שלא נדע מצרות

שלא נדע מצרות
אִסלאם ביטויים ופתגמים פעליםLeave a Comment on שלא נדע מצרות

שלא נדע מצרות

שלא נדע מצרות

פורסם לראשונה ב- 13.1.19

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
אַעוּדֻ’ בִּאללָּה أَعُوذُ بِالله – שלא נדע מצרות
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the (דהיינו כמו z עדינה). במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה.
הביטוי השלם הוא:
* אַעוּדֻ’ בִּאללָּה מִנַ אלשַּיְטַאנִ אלרַּגִ’ים أعوذ بالله من الشّيطان الرّجيم – אני מבקש מחסה מהאל מהשטן המקולל; ישמרני הבורא מהשטן הארור. בתרגום חופשי: שלא נדע מצרות, השם ישמור
השורש הערבי הספרותי ע.ו.ד’ עוסק בבקשת מחסה, אך הוא נוכח בשיח במדוברת בשל שכיחותו של הביטוי של היום:
* הפועל עַאדַ’ ב- عاذ ب בבניין הראשון – חסה, ביקש מקלט אצל-
* הפועל עַוַּדַ’ عوّذ בבניין השני – הגן על-; לחש דברי לחש וקסם להגנתו של מישהו, איחל שלא יאונה רע
* תַעְוִידַ’ה تعويذة, צורת שם הפעולה/מצדר (האחת) של הבניין – לַחַש, קמע, כישוף
* הפועל תַעַוַּדַ’ تعوّذ בבניין החמישי – ביקש מחסה אצל- מפני-
אַלְמֻעַוִּדַ’תַאנִ المعوّذتانِ – שתי הסורות (הפרקים) האחרונות בקוראן: סוּרַתֶ אלְפַלַק سورة الفلق – השחר הבוקע, וסורתֶ אלנַּאס سورة النّاس – בני האנוש.
פירוש כינויין: שתי המגינות (מהשטן), וזאת מכיוון ששתיהן פותחות בפתיח: קֻלְ אַעוּדֻ’ בִּרַבִּ אלְ- – אמור, ישמרני ריבון ה-.
בשתיהן יחדיו 11 פסוקים, ולפי האמונה, הן ירדו לעולם כדי לשחרר את הנביא מוחמד מכבליו. מספרים, שמתנגדו של הנביא, היהודי לַבִּיד בְּנֶ אלְאַעְצַם لبيد بن الأعصم, קשר נגדו קשר והוא, בעזרת מכשפות לוחשות כשפים ונושפות לחשים, קשרו את הנביא ב- 11 קשרים מכושפים.
בעקבות זאת, פסוקים שירדו מאללה, באמצעות המלאך גבריאל (גִ’בְּרִיל), חילצו את הנביא והתירוהו מכבליו. עקב כך, לשתי הסורות, על 11 פסוקיהן, יש סגולות מרפא, ונשים בהיריון או חולים, למשל, מחזיקים אותן קרוב אליהן או פשוט אומרים אותן, באופן דומה מאוד לשימוש המעשי בספר תהילים ביהדות.
قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ الْفَلَقِ. مِنْ شَرِّ مَا خَلَقَ. وَمِنْ شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ. وَمِنْ شَرِّ النَّفَّاثَاتِ فِي الْعُقَدِ. وَمِنْ شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ
قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ النَّاسِ. مَلِكِ النَّاسِ. إِلَهِ النَّاسِ. مِنْ شَرِّ الْوَسْوَاسِ الْخَنَّاسِ. الَّذِي يُوَسْوِسُ فِي صُدُورِ النَّاسِ. مِنَ الْجِنَّةِ وَالنَّاسِ
אמור, ישמרני ריבון השחר הבוקע; מפני רעתם של כל יצוריו; ומפני רעתו של אופל בהאפילו; ומפני רעתן של נושפות בקשרים; ומפני רעתו של קנאי בקנאו
אמור, ישמרני ריבון בני אנוש; מלך בני אנוש, אלוה בני אנוש; מפני רעתו של הלוחש הנחבא; הלוחש בלבב אנוש; מפני שדים ובני אנוש
(תרגום רובין)
=-=-=-=
ותראו איזה קטע:
לפני ימים ספורים, לאחר שרשימת המילים של השבוע כבר הייתה סגורה ו”הוכנסה לתנור” לקראת פרסום, הקורא Edov Toren כתב לנו:
“אשמח לראות פוסט על המילה רוג’ום.
יש בארץ מספר מקומות אשר בשמם מופיעה המילה “רוג’ום” כמו למשל רוג’ם א-נאקָה במדבר יהודה, רוג’ום הילאל ורוג’ום אום ח’יר בדרום הר חברון.
לא הצלחתי למצוא מה פירוש השם.
זכור לי מימי הניווטים בצבא כי נאמר לנו שזה משהו כמו גל אבנים או סימון לנקודה גבוהה.
תודה”.
אז לא רק שהיה לנו פוסט בנושא, אלא שהוא גם מתכתב נפלא עם המילה רג’ים שהופיעה לפני שורות ספורות:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא GAL WS.
אז מילת היום היא –
רַגֶ’ם رَجْم או רֻגֻ’ם رُجُم וברבים רֻג’וּם رجوم – גל אבנים (לציון קבר, או גבול שטח)
לשמיעה:

וגם: באר, או גבעה או תל (במשמעות האחרונה יופיע כחלק משם של מקום)
הריבוי בספרותית: רִגַ’אם رجام או אַרְגַ’אם أرجام
אני משער לעצמי שזו מילה שהטיילים שביניכם מכירים…
השורש הערבי ר.ג’.ם הוא ספרותי בעיקרו ואינו בשימוש יומיומי. במשמעות של רגימה באבנים הוא מקביל לגמרי לזהה לו בעברית.
* הפועל רַגַ’ם رجم בבניין הראשון – רגם באבנים, ידה אבנים; קילל; שם גל אבנים על קבר
* רַגְ’ם رجم, צורת שם הפעולה/מצדר של הפועל, שהיא מילת היום – רגימה; תל או גבעה
* רַאגִ’מַה راجمة, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – משגר (טילים); מטול (כלי נשק). מיל’: רוגמת, יורה
* רַגִ’ים رجيم – ארור, מקולל. מיל’: “נרגם”
* רֶגִ’ים/רז’ים رجيم – דיאטה (מיל’: משטר. אין קשר למילת היום שכן המקור מצרפתית Regime)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
=-=-=
שני מחדלים שלי:
בפוסט שהיה לנו לפני מספר שבועות על אמיר אלבחר, הוא האדמירל, פירטתי את אוצר המילים השימושי של השורש א.מ.ר, אך שכחתי לציין את:
אַנַא תַחְת אַמְרַכּ! أنا تحت أمرك – אני לפקודתך! (מיל’: אני תחת ציוויך/פקודתך)
בנוסף, שכחתי לתת קרדיט לחיה לוי, מבקשת מילת היום, שביקשה גם את הביטוי הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top