פורסם לראשונה ב- 4.6.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
חיה שאלה איך אומרים ריח בערבית.
אז מילת היום היא –
רִיחַה رِيحَة – ריח; בושם; רוח
התייחסנו לשורש הזה בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Rona Cohen.
אז מילת היום היא –
רַאח رَاح – הלך
בזמנו היה לנו פוסט מצומצם מאוד על השורש:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Gobi Honig:
גובי רצה לדעת איך אומרים בערבית רחפן.
אז מילת היום היא –
דַ’את מַרַאוֶח אַרְבַּע ذَات مَرَاوح أَرْبَع – רחפן
מיל’: בעלת ארבעה רוטורים
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the (דהיינו כמו z עדינה). במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה.
רחפן נקרא באנגלית drone (מיל’: דבורה או צרעה ממין זכר) או quadcopter (מיל’: מרובע-כנפיים).
הערבי הממוצע עשוי, עקב כך, לקרוא לרחפן כואד كْواد.
השורש הערבי בו נתמקד (חלקית) היום הוא השורש ר.ו.ח בגזרת ע”ו, שעוסק ברוחות, פיזיות ומופשטות, בריחות וב… הליכה.
מכיוון שהוא נפוץ ושימושי, היום נתמקד רק בהיבטים הנוגעים למילת היום:
* רוּח روح וברבים אַרְוַאח أرواح – רוח, במובן נפש או נשמה
* רִיח ريح וברבים רִיַאח رياح – רוח (אוויר נע)
* מִרְוַח مرْوح או מִרְוַחַה مرْوحة וברבים מַרַאוֶח مَرَاوح – מניפה, מאוורר; מדחף, פרופלור; רוטור
* יַא רוּחִי روحي – יקירי!
=-=-=-=
תוספות עדכניות על אחד השורשים הנפוצים בשפה המדוברת, ואלו רק עיקרי מופעיו:
* הפועל רַאח رَاح בבניין הראשון – הלך, עזב, נסע, הסתלק; אבד, “הלך”, כלומר מת; היה “גמור”, מותש. בספרותית: הלך בערב
* רַאח رَاح או רַח رَح – מילית שבאה במדוברת לפני פעלים בזמן הווה-עתיד כדי להדגיש שהם יקרו בעתיד:
הֻוֶּ בִּחְכִּי מַעִי هو بحكي معي – הוא מדבר איתי
הו רַח יִחְכּי מעי هو رَح يحكي معي – הוא ידבר איתי
* רוֹחַה روحة וברבים רוֹחַאת روحات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הליכה, נסיעה, יציאה; דרך ההלוך בנסיעה שהיא “הלוך ושוב”
* רוֹחַה בַּלַא רַגְ’עַה روحة بلا رجعة – שתלך ואל תחזור לעולם!, שתמות! (מיל’: הליכה בלי חזרה)
* רַאחַה رَاحَة וברבים רַאחַאת رَاحَات – מנוחה, שלווה, מרגוע
* כַּתְ’רַתֶ אלְמַאל הַםּ וּקִלְּתֹה רַאחַה كثرة المال همّ وقلّته رَاحَة – מרבה נכסים מרבה דאגה (מיל’: ריבוי כסף/רכוש הוא דאגה, ומיעוטו – מרגוע)
* רַאחַתֶ אלְחֻלְקוּם رَاحَة الْحُلْقُوم – הממתק שהפך בתורכית ל- ראחת לוקום, ופירושו בערבית הוא “סיפוקו של הגרון”
* רַאחֶ בְּעִיד رَاح بعيد – הגזים, הרחיק לכת (מיל’: הלך רחוק)
* אַחַ’ד בַּעְצ’ֹה וּרַאח أخد بعضه ورَاح – הסתלק, לקח את הרגליים והלך
* רַאיֶח رَايح, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – הולך
* רַאיֶח וּגַ’אי رَايح وجاي – הולך וחוזר. בהקשר של כרטיסי נסיעה: כרטיס הלוך ושוב
* רַאיֶח גַ’אי מִתֶ’ל בֵּיצַ’אתֶ אלֶמְעַ’רְבֶּל رايح جاي مثل بيضات المغربل – הולך ובא בתזזיתיות (מיל’: הולך ובא [זז] כמו הביצים, האשכים, של מנפה הקמח)
* אֶלְגַ’איַאת אַכְּתַר מִנֶ אלרַּאיְחַאת الجايات أكتر من الرَّايحات – ההזדמנויות הבאות יהיו טובות (מיל’: רבות) יותר, יום יבוא ואחזיר לך כגמולך (במובן חיובי)
* אִללִּי בִּרוּח מַא בִּרְגַ’עֶש اللّي بروح ما برجعش – מה שהלך הלך ולא יחזור, אין טעם לבכות על חלב שנשפך; לא היה עוד אדם כמותו
* אֶלְוַקֶת רַאח الوقت رَاح – הזמן עבר; נהיה מאוחר
* בִּרוּח וּבִּיגִ’י بروح وبيجي – הולך וחוזר, הולך חזור ושוב
* רַאח אלשַּרּ! رَاح الشّرّ – לבריאות! (למתעטש); ברוך רופא חולים (מיל’: הלך הרוע)
* רַאחַת עַלֵיה رَاحت عليه – הלך עליו, הוא נגמר/גמור
* רַאח לַעִנְדֶ אלְקַאצִ’י رَاح لعند القاضي – הלך לשירותים, הלך למקום חשוב… (מיל’: הלך לשופט)
* רַאח מִן בַּאלִי رَاح من بالي – פרח מזכרוני
* לַוֵין רַאח פִכְּרַכּ? لوين راح فكرك؟ – מה חשבת?; לא לזה התכוונתי (מיל’: לאן הלכה מחשבתך?)
* רוּח מִן וִשִּי! روح من وشّي – עוף מפה! תסתלק מפה! (מיל’: לך מהפרצוף שלי)
* תִיתִי תיתי מִתֶל מַא רֻחְתִי מִתֶל מַא גִ’יתִי تيتي تيتي متل ما رحتي متل ما جيتي – חזר בידיים ריקות (מיל’: תיתי תיתי [נאמר רק לשם חריזה עם הסוף] כמו שהלכתְ ככה חזרתְ)
* רוּח וּארְגַ’ע בִּאלסַּלַאמֶה روح وارجع بالسّلامة – דרך צלחה! (מיל’: לך וחזור בשלום)
* רַאח, אַללָּה לַא יְרַגְּ’עֹה / יְגִ’יבֹּה رَاح الله لا يرجّعه / يجيبه – ברוך שפטרנו ממנו! (מיל’: הוא הלך, שאללה לא יחזירו / יביאו)
* רוּח עַלַא אֻמַּכּ! / דַאהְיַה! روح على أمّك / داهية – תסתלק מפה! (מיל’: לך לאמא שלך! / לגיהינום!)
* יְרוּח מַטְרַח מַא יְרוּח يروح مطرح ما يروح – שילך לעזאזל! (מיל’: שילך למקום שילך)
* רוּח בַּלֶּטֶ אלְבַּחֶר! روح بلّط البحر – תעשה מה שאתה רוצה; אתה יכול “לקפוץ לי” (מיל’: לך תרצף את הים)
* רַאח? אַחְסַן מִנֹּה רַאחוּ! رَاح ؟ أحسن منّه رَاحو – הוא הלך? יותר טובים ממנו הלכו (כלומר שילך לעזאזל)
* הפועל רַוַּח رَوّح בבניין השני – הלך הביתה; השתחרר (מכלא, בית חולים וכו’). בספרותית: הלך בערב
* תַרְוִיח ترويح, צורת שם הפעולה של הבניין – נופש, מנוחה; בידור; אוורור
* תַרְוִיחַה ترويحة, בנקבה – ישיבה; מנוחת המתפלל בחודש רמדאן
* צַלַאתֶ אלתַּרַאוִיח صلاة التّرَاويح – תפילת הערב בחודש רמדאן
* הפועל רַיַּח رَيّح בבניין השני, במדוברת – הקל, נתן מנוחה
* רַיַּח רַאסֹה رَيّح راسه – נח, נרגע (מיל’: הקל על הראש שלו)
* מֻרִיח مريح, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – נוח, נעים
* הפועל תְרַוַּח تروّح בבניין החמישי – נח
* הפועל תְרַיַּח تريّح באותו בניין, אך במדוברת – נח, הוקל לו
* הפועל הספרותי תַרַאוַחַ تراوح בבניין השישי – (מספר) נע בין גבולות, למשל בין נע בין גילים או נע בין מידות כל שהן
* הפועל אִרְתַאח ارتَاح בבניין השמיני – נח; היה מרוצה, היה שבע רצון
* מֻרְתַאח مرتَاح, בצורת הבינוני של הבניין – נינוח, רגוע, שָלֵו, מרוצה
* הפועל אִסְתַרַאח استرَاح בבניין העשירי, גם בצורה אִסְתַרְוַחַ استرْوَحَ על דרך גזרת השלמים – נח, מצא מנוחה
* אִסְתִרַאחַה استرَاحة, בצורת שם הפעולה של הבניין – הפסקה, מנוחה; נופש; בית הבראה; מזנון דרכים; עמידת נוח בצבא
* אִסְתְרִח! استرح! – עמוד נוח!
* אִסְתִרַאחַת אַרִיחַא استرَاحة أريحا – “אזור המנוחה של יריחו”. מדובר במתחם תחנות אוטובוס ליד גשר אלנבי (המקשר בין הגדה לירדן), שתמיד הומֶה במטיילים ובנוסעים
* אִללִּי מַא בִּתְעַבּ מַא בִּרְתַאח اللّي ما بتعب ما برتَاح – מי שלא עובד (בצעירותו) לא יוכל לנוח (בזקנתו)
* צַאחֶבֶּ אלְמַאל תַעְבַּאן וּאלטַּפְרַאן מִרְתַאֶח אלְבַּאל صاحب المال تعبان والطّفران مرتاح البال – מרבה הון מרבה דאגה (מיל’: בעל הרכוש עייף ופושט היד נינוח)
* אֶלְבַּאבּ אִללִּי יִגִ’י מִנֹּה אֶלרִּיח סִדֹּה וּאסְתְרִיח الباب اللّي يجي منّه الرّيح سدّه واستريح – תתרחק מצרות (מיל’: הדלת שנכנסת ממנה הרוח – סגור אותה ולך לנוח)
=-=-=-=
נסיים עם השיר “יַא רַאיֶח”, שנקרא בארץ “שיר הנודד” אם כי תרגומו המילולי הוא “הו, אתה שעוזב”.
זהו אחד השירים המרוקאיים המפורסמים ביותר, כאן בביצועו של יקיר הדף @חיים אוליאל-להקת שפתיים:
אבל רגע! השיר הוא בכלל אלג’יראי. כתב אותו הזמר האלג’יראי דַחְמַאנֶ אלְחַרַּאשִי دحمان الحرّاشي והוא נכתב ב- 1973.
הנה הביצוע של הזמר האלג’יראי-צרפתי המנוח רַשִיד טַהַ رشيد طه:
השיר הפך בשנים האחרונות מוכר לכלל הציבור בישראל שכן שהוא נעימת הפתיחה של הסדרה “שנות השמונים” בערוץ 13.
תגובה של הקורא יאיר גולד לפוסט המקורי:
מספר תוספות קטנות:
1. הליקופטר נקרא גם טַיַּארַה מִרְוַחִיַּה طيّارة مرْوحيّة
2. לגבי רחפן – הנושא הועלה בקבוצה אחרת בפייסבוק ושם תרגמו: טַיַּארַה מֻסַיַּרַה طيّارة مُسيّرة (ס.י.ר בניין 2 בינוני).
3. בין הקללות אפשר להוסיף רוּח סִתִּינ דַאהִיַה روح ستّين داهية (לך לאלף עזאזל, בתרגום חופשי. שָלֵו). אבל אנחנו לא בעניין קללות.
4. בין הביטויים הגסים יש וריאנט סורי למה שהוזכר: רַאיֶח גַ’אי מִתֶ’ל מַכּוּכֶּ (א)לְחַ’יַּאט رايح جاي مثل مكّوك الخيّاط (מכוכ זה כנראה חלק נע של מכונת תפירה / נול). אבל אנחנו לא בעניין ביטויים גסים.
5. לצירוף מש ראח במדוברת יש משמעות של איסור בציווי: אל. מש ראח תרמח = תרמחש = אל תרוץ/אל תשתולל. לצירוף כ.א.נ + ראח + פועל בצורת האימפרפקט/תילוי (עתיד ללא ב’) משמעות של היה בכוונתו, עמד לבצע פעולה כלשהיא (שלרוב לא התבצעה או התבטלה): כנת ראח אצפ (אל)סיארה – עמדתי להחנות את המכונית [כאשר ראיתי שהמדרכה צבועה באדום לבן]
=-=-=-=-=-=-=-=
תוספות עדכניות בענייני ריחות, סוגיה שהוזנחה, משום מה, בפוסטים הקודמים, למרות שהשורש זהה:
* רַאאִחַה رائحة וברבים רַאאִחַאת رائحات או רַוַאאֶח روائح – ריח (כך בספרותית, בצורת הבינוני פועלת של הבניין הראשון)
* רַוַאאֶח עִטְרִיַּה روائح عطريّة – בשמים
* כַּרִיהֶ אלרַּאאִחַה كريه الرّائحة – בעל ריח רע, מסריח (ספרותית)
* עַדִיםֶ אלרַּאאִחַה عديم الرّائحة – נטול ריח, חסר ריח
* קַהְוֶה עַ אלרִּיחַה قهوة ع الرّيحة – קפה עם טיפ טיפה סוכר, לא מתוק במיוחד (מתוק יותר מקהוה סַאדַה ופחות מתוק מקהוה מַצְ’בּוּטַה. מיל’: קפה על הריח)
* רִיחְתוֹ טַאלְעַה ريحته طالعة – מסריח (מיל’: ריחו עולה); בהשאלה: נחשף, התגלה פרצופו האמיתי, נחשפה מזימתו
* שַםֶּ אלרִּיחַה شمّ الرّيحة – הבין, תפס, קלט, הבין לאן נושבת הרוח… (מיל’: הֵריח את הרֵיח)
* בִּשִםּ רִיחְת פַסַאה بشمّ ريحة فساه – שוויצר, גאוותן (מיל’: מריח את הפלוצים של עצמו)
* לַא טַעְמַ לַה וַלַא רַאאִחַה/רִיחַה لا طعم له ولا رائحة/ريحة – אין לו לא טעם ולא ריח (באמירה שיפוטית על דבר סר טעם)
* אַבּוּכּ בַּצַל וַאֻמַּכּ ת’וּם, מְנֵינ לַכּ אלרִּיחַה אלטַּיְבֶּה? أبوك بصل وأمّك ثوم، منين لك الرّيحة الطّيبة? – אביך בצל ואמך שום, מנין לך הריח הטוב? (משפט חינני זה נאמר על אנשים חסרי ייחוס)
* יַא דַאחֶ’ל בֵּינֶ אלְבַּצַלֶה וּקִשְרֶתְהַא מַא בְּתִתְנַאוַל/יְנוּבַּכּ אִלַּא צַנַּתְהַא يا داخل بين البصلة وقشرتها، ما بتناول/ينوبك الّا صنّتها – לא כדאי להתערב בעניינים שלא קשורים אליך (מיל’: אתה שנכנס/נדחף בין הבצל לקליפתו, לא תעסוק אלא בריחו)
וגרסתו של הקורא יובל ברגר:
יא מא דח’ל בין אלבצלה וקשרתהא מַא בִּפִידַכּ אִלַּא רִיחֶתְהַא يا داخل بين البصلة وقشرتها ما بفيدك إلّا ريحتها – הו זה שנכנס בין הבצל לקליפתו, לא תפיק מכך דבר חוץ מהריח שלו – אל תתערב בעניינים של אחרים עם זולתם, כי לא ייצא לך מזה שום דבר טוב
לפני כעשרים שנה שמעתי ערבי ירושלמי כועס על איזה מישהו וצועק לעברו:
רִיחְתֶ אלשִּשְמֶה אַחְסַן מִנֶ אלְוַטַנִיֶּה תַבַּעַכּ! ريحة الشّشمة أحسن من الوطنيّة تبعك! – הריח של בית השימוש עדיף על הלאומיות שלך!
=-=-=
מוסיף הקורא יובל ברגר:
שבאט אלח’באט – בישבט וביח’בט ובילבט וריחת אלציף פיה شبّاط الخبّاط – بيُشبُط وبيُخبُط وبيُلبُط وريحة الصّيف فيه:
פברואר החובט – מתרבה (כך הסבירו לי את כוונת המילה, כי זו עונת החיזור של בעלי החיים, הזכר עולה על הנקבה) וחובט (בגלל מזג האוויר) ומבוסס בבוץ – ויש בו את הריח של הקיץ (כי מזג האוויר מתחמם מעט)
אלזלמה רוח ואלכלמה רוח – ראחת אלכלמה ראחת אלרוח الزٓلمة روح والكلمة روح – راحت الكلمة راحت الرٓوح
הבנאדם רוח והמילה רוח – הלכה המילה הלכה הרוח – אדם צריך לעמוד במילתו
=-=-=
בתמונה: עובדות בחברת דיאודורנטים בודקות את איכות המוצרים “בשטח”.
זה היה הפוסט ה- 1,359 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
