חזון

חזון
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on חזון

חזון

חזון

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חבר.
אז מילת היום היא –
רֻאְיַא رُؤْيَا וברבים רֻאַא رُؤى (רֻאַן رؤًى) – חזון, חלום, נבואה; בצורת הרבים גם שם פרטי של אישה
החבר שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף אבו מחמוד, מ- 27.12.22, שכותרתו:
مؤسسات لتدمير الاجيال..
מוסדות להחרבת/הרס הדורות
בסמ אללה ואלצלאה ואלסלאם עלא סידנא רסול אללה,
אללה יסעד מסאכם ג’מיען.
פי ענדנא אליום, ללאסף, בעצ’ אלמאססאת אללי בתעתבר חאלהא מאססאת פלסטיניה באלקדס, ובתאח’ד דעם מן אלסלטה אלוטניה.
האי אלמאססאת, טבען, בדי אד’כר אסם ואחדה פיהם, אללי הי מאססת אלראיא, ופי מאססאת תאבעה אלהא באלקדס.
עאמלין ברנאמג’, ללאמאנה, אקסם באללה, אשי בירפע אלראס; אסמה “שרכאא’ פי אלחב”.
ביג’יבוא ולאד מראהקין, ובנאת מראהקאת, ביקעדוהם וביעלמוהם כיף יתעאמלוא מע בעצ’ באלחב מן אלאלף לליא’. יעני פי אמור, ואללה אלעט’ים, אלואחד ביסתחי יחכי פיהא מע מרתה. הם ג’איבינהם ענדהם ע אלמאססה, יעלמוהם איאהא, וכיף יכונוא שרכאא’ פי אלחיאה, וכיף יתעאמלוא מע בעצ’, אלשאב ואלבנת באלחב, וכיף יחבוא בעצ’.
טבען כלמת חב – אחנא בתעני לנא אשי, והם בתעני להם אשי. אחנא אלחב ענדנא חב. הם אלחב ענדהם חב וג’נס וכלאם פאצ’י וכלאם אפצ’א מן אלפאצ’י.
אנא, בס האי אלמאססה, בדי אסאלהא שע’לה ואחדה: שו בדכם מן ולאדנא, יא עמי? הדי אלמשאריע אללי בתעמלוהא, ואלשע’לאת אללי בתעמלוהא, שו אלפאידה מנהא למא בתג’יבוא שבאב מראהקין ובנאת מראהקאת, בתדח’לוהם ענדכם ובתעלמוהם שע’לאת זי האי, ממכן תפהמני, יא מדיר אלמאססה, יא מחתרם, שו אלפאידה מן האי אלבראמג’ אלתעלימיה, “שרכאא’ פי אלחב” ו”שרכאא’ פי אלג’נס” ו”שרכאא’ פי אלכלאם אלפאצ’י”, ואללי ביח’זי מת’לכ, ומת’ל מאססתכ? פי מג’אל, יא עמי, יטלע ואחד פהמאן יפהמנא?
יא עמי, מנשאן אללה, אלאהאלי, למא אבנכ ביקול לכ: “בדי ארוח ע ג’מעיה, וענדי, מת’לן, ברנאמג’, או ענדי שע’לה בדי אתעלמהא”, יא רית תפהם מנה איש בדה יתעלם, ושו אללי ראיח עליה, ותשוף שו האי אלג’מעיה ומין אללי בידעמהא ומין אללי וראהא.
מאססאת כת’ירה ענדנא, ללאסף, אליום באלקדס, תדעם אלשואד’ ובתאח’ד דעם מן אלדעם אלאורובי עשאן ידעמוא אלשואד’ וידעמוא אלכלאם אלפאצ’י ואלבראמג’ אלפאצ’יה.
יא עמי, מנשאן אללה, חכינא ען האי אלשע’לה מליון מרה: אלאהאלי, שופוא ולאדכם ע אני ג’מעיאת בירוחוא וע אני מאססאת בירוחוא. וכמאן מרה, אלמאססאת האי – אחתרמוא חאלכם ואחתרמוא יעני אלמנטקה אללי אנתו קאעדין פיהא, לאנה אהל אלקדס מש קאבלין אלאשי אללי בתסווה ולא הם ראצ’יין אלאשי הדא, ואחנא כלנא מש קאבלין אלאשי הדא!
עשאן היכ בנקול אחתרמוא חאלכם וח’אפוא אללה בולאדנא, יא עמי, מנשאן אללה! כמאן מרה, ח’אפוא אללה, ואללי בדוש יח’אף אללה, יא עמי, סכר האלמאססאת, בדנאש איאהא, ענדהם כת’יר בראמג’ תעלימיה תעלמוהא לולאדנא.
תרכתו כל שי, ובדכם תעלמוהם “שרכאא’ פי אלחב”? אללה ילען אבו אלחב אללי בתערפוה!
אללה לא יסעד לכם אלמסא!
ילא, אלסלאם עליכם.
بسم الله والصّلاة والسّلام على سيّدنا رسول الله،
الله يسعد مساكم جميعًا.
في عندنا اليوم، للأسف، بعض المؤسّسات اللّي بتعتبر حالها مؤسّسات فلسطينيّة بالقدس، وبتاخد دعم من السّلطة الوطنيّة.
هاي المؤسّسات، طبعًا، بدّي أذكر اسم واحدة فيهم، اللّي هي مؤسّسة الرّؤيا، وفي مؤسّسات تابعة الها بالقدس.
عاملين برنامج، للأمانة، أقسم بالله، اشي “بيرفع الرّاس”. اسمه “شركاء في الحبّ”.
بيجيبوا ولاد مراهقين، وبنات مراهقات، بيقعّدوهم وبيعلّموهم كيف يتعاملوا مع بعض بالحبّ من الألف للياء. يعني في أمور، والله العظيم، الواحد بيستحي يحكي فيها مع مرته. هم جايبينهم عندهم ع المؤسّسة، يعلّموهم ايّاها، وكيف يكونوا شركاء في الحياة، وكيف يتعاملوا مع بعض، الشّابّ والبنت بالحبّ، وكيف يحبّوا بعض.
طبعًا كلمة حبّ – احنا بتعني لنا اشي، وهم بتعني لهم اشي. احنا الحبّ عندنا حبّ. هم الحبّ عندهم حبّ وجنس وكلام فاضي وكلام أفضى من الفاضي.
أنا، بس هاي المؤسّسة، بدّي أسألها شغلة واحدة: شو بدّكم من ولادنا، يا عمّي؟ هدي المشاريع اللّي بتعملوها، والشّغلات اللّي بتعملوها، شو الفايدة منها لمّا بتجيبوا شباب مراهقين وبنات مراهقات، بتدخّلوهم عندكم وبتعلّموهم شغلات زيّ هاي، ممكن تفهّمني، يا مدير المؤسّسة، يا محترم، شو الفايدة من هاي البرامج التعليميّة، “شركاء في الحبّ” و”شركاء في الجنس” و”شركاء في الكلام الفاضي”، واللّي بيخزي مثلك، ومثل مؤسّستك؟ في مجال، يا عمّي، يطلع واحد فهمان يفهّمنا؟
يا عمّي، منشان الله، الأهالي، لمّا ابنك بيقول لك: “بدّي أروح ع جمعيّة، وعندي، مثلًا، برنامج، أو عندي شغلة بدّي أتعلّمها”، يا ريت تفهم منّه ايش بدّه يتعلّم، وشو اللّي رايح عليه، وتشوف شو هاي الجمعيّة ومين اللّي بيدعمها ومين اللّي وراها.
مؤسّسات كثيرة عندنا، للأسف، اليوم بالقدس، تدعم الشّواذّ وبتاخد دعم من الدّعم الأوروبي عشان يدعموا الشّواذّ ويدعموا الكلام الفاضي والبرامج الفاضية.
يا عمّي، منشان الله، حكينا عن هاي الشّغلة مليون مرّة: الأهالي، شوفوا ولادكم ع أني جمعيّات بيروحوا وع أني مؤسسات بيروحوا. وكمان مرّة، المؤسّسات هاي – احترموا حالكم واحترموا يعني المنطقة اللّي انتو قاعدين فيها، لأنّه أهل القدس مش قابلين الاشي اللّي بتسوّوه ولا هم راضيين الاشي هدا، واحنا كلّنا مش قابلين الاشي هدا!
عشان هيك بنقول احترموا حالكم وخافوا الله بولادنا، يا عمّي، منشان الله! كمان مرّة، خافوا الله، واللّي بدّوش يخاف الله، يا عمّي، سكّر هالمؤسّسات، بدّناش ايّاها، عندهم كثير برامج تعليميّة تعلّموها لولادنا.
تركتو كلّ شي، وبدّكم تعلّموهم “شركاء في الحبّ”؟ الله يلعن أبو الحبّ اللّي بتعرفوه!
الله لا يسعد لكم المسا!
يلّا، السّلام عليكم.
בשם האל, התפילה והשלום על אדוננו שליח האל,
ערב טוב לכולם.
יש אצלנו כיום, לצערי, מספר מוסדות בירושלים שמחשיבים עצמם מוסדות פלסטיניים, והם מקבלים סיוע מהרשות הלאומית.
אני רוצה לציין שם של אחד מהם, מוסד “אלרא’יא”*, ויש מוסדות (נוספים) שכפופים לו בירושלים.
הם הכינו תוכנית, בחיי, אני נשבע באלוהים, משהו “מעורר גאווה”: שמה “שותפים באהבה”.
הם מביאים נערים ונערות מתבגרים, מושיבים אותם ומלמדים אותם איך להתייחס אלו לאלו בכל הקשור לאהבה, מאלף ועד תו. עניינים, בחיי, שהבנאדם מתבייש לדבר עליהם עם אשתו. הם מביאים אותם אליהם למוסד, מלמדים אותם, איך להיות שותפים בחיים, איך להתייחס אלו לאלו, בחור ובחורה בענייני אהבה, איך לאהוב זה את זו.
אצלנו המילה “אהבה” מביעה משהו אחד, ואצלם היא מביעה משהו אחר. אצלנו אהבה היא אהבה. אצלם אהבה היא אהבה ומין ודברי הבל ואפילו דברים חסרי תוכן יותר מסתם דברי הבל.
אני רוצה לשאול את המוסד הזה שאלה אחת: מה אתם רוצים מהילדים שלנו? התוכניות האלה שהכנתם, והדברים שאתם מלמדים, מה התועלת בהם כשאתם מביאים צעירים וצעירות מתבגרים, מכניסים אותם אליכם ומלמדים אותם דברים כאלה, אתה יכול להסביר לי, מנהל המוסד, יא מכובד אחד, מה התועלת בתוכניות הלימוד האלה, “שותפים באהבה”, “שותפים במין” ו”שותפים בדברי ההבל”, וכל מה שמגעיל כמוך וכמו המוסד שלך? יש אפשרות, בן אדם, שמישהו מבין עניין יצא ויסביר לנו?
למען האל, הורים, כאשר בנך אומר לך: “אני רוצה ללכת לאגודה, ויש, למשל, תוכנית, או יש משהו שאני רוצה ללמוד אותו”, הלוואי שתבין ממנו מה הוא רוצה ללמוד, ולאן הוא הולך, תבדוק באיזו אגודה מדובר, מי תומך בה ומי עומד מאחוריה.
למרבה הצער, אגודות רבות אצלנו כיום בירושלים תומכות בסוטים (מתכוון ללהט”ב. שלו) ומקבלות סיוע אירופאי כדי לתמוך בסוטים, בדברי ההבל האלה ובתוכניות הריקות מתוכן.
למען האל, דיברנו על העניין הזה כבר מיליון פעם: הורים, בדקו לאלו אגודות ילדיכם פונים ולאלו מוסדות הם הולכים. ושוב, המוסדות האלה – כבדו עצמכם וכבדו את האזור שאתם נמצאים בו, שכן תושבי ירושלים אינם מקבלים את הדבר שאתם עושים ואינם מרוצים ממנו, כולנו איננו מקבלים את הדבר הזה!
לכן אנו אומרים כבדו עצמכם והישמרו לכם בכל הנוגע לילדינו, למען האל! שוב, הישמרו לכם, ומי שאינו רוצה להישמר, בנאדם, סגור את המוסדות האלה, אנו לא רוצים אותם, יש להם מספיק תוכניות לימוד אותן תוכלו ללמד את ילדינו.
עזבתם הכול, ואתם רק רוצים ללמד אותם “שותפים באהבה”? שאלוהים יקלל את האהבה הזו שאתם מכירים!
שלא יהיה לכם ערב טוב!
יאללה, שלום.
=-=
כהרגלו בקודש, אבו מחמוד מדבר שוב ושוב על אותם נושאים, אבל מה לעשות, הערבית המדוברת שלו היא אחת הטובות ששמעתי, והוא גם מדבר ברור.
* באתר האינטרנט שלו, המוסד הזה כותב על עצמו:
تأسست منظمة الرؤيا الفلسطينية للشباب – PalVision – في عام 1998 وتم تسجيلها لاحقًا في وزارة الداخلية الفلسطينية في عام 2000.
رؤيتنا
أن يقوم الشباب الفلسطيني بعمل جماعي نحو التنمية المستدامة لمجتمعاتهم
مهمتنا
حشد وتمكين الشباب الفلسطيني لتحقيق تطلعاتهم والحفاظ على هويتهم الفلسطينية الجماعية والشروع في تنمية مستدامة يقودها الشباب من خلال العمل التطوعي والنشاط الاجتماعي وريادة الأعمال وكسب التأييد والدعوة، على المستويات المحلية والوطنية والدولية […]
המוסד הפלסטיני לצעירים “אלרא’יא” (החזון) נוסד בשנת 1998, והוא נרשם במשרד הפנים הפלסטיני בשנת 2000.
החזון שלנו
שהצעירים הפלסטינים יפעלו באופן חברתי למען צמיחה בת-קיימא של החברות שלנו
משימתנו
קיבוץ הצעירים הפלסטינים כדי לתת להם כלים להגשים את שאיפותיהם ולשמור על זהותם הפלסטינית הקולקטיבית, וכן להתחיל בצמיחה בת-קיימא, אותה הם יובילו באמצעות התנדבות, פעילות חברתית, יַזָּמות והשגת תמיכה ושליחוּת ברמה המקומית, הלאומית והבינלאומית […]
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
מְרַאיֶה مْرَاية או מֶרַאיֶה או מַרַאי مْرَاي וברבים מַרַאיַא مرايا – מַרְאָה
פִי אלְוִגֶ’ה מְרַאיֶה וּפִי אלְקַפַא צֻרְמַאיֶה في الوجه مراية وفي القفا صرماية – אדם צבוע, דו-פרצופי (מיל’: בַּפָּנים/בחזית מַרְאָה, מאחור/מהעורף נעל)
=-=
אגב, קיימת סיומת נוספת לאמירה הזו:
פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה في القفا سِلّاية – מהעורף הוא עצם של דג, “קוץ”
השורש ערבי הספרותי ר.א.י (בגזרת ע המזה – ל”י) עוסק, בדיוק כמו בעברית, בראייה.
במדוברת הוא אינו בשימוש, שכן החליף אותו באופן בלעדי השורש ש.ו.ף.
* הפועל רַאַא رأى בבניין הראשון – ראה; חשב, סבר
* רַאַא פִי אלְמַנַאם رأى في المنام – חלם (מיל’: ראה בשינה)
* רֻאְיַה رؤية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, שעוסקת במשמעות המעשית-חושית של הפועל – רְאִייה; תפיסה, הבנה, השקפה, דעה; מַרְאֶה, ראיית מולד הירח (המילה מופיעה במונחי רפואה רבים, באופן טבעי)
* רֻאְיַה עַקְלַאנִיַּה رؤية عقلانيّة – ראיה/גישה שכלתנית, הסתכלות מחשבתית
* רֻאְיַה מֻסְתַקְבַּלִיַּה رؤية مستقبليّة – ראית הנולד (מיל’: ראיה עתידית)
* מַגַ’אלֶ אלרֻּאְיַה / אלְאַבְּצַאר مجال الرّؤية / الأبصار – שדה הראיה
* מַדַא אֶלרֻּאְיַה مدى الرّؤية – טווח הראיה
* תוספת של הקורא עובדיה מזרחי: צוּמוּא לִרֻאְיַתִהִ וַאַפְטִרוּא לִרֻאְיַתִהִ صوموا لرؤيته وأفطروا لرؤيته – צומו לפי מופעו (של הירח, בחודש רמדאן) ושברו את הצום לפי מופעו
* רֻאְיַא رُؤْيا וברבים רֻאַא رُؤى (רֻאַן رؤًى) – חזון, חלום, נבואה
* רַאְי رأي וברבים אַארַאא’ آراء בצורת שם פעולה נוספת, זו שעוסקת במשמעות המופשטת של הפועל – דעה, השקפה, חוות דעת; עצה (המילה מופיעה בצירופים רבים מאוד)
* שוּ רַאְיַכּ? شو رأيك؟ – מה דעתך?
* חַסַבּ רַאיִי حسب رأيي או פִי רַאְיִי في رأيي – לפי דעתי, לדעתי
* אַלרַּאְיֶ אלְעַאםּ الرّأي العامّ – דעת הקהל (מיל’: הדעה הכללית/ציבורית)
* עַ רַאיֶ אלְמַתַ’ל ع راي المثل – כדברי הפתגם
* מַרְאִיּ مرئيّ בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נרְאֶה, שרואים אותו, ניתן לראִייה
* מַרְאִיַּאת مرئيّات, בצורת הרבות – דברים ויזואליים, שנראים לעין (בניגוד לדברים שרק נשמעים, למשל טלוויזיה מול רדיו)
* תֻרַא تُرَى, בצורת העתיד נסתרת סביל, וגם יַא תֻרַא يا ترَى – מילת שאלה המביעה תמיהה או ספק: הלוואי שידעתי, מעניין לדעת; האומנם? מדוע בעצם?; שמא
* הפועל הספרותי רַאאַא راءى בבניין השלישי – נהג בצביעות עם- (לא בשימוש)
* מֻרַאאִי مُرائي (מֻרַאאִן مُراءٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – צבוע, מתחסד (לא בשימוש)
* הפועל הספרותי אַרַא أرى בבניין הרביעי – הראה
* הפועל תַרַאַּא ترأّى בבניין החמישי – הסתכל בראי
* הפועל הספרותי תַרַאאַא تراءى בבניין השישי – הסתכל על עצמו בראי
* תַרַאאַוְא تراءَوْا, ברבים – נפגשו אלו עם אלו, ראו אלו את אלו
* מִרְאַאה مِرآة וברבים מַרַאיַא مرايا – ראי, מַרְאָה
* רִאַה رِئة וברבים רִאַאת رئات – רֵאָה
* מַרְאַא مرأى (מַרְאַן مرأًى) במשקל המקומות – מַרְאֶה
* רִאַאא’ رِئاء או רִיַאא’ رِياء – צביעות, התחסדות (לא בשימוש)
* מִרְאַאה מֻחַדַּבַּה مرآة محدّبة – מראה קמורה
* מִרְאַאה לַאמַּה مرآة لامّة – מראה קעורה
* אַגְ’הִזֶתֶ אלרֻּאְיַה אֶללַּיְלִיַּה أجهزة الرّؤية اللّيليّة – אמצעֵי ראיית לילה
* סִלַאחֶ אלְבִּנְת מַרַאיֶה וּמֻשְט سلاح البِنت مراية ومشط – הנשק של הבת/בחורה הוא מַרְאָה ומסרק (הגרסה הערבית ל: “תהיי יפה ותשתקי”…)
* מְרַאיֶתֶ אלְחֻבּ עַמְיַא مْرَاية الحبّ عميا – האהבה עיוורת (מיל’: מראת האהבה עיוורת)
מוסיף הקורא יאיר גולד:
ירא אלקשה פי עין אח’יה ולא ירא אלח’שבה פי עינה يرى القشة في عين أخيه ولا يرى الخشبة في عينه – הפוסל במומו פוסל (מיל’: הוא רואה את הקיסם בעין של רעהו/אחיו אך אינו רואה את המקל בעין של עצמו)
=-=-=
בעבר הזכרנו פה את הקומיקאי הסורי המוכשר יַאסֶרֶ אלְעַטְ’מַה (אליו נתייחס שוב בשבוע הבא), המוכר בעיקר בזכות הסדרה הסורית מַרַאיַא مرايا (מראות, הרבים של ראי), אותה כתב ובה השתתף במגוון רב של תפקידים.
הסדרה התחילה בשנת 1981 והפרק האחרון שלה שודר ב- 2013, לאחר 19 עונות.
צילום: Torsten Dederichs
זה היה הפוסט ה- 1,978 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x