פורסם לראשונה ב- 6.11.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח פנה אלינו לאחר שפרסמנו פה פוסטים על חֻבּ – אהבה, ועל עַ’רַאם – אהבה עזה, וביקש שנתייחס למילים נוספות מהתחום…
אז מילת היום היא –
הַוַא هَوَى וברבים אַהְוַאא’ أهوَاء – אהבה
וגם: התאהבות; חשק, יצר, קפריזה; ערגה, שאיפה
הקורא יהודה כץ: בספרותית הַוַן هَوًى
זו מילה ספרותית, שנוכחת במדוברת בעיקר בזכות, או דרך השירים.
השורש הערבי ה.ו.י (גזרת ע”ו-ל”י) עוסק באהבה ובעיקר באוויר וברוחות. נראה שמדובר בשני פירושים שונים שהתגלמו באותו שורש:
* הפועל הִוִי هِوِي במדוברת, הַוִיַ هَوِيَ בספרותית, בבניין הראשון – אהב, אהב לעשות משהו כתחביב; התאהב; חשק ב-
* הפועל הספרותי הַוַא هَوَى, בבניין הראשון אך במשקל אחר – נפל; (רוח) נשבה
* הַאוִי هَاوي (הַאוִן هَاوٍ בספרותית) וברבים הֻוַאה هوَاة, צורת הבינוני הפועל של הבניין – אוהב, מאוהב; חובב, חובבן
* הַאוִיַה هَاوية, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל בנקבה – גיהינום
* הִוַאיַה هوَاية, שם הפעולה/מצדר של הבניין – תחביב
* הפועל הַוַּא هَوَّى בבניין השני – אוורר, החליף את האוויר במקום
* הפועל תְהַוַּא تهَوَّى בבניין החמישי – התאוורר
* אִסְתִהְוַאא’ استهوَاء, בספרותית, בצורת שם הפעולה של הבניין העשירי – הפנוט
* מַהְוַא مهوَى (בספרותית מַהְוַן مهوًى) במשקל המקומות – תהום, מצולות; חשק, תשוקה
ומפה העניינים הופכים לסבוכים יותר:
* הַוַאא’ هَوَاء וברבים אַהְוִיַה أهوية – רוח; אוויר, אווירה; מזג אוויר
* הַוַאאִ’יּ هَوَائيّ – אנטנה
* עַלַא אלְהַוַא على الهَوَا – בשידור חי, ישיר (תרגום שאילה מאנגלית: on air)
* שַםֶּ אלְהַוַא شمّ الهَوَا – שאף אוויר, התאוורר (מיל’: נשם אוויר)
כמו כל המילים שמסתיימות בספרותית עם אא’ اء עם הטעמה מלרעית, גם במילה הואא’ במדוברת ההמזה בסוף נשמטת וההטעמה הופכת מלעלית.
וכך עשוי להיווצר בלבול: האם מדובר באהבה או שמא באוויר או ברוח?
להן דוגמאות במדוברת:
* בִּנְתֶ אלְהַוַא بنت الهَوَى – זונה. האם זה בת החשק, מילולית?
* כֻּלְּנַא פִי אלְהַוַא סַוַא كلّنا في الهَوَى سوى – כולנו באותה הצרה. מילולית זה כולנו באהבה ביחד, או נישאים ברוח?
* אַכַּלְנַא הַוַא أكلنا هَوَا – אכלנו מרורים, אכלנו קש, אכלנו חרא. מילולית? אכלנו אוויר או אהבה? תרגומים נוספים של הביטוי: דברי סרק, לטחון מים
שימו לב: הֻוִיֶּה هويّة, זהות, אינה קשורה לשורש של היום.
=-=-=-=
ופה אני רוצה להביא את בקשתו של הקורא Omri Oz, שכתב לנו:
“אהלן לחברי הדף היקר,
אשמח אם תוכלו בבקשה לכתוב פוסט על ה- דחיה دحية ולהעשיר לנו מעט את הידע.
לפי דעתי זה מושג חשוב לא רק ללומדי ערבית, אלא כפי שתראו בסרטון המצורף לכל ישראלי שהולך להשתתף בחתונות בזמן הקרוב:
לואי (לֻאַ’י) עלי – “אח שלנו מתחתן”
תודה מראש ואין עליכם!”
מה פתאום נזכרתי בבקשתו של עמרי? מיד תבינו.
את הז’אנר הזה, הדחיה, הזכרנו פה לא מזמן:
“הנה כתבה מעניינת על ריקוד אחר, בדואי, ששמו דַחִיַּה دحيّة”
ולפי ויקיפדיה בערבית:
“דחיה, או דחה, כפי שהריקוד מכונה בחצי האי ערב, הוא ריקוד בדואי אותו אפשר לפגוש בנגב, בירדן, בצפון סעודיה, באחדות ממדינות המפרץ ובחלקים של סוריה, עיראק וסיני. בעבר הוא היה הריקוד של לפני היציאה לקרב, שמטרתו הייתה להגביר את המוטיבציה וההתלהבות בקרב בני השבט. כמו כן, היו גם רוקדים אותו עם סיום הקרבות, תוך כדי אזכור סיפורי הגבורה.
כיום רוקדים אותו בחתונות, חגים ושאר מסיבות ואירועים”.
=-=-=-=
המצחיק הוא, או שבעצם לא כל כך מצחיק, שהוא הפך לריקוד אופנתי בחתונות יהודיות רבות בארץ, ועם זה אין בעיה, כמובן, פרט לעובדה שהדיג’יים למיניהם משמיעים אותו לא פעם עם מילים לאומניות הקוראות לחיסול ישראל. לא הכי נעים…
וזה מביא אותי לחיבור בין הפוסט של היום לבקשתו של עמרי.
הפוסט של היום עוסק באהבה. איזה יופי.
אז קבלו איפה מצאתי את המילה הזו; באחד מריקודי הדחיה הנפוצים היום בגדה המערבית (יהודה ושומרון).
הקשיבו למוזיקה, ובעיקר למילים (ותודה ליפתח, מבקש הפוסט, שהכיר לי אותה בהזדמנות אחרת):
הדחיה נקראת אֶלדַּחִיֶּה אֶלְחַרְבִּיֶּה الدّحيّة الحربيّة – הדחיה הקרבית/המלחמתית, או בשמה האחר: צוֹתֶ אלְבַּארוּד صوت البارود – קולם של הרובים.
למקרה שאתם חושבים שהיא ישָנה ולא רלוונטית, אז היא מלפני שנה, טרייה והולכת יופי באירועים ובשמחות כיום.
הזמרים: שַאדִי אֶלְבּוּרִינִי شادي البوريني ומֻאַ’יַּד אלבוריני مؤيّد البوريني (שניהם מהכפר בורין דרומית לשכם)
מצד אחד, הכינו את הכפיים, זה קצב מרקיד בטירוף,
מצד שני, תלבשו שכפ”ץ או אפוד קרמי, כי החבר’ה האלה רוצים שתמותו:
لو زغرد صوت هالبارود לַוְ זַעְ’רַד צוֹת הַאלבַּארוּד
وشفت السّما مضويّة וּשֻפְתֶ אלסַּמַא מַצְ’וִיֶּה
ولا تقولو بالسّما رعود וּלַא תְקוּלוּ בַּאלסַּמַא רְעוּד
هذولا فلسطينيّة הַדוֹלַא פְלַסְטִינִיֶּה
כאשר קולם של הרובים יזמר
ותראה את השמיים מוארים
אל תגידו שאלו רעמים בשמיים
אלו הפלסטינים
نحنا ما نهوى السكوت נִחְנַא מַא נִהְוַא אלֶסְכּוּת
نحنا ما بنهاب الموت נִחְנַא מַא בִּנְהַאבֶּ אַלְמוֹת
اسأل عنّا في بيروت אִסְאַל עַנַּא פִי בַּיְרוּת
وخلقنا فدائيّة וּחְ’לִקְנַא פִדַאאִ’יֶּה
אנחנו לא אוהבים לשתוק
אנחנו לא מפחדים מהמוות
שאל על אודותינו בבירות
אנחנו נולדנו לוחמים
وأضرب على الكلاشنكوف וּאֻצְ’רֹבּ עַלֶא אלְכְּלַאשֶנְכּוֹף
احنا ما نعرف الخوف אִחְנַא מַא נֶעְרַפֶ אלְח’וֹף
ع الدّوريّة المالاتوف עַ אלדַּוְרִיֶּה אֶלְמַאלַאתוֹף
وتنفجر الدّوريّة וּתַנְפַגֶ’רֶ אלדַּוְרִיֶּה
תירה בקלצ’ניקוב
אנחנו לא יודעים פחד מה הוא
על הסיור (הצה”לי נזרוק) בקבוק תבערה
והסיור יתפוצץ
أضرب على الأم سكستين אֻצְ’רֹבּ עַלַא אֶלְאֶמ סִכְּסְתִין
احنا شعب الجبّارين אִחְנַא שַעְבֶּ אלְגַבַּארִין
احنا نصدّ المعتادين אִחְנַא נְצִדֶּ אלְמֻעְתַאדִין
ما نهاب الصّهيونيّة מַא נְהַאבֶּ אלצַּהְיוּנִיֶּה
תירה ב- M16 (משפט זה לא הובן על ידי כותב הכתוביות בסרטון והוא פשוט דילג עליו)
אנחנו עַם הגיבורים
אנו נבלום את התוקפים
אנחנו לא פוחדים מהציונים
لو تشدّ الهمّة وتشدّ الحيل לַוְ תְשִדֶּ אלְהִמֶּה וּתְשִדֶּ אלְחֵיל
نحنا نعلي (؟) على هالخيل נִחְנַא נִעְלִי עַלַא הַאלְחֵ’יל
واللي بفشل (؟) يا ويل וּאִללִּי בִּפְשַל – יַא וֵיל
وخلقنا فدائيّة וּחְ’לִקְנַא פִדַאאִ’יֶּה
כאשר תשנס מותניים ותאזור אומץ
אנו נעלה על הסוסים
ומי שייכשל – אוי לו
כי נולדנו לוחמים
(גם הבית האחרון כולו קופח בכתוביות בסרטון המקורי, מן הסתם עקב הקושי בפענוחו. תודה לימאמה על העזרה בפענוח התוכן בו.
הסרטון, למי ששואל, צולם במהלך חתונה)
(התרגום שלי. שָלֵו)
התמונה לקוחה מהאתר omrilove.wordpress.com
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
