קטן

קטן
פעלים שמות תוארLeave a Comment on קטן

קטן

קטן

פורסם לראשונה ב- 29.4.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
ממש מזמן חיה ביקשה ממני שאתייחס לפתגם הבא, שכבר הוזכר אצלנו באי-אלו פוסטים בעבר:
אֶלְעִלְם פִי אלצִּעַ’ר מִתְלֶ אלנַּקְש עַאלְחַגַ’ר וּאלְעִלְם פִי אלְכִּבַּר מִתֶל וַרַק עַאלשַּגַ’ר العلم في الصّغر متل النّقش على الحجر والعلم في الكبر متل ورق عالشّجر – לימוד בגיל צעיר הוא כמו סיתות על אבן, ובגיל מבוגר כמו עלה על עץ
אז מילת היום היא –
זְעִ’יר زغِير, בספרותית צַעִ’יר صغير, וברבים זְעַ’אר زغار /צִעַ’אר صغار או צְעִ’ירִין صغيرين או צֻעַ’רַאא’ صغراء – קטן, צעיר; צנום; קטין; זוטר, לא בכיר
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
השורש הערבי הספרותי צ.ע’.ר עוסק בדברים קטנים (השוו לעברית: צעיר, מצד אחד, זעיר, מצד שני. שניהם מתכתבים עם השורש הזה).
במדוברת חלה בו תופעה פונטית, בה האות הנחצית צאד, שנשמעת כמו s גרונית, איבדה את הנחציות שלה והפכה מעיצור בלתי קולי לעיצור קולי z (השוו בעברית: זכוכית מבוטאת בפועל סכוכית; זְקֵנה מבוטאת סְקנה. והנה, זה עתה ראינו: צעיר מול זעיר, שתיהן תקינות, ופעם צדי עברית נהגתה כמו בערבית, כך שהתופעה זהה גם בעברית).
והנה מארמית:
“בִּזְעֵיר אַנְפִּין
עברית חדשה [ספרותי]: בצורה ממוזערת. דוגמה קטנה הממחישה תופעה רחבה.
יציאת בני ישראל ממצרים היא אחד מסיפורי עם ישראל בזעיר אנפין.
מקור
מארמית: זעיר = קטן. אנפין = פנים.
על פי ספרות הקבלה בארמית (לראשונה בספר הזוהר): בה מתואר האל בשני תיאורים: “אריך אנפין” – ארוך הפנים (כנראה תרגום של הפסוק אל ארך אפיים), ו”זעיר אנפין”: קטן הפנים” (ויקימילון).
ויקימילון מוסיף באשר למשמעות הנוספת בעברית, של דברים מצערים:
“הוראת השורש צ־ע־ר קשורה להקטנה, והיא קרובה לשורש ז־ע־ר. ראו למשל: צעיר, זעיר”.
* הפועל זִעֶ’ר زِغر במדוברת, צַעִ’רַ صَغِرَ או צַעֻ’רַ صَغُرَ בספרותית, בבניין הראשון – קָטַן; הלך ופחת
* הפועל צַעַ’רַ صَغَرَ בספרותית, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – היה קטן בשנים מ-
* הפועל זַעַ’ר زَغَر במדוברת, גם בבניין הראשון, במשקל אחר – נעץ מבט
* הפועל זַעַּ’ר زغّر במדוברת, צַעַּ’רַ صغّر בספרותית, בבניין השני – הקטין; זלזל, ביזה, פגע בכבוד
* תַצְעִ’יר تصغير, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הקטנה. בדקדוק: משקל ההקטנה פֻעַיְל/פֻעַיִּל فُعَيْل / فُعَيِّل, אותו פגשנו פה לא פעם בעבר. במצרים, למשל, מילת היום, קטן, נהגית… במשקל ההקטנה: צֹעַ’יַּר صُغيّر
* מֻצַעַּ’ר مصغَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מוקטן, ממוזער
* צִעַ’ר صِغَر – תקופת הילדות, הנעורים
* צֻעַ’אר صُغار – קטן (לא בשימוש)
* צֻעְ’רִי صغري – זעיר
* אַזְעַ’ר أزغر / אַזְעַ’ר أصغر – יותר קטן; הכי קטן
* אַלצֻּעְ’רַא الصّغرى – הכי קטנה
* קִימַה צע’רא قيمة صغرى – ערך מינימום
* אַאסְיַא אֶלצֻּעְ’רַא آسيا الصّغرى – אסיה הקטנה (שם אחר לאנטוליה, שכוללת בתוכה את רוב רובה של תורכיה)
* צַעִ’ירַה صغيرة, כשם עצם – עבירה קטנה (בהלכה האסלאמית)
* מִעְלַקַה זְעִ’ירֶה معلقة زغيرة – כפית (מיל’: כף קטנה)
* כֻּלּ צְעִ’ירֶה וּכְּבִּירֶה كلّ صغيرة وكبيرة – בכל עניין שהוא, בכל דבר; כל פרט ופרט (מיל’: כל קטנה וגדולה)
* אַלשַּאשַה אֶלצַעִ’ירַה الشّاشة الصّغيرة – טלוויזיה (המסך הקטן)
* אַלְעִידֶ אלצַּעִ’יר العيد الصّغير – החג הקטן, כינויו של עִידֶ אלְפִטֶר בסוף חודש רמדאן, הנמשך 3 ימים (עיד אלאצ’חא, חג הקורבן, נמשך 4)
* טַלַּעֹה זְעִ’יר طلّعه زغير – בייש אותו מול כולם, “הוציא אותו קטן”
* צַעַּ’ר נַפְסֹה صغّر نفسه – התנהג בצורה לא מכובדת שאינה הולמת את מעמדו; אמר שהוא צעיר יותר מכפי גילו (מיל’: הקטין את עצמו)
* עַקְלֹה זְעִ’יר عقله زغير; עַקְלֹה אַזְעַ’ר מִן עֻמְרֹה عقله أزغر من عمره – ילדותי, מתנהג ומדבר כמו ילד (מיל’: שכלו קטן; שכלו קטן מגילו)
* יִעֶמְלוּהַא אֶלזְּעַ’אר וּיִקַעוּא פִיהַא אלֶכְּבַּאר يعملوها الزّغار ويقعوا فيها الكبار – החפים מפשע נענשים על מעשיהם של האשמים; הורים נענשים על מעשיהם של בניהם (מיל’: עושים את זה [כורים את הבור] הקטנים ונופלים לתוכו הגדולים)
* כִּבֶּר אלֶחְמַאר וּצִעְ’רַתֶ אלְבַּרְדַעַה كبر الحمار وصغرت البردعة – הבגדים כבר קטנים עליך, גדלת! תפסיק להתעקש ללבוש בגדים קטנים (מיל’: גדל החמור וקטן האוכף)
* ח’ֹדֶ סְרַארְהֹם מִן זְעַ’ארְהֹם خد سرارهم من زغارهم – אפשר ללמוד את סודות המשפחה מהילדים (מיל’: קח את סודותיהם מהקטנים שלהם)
=-=-=-=
אני רוצה להציג בפניכם את –
סַעְדֶ אלצֻעַ’יֶּר سعد الصّغيّر, יליד 70′, הוא זמר עממי ושחקן מצרי.
סעד העלה את מועמדותו לנשיאות מצרים בשנת 2012, וכך הציג את עצמו מבחינה פוליטית:
“אני זמר ואינני מבין בפוליטיקה, אבל אני אביא איתי מישהו שמבין. אני זמר, וכשאני שר אנשים מכירים אותי, וכך הגעתי לאן שאני. אני אייצג את הרוב, אשמור על האינטרסים של העם ואשאיר את השירותים הרפואיים בחינם. לא אמרתי שאני אתן טוקטוק (ריקשה כזו, של הסעות בתוך העיר) לכל אזרח”.
אגב, אין לי מושג אם זה שמו האמיתי או שם הבמה שלו, שכן צע’יר פירושו קטן, והוא לא הבחור הכי גבוה שפגשתי…
השיר הבא לקוח מהסרט עַלַיַּא אֶלטַּרַבּ בִּאלתַּלַאתַה عليّا الطّرب بالتّلاتة משנת 2006. אי אפשר לתרגם את שם הסרט מבלי שנבין שהוא מבוסס על משחק מילים עם הביטוי הערבי: עלי אֶלטַּלַאק באלתלאתה (אני תכף מתגרש ממך!/מגרש אותך מהנישואין! אני נשבע שתכף ומיד אומר 3 פעמים “את מגורשת!”). רק שבשם הסרט, במקום להתגרש, מופיעה המילה “שירה”: אני תכף ומיד אומר 3 פעמים “שירה”!
זהו תרגום מאולץ לגמרי. כידוע, לא תמיד אפשר לתרגם ביטויים עמוסי-תרבות משפה לשפה. במקרה זה מדובר במבנה לשוני, מבוסס תרבות, שאינו קיים בעברית.
השיר נקרא, בפשטות, אֶלְעִנַבּ العنب – הענבים.
הכינו את הכפיים ובעיקר את הגוף, כי אי אפשר להישאר אדישים לקצב:
فكهاني وبحبّ الفاكهة פַכַּהַאנִי וּבַּחֶבֶּ אלְפַאכְּהַה
وبموت في الموز والمنجة וּבַּמוּת פִי אלְמוֹז וּאלְמַנְגַה
بصراحة ع الفاكهة بغير בְּצַרַאחַה עַ אלְפַאכְּהַה בַּעִ’יר
وببيع واشتري بضمير וּבַּבִּיע וּאַשְתַרִי בְּצַ’מִיר
אני מוכר פירות ואוהב פירות
אני מת על בננות ומנגו
באמת, לפירות אני מקנא
ואני מוכר וקונה ביושר
العنب العنب العنب אִלְעִנַבּ אלענב אלענב
العنب العنب العنب
הענבים, הענבים…
احمر واصفر احمر واصفر אַחְמַר וּאַצְפַר, אחמר ואצפר
احمر وزيّ اللّوز אַחְמַר וּזַיֶּ אללּוֹז
واطعم يا ناس من الموز וּאַטְעַם יַא נַאס מִנֶ אלְמוֹז
אדום וצהוב, אדום וצהוב
אדום משובח (מיל’: כמו שקד)
ותטעמו, אנשים, מהבננות
العنب العنب العنب אלענב אלענב אלענב
واوا واوا واوا וואוו וואוו
הענבים…
البلح البلح البلح אֶלְבַּלַח אלבלח אלבלח
البلح البلح البلح
התמרים, התמרים…
احمر واسمر احمر واسمر אַחְמַר וּאַסְמַר, אחמר ואסמר
زغلول زغلول زغلول זַעְ’לוּל (זן של תמרים אדומים וגדולים)
אדום ושחום, אדום ושחום
זע’לול
احمر وطعمه خطير אַחְמַר וּטַעְמֹה חַ’טִיר
صُغيّر يا ناس وكبير צֻעַ’יַּר יַא נַאס וּכְּבִּיר
אדומים וטעמם משגע
קטנים, יא אנשים, וגדולים
البلح البلح البلح אלבלח…
جاب لي العنب ياما، قطّف لي حبّه اللي استوى גַאבּ לִי אלְעִנַבּ יַאמַא, קַטַּף לִי חַבֹּה אִללִּי אסְתַוַא
شلت العنب ياما، يا خوفي عليه من الهوى שִלְתִ אלְעִנַבּ יַאמַא, יַא ח’וֹפי עַלֵיה מִנֶ אלְהַוַא
ااه يا خوفي عليه من الهوى אהה יא ח’ופי עליה מן אלהוא
הוא הביא לי ענבים, אמא, נתן לי את אלו שהבשילו
שמרתי את הענבים, אמא, אני חוששת לו, מאהבה
אאה, אני חוששת לו, מהאהבה (מכך שיתאהב)
(התרגום שלי. שָלו)
אגב, הבית האחרון בשיר לקוח כפי שהוא משירה של הזמרת המצריה שַפִיקַה شفيقة.
שם השיר: גַאבּ לִי אלְעִנַבּ جاب لي العنب – הוא הביא לי ענבים
קישור לשיר:

https://www.youtube.com/watch?v=d-7_IR5m92w

בתמונה: “בית קטן בערבה”, בַּיְת צַעִ’יר עַלַא אלְמַרְג’ بيت صغير على المرج, סדרת טלוויזיה מופתית משנות ה- 70, המבוססת על סדרת ספרי “בית קטן בערבה” מאת לורה אינגלס ויילדר.
התרגום בערבית פירושו: “בית קטן בעמק”, שכן המונח הגיאוגרפי-אקלימי “ערבה” מתורגם לערבית בשתי מילים: ארץ’ עשביה أرض عشبية, דהיינו אדמת עשבים, והוא היה פוגם, להבנתי, ברומנטיות שבשם היצירה…
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top