קיר

קיר
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on קיר

קיר

קיר

פורסם לראשונה ב- 3.7.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Orel Ilyabaev, שכתב לנו:
“אהלן אשמח אם תוכל להתייחס או להסביר לי את הביטוי ״ב(א)משי חיט חיט״ הבנתי שמישהו אומר את זה בהקשר שלא מעניין אותו כלום מלבד עצמו, משהו כזה…
שאלתי חבר ערבי שהסביר לי שזה כמו עכבר שהולך מקיר לקיר ולא מעניין אותו דבר מלבד ענייניו שלו”.
אז מילת היום היא –
חֵיט حيط וברבים חִיטַאן حيطان – קיר, כותל; גדר, מעקה עשוי אבן; גג
היה לנו בעבר פוסט תמציתי בנושא, אז הנה הוא שוב, עם שפע תוספות:
מילת היום היא –
חַאאִ’טֶ אלְמַבְּכַּא حائط المبكى – הכותל (כותל הדמעות)
חַאאִ’ט حائط (חֵיט حيط במדוברת) וברבים חִיטַאן حيطان – קיר
במצרים מקובלת גם הצורה חֵיטַה حيطة
השורש הערבי ח.ו.ט עוסק בכיתור, הקפה וקירות.
האם השורש קיים בעברית? אם הוא קיים, וודאי שאינו עוסק בחוטים; העברית מדגימה פה שוב את עמדתה הלשונית הנחותה-משהו ביחס לערבית, שכן חוט העברי מתכתב עם ח’יט הערבי, ולא עם חוט הערבי.
בעברית הוא כנראה מופיע בשורשים ח.ו.ץ/ח.י.ץ, ח.צ.צ., ו- ח.צ.י – ויש כאן חגיגה של חילופי עיצורים בשילוב תיאורית השורש הדו-עיצורי. ותודה לקורא @Ran Etya על הארת העיניים.
* הפועל חַוַּט حوّط בבניין השני – הקיף, כיתר (במדוברת)
* הפועל אַחַאטַ أحاط בבניין הרביעי – הקיף, כיתר
* מֻחִיט محيط, צורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – אוקיינוס (מכיוון שהוא מקיף יבשות. יפה, נכון?)
* חַיְטַה حيطة (חֵיטַה במדוברת), צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, שאינו בשימוש – זהירות, עמידה על המשמר. מופיע בעיקר בצירוף: חֵיטַה וּחַדַ’ר حيطة وحذر – (נקיטת אמצעי) זהירות
* הפועל אִחְתַאטַ احتاط בבניין השמיני – הקיף, כיתר; נשמר, נקט אמצעי זהירות
* אִחְתִיַאט احتياط, שם הפעולה של הבניין השמיני, וברבים אִחְתִיַאטַאת احتياطات – אמצעי זהירות, מילואים (בצבא)
* אִחְתִיַאטִיּ احتياطيّ, שם פעולה זה כשם תואר – מלאי, רזרבה, של מילואים (בצבא)
* פַוַּת בִּאלְחִיטַאן فوّت بالحيطان – סיבך, הכניס לתסבוכת (מיל’: הכניס בתוך קירות)
* אֻחְ’בֹּט/דֹקּ רַאסַכּ פִי אלְחֵיט! اخبط/دقّ راسك في الحيط – לך תעשה מה שאתה רוצה, אבל זה לא יעזור לך! (מיל’: דפוק את ראשך בקיר)
* לִלְחִיטַאן פִיה וְדַאן للحيطان فيه ودان – אוזניים לכותל (מיל’: לקירות יש אוזניים)
* חֵיטַה מַאיְלַה حيطة مايلة – אדם שאי אפשר לסמוך עליו (מיל’: קיר נטוי, לא יציב)
* צַ’רַבּ עַרְצֶ’ אלְחֵיט ضَرَبَ عَرْضَ الْحيِط – התעלם, לא התייחס, זלזל (מיל’: היכה לרוחב הקיר)
* קַאעֶד בֵּין אַרְבַּעַה חִיטאן قاعد بين أربعة حيطان – יושב לבדו, בודד, בין ארבעה קירות
* קַאעֶד זַיֶּ אלְחֵיטה قاعد زيّ الحيط – לא זז, לא עושה כלום (מיל’: יושב כמו הקיר)
* מִשִי גַ’נְבֶּ אלחיט مشي جنب الحيط – התנהג בפחדנות, מתוך חשש רב (מיל’: הלך לצד הקיר)
* רַאסֹה חֵיט וּמֻחּ’ֹה חֵ’יט راسه حيط ومخّه خيط – מטומטם גמור (מיל’: ראשו קיר ושכלו חוט)
* חֻ’בֶּז וּזֵית – נַאטֶחֶ אלְחֵיט خبز وزيت – ناطح الحيط – לחם ושמן זית – ואתה יכול לנגוח בקיר
* אֻצְ’רֹבֶּ אלטִּינַה פִי אלְמַלְתִינַה. אִן מַא לִזְקַת עַ אלְחֵיט – בִּתְעַלֶּם أضرب الطّينة في الملتينة. إن ما لزقت ع الحيط – بتعلّم – תמיד כדאי לנסות
מיל’: זרוק את הבוץ/הטיט על דבק השפכטל. גם אם הוא לא יידבק, הוא ישאיר סימן.
גרסה מוכרת יותר היא (עם קיר במקום דבק שפכטל. המשמעות זהה):
אִרְמִי / אצ’רב אלטינה עַלַא אלְחֵיט, אִדַ’א מַא עַלַּקַת – בתעלם إرمي / أضرب الطّينة على الحيط إذا ما علّقت بتعلّم
* אֶלְחֵיטַה אֶלְוַאטְיֶה יְשֹחּ’וּא עַלֵיהַא אלֶכְּלַאב الحيطة الواطية يشخّوا عليها الكلاب – באדם חלש כל אחד יכול לפגוע (מיל’: על קיר נמוך משתינים הכלבים)
* טְ’עֵיט/זְעֵיט וּמְעֵיט וּנַטַּאטֶ אלְחֵיט ظعيط/زعيط ومعيط ونطّاط الحيط – אספסוף. מסתבר שיש – וברור שיהיה – סיפור מרתק מאחורי הביטוי, שמקורו במצרים של המאה ה- 19. הרשת מלאה הסברים, אך לא הספקתי אפילו להעיף מבט חפוז
* אִמְשִי אלְחֵיטֶ אלְחֵיט וּקוּל: יַא רַבּ אֶלסִּתֶר امشي الحيط الحيط وقول يا رب السّتر, שהוא הביטוי עליו שאל אוראל – היה זהיר (מיל’: לך הקיר הקיר, כלומר לך לצד הקיר, ואמור: אלוהים, [הורד] מסך/וילון [כלומר שמור עלי])
דף הפייסבוק מֻאַסַּסֶת פַאתֶן مؤسسة فاتن (מוסד פאתן, זהו גוף פיננסי שמושבו בראמאללה) הקדיש סרטון באורך 5 דקות לביטוי הזה. מסתבר שאנשים מכירים אותו אך אינם מבינים לגמרי מה הוא אומר.
תיהנו! (זה בערבית, כמובן)
-0-0-0-
אזהרה!!! אזהרה!!! אזהרה!!!
הדיון הלשוני הבא נאלץ לנגוע בתפוח האדמה הלוהט שנקרא חדירה של פוליטיקה לשפה.
ולפני שאתם טורפים את השליח, שזה אני, אדגיש שאני נמנע (עד כמה שאפשר) מלהכניס פוליטיקה או דעות אישיות לדף הזה, וכך גם היום, אבל יש כאן דבר מעניין, בעיניי, לפחות:
פעמיים עסקנו בדף זה בחדירה של פוליטיקה לשפה:
הפעם הראשונה הייתה באזכור שמה של העיר ירושלים בערבית:
בערבית שמה אַלְקֻדְסֶ אלשַּרִיף القدس الشّريف (הקודש המכובד, הקדוּשה המכובדת). אף ערבי לא קורא לה אוּרְשַלִים, שהוא שם קדום (ממקורות נוצריים; מופיע בתרגומי התנ”ך והברית החדשה לערבית), שהוחזר לשימוש על ידי השלטונות הישראליים כדי להסביר לכולם מי הבוס.
הדבר מגוחך בעיניי, ללא קשר לדעותיי הפוליטיות, שכן כך קוראים לה בערבית ואין לנו שום סיבה להיעלב. כשערבי אומר “אלקדס” הוא לאו דווקא רואה לנגד עיניו את בירתו הנצחית, בירת המדינה הפלס’, כשעל מסגדי הר הבית מתנוססים, לצד דגלי המדינה הטרייה, דגלים ירוקים של חמאס או שחורים של דאע”ש. ברוב המקרים הוא פשוט מכנה כך את עיר מגוריו.
בדיוק כפי שלמדינת France קוראים בעברית צרפת, שהוא שם תנ”כי, ולא פראנס, ולמדינת España, בשפת יושביה, קוראים בעברית ספרד ולא ספיין או אספניה.
מקווה שזה מובן.
הפעם השנייה הייתה כאשר הסברתי איך תרגום הוא לפעמים גם פרשנות:
פִדַאאִ’י فدائيّ בערבית (היחיד של פדאאִ’יּוּן, שהיו הערבים שביצעו בשנות החמישים ואילך פעולות צבאיות נגד מטרות ישראליות) פירושו פודה, גואל ומושיע עמו. אולם בשל פעילותו הטרוריסטית בעיניים אחרות של אותו פדאא’י, הוא מתורגם לעברית, מחוסר ברירה, כ… מחבל. כי הוא מחבל, אין על כך עוררין. אבל התרגום לא באמת תרגם, הוא התערב ושינה משמעות של 180 מעלות מהמקור.
זה כך ברובד הלשוני, כן? אני לא מעודד טרור!
אז מה אני רוצה, בעצם?
אני רוצה להגיד שמונח היום, חאא’ט אלמבכא, הוא מונח שאף ערבי אינו משתמש בו.
זהו מונח שנקבע על ידי דוברי עברית, הקושרים בין הכותל המערבי לנהייה בת אלפי השנים של יהודים למקום זה, אליו הם מגיעים לא פעם ובוכים. וזה בסדר גמור.
המילה מַבְּכַּא היא במשקל המקומות בערבית של השורש ב.כ.י, העוסק בבכי. “מקום הבכי”, מיל’.
ערבים קוראים לכותל אַלְחַאאִ’טֶ אלְעַ’רְבִּיּ الحائط الغربيّ – הקיר, הכותל המערבי (תוך התייחסות למקור היהודי, כמובן)
אבל בעיקר מכנים אותו בשם חאא’טֶ אלְבֻּרַאק, حائط البراق, או רק אלבראק.
בראק??? מה זה בכלל?
אלבראק היה הבהמה הפלאית המכונפת והמעופפת, איתה, לפי האמונה המוסלמית (הסיפור מופיע בקוראן), הגיע הנביא מוחמד במסע הלילי שלו ממכה אל המסגד הקיצון (אַלְמַסְגִ’דֶ אלְאַקְצַא. נשמע מוכר, אה?). הוא קשר את אלבראק לקיר, עלה השמיימה, קיבל את המצווה להתפלל חמש פעמים ביום, ירד וחזר על גבי אלבראק למכה.
המסע הזה נקרא אַלְאִסְרַאא’ וַאלְמִעְרַאג’ الإسراء والمعراج – המסע והעלייה לשמיים, והוא מצוין מדי שנה בלוח השנה המוסלמי.
רק מסורות מאוחרות יותר לקוראן טוענות שהמסגד הקיצון נמצא בירושלים (שאינה מוזכרת בקוראן) ושאלבראק נקשר בהכרח לקיר שמוכר ככותל המערבי.
אבל זה לא משנה את המצב היום.
המוסלמים מודעים לחשיבותו של הכותל ליהודים, אבל בעיניהם כל סוגיית בית המקדש היהודי, חורבנו והשריד שנשאר ממנו אינם באמת חשובים או מעניינים, כי בעיניהם המקום מקודש בזכות אותו אלבראק.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
אז כן, ראינו איך אובייקט נתון בעולם מכונה בצורות שונות בשפות שונות ובתרבויות שונות. כל צד מכניס למונח, בלשונו, את התכנים ההיסטוריים ו/או הדתיים והתרבותיים שלו.
אנו כאן לא כדי להגיד מי צודק ומי לא; היה כאן ניסיון לתאר, ברובד אקדמי תקראו לזה, פן אחד קטן של המורכבות בה אנו חיים באזור בכלל, בארצנו ובירושלים (עיר הולדתי ומגוריי) בפרט.
מאחל לכולם, כולם, רק שלום, אושר ושמחה.
=-=-=-=
הנה עוד קטע שאני מלמד מדי פעם מאוקטובר 2007.
באותה שנה ערוץ הטלוויזיה “אלאקצא” של חמאס ברצועה שידר במהלך חודש רמדאן את התוכנית “רַמַצַ’אן וַאלנַּאס” رمضان والنّاس – רמדאן עם האנשים.
באחד הפרקים יצא המראיין לשטח, כדי לשוחח בקלילות עם פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם, שצולמו רעולי פנים, זאת תוך כדי שהם עוסקים בפעילות רִבַּאט: שמירה על גבולות האומה האסלאמית, כך לפי ההגדרה הרשמית, כאשר בפועל מדובר בשמירות משעממות כמו שלכל חייל יצא לעשות…
קבלו בדיחה ממיטב הרפרטואר של האייטיז…:
– آخر نكتة حكيتها لإخوانك في الرّباط؟
– طبعًا أنا إنسان متزوّج، فآخر نكتة حكيتها إنه بقول لك إنه في رجل هندس بيته على شكل دائريّ. فسألوه، أو زوجته بالأصحّ سألته. قال لها: عشان ما تيجي يوم من الأيّام وتقولي لي إني حبستك بين أربعة حيطان.
– אאח’ר נכתה חכיתהא לאח’ואנכ פי אלרבאט?
– טבען אנא אנסאן מתזוג’, פאאח’ר נכתה חכיתהא אנה בקול לכ אנה פי רג’ל הנדס ביתה עלא שכל דאא’רי. פסאלוה, או זוג’תה באלאצח סאלתה. קאל להא: עשאן מא תיג’י יום מן אלאיאם ותקולי לי אני חבסתכ בין ארבעה חיטאן.
– מה הבדיחה האחרונה שסיפרת לאחים שלך ברבאט?
– אני הרי אדם נשוי, אז הבדיחה האחרונה שסיפרתי היא: מספרים על גבר, שבנה את ביתו בצורה עגולה. אז שאלו אותו (למה עשה זאת), או ליתר דיוק: אשתו שאלה אותו. הוא ענה לה: כדי שלא תבואי אלי בעתיד ותגידי לי שכלאתי אותך בין ארבעה קירות.
=-=-=
בתמונה:
“על האיש שעובר דרך קירות.
“בתוך הקיר עומד אדם. בדד בדד עומד הוא שם. מי מכיר את האיש שבקיר?” – אתם עומדים מול פסל האיש שבקיר והנה סיפורו…
הכל מתחיל בשנת 1943, בפאריס של מלחמת העולם השנייה. סיפור קצר ומצליח בשם “חוצה הקירות” של הסופר מַרסֶל אֵימֶה, מספר על פקיד אפור וחסר כוחות-על כלשהם, למעט פרט קטן – הוא מגלה שהוא יכול לעבור דרך קירות…
מרגע הגילוי הוא מתחיל לעשות הרבה בלגן בעיר. שוטרים רודפים אחריו, פושעים מבוהלים ממנו ונשים מופתעות בהחלט.. בקיצור, הוא הופך לסוג של גיבור-על צרפתי. אלא שיום אחד, כשהוא בולע כדור נגד כאב ראש, מתגלה תופעת הלוואי הלא נעימה של האקמול שלו – הוא נשאר תקוע בקיר!”
הקטע לקוח מאתר: https://guidol.co.il/
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x