שיר

שיר
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on שיר

שיר

שיר

פורסם לראשונה ב- 15.8.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
אֻעְ’נִיֶה أُغْنِية וברבים אַעַ’אנִי أُغانِي – שיר
לשמיעה:

שירים ברבים, בלתי מיודע בספרותית: אַעַ’אנִ(ן) أُغانٍ
במדוברת אפשר גם עִ’נַאי غناي, כפי שימאמה שלנו נוהגת לומר ולהגות…
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
וכן, מדובר בשיר מושר, ולא בשיר שהוא יצירה ספרותית בלבד, ולכן תמונת היום עשויה לא להתכתב עם הרעיון באופן מלא.
=-=-=-=
ומעשה שקרה – כך קרה:
ידידי הטוב יפתח הפנה את תשומת לבי לפסוקים 17-18 בפרק ל”ב בספר שמות:
וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר אֶל-מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה
וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ
שאלתיו למה הוא חותר, שכן לא הבנתי בתחילה.
ואז הוא ביקש ממני להסתכל על הניקוד של המילה “ענות”, המופיעה שלוש פעמים בפסוק 18.
פעמיים היא מנוקדת עֲנוֹת, ופעם אחת עַנּוֹת.
מסקנה: אין מדובר באותה המילה!
ואין ספק שזו מילה שונה! הרי אילו היה מדובר באותה המילה, המשפט, דהיינו הפסוק, לא היה הגיוני.
והנה עוד דוגמה לטרגדיה שקרתה לשפה העברית בעשורים האחרונים (ציטוט של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ’ בר-אשר, כפי ששמעתי ממנו במו אוזניי כשהייתי תלמידו לפני 23 שנים): בהגייה המודרנית איננו מבחינים בַּצליל בין חטף פתח ובין פתח, שלא לדבר על כך שאיננו מדגישים בעברית דגשים חזקים.
אז מה הפסוק אומר? משה רבנו טוען, שאינו שומע קול מענה של גבורה, וגם לא קול מענה של חלושה.
הוא שומע קול עַנּוֹת.
מה זה ה- עַנּוֹת השני, הדגוש?
הדרך המקובלת לפרש היא לפי הפועל העברי עינה, מלשון עינויים ולענות: הוא שומע קול המענה את הנשמה.
“אז מה הקשר לשירים?”, אתם ודאי שואלים.
הקשר הוא העניין הבא:
פרשני המקרא – וממש לא בדקתי את כולם, אז נא לא לאכול אותי – מפרשים עַנּוֹת על פי עינוי, וזאת באופן טבעי.
אבל מילון אבן-שושן, שהוא ספר בלשני-דקדוקי-אטימולוגי משובח, שבקיא היטב גם בעולם המקרא, המִשְנָה וכל רובדי הספרות העבריים (להוציא המודרניים ביותר), גורס ש- עַנּוֹת פירושו שירה. כלומר השורש המקורי הוא ע’.נ.י, בדיוק כמו בערבית. משה שומע קול שירה.
למען הסר ספק: המילון כלל אינו נותן אופציה של הבנת המילה הזו, מהפסוק הזה, באופן שאינו שירה.
אנו יודעים שפעם, לפני אלפי שנים, היה עיצור בעברית שנשמע כמו ע’, אך הוא אבד והפך ברוב המקרים לעין.
עַ’רְבּ – מערב
עַ’טַּא – עטה, כיסה
עֻ’לַאם – עֶלֶם
וכו’
בקיצור, יש כאן תגלית לשונית מרתקת, לשיטתי.
=-=-=-=
השורש הערבי ע’.נ.י, בגזרת ל”י, קשור לענייני עושר. המדהים הוא, שאם מחפשים אותו השורש בערבית (וזוכרים ש- ע’ הערבית תופיע כ- ע בעברית), מתגלה השורש… ע.נ.י, כלומר אנו עדיין באותו שדה סמנטי (שדה משמעויות), אבל עם היפוך של 180 מעלות. נדיר, אבל קיים.
וכמובן, השורש עוסק גם בשירה, וגם בויתורים:
* הפועל הספרותי עַ’נִיַ غَنِيَ בבניין הראשון – התעשר
* עִ’נַא غنى (בספרותית עִ’נַן غنًى), צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עושר, שביעות רצון
* הפועל עַ’נַּא غنّى – שר, זימר; צייץ (ציפור). אם כלת’ום שרה באחד משיריה המפורסמים: עַ’נִּי לִי שְוַיַּה שְוַיַּה… غنّي لي شوية شوية (שיר לי לאט לאט)
* מֻעַ’נִּי مغنّي, צורת הבינוני הפועל של הבניין – זַמָּר
* הפועל הספרותי אַעְ’נַא أغنى בבניין הרביעי – העשיר, הפך לעשיר; אפשר למישהו לוותר על משהו
* הפועל אִסְתַעְ’נַא עַן استغنى عن בבניין העשירי – ויתר; לא היה זקוק ל-
* עִ’נַאא’ غناء – שירה, זמר
* עַ’נִיּ غنيّ וברבים אַעְ’נִיַאא’ أغنياء – עשיר
* אִבְּעֶד עַנֶּ אלשַּרּ וּעַ’נִּי לֹה إبعد عن الشّرّ وغنّي له – רחוק מרשעים ישועה; אל תכניס ראש בריא למיטה חולה (מיל’: התרחק מהרוע ושיר לו שיר)
שיהיה יום נהדר,
צילום: אלישבע זלצר
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top