מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חַ’רְחַ’ש خَرْخَش – רשרש, הרעיש, קשקש, שקשק, צלצל, הדהד
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
(שמתם לב איזו רשימה מפוארת של שורשים עבריים מרובעים הייתה פה, כולם אונומטופאיים ובנויים מכפל חוזר של עיצורים)
משה שלח לי סרטון נוסף של הקומיקאי המוכשר עליוה.
כותרת הסרטון:
عليوة .. بدو ليرات وبرايز عشان يخرخش هههه
עליוה: הוא רוצה דינארים ומטבעות כדי להשמיע קול רשרוש חחחחחח
הסיטואציה: עליוה נמצא עם הבחור שדרס אותו בכניסה לבית חולים.
– אח’ח’ח’ רגלי!
– ח’יר? שו מאלכ וקפת?
– אסמע, שו ראיכ, אח’וי, אנת בלאש תפות עלא אלמסתשפא!
– ליש?
– בלאש הלק יציר סין וג’ים ושרטה ומא שרטה, ואיש יקעדוא וישופוא, הלק אידי מכסרה, ואנו, ובתנז…(?), יא אבנ אלחלאל!
– טיב, קול לי באלאול: אנת אידיכ ולא רג’ליכ אללי ביוג’עוכ?
– איה? אידי ואג’רי וראסי. כלי, כלי, יא אבנ אלחלאל, מדעוס. מא אנת דעסתני וטבשתני. שו מאלכ, יא אבנ אלחלאל, תטבשת. שאיף אח’וי? פאנת בלאש תח’ש עלא אלמסתשפא, אחסן לכ, יא אבנ אלחלאל. שו ראיכ?
– אנא מש פאהם עליכ. יעני חצ’רתכ מסאמחני?
– מסאמחכ, מסאמחכ! דניא ואאח’רה מסאמחכ
– שכרן יא חביבי, יח’לף עליכ, שכרן!
– אהלן וסהלן. תעאל, וין ראיח?
– שו מאלכ? מא אנת סאמחתני!
– מסאמחכ אני מא אקולש אנכ אנת אללי דעסתני. אמן ג’וא בדי אקול להם אני אנא וקעת ען אלדרג’. בס בדהם יעאלג’וני, ולמא יעאלג’וני בדהם מצארי. שוף, אח’וי: בסאמחכ ובקולש ענכ אד’א דפעת מית ות’קה/ודכה(?), יעני מית לירה
– קדיש יא אח’וי?
– מית לירה, אקל מן היכ בתואפיש מעאי
– טיב, ע כל חאל אנא מש חאמל אלמבלע’. שו ראיכ תרוח מעי ונג’יבה?
– איה?
– שו ראיכ, תפצ’ל, ח’ליני אג’יב אלמבלע’
– אלמית לירה?
– אה, אלמית לירה
– באג’י, ליש מא אג’י?
– תפצ’ל, אה, תפצ’ל
– מאשי, מאשי. אח’ח’ח’
– תפצ’ל, אנזל, עלא מהלכ
– וין?
– עשאן אעטיכ אלמית לירה
– בס בעד אד’נכ
– תפצ’ל
– ג’יב לי איאהם, אלמית לירה, עשראת: עשר דנאניר, עשר דנאניר. עשראת
– בדי אעטיכ איאהם ליראת: לירה לירה בדי אעטיכ איאהם
– לירה לירה?
– אה, ג’דאד
– לא אח’וי. טב, אסמע: ג’יב לי איאהם בראיז, ח’ליני אח’רח’ש, בראיז, אללה יסעדכ, מאשי
– ולא יהמכ, עלא ראסי, אסתנאני, דקיקה בס
– اخخخ رجليّ!
– خير؟ شو مالك وقفت؟
– اسمع، شو رأيك، أخوي، انت بلاش تفوت على المستشفى!
– ليش؟
– بلاش هلق يصير سين وجيم وشرطة وما شرطة، وايش يقعدوا ويشوفوا، هلّق ايديّ مكسّرة، وانو، وبتنز…(؟)، يا ابن الحلال!
– طيّب، قول لي بالأوّل: انت ايديك ولّا رجليك اللي بيوجعوك؟
– ايه؟ ايديّ واجريّ وراسي. كلّي، كلّي، يا ابن الحلال، مدعوس. ما انت دعستني وطبّشتني. شو مالك، يا ابن الحلال، تطبّشت. شايف أخوي؟ فانت بلاش تخشّ على المستشفى، أحسن لك، يا ابن الحلال. شو رأيك؟
– أنا مش فاهم عليك. يعني حضرتك مسامحني؟
– مسامحك، مسامحك! دنيا وآخرة مسامحك
– شكرًا يا حبيبي، يخلف عليك، شكرًا!
– أهلًا وسهلًا. تعال، وين رايح؟
– شو مالك؟ ما انت سامحتني!
– مسامحك إنّي ما أقولش إنّك انت اللي دعستني. أمن جوّا بدّي أقول لهم إنّي أنا وقعت عن الدّرج. بس بدّهم يعالجوني، ولمّا يعالجوني بدّهم مصاري. شوف، أخوي: بسامحك وبقولش عنك إذا دفعت مية وثقة/ودكة(؟)، يعني ميت ليرة
– قدّيش يا أخوي؟
– مية ليرة، أقلّ من هيك بتوافيش معاي
– طيّب، ع كلّ حال أنا مش حامل المبلغ. شو رأيك تروح معي ونجيبه؟
– ايه؟
– شو رأيك، تفضّل، خلّيني أجيب المبلغ
– المية ليرة؟
– اه، المية ليرة
– باجي، ليش ما أجي؟
– تفضّل، اه، تفضّل
– ماشي، ماشي. اخخخ
– تفضّل، انزل، على مهلك
– وين؟
– عشان أعطيك المية ليرة
– بس بعد إذنك
– تفضل
– جيب لي ايّاهم، المية ليرة، عشرات: عشر دنانير، عشر دنانير. عشرات
– بدّي أعطيك ايّاهم ليرات: ليرة ليرة بدّي أعطيك ايّاهم
– ليرة ليرة؟
– اه، جداد!
– لا أخوي. طب، اسمع: جيب لي ايّاهم برايز، خلّيني أخرخش، برايز، الله يسعدك، ماشي
– ولا يهمّك، على راسي، استنّاني، دقيقة بس
– אחחחח, הרגליים שלי!
– מה קרה? מה קרה לך שעצרת?
– שמע, מה דעתך, אחי, אין צורך שתיכנס לבית החולים!
– למה?
– לא צריך שעכשיו יתחילו עם שאלות ותשובות ומשטרה-מה-משטרה, והם יבדקו, עכשיו הידיים שלי שבורות, ואתה ת…(?), יא בן טובים!
– טוב, אבל קודם תגיד לי: הידיים או הרגליים שלך כואבות לך?
– מה? הידיים, הרגליים והראש שלי. כולי, כולי, יא בן טובים, אני דרוס. הרי דרסת אותי ופגעת בי. מה קרה לך, בן טובים, אני פגוע. אתה מבין אחי? אז עדיף שלא תיכנס לבית החולים, עדיף לך, יא בן טובים. מה דעתך?
– אני לא מבין אותך. כלומר כבודך סולח לי?
– סולח לך, סולח לך! סולח לך בעולם הזה ובעולם הבא
– תודה, יקירי, תהיה בריא, תודה! (פונה ללכת)
– בשמחה. בוא, לאן אתה הולך?
– מה קרה לך? הרי סלחת לי!
– סלחתי לך שלא אגיד שאתה זה שדרסת אותי, אבל בפנים אני אגיד להם שנפלתי במדרגות. והם יטפלו בי, וכשיטפלו בי הם ירצו כסף. תראה, אחי: אני סולח לך ולא אדווח עליך אם תשלם מאה דינאר
– כמה, אחי?
– מאה דינאר, פחות מזה לא יספיק לי
– טוב, בכל מקרה אין עלי הסכום הזה. מה דעתך לבוא איתי ונביא אותו?
– מה?
– מה דעתך? בבקשה, תן לי להביא את הסכום
– את המאה דינאר?
– כן, המאה דינאר
– אבוא, למה שלא אבוא?
– בבקשה, בבקשה
– בסדר, בסדר (הוא נזכר פתאום שהוא מתנהג רגיל כי הוא בריא לגמרי) אחחחח! (שוב מתחזה לפצוע)
(מגיעים לבית של הבחור)
– בבקשה רד (מהרכב), בזהירות
– לאן?
– כדי שאתן לך את המאה דינאר
– אבל ברשותך
– בבקשה
– תן לי אותם, את המאה דינאר, ב(שטרות) של עשרה: עשרה דינאר, עשרה דינאר. בעשרות
– אני רוצה לתת לך אותם בדינארים: דינאר-דינאר אתן לך אותם
– דינאר-דינאר?
– כן, הם חדשים!
– לא, אחי. טוב, שמע: תן לי אותם במטבעות, אני רוצה להשמיע קול רשרוש, מטבעות, תהיה בריא, בסדר
– אל תדאג, בכיף, חכה לי, רק דקה (הולך להביא אלה מתא המטען כדי להכות את עליוה)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ח’.ר.ח’.ש עוסק ברשרושים ורעשים, והוא אונומטופאי (מחקה את הצליל בטבע).
* הפועל חַ’רְחַ’ש خَرْخَش על דרך הבניין השני – מילת היום
* חַ’רְחַ’שֶה خَرْخَشة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רשרוש, שקשוק וכו’
חבר כתב לי שהשורש ח’.ש.ח’ש خشخش זהה במשמעות,
קצת אח”כ כתבה לי רויטל בטאט את הפתגם:
חטה פי ג’יבתה ובח’שח’ש פיה حطه في جيبته وبخشخش فيه – הוא משחק בו, עושה בו מה שהוא רוצה. מיל’: שם אותו בכיס שלו ומשמיע אתו קול (משקשק אותו)
וסלי שיבר ציינה שרעשן אומרים חַ’שְחַ’אֵשה خشخاشة.
צילום: Marina Abrosimova
זה היה הפוסט ה- 2,724 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
