תאונה

תאונה
פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים)2 תגובות על תאונה

תאונה

תאונה

פורסם לראשונה ב- 13.9.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Ya Le Na,
שביקשה שנתייחס לצירוף: חַאדֶת’ אַלִים – תאונה כואבת.
אז מילת היום היא –
חַאדֶת’ حَادث וברבים חַוַאדֶת’ حوادث, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם בנקבה, חַאדְתֶ’ה حادثة – אירוע, תקרית; תאונה
חַאדֶת’ טֻרֻק/סֵיר حادث طرق/سير – תאונת דרכים
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
בעבר התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
כהרגלו, יפתח העביר לי הקלטה מתאריך 23.6.20, שנשלחה באחת מקבוצות הווטסאפ של דיווחי התנועה.
אז מילת היום היא –
חַדִית’ حَدِيث וברבים אַחַאדִית’ أحاديث – סיפור (ועוד תרגומים, ראו בהמשך)
וזו לשון ההקלטה:
الله يسعد مساكم يا إخوان
بخصوص موضوع إطلاق النّار بمعاليه أدوميم
الحديث يدور عن وصول أربعة من سكّان العيزريّة
مصابين بإطلاق نار
وكان من ضمن المصابين، أحد المصابين مصاب بجروحٍ خطيرة
وقد أعلنوا عن وفاته
الحديث ليس يهود، الحديث عرب من العيزريّة
مصابين بإطلاق نار
אללה יסעד מסאכם יא אח’ואן
בח’צוץ מוצ’וע אטלאק אלנאר במעאליה אדומים
אלחדית’ ידור ען וצול ארבעה מן סכאן אלעיזריה
מצאבין באטלאק נאר
וכאן מן צ’מן אלמצאבין, אחד אלמצאבין מצאב בג’רוח ח’טירה
וקד אעלנוא ען ופאתה
אלחדית’ ליס יהוד, אלחדית’ ערב מן אלעיזריה
מצאבין באטלאק נאר
ערב טוב, אחים
בנוגע לעניין הירי במעלה אדומים
הסיפור עוסק בהגעה של ארבעה מתושבי אלעיזריה
הם נפגעו מירי
מביניהם, אחד הנפגעים נפצע פצעים קשים
והודיעו על מותו
הסיפור לא קשור ליהודים, הסיפור הוא על ערבים מעיזריה
שנפגעו מירי
=-=-=
ידיעה נוספת שצורפה למסרים, בכתיבה:
عاجل
قبل ساعة تم إطلاق النار على شاب من حملة الهوية الزرقاء في العيزرية وتمت اصابته في صدره من قبل الشرطة الفلسطينية بادعاء انه معتدي على ارض خاصة للدير وبعد هذا كان بردة فعل رش الغاز في وجه ابو … وسائق الباجر … والمساح … ووالده وتم تكسير الباجر وسيارة رئيس المجلس ولا نعلم ما وضع المصاب حتى الان
وفروا من المكان الاجهزة الامنية والشرطة وتركوا موظفين البلدية للاعتداء عليهم من دون كرامة من السلطة
דחוף
לפני כשעה נפתחה אש לעבר צעיר בעל ת”ז ישראלית בעיזריה. הוא נפגע בחזהו מירי שבוצע ע”י המשטרה הפלס’ בטענה שהוא פולש לשטח השייך למנזר.
בעקבות זאת ריססו גז בפניהם של אבו …, נהג הבאגר (מחפר זחלי) …, מודד הקרקעות … ואביו (השמות צונזרו על-ידי. שלו).
הבאגר ומכוניתו של יו”ר המועצה נפגעו. איננו יודעים בשעה זו מה מצבו של הפצוע.
מנגנוני הביטחון נמלטו מהמקום והשאירו את פקידי העירייה חשופים לתקיפה ללא כבוד מצד הרשות.
=-=-=
כמו כן, צורף סרטון באורך 2 דקות, ללא מלל, בו רואים קטטה אלימה ביותר בין אנשים שזהותם אינה ידועה, כשברקע קולות ירי, וכן סרטון באורך שניה (כן, כן) בו רואים רכב עולה באש, ולצד הסרטון נכתב:
إحراق مبنى بلديّة العيزريّة الان
שריפת מבנה עיריית עיזריה כעת
=-=-=
בעודי מטפל בקטעים “של” יפתח, ידידי יהושע אינדור שלח לי – במקרה ובלי לדעת על יפתח – הקלטות נוספות מהפרשה המסעירה:
(1)
شباب، الله يسعد مساكو وصباحكو يا ربّ
شباب، المشكلة اللّي بالعيزريّة، هو مش مشكلة
أربعة شباب هويّاتهم إسرائيليّة من القدس
نزلوا، في سلطة كانت في وادي الجير في العيزريّة
فنازلين، متنمردين على السّلطة
فطاخّينهم السّلطة، طاخّين أربعة
يعني الأربعة متصاوبين وواحد واصل مستشفى …
بحكوا إنه متوفّي
فالله يجيب اللّي فيه الخير
طبعن بعد ما انطخّوا
شردوا الشّباب، دخلوا على معاليه ادوميم
يستحموا بالشّرطة الإسرائيليّة
שבאב, אללה יסעד מסאכו וצבאחכו יא רב
שבאב, אלמשכלה אללי באלעיזריה, הו מש משכלה:
ארבעה שבאב הויאתהם אסראאיליה מן אלקדס
נזלוא, פי סלטה כאנת פי ואדי אלג’יר פי אלעיזריה
פנאזלין, מתנמרדין עלא אלסלטה
פטאח’ינהם אלסלטה, טאח’ין ארבעה
יעני אלארבעה מתצאובין וואחד ואצל מסתשפא…
בחכוא אנה מתופי
פאללה יג’יב אללי פיה אלח’יר
טבען בעד מא אנטח’וא
שרדוא אלשבאב, דח’לוא עלא מעאליה אדומים
יסתחמוא באלשרטה אלאסראאיליה
אנשים, לילה ובוקר טוב
אנשים, הבעיה בעיזריה היא לא בעיה:
ארבעה אנשים עם ת”ז ישראליות מירושלים
ירדו, הייתה רשות (הכוונה לשוטרים) בואדי אלג’יר בעיזריה
אז הם ירדו, התגרו ברשות/בשוטרים
אז השוטרים ירו בהם, ירו בארבעה
כלומר הארבעה נפצעו ואחד מהם בבית החולים … (קטע קצר לא ברור)
אומרים שהוא מת מפצעיו
שאללה יביא רק דברים טובים
כמובן, לאחר שהם נורו
האנשים ברחו, נכנסו למעלה אדומים
כדי לחסות (לבקש מחסה, מקלט) אצל משטרת ישראל
(2)
والله هادا التّسجيل، عن جدّ هادا التّسجيل فتنة
الها اوّل، ما الها آخر يعني
شو يتحاموا بالسّلطة يا زلمة؟ شو يتحاموا بالسّلطة هالإسرائيليّة؟
هاجمين عليهم كلّهم بالسّلاح وطاخّين واحد وقاتلينه، هيّه مات، شابّ زيّ الوردة
وكمان جايبين الحقّ عليهم
بدّكو تسرقوا الأرض
ناس بدّهم يسرقوا أرضهم
شو ما كانت المشكلة؟
هي السّلطة حكومة، لازم تحمي الشّعب
مش أي واحد بحكي يروح يطخّوه
وكمان جاب تحكي إنه ممنوع يتحاموا؟
ليكمّلوا ع الأربعة!
هيك رايك يعني؟!
ואללה האדא אלתסג’יל, ען ג’ד האדא אלתסגיל פתנה
אלהא אול, מא אלהא אאח’ר יעני
שו יתחאמוא באלסלטה יא זלמה? שו יתחאמוא באלסלטה אלאסראאיליה?
האג’מין עליהם כלהם באלסלאח וטאח’ין ואחד וקאתלינה, היה מאת, שאב זי אלורדה
וכמאן ג’איבין אלחק עליהם
בדכו תסרקוא אלארץ’
נאס בדהם יסרקוא ארצ’הם
שו מא כאנת אלמשכלה?
הי אלסלטה חכומה, לאזם תחמי אלשעב
מש אי ואחד בחכי ירוח יטח’וה
וכמאן ג’אב תחכי אנה ממנוע יתחאמוא?
ליכמלוא ע אלארבעה!
היכ ראיכ יעני?!
בחיי, ההקלטה הזו היא דברי כפירה (מתכוון להקלטה הקודמת. לשיטתו, הדובר הקודם לועג לאנשים שברחו לקבל הגנה ממשטרת ישראל)
כפירה שיש לה התחלה אך אין לה סוף
מה משמעות “לחסות” אצל הרשות, בן אדם? (מתבלבל ומתקן): לחסות אצל הרשות (מתכוון: משטרה) הישראלית?
הרי תקפו אותם כולם עם נשק, ירו על אחד מהם והרגו אותו, הנה, הוא מת, בחור זהב
וגם מאשימים אותם
אתם רוצים לגזול את האדמה
אנשים רוצים לגנוב להם את האדמה
איפה הבעיה?
הרשות היא ממשלה, היא צריכה להגן על העם
לא הגיוני שיירו על כל מי שמדבר.
ואתה גם אומר שאסור להם לבקש מחסה?!
הרי הם (שוטרי הרשות) היו מחסלים את הארבעה!
זו (באמת) דעתך?!?!
(3)
شبّ داخل، بحكي لك يعني هون صارت طوشة
يعني مشكلة
يعني لا، هي مش مشكلة يعني
هي شباب حملة هويّات إسرائيليّة
هي مش مشكلة
يعني هدولة يهود لازم ينطخّوا ويموتوا
فاهم انت علي؟
اللّي عنده عنصريّة –
رجاءً، أبو شادي
الشبّ هادا طلّعه من المجموعة
بلاش تصير حرب اليوم
أنا رح أدوّر عليه وأطوله، هادا الشبّ!
שב דאח’ל, בחכי לכ יעני הון צארת טושה
יעני משכלה
יעני לא, הי מש משכלה יעני
הי שבאב חמלה הויאת אסראאיליה
הי מש משכלה
יעני הדולה יהוד לאזם ינטח’וא וימותוא
פאהם אנת עלי?
אללי ענדה ענצריה –
רג’אאן, אבו שאדי
אלשב האדא טלעה מן אלמג’מועה
בלאש תציר חרב אליום
אנא רח אדור עליה ואטולה, האדא אלשב!
מישהו נכנס (ככה”נ לקבוצת הווטסאפ הזו) ואומר: פה הייתה קטטה
זו בעיה
אבל לא, זו לא בעיה
מדובר בבחורים עם ת”ז ישראליות
זו לא בעיה
אלו יהודים שצריכים לירות עליהם ושימותו
אתה מבין?
מי שהוא גזען –
בבקשה, אבו שאדי (ככה”נ שמו של מנהל קבוצת הווטסאפ)
את הבחור הזה (החדש, שהצטרף) תוציא מהקבוצה!
שלא תהיה מלחמה היום
אני אחפש אותו ואגיע אליו, לבחור הזה!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
למקרה שאתם שואלים את עצמכם מדוע הייתם צריכים לקרוא את כל זה עכשיו, כשהפוסט עצמו טרם התחיל, תשובתי היא:
מעבר למילה פה, מילה שם, חשוב לי לנצל את הפלטפורמה הזו כדי להציג כל מיני עניינים הקשורים לערבים, לחברה הערבית וכו’, ולא רק מילים חמודות וחביבות.
בנוסף, יש כאן ערבית מדוברת נפלאה.
=-=-=-=-=-=
היה לנו בעבר פוסט על השורש של חדית’:
המילה היום מופיעה לבקשתם של כמה מתלמידיי המוכשרים והאהובים.
מילת היום היא –
חַדּוּתֶה حَدُّوتة וברבים חַוַאדִית حَواديت – מעשייה, אגדה, סיפור
בעיקר באמירה העממית, ממוצא מצרי, כנראה, שנאמרת כשמסיימים לספר בע”פ סיפור, בעיקר לילדים:
תוּתַה תוּתַה, חִ’לְצַתֶ אלְחַדּוּתַה! توتة توتة خلصت الحَدُّوتة – וזהו סוף הסיפור! (מיל’: תותה תותה, נגמר הסיפור)
המילה חסרת הפירוש תותה מופיעה פעמיים בתחילה כדי להתחרז עם חדותה שמופיעה בסוף.
השורש הערבי ח.ד.ת הוא בעצם גרסת המדוברת של השורש הספרותי ח.ד.ת’, הזהה לשורש העברי ח.ד.ש:
תזכורת: האות הערבית ת’א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three (דהיינו כמו s עדינה). במדוברת היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
* הפועל חַדַתַ’ حدث בבניין הראשון – קרה, אירע
* חֻדוּת’ حدوث, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התרחשות, היקרות
* חַאדֶת’ حادث וברבים חַוַאדֶת’ حوادث, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם בנקבה, חַאדְתֶ’ה حادثة – אירוע, תקרית. חַאדֶת’ טֻרֻק حادث طرق – תאונת דרכים
* הפועל חַדַּתַ’ حدّث בבניין השני – סיפר ל-, על-; חידש
* חַדֶּת’ וַלַא חַרַג’ حَدِّثْ ولا حرج – דבר כאוות נפשך, אל תפחד להגזים
* הפועל חַאדַתַ’ حادث בבניין השלישי – שוחח עם-
* מֻחַאדַתַ’ה محادثة, מְחַאדְסֶה במדוברת محادثة, צורת שם הפעולה של הבניין – שיחה
* הפועל תְחַדַּת’ تحدّث בבניין החמישי – שוחח, דיבר
* מֻתַחַדֶּת’ (בִּאסֶם) متحدّث (باسم), צורת הבינוני הפועל של הבניין – דובר (בעיקר כמקצוע)
* הפועל תַחַאדַת'(וּא) تحادثوا בבניין השישי – שוחחו זה עם זה
* הפועל הספרותי אִסְתַחְדַתַ’ استحدث בבניין העשירי – המציא, יצר
* חַדַת’ حدث וברבים אַחְדַאת’ أحداث – מאורע, מקרה; תאונה; נער, צעיר
* חַדִית’ حديث וברבים אַחַאדִית’ أحاديث, כשם עצם – סיפור; שיחה; חדית’ (מסורת חייו של הנביא מוחמד. רק על נושא זה אפשר להקדיש תואר אקדמי שלם)
* חַדִית’ حديث, כשם תואר – חדש, חדיש
* לִכֻּלִּ חַאדִתֶ’ן חַדִית’ لكلّ حادثٍ حديث או במדוברת: כֻּלִּ חַאדִת’ אִלֹה חַדִית’ كلّ حادث اله حديث – כל נושא לגופו, כל עניין בנפרד (מיל’: לכל מקרה סיפור)
* אֻחְדוּתַ’ה أُحدوثة וברבים אַחַאדִית’ أحاديث, בספרותית – סיפור, אגדה, בדיחה
* חַדּוּתַ’ה حدّوثة וברבים חַוַאדִית’ حواديث, בספרותית – המקור הספרותי של מילת היום…
זה היה הפוסט ה- 1,467 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

2 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
رشا

תודה. אפשר את ההקלטות אותן שלחו לך יפתח ויהושוע?

Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x