שחרחר

שחרחר
שמות תוארLeave a Comment on שחרחר

שחרחר

שחרחר

פורסם לראשונה ב- 13.12.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה פשוט כי רציתי לפרסם את השיר של היום…
אז מילת היום היא –
אַסְמַר أَسْمَر – שחרחר
לשמיעה:

לפני השיר, הופיע אצלנו בזמנו הפוסט הבא:
סַמְרַא سَمْرَا – שחרחורת
🎵

בספרותית: סַמְרַאא’ سَمْرَاء (במלרע)
צורת הזכר היא אַסְמַר أسمر – שחרחר, שחום, וברבים סֻמֹר سمر
בזכר גם: אַסְמַרַאנִי أسمراني
זהו הֶלְחֵם של אַסְוַד (שחור) أسود ו- אַחְמַר (אדום) أحمر, כמו ש- שחום בעברית זה הלחם של שחור וחום (זו אחת הדרכים לניתוח השורש).
השורש הערבי ס.מ.ר עוסק במקור בשני תחומים: מסמרים, כמו בעברית, ובילוי לילי איכותי. המשמעות של הצבע, כאמור, היא “חדשה” ומקורה בהלחם שורשים:
* הפועל הספרותי סַמַרַ سمر בבניין הראשון – שוחח עם חבר במהלך הלילה
* סַמַר سمر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיחות, סיפורים או ויכוחים בלילה
* סַאמֶר سامر, צורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם שם פרטי – איש שיחה בלילה; מי שמבלה בנשפים (תדמיינו נשפים בחצי האי ערב, לא בוינה או בזלצבורג…)
* סַמִיר سمير (גם שם פרטי. זוכרים את סמיר קֻנְטַאר? ולהבדיל, את הזמרת סמירה תופיק) – רֵעַ לשיחת לילה
* הפועל סַמַּר سمّر בבניין השני – תקע מסמר; “מִסְמֵר” מישהו או משהו, ריתק למקום; גרם למישהו להתאבן
* הפועל תְסַמַּר تسمّر בבניין החמישי – התאבן במקום, קפא במקום
* הפועל תְמַסְמַר تمسمر, גם הוא בבניין החמישי אך עם שורש תנייני מרובע – כנ”ל
* עַאם אַסְמַר عام أسمر, בספרותית – שנה שחונה, שנת בצורת (מיל’: שנה שחומה)
* אַלְאַסְמַרַאן الأسمران, בספרותית – מים וחיטה, או מים ומלח (מיל’: שני השחומים, ואין לי שמץ שמצו של מושג מה הקשר בין מים, חיטה ומלח לצבע שחום)
* מִסְמַאר مسمار וברבים מַסַאמִיר مسامير – מסמר, בורג
* אַלְכִּתַאבַּה אלְמִסְמַארִיַּה الكتابة المسماريّة או אַלְחַ’טֶּ אלְמִסְמַארִיּ الخطّ المسماريّ – כתב היתדות (מיל’: הכתיבה/הכתב המסמרי/ת)
* סַמּוּר سمّور או דַלַק (במלעיל) دلق – דָּלָק (במלרע. סוג של יונק טורף קטן. והמצחיק הוא שיש בעברית יונק קטן אחר שנקרא סַמּוּר, אך הוא בערבית נקרא אִבֶּן עִרְס ابن عِرس. ורגע, לפני שאתם מתפקעים מצחוק ו/או מגיבים: אין לי מושג מה המשמעות המילולית של השם, אבל אין כאן קשר לערסים מהשכונה שלכם, שכן הערס המקורי בערבית הוא עַרְץ عرص, סרסור)
=-=-=-=
אני אוהב את המילים אסמר או סמרא, מכיוון שהן תמיד מחזירות אותי לפערי התרבות האדירים בין הערבים, ממזרח, למערב.
והמערב, חברים וחברות, כולל גם את ישראל היהודית. או אם נדייק: הישראלים היהודים מחשיבים עצמם מערביים, למרות שהם חיים בלב המזרח וחלקם הגדול הגיעו מקהילות שחיו מאות שנים בקרב ערבים והביאו מהם רכיבי תרבות רבים, ששורדים עד ימינו אנו (מאכלים הם הדבר הראשון שעולה לי בהקשר זה).
אז למה אני מתכוון הפעם?
תענו לי בכנות: נניח אתם מלהקים שחקנים לסרטון פרסומת או לקליפ של מוזיקה.
סטטיסטית, האם תלהקו בחורה בהירה, בלונדה, עם עיניים בהירות, או אתיופית?
אני מדבר על סטטיסטיקה, אנשים, לא על טעם אישי או על הליכה ב”הפוך על הפוך”.
או נניח, לצורך הדוגמה, שאתם מצלמים פרסומת למוצר תינוקות חדש. האם תשימו על האריזה תמונה של תינוק תכול עיניים ובהיר שיער, או של ילדה אוגנדית חמודה אך מקורזלת שיער?
התשובות ידועות מראש.
בקיצור, בניגוד למערב, בתרבות הערבית צבע עור בהיר מתקשר עם חולי. נקודה.
“אצלנו”, בערביט, כמו במזרח הקלאסי, אוהבים אותן (וכך גם הראיה הכללית/נשית כלפי גברים) [גם] כהות, שחומות, ואם אפשר – ממש לא שדופות.
מודל היופי המערבי, הסוגד לרזון קיצוני ולצבע בהיר, אולי התקבע אצלנו, בישראל, אך בתרבות הערבית הוא רחוק מלהיות ה-מודל הרצוי.
את המשך הפוסט הזה, עם שירו של הזמר כארם מחמוד, תוכלו לקרוא בפוסט המקורי המופיע בקישור הבא:
=-=-=-=-=
ידידתי הקוראת Rina Turgeman שלחה לי בזמנו את התמונה שמצורפת פה בתגובה הראשונה, שלשונה:
אלסמראא’ אד’א אבתסמת פארבכת קלב ד’אכ אלד’י תאב ען אלחב (מחמוד ע’נים)
السّمراء إذا ابتسمت فأربكت قلب ذاك الذي تاب عن الحبّ (محمود غنيم)
כשהשחרחורת מחייכת היא מבלבלת אפילו את ליבו של זה שנטש את האהבה (מחמוד עְ’נֵים, שהיה משורר מצרי מפורסם)
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=
הקורא שי בשארי סיפר לנו בקצרה את הסיפור “מסמרו של ג’חא”, מִסְמַאר ג’ֹחַא مسمار جحا:
“ג’וחא מכר את דירתו אך בתנאי אחד: יש מסמר מסוים על הקיר שהוא קשור אליו רגשית ומותר לו בכל עת לבוא לבקרו.
וכך יום לאחר המכירה הגיע ג’וחא לדבר עם המסמר שלו והיה שר לו שירי אהבה ומספר לו סיפורים במשך שעות
וכך כל יום ויום…
עד שנקרא שם המסמר ‘מסמר ג’וחא’
ועל כן הביטוי הוא לאדם לא שייך, “תקוע” ולא רצוי, שאי אפשר להיפטר ממנו”.
שתי תוספות זניחות שלי:
ג’חא גם היה “מתאם” את ביקוריו בבית עם המסמר בזמן הארוחות של בעל הבית כדי לשבת איתו לאכול על חשבונו. בקיצור, המצב הגיע לכדי אבסורד, שכן הבעלים החדש פשוט קם ועזב את ביתו שלו. פשוט ברח לו…
המשל מתייחס גם לאנשים שמשתמשים בתירוצים מופרכים כדי להגיע למטרתם.
יפה, לא?
=-=-=
קוראים הזכירו לי בזמנו ששכחתי להתייחס לאחד השירים המפורסמים (יותר נכון: מואל) של גדול זמרי עיראק, הזמר נאט’ם אלע’זאלי,
סַמְרַאא’ מִן קַוְם עִיסַא سمراء من قوم عيسى – שחרחורת מבני עיסא
באשר לעיסא, הוא ישו, או למונח קום עיסא – לפני שאתם קוטלים אותי שתרגמתי כלאחר יד,
אז חברים, היריעה קצרה… בהזדמנות אחרת… לא באמת התעמקתי…
=-=-=-=
ועכשיו, לסיבה העיקרית למענה כתבתי את הפוסט:
קלאסיקות, אנשים, קלאסיקות!
הכירו את הזמרת והשחקנית נַגַ’אח סַלַאם نجاح سلام, ילידת ביירות, 1931.
השיר הוא: אֶלשַּבֶּ אלְאַסְמַר גַ’נַּנִּי الشّبّ الأسمر جنّنّي – הבחור השחרחר שיגע אותי
הניב הוא בדואי, בעיקרון. מחבר המילים הוא יוּסֶף צַאלֶח يوسف صالح והמלחין הוא פִילֵמוֹן והבי فيلمون وهبي
الشّبّ الأسمر جنّنّي … يا عيوني אלשב אלאסמר ג’נני, יא עיוני
سلب لي عقلي منّي … الله الله סלב לי עקלי מני, אללה אללה
وغيرو ما بهوى شبّان … وعيوني וע’ירו מא בהוא שבאן, ועיוני
ولا بريدو يبعد عني دخيل الله … الله الله … وحياة الله … الله الله ולא ברידו יבעד עני דח’יל אללה, אללה אללה, וחיאת אללה, אללה אללה
הבחור השחרחר שיגע אותי
הוא גזל את שכלי ממני
חוץ ממנו אינני אוהבת בחורים, נשבעת בעיניים שלי
ואני לא רוצה שהוא יתרחק ממני, בבקשה, אלוהים!
يا أسمر من متلك مين … البيض بلطفك مسحورين יא אסמר מן מתלכ מין, אלביצ’ בלטפכ מסחורין
بربّي بحلف لك يمين … انت لوحدك شاغلني ברבי בחלף לכ ימין, אנת לוחדכ שאע’לני
انت لوحدك شاغلني … وحياة الله … الله الله … خاف من الله … الله الله
הו שחרחר, מי כמוך, מי? האנשים הבהירים (לבנים) מחינך מכושפים
נשבעת באלוהים, נשבעת לך, אתה היחיד שמעסיק אותי
נשבעת באלוהים
ويا ساحرني بجمالك … عليّ لا تقشع حالك ויא סאחרני בג’מאלכ, עלי לא תקשע חאלכ
ضحّي روحي كرمالك … لغيرك ما بيضحك سنّي צ’חי רוחי כרמאלכ, לע’ירכ מא ביצ’חכ סני
لغيرك ما بيضحك سنّي … وحياة الله … الله الله … خاف من الله … الله الله
הו המכשף אותי ביופיך, כלפיי אל תתרברב
אקריב את נפשי למענך, מלבדך לא אצחק לאיש
لا تغيب عن فكري مرة / ريقك أحلى من الخمرة … تسلم لي يا أبو سمرة לא תע’יב ען פכרי מרה / ריקכ אחלא מן אלח’מרה, תסלם לי יא אבו סמרה
يا رامي بقلبي جمرة … من حرقتها عم غنّي יא ראמי בקלבי ג’מרה, מן חרקתהא עם ע’ני
אל תצא ממחשבתי אף פעם / הרוק שלך מתוק/טעים יותר מיין, שתהיה לי בריא, שחרחר (קיימות שתי גרסאות לשורה זו)
הו מי שהשליך בליבי גחלת אש, מהצריבה שלה אני שרה
كلّ مين بحبّو تمرمر … وع وليفو بيتحسّر
أنا بغنّي ع الأسمر … كلّ من ع ليلو يغنّي
כל מי שבאהבתו מתמרמר/מתלונן/סובל, ועל החברות איתו מצטער
אני שרה על השחרחר, כל אחד שר על הבעיות שלו
(התרגום שלי. שָלֵו)
הנה ביצוע של השיר מהופעה בשנות ה- 80 (שימו לב לתסרוקות וללבוש):
ביצוע קולי עתיק ומקורי יותר:
=-=-=-=
קוראיי הנאמנים ודאי כבר יודעים, שאני נחשפתי לרוב השירים הערביים ה”עתיקים” לא מהביצוע המקורי שלהם, אלא דווקא מהביצועים של הזמרים המזרחיים הישראלים של שנות ה- 80.
אז קבלו את הגרסה עליה אני “גדלתי”, של הזמר הכורדי איציק ארזי:
=-=-=
בפוסט הבא תוכלו להאזין לשיר נוסף עם מילת היום, הפעם מפיה של סמירה תופיק:
בתמונה: השחקן מורגן פרימן, ואנו יודעים שהוא לא שחרחר “קלאסי”. אבל הוא כבר שחקן…
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top