מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון.
אז מילת היום היא –
בַּארוּדֶה بَارُودة וברבים בַּוַארִיד بَوَارِيد – רובה, במדוברת (שכן הוא משמיע קול ירי ופיצוץ)
בחרתי להתייחס לסרטון נוסף (נתקלתי בו לבדי) של האנימטור הסורי ג’מאל, אותו הכרנו פה לפני מספר ימים. הפעם הבחירה שלי.
אני פשוט אוהב את התכנים הקומיים שלו, שארוזים באריזות קטנות, נעימות לעין ועם מבטא דמשקאי נאה…
הסרטון פורסם ב- 10.12.24.
בסרטון עומד מפקד מול קבוצת טירונים.
– אהם שי לאזם תערפוה, אנה סלאחכ הו צ’מאנכ ללבקאא’. סלאחכ הו חיאתכ. סלאחכ הו וג’ודכ, סלאחכ ערצ’כ ושרפכ! אנת, יא אבני, שו אסמכ?
– אלמג’נד תחסין אלברדאן
– קלי יא תחסין, שו חאמל באידכ?
– בארודה, סידי!
– ע’לט!!! לא תנט’ר אלהא עלא אנהא בארודה! האי צ’מאנתכ! האי ערצ’כ ושרפכ! האי מרתכ!
– חאצ’ר, סידי!
– רח אעיד אלסאאל: שו חאמל באידכ, יא אבני?
– האי מרתי, סידי!
– בראפו עליכ! ואנת, יא אבני, שו אסמכ?
– מסעוד אלמזנוד, סידי!
– שו אללי חאמלה באידכ, יא מסעוד?
– האי מרת תחסין, סידי!
– أهمّ شي لازم تعرفوه، إنّه سلاحك هو ضمانك للبقاء. سلاحك هو حياتك. سلاحك هو وجودك، سلاحك عرضك وشرفك! انت، يا ابني، شو اسمك؟
– المجنّد تحسين البردان
– قلّي يا تحسين، شو حامل بايدك؟
– بارودة، سيدي!
– غلط!!! لا تنظر الها على إنّها بارودة! هاي ضمانتك! هاي عرضك وشرفك! هاي مرتك!
– حاضر، سيدي!
– رح أعيد السّؤال: شو حامل بايدك، يا ابني؟
– هاي مرتي، سيدي!
– برافو عليك! وانت، يا ابني، شو اسمك؟
– مسعود المزنود، سيدي!
– شو اللي حامله بايدك، يا مسعود؟
– هاي مرة تحسين، سيدي!
– הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לדעת, הוא שהנשק שלך הוא הערבון/הביטוח שלך להישרדות. הנשק שלך הוא חייך. הנשק שלך הוא הקיום שלך. הנשק שלך הוא הכבוד שלך! אתה, בני, מה שמך?
– טוראי תחסין אלברדאן (מיל’: קר לי)
– תגיד לי, תחסין, מה אתה מחזיק בידך?
– רובה, המפקד!
– טעות!!! אל תתייחס אליו כאל רובה! זה העירבון שלך! זה הכבוד שלך! זו אשתך!
– טוב, המפקד!
– אחזור על השאלה: מה אתה מחזיק בידך, בני?
– זו אשתי, המפקד!
– כל הכבוד! ואתה, בני, מה שמך?
– מסעוד אלמזנוד (כנראה יש פה משחק מילים עם המילה זנאד, הֶדֶק), המפקד!
– ומה אתה מחזיק בידך, מסעוד?
– זו אשתו של תחסין, המפקד!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
מילת היום אינה קשורה לשורש הערבי הנפוץ ב.ר.ד, העוסק בקור (שהופיע אצלנו בשני פוסטים נפרדים בעבר).
* בַּארוּד بارود – אבק שריפה, ומכאן גם: קול של פיצוץ שנעשה באופן מבוקר, למשל פיצוץ סלעים תוך כדי בניה
* מִלְחֶ אלְבַּארוּד ملح البارود – אשלגן חנקתי
* בַּארוּדת קַנַּאצַה بارودة قنّاصة – רובה צלפים
* בַּארוּדת צֵיד بارودة صيد – רובה ציד
יש גורסים שהמילה נכנסה לערבית מפרסית – בארות باروت, בתיווך התורכית: Karabarut.
אחרים גורסים שזה שיבוש המילה האירופאית פודרה, כלומר אבק או אבקה, ויש גורסים שהמקור יווני: purites.
נעיין בוויקיפדיה:
“[…] המילה בארוד משמעה אבק שרפה או חומר נפץ: بارود בערבית. המילה שימשה כקריאת אזהרה לפני פיצוץ סלעים. הוזכרה בשירו של אברהם שלונסקי “תה ואורז” שחובר ב-1922.
השיר מתאר שלב חשוב בעבודות החציבה של חלוצים בתקופת העלייה השלישית ולאחריה, כאשר כריית האבן לבניין בתים וכבישים נעשתה באמצעות פיצוצים באתרים סלעיים מוגדרים. חומר הנפץ הוטמן בין הסלעים, וגרם לפיצוץ שהעיף אבנים למרחקים לא משוערים. על כן נהגו עובדי החציבה, יהודים וערבים, להשמיע כמה צעקות “בארוד בארוד” נמרצות לפני הדלקת חומר הנפץ, כדי להזהיר את העובדים ואת העוברים ושבים להתרחק במהירות או לתפוס מחסה”.
ואני רוצה להוסיף: בתור ילד ירושלמי (יליד 70′) הכרתי את המילה בשני הקשרים: כפי שתואר זה עתה, כקריאות לפני פיצוץ יזום, או כהסבר לכל קול פיצוץ שהוא: “זה היה בארוד”.
צילום: Piotr Wilk
זה היה הפוסט ה- 2,685 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
