שער

שער
מקומות שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on שער

שער

שער

פורסם לראשונה ב- 17.5.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yossi Shemesh, שכתב לנו:
“היי,
היום טסתי לאילת מנתב”ג וכהרגלי כשיש שלטים בערבית אני תמיד שם לב אליהם.
באחד השלטים היה כתוב بوابات כתרגום למילה שערים.
ממה שאני מכיר הריבוי היחיד למילה باب הוא أبواب.
אשמח לקבל הסבר”
אז מילת היום היא –
בַּוַּאבֶּה بَوَّابة וברבים בַּוַּאבַּאת بوّابات – שער, כניסה; מעבר; פורטל באינטרנט
לשמיעה:

השורש הערבי ב.ו.ב (בגזרת ע”ו) עוסק בעיקר בדלתות ובשערים. בעברית הוא אינו קיים, אך בארמית כן: בָּבָא – דלת או שער, כמו בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.
אז קודם כל הצצה לתלמוד, מוקיפדיה:
“בבא משמעותו בארמית שער; מסכתות מסדר נזיקין בתלמוד הבבלי ובמשנה:
בבא קמא – עוסקת בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו
בבא מציעא – עוסקת בעיקר בתביעות וטענות שבין אדם לחברו שלא מחמת נזק
בבא בתרא – עוסקת בעיקר בסוגיות משפטיות בענייני קרקעות
=-=-=
הקורא Aviad Stier מוסיף:
בעברית: בָּבַת עין (רק בצירוף הזה): הפתח של העין, האישון. ובהשאלה: דבר יקר ערך.
=-=-=
* הפועל בַּאבּ باب בבניין הראשון – עבד כשוער אצל- (תירגעו, לא שוער בכדורגל. שוער בבניין…)
* הפועל בַּוַּבּ بوّب בבניין השני – בנה דלת; חילק ספר לפרקים; מיין
* בַּאבּ باب וברבים אַבְּוַאבּ أبواب – דלת, שער, פתח, מעבר, פרצה; פרק בספר; סוג, מין; סעיף, נושא, עניין
השערים בעיר העתיקה בירושלים נקראים אבואב: בַּאבֶּ אלְעַמוּד (שער שכם), בַּאבֶּ אלְחַ’לִיל (שער יפו. מיל’: חברון), בַּאבֶּ אלְוַאד בדרך לירושלים הוא “שער הואדי” המוכר בשם שער הגיא, וכו’ עוד מאות ואלפי דוגמאות.
המסקנה, יוסי: אבואב הוא רבים של באב. בואבה זו מילה אחרת, מאותו השורש.
* מִן בַּאבּ- من باب – למען, לשם-
* בַּוַּאבּ بوّاب, במשקל בעלי המלאכה – שוער (בבניין), שומר הבית
* עַלַא אלְאַבְּוּאבּ على الأبواب – (משהו) שמתקרב, שנמצא בפתח
* וִכַּאלֶה מִן עֵ’יר בַּוַּאבּ وكالة من غير بوّاب – הפקרות, אנרכיה (מיל’: סוכנות, מוסד, ללא שוער)
* מִן תֻמַּּכּ לַבַּאבֶּ אלסַּמַא من تمّك لباب السّما – מהפה שלך לאלוהים (מיל’: לשערי שמיים)
* עַלַּמְנַאהֹם עַלַא אלשְּחַאדֶה סַבַּקוּנַא עַלַא אלְאַבְּוַאבּ علّمناهم على الشّحادة سبقونا على الأبواب – הגולם קם על יוצרו (מיל’: לימדנו אותם לקבץ נדבות, הם הקדימו אותנו על הפתחים)
* אֶלְבַּאבּ אִללִּי יִגִ’י מִנֹּה אֶלרִּיח – סִדֹּה וּאסְתְרִיח الباب اللّي يجي منّه الرّيح سدّه واستريح – תתרחק מצרות (מיל’: הדלת שנכנסת ממנה הרוח – סגור אותה ולך לנוח)
* אַללַּה יֶסִדּ בַּאבּ וּיִפְתַח בַּאבּ الله يسدّ باب ويفتح باب – תמיד יש תקווה שהמצב ישתפר (מיל’: אללה סוגר דלת ופותח דלת אחרת)
* אִדַ’א וַעַדֶתֶ אלְבַּחִ’ילֶ בְּאלְכַּפַן בִּימוּת עַלַא בַּאבּ דַארַכּ اذا وعدت البخيل بالكفن بيموت على باب دارك – אם תבטיח לקמצן תכריכים הוא ימות בפתח ביתך
היה לנו פוסט דומה בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתם של הקוראים Haya Levy ו- Dima Korzh, שכתב לנו:
“שמעתי היום ביטוי “יאללה בבאללה” וחשבתי שהוא בטח מערבית. האם זה נכון ומה בדיוק המשמעות? תודה”
אז מילת היום היא –
עַלַא בַּאבּ אַללָּה عَلَى بَاب الله – מה שיהיה יהיה
לשמיעה:

הנה, יש לנו פה עוד דוגמה מאלפת למילים או ביטויים מערבית, שאיבדו את זה לגמרי במעבר לעברית ולדובריה.
אפתח בציטוט מדף הפייסבוק
לומדי השפה הערבית
“אָלָבָּבַּאַלַה = עלא באב אללה = عَلَى بَاب الله – פירוש הביטוי מילולית “בפתח דלתו של אלוהים” וכוונת הביטוי היא “אני שם את זה בפתח דלתו של אלוהים, ומה שיהיה, יהיה”. בערבית, בא בעיקר לתאר כדי לתאר מישהו תמים או פעולה שלא לקחו עליה אחריות. “אל תסמוך על הבחור הזה, הוא חי את החיים שלו – עלא באב אללה” או “למה ציפית? הוא הזמין את האורחים לערב הזה… עלא באב אללה” “
=-=-=-=
אפשרויות תרגום נוספות של הביטוי:
סתם ככה, באקראי, ללא עיסוק כלשהו, לא משהו מיוחד, פשוט ביותר.
לפי מילון “שרוני”, מקור הביטוי הוא:
טִלֶע עלא באב אללה, כלומר יצא לפתח דלתו של אלוהים לבקש פרנסה, שכן הוא סומך עליו בעניין זה.
לפי פרשנות ערבית ברשת, פירוש הביטוי הוא: “אין לי שום דבר כזה”
למשל: “יש לך כסף?” – “אני עלא באב אללה”, כלומר אין לי כסף. “האם אתה נשוי?” – “אני עלא באב אללה”, כלומר אני רווק, אך מבקש מאללה שיקל עלי בנושא.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top