שופט

שופט
מקצועות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on שופט

שופט

שופט

פורסם לראשונה ב- 16.11.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה “בזכותו” של סרטון שקיבלתי, שמצורף בתגובה הראשונה.
וזו לשונו:
סאלוא רג’ל כביר פי אלסן:
כיף קצ’ית 53 סנה מע זוג’תכ בדון משאכל?
קאל: אתפקנא בלילת אלערס אד’א אנא צרת עצבי הי תרוח ללמטבח’
לע’אית מא אהדא וארוק
ואד’א הי צארת עצביה אטלע אנא וארוח עאלחוש
ולא אדח’ל אלא אן תהדא הי.
והד’א אנא וללה אלחמד
עאיש פי אלחוש מן 52 סנה בדון אי משאכל…
سألوا رجل كبير في السّنّ:
كيف قضيت ٥٣ سنة مع زوجتك بدون مشاكل؟
قال: اتّفقنا بليلة العرس إذا أنا صرت عصبيّ هي تروح للمطبخ
لغاية ما أهدى وأروّق
وإذا هي صارت عصبيّة أطلع أنا وأروح ع الحوش
ولا أدخل إلّا أن تهدى هي.
وهذا أنا ولله الحمد
عايش في الحوش من ٥٢ سنة بدون أيّ مشاكل
שאלו איש מבוגר:
איך בילית 53 שנים עם אשתך בלי בעיות?
ענה: סיכמנו בערב הכלולות שאם אני אהיה עצבני היא תלך למטבח
עד שאירגע
ואם היא תהיה עצבנית אני אצא ואלך למכלאת הצאן (מילה שהקדשנו לה פוסט בעבר)
ולא אחזור עד שהיא תירגע.
והנה אני, השבח לאל
חי במכלאת הצאן כבר 52 שנים בלי שום בעיות…
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אז מילת היום היא –
קַאצִ’י قَاضِي – שופט
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
מה הקשר לשופט?
פשוט זו אחת המילים הנפוצות יותר בשורש שהופיע בסרטון…
השורש הערבי הספרותי ק.צ’.י (בגזרת ל”י) הוא אחד הנפוצים, השימושיים וה”עמוסים” ביותר, ולכן נציג פה היום רק את עיקרי מופעיו. הוא ספרותי, אך בשל תחומי עיסוקו הוא נוכח מאוד בשפה.
הוא עוסק בעיקר בענייני משפט אך גם בהוצאה לפועל וסיום של דברים, ואף בחיסול ובמוות.
בעברית הוא מופיע בשורש ק.צ.י, שמתכתב, ככל שאני יודע ומבין, רק עם המשמעויות הערביות של סיום דברים או מוות, שהם דברים שנמצאים בקצה.
* הפועל קַצַ’א قَضَى בבניין הראשון – ביצע, עשה, הגשים, הוציא לפועל; שפט, פסק, הכריע, קבע, ציווה; בילה זמן, העביר זמן, בזבז זמן, סיים תקופה (אלו המשמעויות שמופיעות בסרטון)
* קַצַ’א עַלַא- قَضَى – חיסל, הרג, השמיד
* קַצַ’א אַגַ’לַהֻ قَضَى أجله או קַצַ’א נַחְבַּהֻ قَضَى نحبه, בספרותית – מת, סיים את תקופת חייו
* קַצַ’א וַקְתַהֻ قَضَى وقته – בילה / העביר את זמנו
* קַצַ’א אלְוַאגֶ’בּ قَضَى الواجب – עשה את המוטל עליו, מילא את החובה
* קַצַ’א אלְחַאגַ’ה قَضَى الحاجة – עשה צרכיו
* קַצַ’אא’ قضاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משפט, פסק דין, שיפוט; בית משפט; מערכת המשפט; גזירה משמיים; נפה, מחוז; כשמות פעולה: ביצוע, עשייה
* קַצַ’אאֻ’ אללָּה قضاء الله – גזירת הבורא
* אַלְקַצַ’אא’ וַאלְקַדַר القضاء والقدر – פעולה מכוח עליון, פורס מז’ור
* קַצַ’אא’ עַסְכַּרִיּ قضاء عسكريّ – שיפוט צבאי
* קַצַ’אאִיּ قضائيّ – משפטי, שיפוטי
* קַאצִ’י قاضي (קַאצִ’ן قاضٍ) וברבים קֻצַ’אה قُضاة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כשמות עצם: שופט, דיין, בורר. כפועל: מוחץ, מכריע
* צַ’רְבַּה קַאצִ’יַה ضربة قاضية – מכה מערכת, מוחצת
* קַאצִ’י שַרְעִיּ قاضي شرعيّ – שופט שרעי, שופט בבית דין מוסלמי
* קַאצִ’י אֶלְקֻצַ’אה قاضي القضاة – השופט השרעי העליון/הראשי; זקן השופטים (מיל’: השופט של השופטים)
* קַאצִ’י אלְגַ’בַּל قاضي الجبل – זן של חרדון נפוץ (מיל’: שופט ההר)
* הפועל קַצַּ’א قَضَّى בבניין השני – מינה לשופט / לשופט שרעי; ביצע
* הפועל קַאצַ’א قَاضَى בבניין השלישי – תבע לדין, שפט
* מֻקַאצַ’אה مقاضاة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תביעה, משפט; פניה לבית משפט; מחלוקת
* הפועל תַקַאצַ’א تقَاضَى בבניין השישי – קיבל תשלום או משכורת; ביקש חוב; קיבל חוב
* תַקַאצַ’א רַאתִבַּהֻ تقَاضَى راتبه – קיבל משכורת (ספרותית)
* תַקַאצִ’י تقَاضي (תַקַאצִ’ן تقَاضٍ) בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הידיינות בבית משפט; קבלת תשלום או משכורת
* אִנְקַצַ’ת עַלַא חֵ’יר انقضَت على خير, עם הפועל בבניין השביעי – העניין הסתיים בטוב, סוף טוב הכל טוב
* הפועל אִקְתַצַ’א اقتضَى בבניין השמיני – חִייב, הצריך; מילא, סיפק
* אִקְתַצַ’תִ אלְחַאגַ’ה اقتضَت الحاجة – המצב חייב
* עִנְדַ אלִאקְתִצַ’אא’ عند الاقتضاء, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בשעת הצורך
* מֻקְתַצַ’א مقتضى, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נחוץ, חיוני, רצוי
* מֻקְתַצַ’יַאתֶ אלְחַיַאה مقتضيات الحياة – צורכי החיים
* הפועל אִסְתַקְצַ’א استقضَى בבניין העשירי – מינה לשופט, לקאצ’י; הביא לדין; ביקש מ- שישפוט בעניין
* קַצִ’יּ قضيّ – מוות (לא שימושי)
* קַצִ’יַּה قضيّة וברבים קַצַ’איַא قضايا – בעיה, עניין, סוגיה, טענה; משפט, תביעה, דין
* אֶלְפַאצִ’י בִּעְמֶל קַאצִ’י الفاضي بعمل قاضي או: פַאצִ’י וּעַאמֶל קַאצִ’י فاضي وعامل قاضي – מתערב בעניינים של אחרים; “משחק אותה” עסוק; עוסק בהבלים, בשטויות; אין לך כבר מה לעשות? (מיל’: הפנוי עושה עצמו שופט)
* לֻקְמֶתֶ אלְקַאצִ’י لقمة القاضي – עוגיות עגולות ומתוקות (מיל’: הביס של השופט)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בסוף הפוסט]
* רַאח לַעִנְדֶ אלְקַאצִ’י راح لعند القاضي – הלך לשירותים, הלך “למקום חשוב” (מיל’: הלך לשופט)
* אִן כַּאנֶ אלְקַאצִ’י עַ’רִימַכּ לַמִין תִשְתְכִּי? إن كان القاضي غريمك لمين تشتكي؟ – אם השופט הוא בעל החוב/היריב שלך, למי תתלונן?!?!
* טַאלַמַא אלְקַאצִ’י רַאצִ’י طالما القاضي راضي – כל עוד הנוגעים בדבר מסכימים אז לי לא אכפת (מיל’: כל עוד השופט מרוצה)
והקורא אלי בן-משה כותב בנושא: אִדַ’א אלקאצ’י ראצ’י, אֶלְמֻפְתִי לֵיש? إذا القاضي راضي، المفتي ليش؟ – אם השופט מרוצה, בשביל מה צריך את המופתי (שהוא “ערכאה” מעל)?
במשמעות של למה לערב עוד גורמים בבעיה אם היא נפתרה?
* סַאעֶתֶ אלְקַצַ’אא’ יִעְמַא אלְבַּצַר ساعة القضاء يعمى البصر – את האסון הזה אי אפשר היה למנוע, ככה נגזר מלמעלה (מיל’: בשעת אסון מתעוורת הראִייה)
=-=-=-=-=
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ’י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
פגשו ילדים משחקים ב”גולות”. משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל “בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?”
ענה לו הילד: “מחירו של הטרבוש היה עשרים גנה (מטבע מצרי) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר”.
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו “אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גנה, מה תעשה בהם?”
ענה לו הילד: “אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי”.
צחק עלי באשא ואמר: “הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר”.
=-=-=
אני ממש מופתע, שלא הוזכרה התאורייה של השורשים הדו עיצוריים (ק-צ-ב, ק-צ-י, ק-צ-ע, ק-צ-צ, ק-צ-ר)
=-=-=
יש בלשנים שקושרים בין קאצי’ ל קצין בעברית. הם טוענים שסיומת הנון הסופית במלה קצין היא שריד ליחסה. זו טענה קצת מרחיקת לכת. בכל אופן במקרא משמעות המלה לא יוחדה לצבא אלא למנהיגות באופן כללי.
=-=-=
בתמונה:
“השופטת ג’ודי (באנגלית: Judge Judy) היא תוכנית מציאות בענייני משפט אזרחי אמריקאית, המבוססת על בוררות, שמנהלת ג’ודית שיינדלין, שופטת בגמלאות מבית המשפט למשפחה במנהטן. בתוכנית שופטת שיינדלין מקרים אמיתיים של תביעות קטנות בתוך סימולציה של אולם משפטים. כל הגורמים המעורבים בתוכנית נדרשים לחתום על חוזים, שבו הם מסכימים לבוררות בהכרעת שיינדלין. הסדרה מופצת בישראל בערוץ של CBS ריאליטי. […]” (ויקיפדיה)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top