שאללה יעזור לך

ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on שאללה יעזור לך

שאללה יעזור לך

פורסם לראשונה ב- 7.7.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
אַללָּה יְסַאעְדַכּ الله يْسَاعْدَك – שאללה יעזור לך!
לשמיעה:
חיה (אחותי הגדולה) ואני שמענו את האמירה הזו רבות בבית אבא, מאבא.
חשוב לציין, שזו אמירה שנאמרת בעת כעס, אכזבה, נזיפה וכו’, כלומר שאללה באמת יעזור לך, כי אתה זקוק לעזרה, תהא הסיבה אשר תהא.
המהדרין אומרים: אַללָּה יְסַאעְדֶ אלְמַגַ’אנִין الله يْسَاعد المجانين – שאללה יעזור למשוגעים
כדי לברך אדם בעזרה אלוהית, ועם כוונה מלאה מכל הלב, אומרים: אַללָּה יְעִינַכּ الله يْعينَك או: אַללָּה יְכּוּן בְּעוֹנַכּ الله يكون بعونَك.
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
זה בעיצומו של השבוע בו שיתפנו פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק הכותאב היהודי – الكتاب اليهودي, אשר נפתח לפני כמה שנים, ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס”ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
מילת היום היא סַעִיד سعيد וברבים סֻעַדַאא’ سعداء – שמח, מאושר
לשמיעה:

השורש הזה, ס.ע.ד, עוסק בערבית במספר תחומים, שרק אחד מהם נושק לעברית, תחום העזרה והסיעוד (בעברית יש תחום משמעות נוסף ובלעדי, הקשור לאוכל, סעודות, מסעדות וכו’):
* סַאעַד ساعد, הפועל בבניין השלישי (שאין לו, לבניין, מקביל בעברית) – עזר, סייע, בדיוק כמו השורש בעברית: סיעוד, סעד וכו’.
* מֻסַאעֶד مساعد, צורת הבינוני הפועל – עוזר, סְגן; אחת מדרגות הנגדים בכמה מצבאות ערב
* מֻסַאעַדַה مساعدة, צורת שם הפעולה/מצדר – עזרה, סיוע
* אַסְעַד أسعد, בבניין הרביעי, הוא פועל הקשור למילת היום שלנו, ופירושו: שימח, עשה מישהו מאושר
במדוברת הפועל הפך לבניין הראשון, ובו קיבלנו את הברכה:
אַללָּה יִסְעַדַכּ! الله يسعدَك – שאללה יעשה אותך מאושר, ישמח אותך
* סַעַאדַה سعادة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון (בניין שנמצא פחות בשימוש בשורש זה) – אושר, מזל, הצלחה, ברכה, וגם תואר כבוד: סַעַאדַתֶ אלְוַזִיר سعادة الوزير – כבוד השר, סַעַאדַתֶ אלְקַאצִ’י سعادة القاضي – כבוד השופט. יש מילים רבות המשמשות כתוארי כבוד בערבית, וזו אחת מהן, ולאו דווקא הכי נפוצה. ואם כבר מדברים על זה, אז גם לשר וגם לשופט יכולים להיות תוארי כבוד אחרים
* סַעֶד سعد – מזל, ברכה (לא בשימוש רב, מילה די נדירה)
* סַאעִד ساعد וברבים סַוַאעִד سواعد – אמה (חלק של היד)
* סַעְדַאן سعدان – קוף (כן, המילה השימושית יותר היא קִרְד, אבל רציתי להראות כמה השורש מגוון)
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
רבי סעדיה גאון נולד בשנת 882 בכפר פיום שבמצרים. כמו חלק גדול מן היהודים בעולם הערבי הוא זכה בשני שמות, עברי וערבי, וכמו מקרים רבים מדובר בשני שמות קבועים המחליפים זה את זה ונפוצים בשתי השפות, אף על פי שכפי שיכולתם להבין משמעותם אינה זהה: הוא נקרא סעדיה בעברית וסעיד בערבית. כאשר עבר לטבריה והתחנך שם אולי הוא כבר זכה בכינוי סעיד אל-פיומי, על שם כפר הולדתו שאותו עזב. כאשר הוא הגיע לבגדאד ומונה לראש ישיבת סורא הוא קיבל את התואר גאון.
רס”ג היה איש אשכולות: איש הלכה, בלשן, פייטן, פילוסוף, ובהקשר שלנו גם מתרגם ופרשן. הוא היה בעל ידע עמוק במסורת היהודית, בתרבות הערבית, וגם בדת האיסלאם.
תרגומו של רס”ג לתורה הוא אכן פעמים רבות פירוש, כפי שהשם תפסיר מעיד עליו (אם כי ניתן לומר שכל תרגום הוא פירוש), וכאשר הוא מתרגם הוא טורח להרחיק את הגשמת האל (ייחוס תיאורים גשמיים לאל) שאפשר להבין בטעות מן המקור העברי של התורה; כמו כן תרגומו מבטא עניין גיאוגרפי וחומרי, והוא מבקש למקם ככל הניתן את המקומות והחומרים המוזכרים בתורה בתוך העולם המוכר לו במאה העשירית באותו המרחב הגיאוגרפי אך בערבית.
את הדוגמאות לדרך שבה לשון התרגום הערבי-יהודי של רס”ג מבטאת מחוייבות פילוסופית-תיאולוגית להרחקת ההגשמה אפשר לראות את זה כבר בפסוקים הראשונים של בראשית: בבראשית א’, ג’, את “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים” (“יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר”) מתרגם רס”ג: “פשאא אללה”, כי אלהי הפילוסופים והתיאולוגים כמובן שאינו אומר דבר, פעולת הדיבור היא פעילה פיזית-אנושית, ואין לו צורך בה – אלהים רוצה והדברים מיד מתחוללים, בלי שיבקש בדיבור. כך גם בפסוק הבא, בראשית א’, ד’: את “וַיַּרְא אֱלֹהִים” (“אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב”) מתרגם רס”ג: “פלמא עלם אללה”, שוב כי אלהי הפילוסופים והתיאולוגים אינו רואה דבר, הראייה קשורה לעיניים ולגשמיות, אלוהים יודע את. בהמשך התפסיר מצויה הרחקת הגשמיות במקומות נוספים, למשל כאשר במקור העברי מופיעים יד ה’ ואף ה’.
לעיתים מוסיף רס”ג מילים בתרגום-פירוש כדי להרחיק את ההגשמה, וכך את “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ” (בראשית א’, כ”ו) הוא מתרגם: “קאל אללה נצנע אנסאנא בצורתנא כשבהנא מסלטא” – כלומר, כפי שכתב על כך נביה בשיר, חוקר רס”ג המלמד את התפסיר באוניברסיטה בבית-לחם: “רס”ג לא נרתע אף להוסיף מלים, כמו בתרגום בצלם ובדמות שם הוא מוסיף את המלה “מסלטא” רוצה לומר שהאדם דומה לאל ברמת אדנותו בלבד, כפי שאלוהים הוא אדון עולמים, האדם הוא אדון הארץ על כל הברואים שבה”.
גם בפסוק הבא חוזר הדבר: את “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ” (בראשית א’, כ”ז), הוא מתרגם: “פכ’לק אללה אדם בצורתה מסלטא כ’לקה” – החזרה השניה בעברית “בצלם” שוב אינה מתורגמת כצורה, אלא בהיותו של האדם שליט על שאר יצורי האדמה.
אגב בין שני הפסוקים אפשר לראות כיצד אדם מתורגם בתחילה “אנסאן” – התרגום הרגיל לאדם, ואילו בפסוק השני הוא מופיע כבר כ”אדם” גם בערבית – כלומר כשם פרטי, כאדם הראשון.
גם בפסוק “וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה” (בראשית ב’, ז’), שבו מתרגם רס”ג: “פכ’לק אללה אדם תראב מן אלארצ’ ונפכ’ פי אנפה נסמה אלחיוה [נוסח אחר: אלחיאה] פצאר אדם נפסא נאטקא”, “נשמת חיים” מתורגמת במילה חיים, אך “נפש חיה” הופכת בערבית לנפש מדברת, ההבחנה התיאולוגית-פילוסופית לגבי מקומו וייחודו של האדם בין שאר הייצורים החיים כייצור מדבר.
בכך הולך רס”ג, כפי שקורה בחלק מן ההבדלים של תרגומו-פירושו, בעקבות תרגום אונקולוס לארמית, המתרגם “נשמת חיים” ל”נשמתא דחיי” אבל “נפש חיה” הופכת אצלו ל”רוח ממללא”.
שינויים אלו אינם מצויים בתרגום הנוצרי המודרני של המקרא, המתרגם את פשט לשון המקרא.
גם תרגומו הגיאוגרפי והחומרי של המקרא להקשר הגיאוגרפי והחומרי שאותו הכיר רס”ג בולט כאמור בתרגומו ואפשר לראות מאות דוגמאות שלו לאורך התפסיר: כך נהר פישון מתורגם כ”נהר אל-ניל”, הנילוס, אשור מתורגמת כ”אל-מוצול”, העיר מוסול בצפון עיראק, העיר שלם של מלכיצדק מתורגמת אל-קודס, כשמה הערבי של ירושלים, העיר שכם כנבלוס וחבל הארץ שבו גרים הפלשתים מתורגם על-ידי רס”ג כפלסטין.
קישור לעמוד הפייסבוק:
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
Almog Behar
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top