רווח

רווח
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on רווח

רווח

רווח

פורסם לראשונה ב- 14.2.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Tzah Mahluf, שכתב לנו:
“היי ערביט!
פעם למדתי שיש שורשים דומים לבעלי מקצוע (לדוגמה פלאח, דבאח וכו’)
יש מספר דרוזים ומוסלמים שלומדים איתי.
שם המשפחה של אחד מהם הוא “רבאח” رباح
כששאלתי אותם מה פירוש השם אף אחד לא ידע להגיד לי כלום, חוץ מאחד שחושב שזה קרוב לשורש של “ניצחון”.
אשמח לתשובה אם אכן קיים פירוש שם
שנשכיל ונלמד את כולם. תודה”
אז מילת היום היא –
רַבַּאח رَبَاح – רווח (מילה שאינה בשימוש, אבל נשאלנו לגביה…)
לשמיעה:

צח, בוא נעשה טיפה סדר:
אין מדובר בשורשים דומים, אלא במילים שנמצאות במשקל בעלי המלאכה, קַטָּל בעברית, פַעַּאל فعّال בערבית.
השאלה היא אם שם המשפחה של עמיתך ללימודים הוא רַבַּّאח, דגוש (מילה אותה לא מצאתי במילונים, אך היא זו שימאמה שלנו בחרה להקליט היום), או רַבַּאח ללא דגש חזק (שַדַּה), שהיא מילת היום, הקיימת בעיקר בביטוי:
* אֶלצַּבַּאח רַבַּאח الصَّبَاح رباح – בבוקר תבוא הישועה ויהיה טוב, עד הבוקר הכל יסתדר לטובה
בכל מקרה, כבר היה לנו פוסט על השורש הזה בעבר:
היום נדבר על השם הפרטי –
רִבְּחִי ربحي – הרווח שלי (כלומר בְּני, לו קראתי כך, הוא הפרס, הזכייה שלי)
לשמיעה:

השורש הערבי ר.ב.ח זהה לגמרי למקבילו הכמעט זהה בעברית ר.ו.ח (חילופי ב ערבית עם ו עברית הם חילופים שאינם נפוצים, המבוססים על דמיון בבסיס החיתוך של העיצורים בפה):
* הפועל רִבֶּח ربح בבניין הראשון – הרוויח; ניצח במלחמה
* רִבֶּח ربح וברבים אַרְבַּאח أرباح, שם הפעולה/מצדר של הפועל – רווח
* רַאבֶּח رابح, צורת הבינוני הפועל של הפועל – מרוויח, מכניס רווח
כמה אנשים מפורסמים עם שם זה (טוב, אני לא באמת יודע כמה כולם מפורסמים…):
* רִבְּחִי רַבַּאח ربحي ربّاح הוא זמר ירדני
* לִוַאא’ (קצין בדרגה המקבילה לאלוף בצה”ל) רבחי עַרַפַאת اللواء ربحي عرفات היה מפקד כוחות הגבול בעזה כשהרשות עדיין שלטה ברצועה. אין לו שום קשר משפחתי ליאסר…
* חברת הנדל”ן וההשקעות רבחי אֶלְחַגֶּ’ה ربحي الحجّة מראמאללה
* דוקטור רבחי מֻצְטַפַא עַלַיַאן د. ربحي مصطفى عليان, ראש איגוד הספריות הירדניות
והנה קטע קצר מויקיפדיה:
“נהוג לברך את האורחים במימונה בברכת “תרבחו ותסעדו”, ומקובל לפרשו כ”תרוויחו ותצליחו”, אך פירוש זה מוטעה. הטעות צמחה בקרב מרוקאים שנולדו בארץ, אשר מפרשים את הברכה כהזמנה לאורחים ליהנות משפע המזון. הברכה הנכונה היא “תרווחו ותסעדו” ומשמעותה שקודם יהיה לכם רווח (רווחה) ואחר כך תוכלו גם לתת סעד (עזרה לזולת). הברכה המקורית לא מתייחסת לאוכל אלא לרעיון חברתי, למרות שמבטאים אותו בצורת ארוחה חגיגית. יש הזורים מעט קמח על האורחים בהיכנסם להתארח”.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top