פורסם לראשונה ב- 13.3.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת ענת יניר.
ענת, שעובדת כקלדנית שופט ומנהלת קבוצת קלדניות שופטים, ביקשה לדעת איך אומרים קלדנית של שופט, ובכלל איך אומרים הקלדה.
אז מילת היום היא –
כַּאתֶבּ טִבַּאעַה كَاتِب طِبَاعَة – קלדן
אני מודה: לא היה לי מושג איך אומרים הקלדה בערבית.
אני יודע איך אומרים הדפסה (במכונת כתיבה או במקלדת), אבל הקלדה?
ואולי רק בעברית יש שתי מילים שונות לפעולה, אחת מודרנית יותר, מאז שמקלדות אופפות אותנו בכל פינה?
אז פניתי לקבוצה הנהדרת البدائل اللسانية العربية ، للمفردات العبرية والأجنبية, שתרגום שמה לעברית הוא: “החלופות הלשוניות הערביות למילים עבריות וזרות”.
ושם הציעו את ההצעות הבאות:
כַּאתֶבּ עַדֶל كَاتِب عدل – אולם התרגום המדויק יותר של המונח הוא נוטריון
כַּאתֶבֶּ אלסִּגִ’לּ كَاتِب السّجلّ / כַּאתֶבֶּ אלצַּ’בְּט كَاتِب الضّبط / כַּאתֶבּ סִגִ’לֶּ אלצַּ’בְּט كَاتِب سجلّ الضّبط – אולם התרגום המדויק יותר הוא רַשַּם ארכיון
כַּאתֶבֶּ אלְמַחְכַּמַה كَاتِب المحكمة – שהוא סופר או רשם בית המשפט (אפשרות לא רעה)
מֻחַצֶּ’ר محضّر – שהוא יותר אסיסטנט
טַאבֶּע طابع – שהוא מדפיס, מקליד, באופן כללי, מה שמראה שוב שבערבית הקלדה והדפסה הן אותה מילה
נַאסֶח’ ناسِخ – שהוא יותר משכפל, מי שאחראי על יצירת עותקים ושמירתם
האופציה כאתב טבאעה, היא מילת היום, נבחרה כמתאימה ביותר. מיל’: כותב/סופר ההקלדה
אחד ממנהלי הדף, אַחְמַד זֻעְבִּי أحمد زعبي, הציע את האפשרות כַּאתֶבֶּ אלִאחְ’תִזַאל كاتب الاختزال
אִחְ’תִזַאל הוא מקצוע מכובד בפני עצמו: קצרנות.
אחמד גם הציע את האופציה רַאקִם راقم: כותב (אותיות).
וכאן נשאלת השאלה – שכן אינני בקי בהלכות בתי משפט – אם כל קלדנ/ית הוא/היא בהֶכְרֵחַ קצרנ/ית.
אגב, אם השם זעבי עלה, הגיע הזמן למגר טעות שגורה:
שם המשפחה הנפוץ הזה הוא זֻעְבִּי زُعْبِي. עם שווא נח (סוכון, בערבית) מתחת/מעל לעי”ן. שתי הברות בלבד. כמו לֻטְפִי, כֻּרְדִי, רֻשְדִי וכו’.
זה שבעברית אין עי”ן עם שווא נח לא אומר שבערבית גם אין, וברור שאין לנו “זכות” להניע את העין ולבטא – שלא נדע מצרות, טפו טפו טפו, מלח, מים, שום בצל – זֻעֳבִּי, עם הוספת הברה והטעמה מלעילית, שמאריכה את התנועה הבלתי קיימת במקור, שהיא פיקציה פונטית.
זהו, הייתי צריך לשחרר את זה.
=-=-=
על השורש ט.ב.ע היה לנו פוסט בעבר:
מילת היום, שתחתום את השבוע, היא
טַבִּיעַה طبيعة – טבע (בכל המשמעויות של השורש בעברית חוץ מטביעה בים)
צורת הרבים שלה היא טַבַּאאֶ’ע طبائع, וכמו בעברית, ניתן לתרגמה גם כ- מזג, אופי
השורש הערבי ט.ב.ע, בדיוק כמו העברי הזהה לו, עוסק בתחומים הבאים:
* טַבַּע طبع, הפועל בבניין הראשון – הדפיס, יצר מטבעות, הטביע חותם
* טִבַּאעַה طباعة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – מלאכת הדפוס, הקלדה
* טַבַּע طبّع בבניין השני – אילף, הקנה הֶרגלים, ומכאן:
* תַטְבִּיע تطبيع, שם הפעולה של הבניין השני – אילוף (לא שימושי), אבל בעיקר: נורמליזציה. כלומר להפוך מציאות בלתי נורמלית, כמו של מלחמה, לכזו שהיא טבעית. אוחחח, כמה שהמילה הזו מופיעה בשפת התקשורת, בעיקר בצירוף הלא מעודד מֻכַּאפַחַתֶ אלתַּטְבִּיע مكافحة التّطبيع – המאבק בנורמליזציה כלפי ישראל מצידן של מדינות ערביות שחתמו איתה הסכם שלום
ההגדרה הרשמית של המונח: נורמליזציה ביחסים בינלאומיים בין מדינות מתבטאת ביחסים דיפלומטיים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים.
* מַטְבַּעַה مطبعة וברבים מַטַאבֶּע مطابع במשקל המקומות – בית דפוס
* חַ’טַא’ מַטְבַּעִיּ خطأ مطبعيّ – טעות דפוס, טעות הקלדה
* טַאבֶּע طابع וברבים טַוַאבֶּע طوابع – בול, חותמת; טבע, מזג, אופי
* טַבִּיעִיּ طبيعيّ – טבעי
* אֶלְעֻלוּםֶ אלטַּבִּיעִיֶּה العلوم الطّبيعيّة – מדעי הטבע
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
Subscribe
Login
0 Comments
Oldest