קצין

קצין
פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on קצין

קצין

קצין

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
צַ’אבֶּט (דאבט) ضَابط וברבים צֻ’בַּّאט ضبّاط – קצין; אדם שולט ומרסן, בעל יכולת. בספרותית יישמע ḍaabit, במדוברת: zaabet
החבר שלח לי סרטון מהדף فلسطين بوست – פלסטין פוסט, שיש לו 170,000 עוקבים, והמוטו שלו:
منصة إعلام رقمي فلسطينية، تلتزم المهنية في تغطيتها للأ
במת תקשורת דיגיטלית פלסטינית, שמחויבת לְמקצועיות בכיסוי שלה של הח(דשות. הקטיעה במקור)
הסרטון פורסם ב- 30.12.22 וכותרתו:
تغطية صحفية: “شاهد عيان يتحدث لفلسطين بوست عن لحظة تسلل قوات الاحتلال الخاصة إلى البلدة القديمة في نابلس”.
סיקור: “עד ראיה מספר לפלסטין פוסט על רגע הסתננות כוחות הכיבוש המיוחדים לעיר העתיקה בשכם”.
ואז הם מחקו את הסרטון מפייסבוק. מזל שהוא קיים ביוטיוב שלהם:
המוטו של הערוץ ביוטיוב:
الحساب الرسمي – filistinpost .. لنشر الأخبار على الساحة الفلسطينية والعربية بمهنية ومصداقية وموضوعية.
החשבון הרשמי – לפרסום חדשות בזירה הפלסטינית והערבית במקצועיות, אמינות ואובייקטיביות.
פי תמאם אלסאעה 8:15 באלצ’בט אנא כנת בקוד סיארתי ומעאי טפלי, עמרה 4 סנואת. קאעד פי חצ’ני מאסכ אלסתירנג מעאי, או אלמקוד. פבתטלע, לקית תנין לאבסין עבי, וואחד לאבס עבאיה בניה וואחד לאבס עבאיה סודא, ווראהם פי שח’צ חאמל כרתונה בניה מעאהם, ומוצ’ח ע וג’הה אנה הו כאן מרתבכ. פאנא תקדמת באלסיארה, ט’ליתני מאשי טביעי. למא וצלת להון באלסיארה תנין מן אלוחדאת אלח’אצה אסתתרוא פי הד’א, מדח’ל אלבית, ולמא וצלת לענדהם לפתת וג’הי עליהם, לקיתהם עם ביתטלעוא פי. רפעת ראסי מבאשרה, לקית מא יקארב 20 ג’נדי וצ’אבט דאח’לין וביקנצוא בבוארידהם באתג’אה אלשארע, ומעהם כלב.
פאלצ’אבט אשר לי באידה אליסאר אנה “כמל מסירכ, מא תוקף”. צ’ליתני מאשי אנא באלסיארה עלא סרעת צפר תקריבן, והו יאשר לי ויקול לי “אמשי, מא תוקף”. ווצלת לענדהם ומשיוא בצפין, צף ע אלג’הה אליסאר וצף ע אלג’הה אלימין, ויח’לעוא באלסיארה והנ מאשיין יתח’אבטוא באלסיארה, וכמלוא מסירהם לבית אלאסיר אחמד אלמצרי.
טבען אנא כנת ואנא באול אלשארע תחת, מלתקי מע אבוה ומצבח מע אבוה, ומחאכי אבוה, אללי הו שכרי אלמצרי, אבוה לאחמד אלמצרי. ולהון אנא ח’רג’ת, ט’ליתני מכמל מסירי לאאח’ר אלשארע, אעטית ע’מאזה, טלעת עלא אלמנטקה אליסאר, לג’הת אלמקברה אלע’רביה, אג’א באצ קואת ח’אצה ת’אני, בלון אביצ’, צף באב מח’בז אלשאמי, אללי הו ביקולוא לה פרן אלכראכון סאבקן, וקף הנאכ, ואנא צ’ליתני מאשי.
לע’אית האי אללחט’ה מא כאן לסה, לא פי ג’יבאת ולא פי חדא ולא פי נאס.
في تمام السّاعة 8:15 بالضّبط أنا كنت بقود سيّارتي ومعاي طفلي، عمره ٤ سنوات. قاعد في حضني ماسك الستيرنج معاي، أو المقود. فبتطلّع، لقيت تنين لابسين عبي، وواحد لابس عباية بنّيّة وواحد لابس عباية سودا، ووراهم في شخص حامل كرتونة بنّيّة معاهم، وموضّح ع وجهه إنّه هو كان مرتبك. فانا تقدّمت بالسّيّارة، ظلّيتني ماشي طبيعي. لمّا وصلت لهون بالسّيّارة تنين من الوحدات الخاصّة استتروا في هذا، مدخل البيت، ولمّا وصلت لعندهم لفتت وجهي عليهم، لقيتهم عم بيتطّلعوا فيّ. رفعت راسي مباشرة، لقيت ما يقارب ٢٠ جندي وضابط داخلين وبيقنصوا ببواريدهم باتّجاه الشّارع، ومعهم كلب.
فالضّابط أشّر لي بايده اليسار إنّه “كمّل مسيرك، ما توقّف”. ضلّيتني ماشي أنا بالسّيّارة على سرعة صفر تقريبًا، وهو يؤشّر لي ويقول لي “امشي، ما توقّف”. ووصلت لعندهم ومشيوا بصفّين، صفّ ع الجهة اليسار وصفّ ع الجهة اليمين ويخلعوا بالسّيّارة وهنّ ماشيين يتخابطوا بالسّيّارة، وكمّلوا مسيرهم لبيت الأسير أحمد المصري.
طبعًا أنا كنت وأنا بأوّل الشّارع تحت، ملتقي مع أبوه ومصبّح مع أبوه، ومحاكي أبوه اللّي هو شكري المصري، أبوه لأحمد المصري. ولهون أنا خرجت، ظلّيتني مكمّل مسيري لآخر الشّارع، أعطيت غمّازة، طلعت على المنطقة اليسار، لجهة المقبرة الغربيّة، إجا باص قوّات خاصّة ثاني، بلون أبيض، صفّ باب مخبز الشّامي، اللّي هو بيقولوا له فرن الكراكون سابقًا، وقّف هناك، وأنا ضلّيتني ماشي.
لغاية هاي اللّحظة ما كان لسّة، لا في جيبات ولا في حدا ولا في ناس.
בשעה 8:15 בדיוק נהגתי במכונית שלי עם הילד שלי, בן 4. הוא ישב בחיקי והחזיק את ההגה איתי (מה, מה הוא אמר עכשיו בדיוק???…). הבטתי, ראיתי שניים שלובשים גלימות (ערביות, עבאיות), אחד לבש עבאיה חומה והשני שחורה, ומאחוריהם היה מישהו יחד איתם, שהחזיק קרטון חום, והיה ניכר מפניו שהוא נבוך. התקדמתי עם הרכב, המשכתי כרגיל. כשהגעתי לכאן עם הרכב שניים מהיחידות המיוחדות (של צה”ל) הסתתרו בכניסה של הבית הזה, וכשהגעתי אליהם הסתכלתי עליהם, וראיתי שהם מביטים בי. הרמתי את הראש מיד, ראיתי בערך 20 חיילים וקצינים נכנסים ומכוונים את הרובים שלהם לכיוון הרחוב/הכביש, ויש להם כלב.
הקצין סימן לי עם ידו “תמשיך לנסוע, אל תעצור”. המשכתי לנסוע במכוניות במהירות אפס בערך, והוא סימן לי ואמר לי “סע, אל תעצור”. הגעתי אליהם כשהם צעדו בשני טורים, טור מצד שמאל וטור מצד ימין. כשהם צעדו הם פגעו במכונית, והם המשיכו ללכת עד בית האסיר אחמד אלמצרי.
הייתי בתחילת הרחוב למטה, נפגשתי, בירכתי בבוקר טוב ושוחחתי עם שכרי אלמצרי, שהוא אבא של אחמד אלמצרי. יצאתי לכאן, המשכתי לנסוע עד סוף הרחוב, אותתי, פניתי שמאלה לכיוון בית הקברות המערבי, ואז הגיע אוטובוס נוסף של כוחות מיוחדים, בצבע לבן, הוא חנה בפתח של מאפיית “אלשאמי”, שפעם קראו לה “מאפיית תחנת המשטרה”, הוא עמד שם, ואני המשכתי.
עד עכשיו לא היו לא ג’יפים, לא היה אף אחד ולא היו אנשים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, וכן של הקורא Edov Toren, שכתב לנו:
“אשמח לפוסט על המילה מזבוט مزبوط.
אני יודע שיש ביטוי במדוברת או בסלנג: הי מזבוט/ה مزبوط/ة
ככל שאני מבין הכוונה לומר “זה מדויק”.
ביטוי נוסף ששמעתי: זאבטה زابطة…
גם זה כנראה בסלנג? הכוונה למשהו מדויק?”
אז מילת היום היא –
מַצְ’בּוּט مَضْبُوط – נכון, בדיוק!
וגם בצורות: מַטְ’בּוּט مَظْبُوط, מַזְבּוּט مَزْبُوط
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית, אך במילת היום היא נשמעת כמו האות הערבית ט’א ظ שנהגית כמו z גרונית-נחצית.
(במדוברת, אך לא במילת היום, היא עשויה להישמע כמו d גרונית-נחצית).
השורש הערבי צ’.ב.ט עוסק בתפיסה, בעצירה, במשמעת וכד’. בכך הוא מתכתב היטב עם השורש העברי המקביל לו, צ.ב.ט:
ובואו נפתח כבר עם העניין הבא:
השורש המקורי, הספרותי, הוא צ’בט.
מסיבות פונטיות, רבים כותבים אותו במדוברת ט’בט, וה”הנסחפים” הפכו את ה- צ’ המקורית, שנשמעת כמו ט’, ל- ז רגילה.
התופעה קיימת הן בדיבור וכתוצאה ישירה מכך – גם בכתיבה במדוברת. פה, בפוסט, אשמור על הכתיב המקורי. כזה אני, שמרן…
* הפועל צַ’בַּט ضبط בבניין הראשון – עצר, תפס (פיזית ומשפטית); אסר; החרים, הפקיע; כיוון, איפס; הסתדר; ניהל בסדר ובמשטר
* צַ’בְּט ضبْط, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – דיוק; פיקוח; כיוון (של משהו, כשם פעולה)
* בִּאלצַּ’בְּט! ضبط – בדיוק
* צַ’בְּטַה ضبطة, שם הפעולה בנקבה, צורת “הפעם הבודדה” – השלכה אחת של מלט או טיט, בעבודת הטייחים, כך לפי מילון הסלנג המקיף, וכך נכנסה לעברית המילה זפטה. עם פ דגושה…
* צַ’אבֶּט ضابط וברבים צֻ’בַּّאט ضبّاط – קצין; אדם שולט ומרסן, בעל יכולת. וגם: כל האופציות של הפועל בזמן עבר, אך בזמן הווה. בספרותית יישמע ḍaabit, במדוברת: zaabet
* מַסַאכֶּנֶ אלצֻּ’בַּאט مساكن الضّبّاط – מגורי קצינים (בצבא)
* נַאדִי אֶלצֻּ’בַּאט نادي الضّبّاط – מועדון קצינים (בצבא)
* צַ’אבְּטַה ضابطة – צורת הנקבה של צ’אבט, אך גם: מסתדר/ת, במדוברת: מֻש זַאבְּטַה מַעִי مش زابطة معي – זה לא הסתדר לי
* מצ’בוט مضبوط, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – עשוי היטב, מדויק, נכון; תפוס, מעוקל; עצור, כלוא (הכל תלוי הקשר ו/או מעמד דקדוקי כשם עצם, כשם תואר או כתואר הפועל)
* הפועל צַ’בַּّט ضبّط בבניין השני – סידר, ארגן, כיוון
* מְצַ’בַּّט مضبّط בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מסודר, מאורגן, “פיקס”
* הפועל תְצַ’בַּّט تضبّط בבניין החמישי – נעצר, נתפס; כֻּוונן
* הפועל אִנְצַ’בַּט انضبط בבניין השביעי – אֻרגן, כוונן, תוקן; נעצר
* אִנְצִ’בַּאט انضباط, צורת שם הפעולה של הבניין – משמעת; התאפקות, שליטה עצמית
* אִנְצִ’בַּאט עַסְכַּרִיּ انضباط عسكري או: שֻרְטַתֶ אלִאנְצִ’בַּאט شرطة الانضباط – משטרה צבאית (בנוסף ל- שרטה עסכריה)
* צַ’בְּטִיַּה ضبطيّة – תחנת משטרה (לא באזור שלנו)
* מַצְ’בַּטַה مضبطة וברבים מַצַ’אבֶּט مضبطة – פרוטוקול, רשומה, דו”ח
* צַ’בַּט אַעְצַאבֹּה ضبط أعصابه – נהג באיפוק (מיל’: שלט בעצביו). גם: צ’בּט נַפְסֹה ضبط نفسه
* צַ’בַּט חַאלֹה ضبط حاله – התארגן, הסתדר
* שַאי מַצ’בּוט شاي مضبوط, קַהְוֶה מצ’בוטַה قهوة مضبوطة – תה או קפה עם כמות ממוצעת של סוכר, לא מתוק מדי ולא מר מדי. “כמו שצריך”
תוספות הקוראים:
כתב מיכה חנונה:
מִש רַאח יֻצְ’בֻּט مش راح يضبط – זה לא יעבוד, לא ילך, לא יסתדר
אֶלֶקְזַאזֶ אלְמַכְּסוּר מַא יִתְצַ’בַּט القزاز المكسور ما يتضبّط – זכוכית שנשברה אי אפשר לסדר/לתקן (נאמר גם על בת שלא שומרת על עצמה מגברים)
אֶלְמַצְ’בּוּט… المضبوط… – משמש גם כפתיחה לתשובה או משפט, כמו “למען האמת….” (כמו שמשתמשים במילה צראחה)
יהודה כץ:
צַ’בְּט וֶרַבְּט ضبط وربط – משמעת (צבאית)
זרובבל איכילוב:
בתורכית zabita זה משטרה צבאית, ובכתיב מלא Askeri Inzibatesi. ניכרת השחיקה הפונטית כמובן, הן במעבר לתורכית והן במעבר של התורכית לכתב לטיני.
בתמונה: ריצ’רד גיר ודברה וינגר, “קצין וג’נטלמן”, 1982
זה היה הפוסט ה- 1,979 שלנו.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x