רופא

פורסם לראשונה ב- 4.2.21

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותה של ידידתי הקוראת Gila Yona.

אז מילת היום היא –

חַכִּים حَكِيم וברבים חֻכַּמַאא’ حكماء – רופא; חכם, נבון, מלומד; פילוסוף

גילה שלחה את הבדיחה הבאה (כתובה בספרותית):

סֻאִלַ חכים: כיף אערף עיובי?

פקאל: אח’בר זוג’תכ באחד עיובהא, פסתח’ברכ בכל עיובכ ועיוב אהלכ ואצחאבכ וג’יראנכ ובעצ’ עיוב סכאן אלדולה אלמג’אורה

سُئِلَ حكيم: كيف أعرف عيوبي؟

فقال: أخبر زوجتك بأحد عيوبها، فستخبرك بكلّ عيوبك وعيوب أهلك وأصحابك وجيرانك وبعض عيوب سكّان الدّولة المجاورة

נשאל אדם חכם: איך אדע מהם חסרונותיי?

ענה: ספר לאשתך על אחד מחסרונותיה, והיא כבר תספר לך על כל חסרונותיך וחסרונות משפחתך וחבריך ושכניך ואף על כמה מחסרונות תושבי המדינה השכנה

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=-=

פרסמנו בעבר שני פוסטים עם השורש:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Elad Port, שביקש שנתייחס למילים מעולם המשפט.

מילת היום היא –

מַחְכַּמֶה مَحْكَمة וברבים מַחַאכֶּם محاكم – בית משפט

השורש הערבי ח.כ.ם עוסק במשפט, שלטון ובחכמה (אמור להיות קשר ביניהם, לא?), ובתחום האחרון הוא זהה למקבילו בעברית. השורש נפוץ מאוד, והנה הופעותיו העיקריות:

* הפועל חַכַּם حكم בבניין הראשון – שפט; משל, שלט

* חִכְּמַה حِكمة וברבים חִכַּם حكم, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חוכמה, צלילות דעת, תבונה, פקחות; אתיקה; פתגם, משל; יושר

* חֻכְּם حُكم וברבים אַחְכַּאם أحكام, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – פסק דין; שלטון, משטר; קטגוריה; חוכמה, פיקחות

* חַאכֶּם حاكم וברבים חֻכַּّאם حكّام, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מושל; שופט

* אַלְחַאכִּם בִּאַמְרִ אללָּה (מילולית: המושל במצוות האל, בערבית: الحاكم بأمر الله) היה שם שלטונם של מספר ח’ליפים מבית עבאס וח’ליפים משושלות אחרות (ויקיפדיה)

* מַחְכּוּם محكوم, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נדון, שפוט

* חֻכּוּמֶה حكومة וברבים חֻכּוּמַאת حكومات – ממשלה

* הפועל חַכַּّם حكّم בבניין השני – מינה למושל או לשופט; חיזק

* תַחְכִּים تحكيم, צורת שם הפעולה של הבניין – בוררות, שיפוט

* הפועל חַאכַּם حاكم בבניין השלישי – תבע לדין; שפט

* מֻחַאכַּמֶה محاكمة, שם הפעולה של הבניין – שיפוט; הליך המשפט עצמו

* הפועל הספרותי אַחְכַּםַ أحكم בבניין הרביעי – עשה משהו בדיוק וביסודיות; חיזק; החכים

* מֻחְכַּם مُحْكم, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מדויק; חזק; סגור הרמטית

* הפועל תַחַכַּّם تحكّم בבניין החמישי – השתלט על-, רדה ב-. במדוברת: קיבל טיפול רפואי

* תַחַכֻּّם تحكّم, צורת שם הפעולה של הבניין – שליטה, בקרה, ויסות; רודנות

* גִ’הַאזֶ אלתַּחַכֻּّם עַן בֻּעְד جِهَاز التَّحَكُّم عَنْ بُعْد – שלט רחוק

* חַכַּם حكم וברבים חַכַּמַה حكمة – שופט, בורר; מושל

* חַכִּים حكيم וברבים חֻכַּמַאא’ حكماء – רופא; חכם, נבון, מלומד; פילוסוף

* מַחְכַּמַתֶ אלִאסְתִאְנַאף محكمة الاستئناف – בית משפט לערעורים. וגם: מחכמתֶ אלנַּקְצ مَحْكَمَة النَّقض

* אֶלְמַחְכַּמֶה אלְעֻלְיַא أَلْمَحْكَمَة العُلْيا – בית המשפט העליון

* מַחְכַּמַתֶ אלְעַדְלֶ אלְעֻלְיַא مَحْكَمَةُ الْعَدلِ الْعُلْيا – בג”צ

* חַוְכַּמַה حَوْكَمة, עם שורש תנייני מרובע – משילות

* אִסְאַלֶ מְגַ’רַּבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים اسأل مجرّب ولا تسأل حكيم – אין חכם כבעל ניסיון (מיל’: שאל אדם מנוסה ואל תשאל רופא או אדם חכם)

* קַאעֶד עַלַא אלזְּבַּאלֶה וּבִּיחְכֹּם עַלַא אלדַּבַּאנֶה قاعد على الزّبالة وبيحكم على الدّبّانة – נאמר על מי שמחשיב עצמו יותר ממה שהוא באמת (מיל’: יושב על הזבל ושולט על הזבוב)

* אֶלטֻּ’רוּף אִלְהַא אלְאַחְכַּאם الظّروف إلها الأحكام, או אֶלטֻּ’רוּף חַכְּמַת الظّروف حكمت – מכוח הנסיבות, בלית ברירה (מיל’: לנסיבות יש פסקי דין משלהן; הנסיבות פסקו)

* אַעוּדֻ’ בִּאללָּה מִן ג’וּעַאן אִדַ’א שִבֶּע וּמִן מַחְכּוּם אִדַ’א חַכַּם أعوذ بالله من جوعان إذا شبع ومن محكوم إذا حكم – ישמרנו אלוהים מֵרָעֵב אם שָֹׁבע ומנשלט אם שלט

* מַן חַכַּםַ בִּמַאלִהִ פַמַא טַ’לַם من حكم بماله فما ظلم – זכותך לעשות עם כספך מה שאתה רוצה (מדובר בהלכה מוסלמית הגורסת שמוסלמי יכול לעשות עם כספו ככל העולה על רוחו כל עוד אינו עובר על חוקי ההלכה או מבזבזו לשווא כך שלא יישאר לו מה להוריש לילדיו)

* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ)

כתב לנו הקורא חיים גיא:

אַלְחִכְּמַה צַ’אלַּתֻ אלְמֻאְמִן, פַחַיְתֻ’ וַגַ’דַהַא פַהֻוַ אַחַקֻּ בִּהַא الْحِكْمَةُ ضَالَّةُ المُؤْمِنِ فَحَيْثُ وَجَدَهَا فَهُوَ أَحَقُّ بِهَا – החוכמה היא בהמתו האבודה של המאמין, ובאשר ימצאנה הוא רשאי לקחתה

זהו חדית’ המשמש להצדקת קניית דעת גם ממי שאינו מוסלמי.

ומוסיף הקורא הידען Avshalom Farjun:

מבקש להוסיף שבערבית ספרותית המילה חכים לעולם לא תהיה בהוראת רופא. התורכים העות’מאנים הם ששינו את ההקשר של המילה, וקשרו אותו לרפואה ורופאים. המילה חכים במשמעות רופא נכנסה לערבית המדוברת מהתורכית.

ומכאן חכמה במשמעות טיפול: حِكِمْتُه منيحة – מטפל טוב, הוא רופא טוב / وين بيحكّم الدكتور؟ – היכן הרופא עובד, מקבל

=-=-=-=-=-=

בפוסט נוסף נשאלנו:

“אשמח לדעת איך אומרים בערבית שַלָּט (של טלוויזיה, של מזגן, של אוטו)”

אז מילת היום היא –

גִ’הַאזֶ אלתַּחַכֻּّם עַן בֻּעְד جِهَاز التَّحَكُّم عَنْ بُعْد – שלט רחוק