צלחת

צלחת
אוכל פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on צלחת

צלחת

צלחת

פורסם לראשונה ב- 4.2.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Gila Yona.
אז מילת היום היא –
צַחֶן (סחן) صَحن וברבים צְחוּן صحون – צלחת; מנת אוכל; ספל גדול; משטח, כיכר, מישור
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
גילה פרסמה את הבדיחה הבאה (כתובה בעיקרה בספרותית):
אמראה סאלת ג’ארתהא:
מא הו אלסבב פי נעומת ידיכי?
פקאלת להא: אנא אסתח’דם רביע לע’סל אלצחון
פקאלת ג’ארתהא: ואינ יבאע סאאל רביע?
פקאלת אלג’ארה: לא, רביע הו זוג’י
תחיה כבייירה לרביע, יא ג’מאעה
امرأة سألت جارتها:
ما هو السّبب في نعومة يديكي؟
فقالت لها: أنا أستخدم ربيع لغسل الصّحون
فقالت جارتها: وأين يباع سائل ربيع؟
فقالت الجارة: لا، ربيع هو زوجي
تحيّة كبيييرة لربيع، يا جماعة
אישה אחת שאלה את שכנתה:
מה הסיבה לרכוּת/נעימוּת ידייך?
ענתה לה: אני משתמשת ברביע (מיל’: אביב) לשטיפת הצלחות
שאלה שכנתה: והיכן נמכר נוזל (הכלים) “רביע”?
אמרה השכנה: לא, רביע הוא בעלי!
כל הכבוד לרביע, אנשים!
(התרגום שלי. שָלֵו)
השורש הערבי צ.ח.ן עוסק בעיקר בצלחות.
בעברית הוא מופיע בהקשרים של צחנה, הצחין וכו’ (האם יש כאן רמיזה שאוכל שנשאר זמן רב בצלחת מסריח?).
כותב בנושא ויקימילון:
“צַחֲנָה
1. ריח רע.
”וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת“ (יואל ב, פסוק כ)
2. תבשיל של דגים קטנים.
”הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה, אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמֻתָּר בַּצִּיר וּבַמֻּרְיָס.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ו, משנה ד)
גיזרון
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בסורית צחנא בהוראת זוהמה. מופיעה גם בספר בן סירא. בלשון חז”ל מתועד מאכל כשר הקרוי ”צחנתא“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף לט, עמוד א) הוא הרינג אטלנטי”.
=-=
הקוראים רוני הפנר וחגי פודור מסיבים את תשומת ליבי לכך שלא צריך להתאמץ:
צחן, בערבית, צלח(ת), בעברית: המקור זהה:
צ ו- ח יש בשני השורשים. בערבית יש נ בסוף, בעברית ל באמצע. חילופי למנ”ר קלאסיים, עם שיכול עיצורים. נפלא!!!
=-=-=
* הפועל צַחַּן صَحّن בבניין השני, כנראה בעיקר, או רק בשימוש מודרני – סידר על הצלחת, “צִלְחֵת”
* צַחֶן רֻזּ صَحن رزّ – מנת אורז, צלחת אורז (וכך עם מאכלים נוספים. צחן במובן מנה)
* צַחְנֶ אלדַּאר صَحن الدّار – חצר הבית
* גַ’לַּאיֶתֶ צְחוּן جلّاية صحون – מדיח כלים
* מִצְחַנַה صَحن – צלחת גדולה; מטחנת יד; מכתש
עִנְד/וַקֶת תַוְזִיעֶ אלְעַ’נַאיֶם/אלְעַזַאיֶם אַנְטוֹן נַאיֶם, וּעִנְד/וַקֶַת גַ’לִי אֶלצְּחוּן, קוּם פִיק יַא אנטון! عند / وقت توزيع الغنايم / العزايم أنطون نايم، وعند / وقت جلي الصّحون – قوم فيق يا أنطون! – נזכרים בי רק כשצריכים אותי, ורק למטלות מרגיזות!
מיל’: בזמן חלוקת השלל/ההזמנות אנטון ישן, אבל בזמן שטיפת הצלחות, קום, התעורר, אנטון!
=-=-=
בתמונה:
צלחת חומוס במשקל 4 טונות שהוכנה בינואר 2010 ב”מסעדת אבו גוש”, שהחזיקה בשיא גינס לצלחת החומוס הגדולה בעולם עד שבמאי אותה שנה 300 שפים לבנונים שקדו והכינו צלחת במשקל 10 טונות.
המאבק הקולינרי-לאומי-תרבותי הזה כונה באותם הימים “מלחמות החומוס”.
לפרטים נוספים:
למישהו יש פיתה במקרה?…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top