מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.
גם הפעם, שני פוסטים במחיר אחד!
אז מילת היום היא –
דֻ’רַה ذُرَة – תירס; דּוּרָה (סוֹרְגוּם, כאשר השם העברי דורה הוא בעצם מילת היום הערבית)
תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים (זה אפילו לא “דברים”, זו שורה):
תירס, כצמח, כמאכל, הוא דֻרַה درة, דֻ’רַה ذرة בספרותית.
=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש הערבי ד’.ר.ו (בגזרת ל”ו), המקביל לשורש העברי ז.ר.י (כמו ב-: זרה מלח על הפצעים, כלומר השליך דבר-מה לאוויר כדי שיעוף רחוק ויתפזר לכל עבר), עוסק בעיקר בתבואה (בכל הקשור לתירס התקבעה במדוברת הצורה דֻרה):
* הפועל דַ’רַא ذَرَا בבניין הראשון – זרה תבואה, פיזר, העיף; עף באוויר, התפזר; נפל, נשר
* דַ’ארִיַאת ذاريات, בצורת הבינוני פועל רבות של הבניין – רוח שסוחפת ונושאת אתה את הנקרה בדרכה; שמה של הסורה ה- 51: אלד’אריאת – הזורות
* הפועל דַ’רַּא ذرّى בבניין השני – זרה; ריסס, פיזר, הפיץ
* הפועל אַדְ’רַא أذرى בבניין הרביעי – זרה, זרק את-
* הפועל תַדַ’רַּא تذرّى בבניין החמישי – הסתתר, נחבא; חסה אצל-
* הפועל אִסְתַדְ’רַא استذرى בבניין העשירי – חסה בצל-, חסה אצל-
* דֻ’רַה צַפְרַאא’/שַאמִיַּה/חִלְוֶה ذرة صفراء/شاميّة/حلوة – תירס (מיל’: ד’רה צהובה/שאמית/מתוקה)
* דֻ’רְוַה או דִ’רְוַה ذروة וברבים דֻ’רַא ذرى (דֻ’רַן ذرًى) – שיא, פסגה, מרום; מקום גבוה
* בַּלַעַ’ אלדֻּ’רְוַה بلغ الذّروة – הגיע לשיא
* דֻ’רְוַתֶ אלְמַגְ’ד ذروة المجد – שיא התהילה
* דַ’רַא ذَرَى (דַ’רַן) – מחסה, מקלט (לא בשימוש)
* דֻ’רַא ذُرى (דֻ’רַן) – תבואה שנזרתה
* דֻ’רַה עֻוִיגַ’ה ذرة عويجة – דורה; דוחן
* מִדְ’רַא مِذرى (מִדְ’רַן مذرًى) וגם מִדְ’רַאה مِذراة וברבים מַדַ’ארִי مذاري (מַדַ’ארִן مذارٍ) – קלשון; מִזְרֶה, מכשיר להפרדת גרעיני התבואה מהמוץ
* כּוּז דֻרַה كوز درة – קלח תירס
* מַא יִפְרֶקֶש בֵּינֶ אלְאַלִף וּכּוּזֶ אלדֻּ’רַה ما يفرقش بين الألف وكوز الذّرة – אינו מבחין בין ימין ושמאל, אינו מבחין בין איכויות שונות (מיל’: אינו מבדיל בין האות אלף [בערבית, שנראית קו ישר] לקלח תירס)
כתב לנו יאיר גולד:
השורש ذ.ر.و/ي כפי שלמדנו מהפוסט עוסק בתירס וגם בתבואה (גרעינים, זרעים).
שורש דומה, ד’.ר.ר ذ.ر.ر בגזרת הכפולים, עוסק גם הוא בגרעינים למיניהם. והדבר מחזיר אותנו לתיאורית השורש הדו-עיצורי שמקבל הרחבות סמנטיות ע”י תוספת רדיקל שלישי.
ואני מוסיף: מהשורש ד’.ר.ר מפורסמת המילה דַ’רִּי – גרעיני, אטומי.
=-=-=-=-=-=
פוסט עתיק נוסף:
זַקְזַקַת עַצַאפִיר בַּטְנִי زَقْزَقَتْ عَصَافِير بَطْنِي – ציפורי בטני מצייצות (הבטן שלי מקרקרת)
לשמיעה: https://clyp.it/xhqwchti
הפועל זַקְזַק פירושו צייץ, וגם הוא אונומטופיאה, כלומר מילה שמחקה את הצליל בטבע.
עַצְפוּר וברבים עַצַאפִיר – ציפור.
=-=-=
תוספות עדכניות:
השורש הערבי המרובע ז.ק.ז.ק עוסק בעיקר בקולות של אפרוחים וגוזלים.
שימו לב: השורש הקרוב ז.ק.ק (בגזרת הכפולים) התפרסם אצלנו בעבר (הוא עוסק בסמטאות).
* הפועל זַקְזַק زقزق על דרך הבניין השני – האכיל במקורו את אפרוחיו/גוזליו; צחק, צייץ, צפצף; הרקיד תינוק; הזיז, העביר ממקום למקום
* זַקְזַקַה زقزقة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – ציוץ, צפצוף
* זַקְזוּק زقزوق וברבים זַקַאזִיק زقازيق – נדנדה; גוזל, אפרוח
* זַקְזַאק زقزاق – חופמי (עוף)
* עַקְלּה זַקְזַק عقله زقزق – יצא מדעתו, ירד מהפסים (מיל’: השכל שלו צייץ)
* זַקְזַק סְנַאנֹה زقزق سنانه – חרק שיניים, התרגז מאוד
* זַקְזַקַת רוּחֹה زقزقت روحه – סבלנותו פקעה; הוא היה משועמם מאוד (מיל’: נפשו צייצה)
צילום: Daniela Paola Alchapar
זה היה הפוסט ה- 2,443 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
