רובה

רובה
מקומות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on רובה

רובה

רובה

פורסם לראשונה ב- 24.12.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @זאב מרזל, שכתב לנו:
“אשמח לדעת האם ידוע לכם על קשר בין המילה بندقيّة – אקדח ו- البندقيّة – ונציה?”
אז מילת היום היא –
בֻּנְדֻקִיַּה بُنْدُقِيَّة וברבים בַּנַאדֶק بنادق – רובה
לשמיעה:

נתחיל מזה, שבנדקיה זה רובה ולא אקדח 🙂
שנית, הסוגיה הזו העסיקה אותי שנים רבות מאוד. מה לא קראתי בנושא, איזו פרשנות לא ראיתי בנושא… אל דאגה, אשתף אתכם בכל…
ומי שזה ילאה אותו, מוזמן לעלות על מטוס לונציה, אמור להתקיים שם בקרוב קרנבל מסיכות מרשים…
אבל לפני הקפיצה למים העמוקים, שני דברים:
הראשון הוא, שאני הולך ליהנות מהפוסט הזה היום, כי יש בו גם אטימולוגיה (חקר מוצא המילים), גם בלשנות משווה (בין שפות), גם היסטוריה, גם גיאוגרפיה, גם בוטניקה וגם, מה לעשות, צבא וכלי נשק.
השני הוא, שנפתח עם הצגת העובדות הלשוניות היבשות:
אנו עוסקים היום בשורש הערבי המרובע המרתק ב.נ.ד.ק, שמקורו, כנראה, פרסי: פנדק فندق; בתורכית: Fındık.
* בֻּנְדֻק بندق, כשם קיבוצי, או בֻּנְדֻקַה بندقة, כיחידה אחת, וברבים בַּנַאדֶק بنادق – אגוז אלסר, אגוז לוז
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
אומרת ויקיפדיה:
“אגוז לוז, הנקרא גם אגוז אילסר (אִלְסָר) או אגוז בונדוק (בערבית), הוא הפרי האכיל של שיחים נשירים בסוג Corylus. את השיחים מגדלים כיום לצרכים מסחריים בארצות שונות (טורקיה, ארצות הברית, ספרד, איטליה, צרפת, סין ואוסטרליה). הם זקוקים למזג אוויר קר וחורפי על מנת לפתח תפרחת.
אגוזי הלוז גדלים באשכולות על השיח. כשהאגוזים מבשילים, הפרי הגדול והשעיר נפתח, והאגוז נושר לאדמה, מוגן בקליפתו הקשה. לשיח הלוז אורך חיים גבוה במיוחד והוא מספק אגוזים במשך מאות שנים. לאגוז עצמו קליפה דקה שעטופה במעטה מגן עבה. את האגוז צורכים טרי או קלוי”.
* הפועל בַּנְדַק بندق בבניין השני – הפריד, פילח, שיסע; ירה בכלי נשק; הביא לעולם ילד ממזר. בספרותית: נעץ מבט
* בַּנְדַקַה بندقة – מעשה נוכלות ורמאות
* הפועל תְבַּנְדַק تبندق בבניין החמישי – היה ממזר, ילד לא חוקי
* בַּנְדוּק بندوق וברבים בַּנַאדִיק بناديق – ממזר (בהגדרה היבשה, של ילד שנולד ממגע בלתי חוקי חברתי ו/או דתי של גבר ואישה); ערמומי, “ממזר” (כמחמאה או סתם בשימוש רגיל בסלנג)
אבל בנדק זה לא רק סוג של אגוז, אלא גם כדורי מתכת ששימשו כקליעים של כלי נשק ישנים.
מילונים ערביים קלאסיים (מהמאה ה- 13) גורסים, ש- בֻּנְדֻק הוא גם: כל דבר שנזרק, שמושלך (ועקב כך גם: שנורה מכלי נשק)
البُنْدُقُ، بالضّمّ: الذي يُرْمَى به
וזה כבר מקרב אותנו למשמעות של רובה, או כלי נשק בכלל.
לפני כ- 14 שנה, כשהתחלתי לחקור בנושא, מצאתי הסברים מהסברים שונים, שאמרו, שפעם, בימי הביניים, הנשק האישי של החייל האירופאי הממוצע היה חרב ו/או חץ וקשת, אבל גם היה לו – בהקבלה לנשיאת אקדח בימינו, לצד רובה “ארוך” – קֶלַע, כלומר רוגטקה.
וכדי שהוא ייטיב לקלוע עם הקלע, הוא היה זקוק לדברים עגולים שהם שווים בגודלם ובצורתם. שימוש באבני חצץ או בחלוקי נחל לא יביא לקליעה מדויקת, שכן הם אינם דומים זה לזה.
אגוזי לוז, לעומתם, מושלמים למשימה; אתם הרי מכירים אותם מכל מיני ממתקים טעימים, למשל בתוך כל “פררו רושה” מסתתר לו אגוז כזה: עגול ובמידה מושלמת להיזרק על הראש של החייל האויב.
בנדקיה, אם כך, היה כלי הנשק שירה אגוזים כאלה.
לימים, כשהתפתחו הרובים הראשונים, השם עבר אליהם. מובן שהם לא ירו אגוזים, ומובן עוד יותר שלא היו באירופה רובים בימי הביניים, אבל השם עבר אליהם.
יפה, לא?
אז איך זה קשור לעיר?
נפתח בציון העובדה, שנדיר שלמקומות באירופה יש שמות “ערביים”, ואם יש כאלה, זה מכיוון שהם היו נתונים תחת שליטה ערבית-מוסלמית בזמן זה או אחר (וכן, כן, אני יודע שלאוסטריה [אלנמסא] ולהונגריה [אלמג’ר] יש שמות “ערביים”).
ספרד, למשל, מלאה שמות ערביים של מקומות, וזה תקף בכלל לשפה הספרדית.
אבל ונציה? מה לערבים ולצפון מזרח איטליה?
נחזור לממצאים שלי מלפני 14 שנה.
קראתי אז, שוונציה, שהייתה עיר נמל חשובה ביותר בימי הביניים, שימשה, באופן טבעי, גם להעברת סחורות שהן נשק או כלי נשק. ומכיוון שהאגוזים האלה היו כה מבוקשים, כל סביבת ונציה הייתה מלאה מטעים שלהם. ראו זאת הערבים, וקראו לעיר על שם מטעיה,
וכך גם העיר וגם הרובה נקראים על שם אותו אגוז פעוט.
מרתק.
סיפור חביב, אך כנראה הוא אינו נכון.
השם הערבי של העיר, אלבנדקיה, הוא מהמאה העשירית, אז הגיעו נוסעים וגיאוגרפים ערבים גם לעיר הזו.
שמה המקורי של העיר הוא לטיני: Venetia, שפירושו “אהובה” או “צבע כחול של ים”. איש אינו יודע בוודאות.
ביוונית ביזנטית שמה: Venetikós
בתורכית Venedik
בגרמנית היא Venedig
ורק לצורך ההמחשה, בסלובנית, לא השפה הכי משפיעה בעולם, היא Benetke
אתם מתחילים לראות, או לשמוע, מה קורה פה?
שום קשר לאגוזים או לרובים.
הצליל v בשם המקורי הפך גם בערבית, וגם בסלובנית, לאחיו הפוצץ/סותם b
ה- n קיימת בכל השפות
ה- t הפכה בכמה שפות, כולל ערבית, למקבילתה הקולית d
וה- k או מקבילתה הקולית g, שאינן קיימות במקור, הפכו בערבית ל- ק נחצית מהממת
לסיום, העיר קיבלה בערבית את סיומת הנסבה (היחסות) בנקבה, בתחילתה היא קיבלה יידוע, והנה, קיבלנו אלבנדקיה.
לא יודע מה אתכם, המסע המרתק הזה בים התיכון, שהסתיים בהתפרעות פונטית מלאה במילה אחת, עשה לי חשק לפיצה.
וגם לפסטה.
וגם לשיט בגונדולה.
וגם לחופשה, בכלל…
אסתפק בפררו רושה. תודה.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
=-=-=-=
ועוד חוב קטן, אחרון, ב”פרשת” הקומיקאי שאדי צלאח:
מי שעדכן אותו על אודות הפוסט שלנו, בו הוא הוזכר בשבוע שעבר, הוא הקורא הנאמן שלנו Bar Dor, איש حِوار שיח – ערבית מדוברת, שפה ותרבות.
אז תודה, בר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top