שיר

שיר
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on שיר

שיר

שיר

פורסם לראשונה ב- 15.8.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
אז מילת היום היא –
אֻעְ’נִיֶה أُغْنِية וגם עִ’נְוֶה غنوة וברבים אַעַ’אנִי أُغانِي – שיר
שירים ברבים, בלתי מיודע בספרותית: אַעַ’אנִ(ן) أُغانٍ
במדוברת אפשר גם עִ’נַאי/עֻ’נַּאי غناي וברבים עַ’נַאנִי غناني, כפי שימאמה שלנו נוהגת לומר ולהגות…
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
וכן, מדובר בשיר מושר, ולא בשיר שהוא יצירה ספרותית בלבד, ולכן תמונת היום עשויה לא להתכתב עם הרעיון באופן מלא.
=-=-=-=
ומעשה שקרה – כך קרה:
ידידי הטוב יפתח הפנה את תשומת לבי לפסוקים 17-18 בפרק ל”ב בספר שמות:
וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם, בְּרֵעֹה; וַיֹּאמֶר אֶל-מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה
וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ
שאלתיו למה הוא חותר, שכן לא הבנתי בתחילה.
ואז הוא ביקש ממני להסתכל על הניקוד של המילה “ענות”, המופיעה שלוש פעמים בפסוק 18.
פעמיים היא מנוקדת עֲנוֹת, ופעם אחת עַנּוֹת.
מסקנה: אין מדובר באותה המילה!
ואין ספק שזו מילה שונה! הרי אילו היה מדובר באותה המילה, המשפט, דהיינו הפסוק, לא היה הגיוני.
והנה עוד דוגמה לטרגדיה שקרתה לשפה העברית בעשורים האחרונים (ציטוט של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ’ בר-אשר, כפי ששמעתי ממנו במו אוזניי כשהייתי תלמידו לפני 23 שנים): בהגייה המודרנית איננו מבחינים בַּצליל בין חטף פתח ובין פתח, שלא לדבר על כך שאיננו מדגישים בעברית דגשים חזקים.
אז מה הפסוק אומר? משה רבנו טוען, שאינו שומע קול מענה של גבורה, וגם לא קול מענה של חלושה.
הוא שומע קול עַנּוֹת.
מה זה ה- עַנּוֹת השני, הדגוש?
הדרך המקובלת לפרש היא לפי הפועל העברי עינה, מלשון עינויים ולענות: הוא שומע קול המענה את הנשמה.
“אז מה הקשר לשירים?”, אתם ודאי שואלים.
הקשר הוא העניין הבא:
פרשני המקרא – וממש לא בדקתי את כולם, אז נא לא לאכול אותי – מפרשים עַנּוֹת על פי עינוי, וזאת באופן טבעי.
אבל מילון אבן-שושן, שהוא ספר בלשני-דקדוקי-אטימולוגי משובח, שבקיא היטב גם בעולם המקרא, המִשְנָה וכל רובדי הספרות העבריים (להוציא המודרניים ביותר), גורס ש- עַנּוֹת פירושו שירה. כלומר השורש המקורי הוא ע’.נ.י, בדיוק כמו בערבית. משה שומע קול שירה.
למען הסר ספק: המילון כלל אינו נותן אופציה של הבנת המילה הזו, מהפסוק הזה, באופן שאינו שירה.
אנו יודעים שפעם, לפני אלפי שנים, היה עיצור בעברית שנשמע כמו ע’, אך הוא אבד והפך ברוב המקרים לעין.
עַ’רְבּ – מערב
עַ’טַּא – עטה, כיסה
עֻ’לַאם – עֶלֶם
וכו’
בקיצור, יש כאן תגלית לשונית מרתקת, לשיטתי.
=-=-=-=
השורש הערבי ע’.נ.י, בגזרת ל”י, קשור לענייני עושר. המדהים הוא, שאם מחפשים אותו השורש בעברית (וזוכרים ש- ע’ הערבית תופיע כ- ע בעברית), מתגלה השורש… ע.נ.י, כלומר אנו עדיין באותו שדה סמנטי (שדה משמעויות), אבל עם היפוך של 180 מעלות. נדיר, אבל קיים.
וכמובן, השורש עוסק גם בשירה, וגם בויתורים:
* הפועל הספרותי עַ’נִיַ غَنِيَ בבניין הראשון – התעשר; לא נזקק ל-
* עִ’נַא غنى (בספרותית עִ’נַן غنًى), צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עושר, שביעות רצון
* הפועל עַ’נַּא غنّى – שר, זימר; צייץ (ציפור). אם כלת’ום שרה באחד משיריה המפורסמים: עַ’נִּי לִי שְוַיַּה שְוַיַּה… غنّي لي شوية شوية (שיר לי לאט לאט)
* מֻעַ’נִּי مغنّي, צורת הבינוני הפועל של הבניין – זַמָּר
* הפועל הספרותי אַעְ’נַא أغنى בבניין הרביעי – העשיר, הפך לעשיר; אפשר למישהו לוותר על משהו
* הפועל אִסְתַעְ’נַא עַן استغنى عن בבניין העשירי – ויתר; לא היה זקוק ל-
* עִ’נַאא’ غناء – שירה, זמר
* עַ’נִיּ غنيّ וברבים אַעְ’נִיַאא’ أغنياء – עשיר
* אִבְּעֶד עַנֶּ אלשַּרּ וּעַ’נִּי לֹה إبعد عن الشّرّ وغنّي له – רחוק מרשעים ישועה; אל תכניס ראש בריא למיטה חולה (מיל’: התרחק מהרוע ושיר לו שיר)

הקורא נאצר אבו ע’לוס כתב לנו שיש סבורים שהגרסה המקורית של הפתגם היא: אבעד ענ אלשר וקַנִּי לה إبعد عن الشر وقني له. כלומר עשה עבור הרוע תעלה, קַנַאה قناة כדי שהוא יתרחק ממך. עם הזמן ומסיבות פונטיות העיצור האמצעי התחלף לפועל מוכר יותר (לשיר שירים).

השוני הסמנטי (במשמעות) בין מע’ני ובין מֻטְרִבּ:
מקובל לראות ב- מע’ני כל זמר שהוא, עם דגש על זמרי הפופ (גם הפופ הערבי) המודרניים, בעוד מטרב הוא זמר “גדול”, כמו גדולי הזמר הערבי (פריד אלאטרש ובני דורו).

=-=-=-=

כתב לנו הקורא אליצור גלוק:
יש לי עוד הערות! הופעה מובהקת של השורש ענ”י כ’שירה’ במקרא: שמות ט”ו כ-כ”א: ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת, ותען להם מרים שירו לה’ כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים. הרי היא איננה עונה להם (במשמעות של رد) כי איש לא דיבר עמה, אלא היא *שרה* להם את המילים ‘שירו לה’ כי גאה גאה…’
והערה נוספת! מקרה נוסף של שורש הפוך בין העברית לערבית: השורש אב”י. בערבית ابی זה ‘סלד’, ובעברית אבה זה ‘רצה’, אז הנה. וניתן למקם תופעה זו כחלק מהתופעה של اضداد, מילים שמשמעותן דבר והיפוכו (בתוך תחומה של שפה אחת), אבל כאן כל שפה ‘בחרה’ משמעות מנוגדת של השורש ולא נותרו שתי המשמעויות. מגניב.

תשובתי:
בדוגמה שהבאת עם מרים הפועל נמצא בצורת המג’זום שלו, שכן שפת המקרא שימרה תופעות שהעברית איבדה אותן אח”כ, אך עדיין קיימות בערבית ספרותית. ידוע שאחרי וו ההיפוך התנ”כית הפעלים באו בצורת מג’זום (עתיד מקוצר, שבעברית אפשר לזהותו רק בגזרות הפועל ה”חולות”).
לגבי היפוך משמעות בתוך שורש נתון, יש לי רשימה די מפוארת… ????

תשובת אליצור:
בהחלט, הפועל מופיע בצורת המג׳זום, תופעה שככל הנראה משמרת את המשמעות העתיקה של הג׳זם, שהיא פרפקט (כמו צורות ה’עבר’ שלנו). זה גם נמצא בערבית בשלילה של הפרפקט שגם בה משתמשים במג׳זום (וגם בתנאי כשמג׳זום מחליף צורת פרפקט).
לגבי היפוך וכו’ זו ממש תופעה בלשנית, היו בלשנים ערבים בימי הביניים (ובעקבותיהם עבריים לדעתי) שערכו רשימות כאלה, שנקראו اضداد.

וכתב רוני הפנר:
לגבי העברית אתם כמעט צודקים. שלושת המופעים של המילה ענות בפסוק הזה הם שירה. שניים מהם בבניין קל ואחד בבניין פיעל (אותה המשמעות רק חזקה יותר).
קול ענות גבורה, קול ענות חלושה – ענות הוא המקור של בניין קל (ממנו: לַעֲנֹות).
המילה עַנּוֹת בדגש היא המקור של בניין פיעל (ממנו: לְעַנּוֹת).
דוגמה נוספת לענה במובן שר בבניין קל: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לה’ כִּי-גָאֹה גָּאָה (שמות טו כא).
דוגמאות לעִנָּה במובן שר בבניין פיעל:
(1) שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי-קֹרַח / לַמְנַצֵּחַ עַל-מָחֲלַת לְעַנּוֹת (תהילים פח א).
(2) בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ-לָהּ (ישעיהו כז ב).
בכתיב של העברית המקראית יש בעיה כי אותה האות (ע) שימשה עבור שני עיצורים שונים (ע, ע’). לכן אין כיום דרך לדעת בוודאות אם לענות הוא במובן של מענה או של שירה – יש במקרא גם לענות במובן של תשובה. מנחשים את זה בעיקר על פי ההקשר. אבל מי שחי את העברית המקראית ידע להבדיל בין שתי המילים על פי ההגייה של הע’, בדומה להבחנה שיש בערבית.
בתרגום השבעים של התורה ליוונית, מהמאה השלישית לפני הספירה, רואים שבדיבור העברי נשמרה עדיין ההבחנה בין שני העיצורים. למשל סדום ועמורה – המילה עמורה נכתבת שם Gomorrah, וכך יודעים שמדובר בע’ – غ (כנ”ל עזה – Gaza וכו’).

הוסיף בלשנות יהודית:
1) ענות – מְקַלְסִין
2) ענות – מְזַמְרִין
3) ענו – שַׁבַּחוּ
4) אבן עזרא: ענו כמו ניגון וענות כמו נגינות
אבן עזרא גם מביא על המקום את כל הציטוטים שהוזכרו בפוסט כראיה לדבריו ולכן כדאי לדייק שכל הפרשנים כן שמו לב לשינוי ורק פרשני אשכנז שלא ידעו ערבית היו מוכרחים לפרש מלשון עינוי. אבל לעומתם כל פרשני ספרד הנ”ל כתבו במפורש שהכוונה לשירה ותשבחות.

צילום: Andy Holmes
שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x