צבע עיניו בכוחל

פורסם ב- 30.1.22

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Eli Lein.

אז מילת היום היא –

תְכַּחַּל تْكَحَّل – צבע/איפר עיניו בכוחל; החלים ממחלה

לשמיעה:

אלי המליץ לי על השיר הבא:

محمد عساف – جينالك يا فلسطين/ Mohammed Assaf – Jinalek Ya Falsteen

ג’ינאלכ יא פלסטין جينالك يا فلسطين – באנו אליך, פלסטין

של הזמר הזמיר והכוכב העולה מוחמד עסאף محمّد عسّاف

השיר הוא בן פחות משנה, והווידיאו קליפ שלו די מרשים (אני מתעלם כרגע מהאלמנטים הלאומיים שבו. הוא פשוט מושקע ונעים לעין)

מילים: סאמי עפאנה سامي عفانة

לחן: מחמד אלמדלל محمّد المدلّل

מסאכ באלח’יר יא סאמע אע’אנינא

יום נע’ני ללוטן תהב אשואק פינא

ונקול עאשוא … עאשוא

ונקול עשאוא אלפלסטיניה

סיג’ת קלבי ורוחי בכופיה

ובלאדי אחלא מן אחלא צביה

נע’מת ירע’ול תחלי אלע’ניה

ונקול עאשוא

ונקול עאשוא אלפלסטיניה

עמרכ יא אלוטן מא תפארק באלי

טול מא אלחסון יע’ני בתלאלי

ישרב מן נבעי ויטיר באלעאלי

ויעוד יהדי בכף אלצביה

ונקול עאשוא

ונקול עאשוא אלפלסטיניה

ודוני ע פלסטין חתא אתנפס הואהא

ודוני עלא אלקדס ויטיב אלקלב במלקאהא

ג’ינא וג’ינא ג’ינאלכ, יא פלסטין, ג’ינאלכ

ג’ינא תנכחל לעיון מן טינת ארצ’כ ותראבכ

רפרף יא טיר, רפרף פוק בלאדנא

ע’ני יא טיר, ע’ני פוק אראצ’ינא

רפרף יא טיר, פוק ע’צון אלדואלי

ואחכי יא טיר, ען שוקי וען אחואלי

ואשרב יא טיר, מן ראס אלנבע אלעאלי

ואחמל יא טיר, סלאמי לאהאלינא

مَسّاك بالخير يا سَامِع أغَانِينا

يُوم نغنّي للوطن تْهِبّ اشواق فِينا

ونقول عاشوا … عاشوا

ونقول عاشوا الفلسطينية

سَيَّجِت قلبي وروحي بكُوفِيّة

وبلادي أحلى من أحلى صبيّة

نَغمِة يَرغول تْحَلّي الغِنّيّة

وِنْقُول عَاشُوا

ونْقُول عَاشوا الفَلسطينية

عُمرَك يا الوطن ما تفارق بالي

طُول ما الحَسّون يغَنِّى بِتْلالي

يِشرَب مِن نَبعى ويطير بِالعاَلي

وِيْعُود يهَدّي بكَفّ الصَبِيّة

ونقول عاشوا

ونقول عاشوا الفلسطينية

وَدّوني ع فلسطين حَتّى اتنَفّس هَواها

وَدّوني على القُدس ويطيب القلب بمَلقَاهَا

جِينَا وجِينَا جِينَالِك، يا فَلسطين، جِينَالِك

جِينا تَنْكَحّل لِعيون مِن طِينة أرضِك وترابِك

رَفرِف يا طِير، رَفرِف فُوق بلادِنَا

غَنّي يا طِير، غَنّي فوق اراضِينا

رَفرِف يا طِير، فوق غصون الدَوَالي

واِحكِي يا طِير، عَنْ شُوقي وعن احوالي

واِشْرَب يا طِير، مِنْ رَاس النَبع العالي

واِحمِل يا طِير، سَلامي لاهالينا

ערב טוב למי ששומע את שירינו

ביום שאנו שרים למולדת מתעוררים בנו געגועים

ואנו אומרים יחי, יחי

אומרים: יחי הפלסטינים!

גידרתי את לבי ואת נפשי עם כאפיה

ארצי יפה יותר מהנערה היפה ביותר

נעימת ירע’ול* ממתיקה את השיר

ואנו אומרים: יחי

אומרים: יחי הפלסטינים!

מולדת, לעולם לא תעזבי את מחשבתי

כל עוד החוחית מזמרת על הגבעות שלי

שותה מהמעיין שלי ועפה במרומים

ושבה להירגע בכף ידה של הנערה

ואנו אומרים: יחי

אומרים: יחי הפלסטינים!

שַלחוני לפלסטין כדי שאנשום את האוויר שלה

שלחוני לירושלים, והלב מבריא בפגישה איתה.

באנו ובאנו, באנו אליך, פלסטין, באנו אליך

באנו כדי לאפר את העיניים בכוחל** מאדמת ארצך ועפרך

עופי, ציפור, עופי מעל ארצנו

שירי, ציפור, שירי מעל אדמותינו

עופי, ציפור, מעל ענפי הגפן

ספרי, ציפור, על געגועיי ועל מצבי

שְתי, ציפור, מראש המעיין הגבוה

שאי, ציפור, את דרישת שלומי לאנשינו***

(התרגום שלי. שָלֵו)

* לחליל מסוג ירע’ול הקדשנו פה פוסט לא מזמן

** לדעתי בשתי שורות אלו, ואולי בשם השיר בכלל, יש התכתבות עם שיר החתונות העממי המפורסם: ג’ינא וג’ינא וג’ינא (באנו, באנו, באנו, הבאנו את הכלה ובאנו), וראו המשך הפוסט הזה

*** ובבית זה, לדעתי, יש התכתבות עם השיר הלאומי “יא טיר אלטאיר”, שהוא בעצמו חלק מהרפרטואר של עסאף, אותו הצגנו בהרחבה בפוסט הבא: https://bit.ly/3s0FBxN

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

כֻּחֹל كُحل – כֹּחַל, חומר כחול כהה לאיפור או ריפוי העיניים

לשמיעה:

היה לנו בעבר פוסט על השורש (וכעת עם מספר תוספות):

הקוראת Ya’el Schleifer ביקשה שנספר פה קצת על מקורות המילה אלכוהול, שהם – האם ידעתם? – ערביים.

אז מילת היום היא –

אַלְכֻּחוּל الكحول – אלכוהול

לשמיעה:

אלכוהול הוא השם העממי של אֵתָנול, שהוא חומר כימי מקבוצת חומרים שנקראים בעברית כְּהָלִים, או אלכוהולים.

הכל מתחיל במילה הערבית כֻּחְל كحل, וברבים כֻּחוּל كحول. אגב, רוב הבלשנים, כולל מילון אבן-שושן, גורסים שזו מילה ערבית שהפכה עם הזמן בעברית ל- כֹּהֶל. ויקיפדיה בעברית גורסת שהמקור העברי קדם לערבי.

בכל מקרה, פעם, מזמן מזמן, כֻּחְל, עוד טרם הפך לנוזל ולמשקה, נקרא גם בעברית כֹּחַל (כוחל) או כָּחָל. מדובר היה באבקה טחונה, שנועדה לריפוי מחלות עיניים, לחיטוי וגם לאיפור. שם נוסף שלה בעברית: פּוּךְ.

האבקה הייתה התמצית של כמה חומרים מינרליים, ולכן קיבלה גם את הכינוי “הרוח (שלהם)”, וכך קיבלנו באנגלית “spirit”, ובעברית: סְפִּירְט. עם חלוף השנים, משמעות השמות הצטמצמה רק לאתנול, כלומר ל”רוחו של היין”, דהיינו החומר המזוקק ביותר שלו, ובעצם למשקאות חריפים בכלל.

המילה הגיעה לאנגלית במאה ה- 16 לאחר שהשתרשה כבר בשפות אירופאיות בעקבות השליטה הערבית בדרום מערב אירופה.

המילה האנגלית אתנול הומצאה ב- 1892 כהֶלְחֵם של החומר אתאן Ethane עם הסיומת ol- של אלכוהול.

המילה העברית כָּחָל מופיעה, אגב, בביטוי היפה “לְלֹא כְּחַל וּשְׂרַק”, שפירושו: ללא סוגים שונים של איפור, כלומר הצגת העניין כפי שהוא באופן טבעי ובלי טיוחים, הסתרות או “קישוטים”.

השורש הערבי כ.ח.ל, שבעברית מופיע בצבע כחול ובכלי הציור מכחול – אם כי בערבית הצבע אותו הוא מייצג הוא כחול כהה מאוד, על סף השחור – מופיע גם במילים הבאות:

* הפועל כַּחַּל كحّل בבניין השני – איפר עיניו/עיניה של- בכוחל

* הפועל תְכַּחַּל تكحّل בבניין החמישי – החלים ממחלה; איפר עיניו בכוחל

* כֻּחְלִיּ كحليّ, כשם תואר – כחול כהה, על סף השחור

* כַּחַּאל كحّال – רופא עיניים (לא בשימוש)

* אַכְּחַל أكحل, ובצורת הנקבה הנפוצה יותר כַּחְלַאא’ كحلاء – שחור עיניים, שעיניו צבועות באיפור שחור

* מֻכְּחֻלֶה مكحلة – הכלי או הצנצנת בה שמים את הכוחל, כפי שרואים אצלנו בתמונת היום

כותב לנו בנושא אביתר כהן:

בעניין הכחל (כחול) שבערבית פירושו כחול נוטה לשחור, הנילוס (ניל, אינדיגו, כחול כהה) נקרא בתנ”ך שיחור…

=-=-=-=

מי שמכיר את שיר החתונות האולטימטיבי “גִ’ינַא וּג’ינא וג’ינא, גִ’בְּנַא אלְעַרוּס וּגִ’ינא” جينا وجينا وجينا جبنا العروس وجينا (באנו, הבאנו את הכלה ובאנו) יודע שמילה זו מופיעה שם בשורות:

באנו, באנו, באנו, הבאנו את הכלה ובאנו

לכבוד העיניים הצבועות בכוחל והלחי המתוק והחמוד” (או שהשורה מסתיימת בתרגום חופשי עם: “כל העולם מגיע לפה”)

אגב, על קפטן ג’ק ספארו, הוא ג’וני דפ בסדרת סרטי “שודדי הקאריביים”, אפשר להגיד שהוא אכּחל…

* מִכְּחַאל مكحال – מכחול; שפופרת עם כוחל לעיניים

* מַשְרוּבַּאת כֻּחוּלִיַּה مشروبات كحوليّة – משקאות אלכוהוליים. וימאמה שלנו מוסיפה: גם משרובאת רוּחִיַּה, روحيّة, כלומר “רוחניים”, וזה מתקשר לגמרי לספיריט של קודם…

* יֻסְרֹקֶ אלְכֻּחֶל מִנֶ אלְעֵין يسرق الكحل من العين – גנב זריז ומוכשר ביותר (מיל’: מסוגל לגנוב את הכוחל מהעיניים)

* אֶלְכֻּחֶל אַחְסַן מִנֶ אלְעַמַא الكحل أحسن من العمى – זה הרע במיעוטו, זה יותר טוב מכלום (מיל’: עדיף לקבל טיפול עיניים בכוחל מאשר להתעוור)

* אַגַ’א יְכַּחֶּלְהַא עַמַּאהַא اجا يكحّلها عمّاها – בא לברך ויצא מקלל, עשה שירות דוב, בא לעזור אך בסופו של דבר גרם נזק (מיל’: בא לאפרהּ בכוחל אך עיוור אותה)

המונח שהוא מילת היום, אלכחול, אינו שימושי כלל בערבית מודרנית, ספרותית או מדוברת

הוסיף לנו הקורא Amos Noy:

השורש כח״ל (שורש שמי) מופיע פעם אחת במקרא, כנראה בדיוק במשמעות זו – יחזקאל כ״ג מ: וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי. המלה העברית מכחול באה מאותו שורש,

וכמו שנאמר פה בתגובות, גם שם המשפחה כחלון

הקורא Yehoshua Wizel Sankari:

צַארַת עְצַ’אמו מַכַּאחֶל صارِت عضامو مكاحل – כשמזכירים מישהו שנפטר מזמן ולא יודעים שהוא לא בחיים אז אומרים את המשפט הזה: עצמותיו כבר נהיו אפר

והקורא שי בשארי:

החומר שאותו ממלאים במרווחים בין האבנים/השיש שמצפה את קירות הבניינים והחצרות נקרא “כוחלה” והפועַל אפילו מוטה כעניין שבשגרה (كحّلنا، بنكحّل)… הפועֵל שמבצע זאת נקרא בערבית כחّיל

וזה אפילו חדר לעברית! ורובנו קוראים לפועֵל זה “כוחלאי”

ואגב, כמעט לא ניתן להשיג בארץ כחל בצבע כחול (כמו שהיו משתמשים בתימן) אלא רק בצבע שחור (אני משיג בד”כ מאיזור חברון…)

=-=-=-=

איפה כפיים? –