ بعين الاعتبار الاستمراريّة والمسؤوليّة والالتزام، لأنّهن أهمّ ثلث أشياء عشان تتطوّر.
הרווק מקווה להתחתן, והנשוי רוצה לחזור להיות רווק
הפקיד מקווה להקים פרויקט, ובעל הפרויקט לפעמים מקווה לחזור להיות פקיד.
שמע ממני, וקח לך קצה חוט.
אתה מתלהב ורוצה להגיע למשהו מסוים, וברגע שאתה מגיע אליו נמאס לך ואתה מתחיל לחפש משהו אחר.
אתה שואף למשרה מסוימת, וברגע שאתה מגיע אליה אתה עלול לגלות שמדובר באחריות רבה. והדוגמאות רבות.
לכן אתה צריך לדעת שמה שאתה רואה מבחוץ שונה לגמרי מזה שאתה מתנסה בו, ולכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
אתה מגיע למשרת מנהל, נכון, אתה במרכז, עם כסף, עם כבוד, אבל מנגד העניין דורש זמן, אחריות, מחויבות והמשכיות, וזה דבר לא קל, ואנשים רבים לא הצליחו לעמוד במצב כזה.
עצתי לך: היזהר ממה שאתה מאחל לעצמך, או מילים אחרות: תכנן ולמד, ותמיד קח בחשבון את ההמשכיות, האחריות והמחויבות, שכן הן שלושה דברים (שצריך) כדי שתתפתח.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה בזכותה של הקוראת Hila Tlumak Shaham, שכתבה לנו:
“משרוע مَشْرُوع – פרויקט. שרע شُرَع = ג’מע جَمَع. שניהם במובן אסף.
מה ההבדל ביניהם, אם יש בכלל?”
אז מילת היום היא –
שַארֶע شَارع וברבים שַוַארֶע شَوارع – רחוב; דרך, כביש
השורש הערבי הספרותי ש.ר.ע עוסק בחוק, בהלכה, בהלכה דתית, בפרויקטים, ברחובות ובמפרשים:
* הפועל שַרַעַ בבניין הראשון شَرَعَ – התחיל ל-; שפט, חוקק; סלל; פרסם, הראה
* שַרְע شرْع, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חוק, חוקה, תורה, הלכה
* שַרְעִיּ شرعيّ – חוקי, משפטי; לפי ההלכה המוסלמית; לגיטימי
* אִבֶּן שַרְעִיּ ابن شرعيّ – ילד חוקי
* טִבּّ שַרְעִיּ طبّ شرعيّ – רפואה משפטית
* טַבִּיבּ שַרְעִיּ طبيب شرعيّ – פתולוג
* עַקֶד שַרְעִיּ عقد شرعيّ – חוזה/ברית נישואין (לפי ההלכה)
* קַאצִ’י שַרְעִיּ قاضي شرعيّ – שופט שרעי, בבתי הדין המוסלמים
* מַחְכַּמֶה שַרְעִיּה شرعيّة – בית משפט שרעי
* שַרְעִיַּה شرعيّة וברבים שַרְעִיַּאת شرعيّات – לגיטימיות, חוקיות
* אֶלשַּרְעִיַּה אֶלדַּוְלִיַּה الشّرعيّة الدّوليّة – החוק הבינלאומי; המוסדות הבינלאומיים (מיל’: הלגיטימיות הבינלאומית)
* שֻרוּע شروع, בצורת שם פעולה נוספת – התחלה; כוונה; ניסיון
* שַארֶע شارع וברבים שַוַארֶע شوارع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, כפי שראינו כמילת היום, הוא רחוב, דרך או כביש
* אֶלשַּארֶע الشّارع – הרחוב, במובן הקהל הרחב
* אַוְלַאדֶ אלשַּוַארֶע أولاد الشّوارع – ילדי רחוב, פרחחים
* בִּנְתֶ אלשַּוַארֶע بنت الشّوارع – זונה (מיל’: בת הרחוב)
* לֻעַ’תֶ אלשַּוַארֵע لغة الشّوارع – שפת רחוב
* שַארֶע סַדּ شارع سدّ – דרך ללא מוצא
* שַארִע شارع וברבים שַארִעִין شارعين או שַרַעַה شرعة או שֻרַּע شُرّع או שֻרוּע شروع, כפועל, כבינוני פועל אקטיבי – מחוקק; מייסד דת
* מַשְרוּע مشروع בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חוקי, לגיטימי
* מַשְרוּע مشروع וברבים מַשַארִיע مشاريع או מַשְרוּעַאת مشروعات, כשם עצם – תוכנית, מפעל (מטאפורי), פרויקט, מיזם
* מַשְרוּע קַרַאר مشروع قرار או משרוע קַאנוּן مشروع قانون – הצעת חוק
* משרוע מִיזַאנִיַּה مشروع ميزانيّة – הצעת תקציב
* מַשְרוּעִיַּה مشروعيّة – לגיטימיות, חוקיות
* הפועל שַרַּעַ شرّع בבניין השני – חוקק, הפך לחוקי
* תַשְרִיע تشريع וברבים תַשַארִיע تشاريع, בצורת שם הפעולה של הבניין – חקיקה; חוק, צו
* תַשְרִיעִיּ تشريعيّ – תחיקתי
* אֶלסֻּלְטַה אלתַּשְרִיעִיַּה السّلطة التّشريعيّة – הרשות המחוקקת
* אֶלְמַגְ’לֶסֶ אלתַּשְרִיעִיּ المجلس التّشريعيّ – בית הנבחרים/המחוקקים, הפרלמנט
* מְשַארְעַה مشارعة, במדוברת, בצורת שם הפעולה של הבניין השלישי – חילוקי דעות, ויכוח. כך גם שַרִיעַה شريعة, במדוברת
* מֻתַשַרִּע متشرِّع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי – משפטן; עורך-דין
* הפועל אִשְתַרַעַ اشترع בבניין השמיני – חוקק חוק
* שִרַאע شراع וברבים שֻרֻע شُرع או אַשְרִעַה أشرعة – מפרש; חלון, צוהר
* טַאאִרַה שִרַאעִיַּה طائرة شراعيّة – דאון
* סַפִינֶה שִרַאעִיַּה سفينة شراعيّة – ספינת מפרש
* שריעה شريعة וברבים שַרַאאִע شرائع – חוק; חוקה; תורה; הלכה, החוק/ההלכה הדתי/ת המוסלמי/ת; דרך, כיוון; מקום לשאיבת מים
* הפועל התנייני המרובע שַרְעַנַ شرعن, על דרך הבניין השני – נתן תוקף חוקי/לגיטימציה ל-; חוקק
* חַרְבּ שַוַארע حرب شوارع – מלחמת גרילה (מיל’: מלחמת רחובות)
* חַאעְמַל וִשַּכּ שַוַארִע חַוַארִי حاعمل وشّك شوارع حواري – אכסח אותך, ארסק אותך, אשבור לך את העצמות! (מיל’: אעשה מהפרצוף שלך רחובות וסמטאות)
לשאלתה של הילה, את המשמעות “אסף” לא מצאתי בשום מקום
כותבת ידידתי הקוראת Rina Turgeman:
“אני שמעתי פעם מאחד המרצים שהשורש شرع מתייחס גם לזרימה של מים, וזה ההסבר למילה شارع, כי הרחוב בעצם נקבע לצד מתווה זרימת המים מהנהר, וגם שריעה شريعة בתור זרם הלכתי”.
כותבת הקוראת עפרה מהודר:
“אם משמעות הפועל שרע בערבית היא גם סלל, אז זה נראה לי דומה לשורש ש.ר.ע בעברית. כמו: מִשְתָרֵעַ. הרחוב הזה משתרע מהפינה הזו עד הפינה ההיא. כמו כן, יש בעברית מִשְרַעַת. ואולי באופן מטפורי, הדין השרעי משתרע (חל, נמצא בתוקף) בתחום שמכאן עד לשם (אך לא מעבר לזה)?”
וזה עוד אחד מהמקרים בהם אני כועס על עצמי איך לא שמתי לב לזה לבד…
צילום: Rivage
זה היה הפוסט ה- 2,451 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x