קוף

קוף
חיות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on קוף

קוף

קוף

פורסם לראשונה ב- 7.11.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שמעה בילדותה בירושלים הרבה פעמים את הביטוי “הוא כמו קרד!”
אז מילת היום היא –
קִרְד قِرْد וברבים קֻרוּד قريد או קִרַדַה قريد או אַקְרַאד قريد – קוף; שד, שטן; שד משחת, שובב; “שחקן”, מי שמתחזה לחולה
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
בערבית קופים הם סמל הכיעור, בעוד צבאים הם סמל היופי.
השורש הערבי ק.ר.ד עוסק בקופים. וגם במשהו נוסף, מוזמנים להמשיך ולקרוא…
* הפועל הספרותי קַרַדַ قَرَدَ בבניין הראשון – אסף, אגר
* הפועל הספרותי קַרִדַ قَرٍدَ בבניין הראשון, אך במשקל אחר – התקלקל, נרקב; היו לו קרציות
* זַיֶּ אלְקִרְד زيّ القرد – מכוער (כמו קוף); שובב, קופצני; בריא לגמרי
* וִשֹּה זַיּ טִיזֶ אלְקִרד وشّه زيّ طيز القرد – הוא מכוער מאוד (מיל’: הפנים שלו כמו תחת של קוף)
* בְּקִרֶד וּדֻבּ! بقرد ودبّ – ויהי מה, בכל מחיר! (מיל’: גם בקוף וגם בדוב)
* קרד מְשַקְלַבּ قرد مشقلب – שובב (מיל’: קוף עושה סלטות)
* קרד מְפַלְפַל قرد مفلفل – פושע, מזיק
* קִרְדֵין וּחַארֶס قردين وحارس – ממש מעט מאוד אנשים (מיל’: שני קופים ושומר)
* קַאלוּא: יַא קִרד, רַח יִסֶחְ’טוּכּ. קַאל: רַח יְעַמְלוּנִי עַ’זַאל? قالوا: يا قرد رح يسخطوك. قال: رح يعملوني غزال؟ – אין לי מה לדאוג כי גרוע יותר לא יכול להיות (מיל’: אמרו: קוף, יגלגלו את נשמתך במשהו גרוע יותר. ענה: אפשר לחשוב, היו הופכים אותי לצבי???)
* תְבַּדַּלַת עֻ’זְלַאנְהַא בְּקֻרוּדְהַא تبدّلت غزلانها بقرودها – במקום מנהיגים טובים הגיעו גרועים ורעים (מיל’: הצבאים שלה התחלפו עם הקופים שלה)
* אִבְּנֶ אלְקִרְד נַטַּאט ابن القرد نطّاط – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (לרוב בהתייחסות ביקורתית-שלילית. מיל’: הבן של הקוף הוא קפצן [מלידה]. ורסיה אחרת של: אִבְּנֶ אלְבַּטּ עַוַּאם – הבן של הברווז הוא שחיין [מלידה])
* פַאצִ’י אלְקִרְד לִמַעְטֶ אלְגִ’לְד فاضي القرد لمعط الجلد – אדם שאינו עושה דבר (מיל’: הקוף פנוי לגרד את העור)
* אֶלְקִרְד פִי עֵין אֻמֹּה עַ’זַאל القرد في عين أمّه غزال – הקוף (שהוא, כזכור, סמל הכיעור) בעיני אימו הוא צבי
טקסטים אסלאמיים פונדמנטליסטיים (קיצוניים) – ומצטטיהם המודרניים – מכנים את היהודים (ולעיתים גם את הנוצרים) “בני הקופים והחזירים” أبناء القردة والخنازير אַבְּנַאא’ אלְקִרַדַה וַאלח’נאזיר (או נכדי הקופים והחזירים. אַחְפַאד אלקרדה ואלח’נאזיר أحفاد القردة والخنازير).
המילה הופיעה גם באחד הפוסטים שלנו מהעבר, אחד הפוסטים שיותר אהבתי לכתוב:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ימאמה Yamama Dagash שלנו.
אז מילת היום היא –
קְרֵידֶ אלְעֶשּ قريد العشّ – בן זקונים
🎵

למה ואיך הגענו למושג הזה?
לפני כמה שבועות דיברנו אני (שָלֵו) וימאמה על צורות הקטנה בערבית.
בערבית הספרותית צורת ההקטנה היא במשקל פֻעַיְל فُعَيْل:
לוקחים שם כלשהו, מתוך הנחה שהוא בן לא יותר מארבע אותיות, ומכניסים אותו למשקל ההקטנה:
כִּתַאב كتاب (ספר) הופך ל: כֻּתַיְבּ كتيب (ספרון, חוברת, עלון)
בַּחֶר بحر (ים) הופך ל: בֻּחַיְרַה بحيرة (אגם, ימה), כן, במקרה זה עם סיומת נקבה. לגיטימי
שַגַ’רַה شجرة (עץ) הופך ל: שֻגַ’יְרַה شُجيرة (עץ קטן)
דַוְלַה دولة (מדינה) הופכת ל: דֻוַיְלַה دُويلة (“מדינונת”, לרוב מעמדת לעג)
חַסַן حسن (יפה, טוב) הופך ל: חֻסַיְן حسين
קִרְש قرش (כריש) הופך ל: קֻרַיְש قريش (כריש קטן; מוכר בעיקר כשם השבט ממנו בא הנביא מוחמד)
בקיצור: לשם הקטנה, נוספת האות יוד לקראת סוף המילה, עם רצף התנועות ai
והנה עוד כמה צורות, עתיקות ברובן, רובן שמות פרטיים או משפחה, ולא באמת טרחתי לבדוק מה משמעותן. אחדות מהן קצרות (שלוש אותיות גם בהקטנה) בשל הגזרה הדקדוקית שלהן:
חֻדַ’יְפַה حُذيفة, חֻנַיְן حُنين, הֻרַיְרַה هُريرة (חתול קטן), פֻגַ’יְרַה فُجيرة, גֻ’מַיְרַה جُميرة, רֻוַיְדַן رُويدًا (לאט), לֻאַ’י لؤي (שור בר קטן), קֻצַי قُصي, עֻדַי عُدي (בדיוק, שני בניו של צַדַּאם חֻסֵין), דֻבַּי دُبي (כן, דובאי, הנסיכות)
צורות הקטנה מסוג זה נהגות במדוברת, אם הן הגיעו בכלל למדוברת, עם תנועת e ארוכה במקום ה- ai שמופיעה בספרותית: חְסֵין (שם פרטי), משפחת אַבּוּ-רְמֵילַה أبو رميلة ואבו-רְדֵינַה أبو ردينة, ועוד.
נהדר.
אבל למדוברת יש צורת הקטנה משל עצמה, הרבה יותר נפוצה, במשקל פַעּוּל فعّول:
יַמַאמַה يمامة הופכת בשם חיבה ל- יַמּוּמַה يمّومة (ימאמה, למי שאינו זוכר, היא יונת בר או תור. תור, נו, יונת הבר, לא כמו בדואר…)
נַסַמֶה نسمة (נשמה, נפש) הופכת ל- נַסּוּם نسّوم
וַסִים وسيم (נאה, יפה) ל- וַסּוּם وسّوم
וַרְד ورد (פרח, ורד) ל- וַרּוּד ورّود
קַמַר قمر (ירח) ל- קַמּוּרַה قمّورة (חמודה ומתוקה קטנה)
שַאטֶר شاطر (חכם, פיקח) ל- שַטּוּר شطّور
נהדר פעם שנייה.
ועכשיו למילת היום. איך קריד אלעש קשור לבן זקונים?
נתחיל מזה ש- עִשּ זה קן.
קריד הוא קרד קטן. כלומר הקוף הקטן של הקן, הוא המשפחה.
מעליב קצת, לא?
אז קורה פה דבר נפלא:
השורש הערבי ק.ר.ד עוסק בשתי חיות: גם בקופים, וגם ב… קרציות:
קֻרַאד قراد, כשם קיבוצי, הוא קרציות, ו- קֻרַאדַה قرادة היא קרצייה אחת (אסם אלוחדה, שם של יחידה אחת בַּמין, בסוג).
קֻרַיְד قُرَيْد, בספרותית, ו- קְרֵיד قريد, במדוברת, זה פשוט קרצייה קטנה. וכן, אני רואה את הגבות המורמות: ממתי צ עברית מתחלפת עם ד ערבית? נו, הנה. אתם רואים שלפעמים גם זה קורה.
זה בכלל מעליב. הקרצייה הקטנה???
הביטוי לקוח מעולמם של גוזלים בקִנים: כשגוזל כלשהו נדבק בקרציות בעודו בקן, הוא נחלש שכן הן שותות ומוצצות את דמו, וכך הוא נשאר אחרון בקן, עם הוריו, בדיוק כמו בן הזקונים, להבדיל.
בן זקונים אפשר גם לומר: אַאחֶ’רֶ אלְעֻנְקוּד (פִי אלְעֵילֶה) آخر العنقود (في العيلة) – האחרון באשכול (במשפחה),
ויש ביטוי יפה:
אאח’ר אלענקוד סֻכַּר מַעְקוּד آخر العنقود سكّر معقود – בן הזקונים הוא החביב והאהוב ביותר על הוריו (ומתוק כמו סוכר מרוכז)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top