אושר

פורסם ב- 24.5.22

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

סַעַאדַה سَعَادَة – אושר; מזל; הצלחה; ברכה

לשמיעה:

יהושע שלח לי שתי הקלטות חסרות רקע או הקשר, אך שתיהן עוסקות באותו מקרה. ההקלטות הן מ- 19.4.22. וזו לשונן:

(1)

בארכ אללה פיכו אלג’מיע ויסעד מסאכו.

אחנא בנחמד אללה, יא חבאיב, אנה יעני כלאמה כאן מוג’ה אלנא אחנא ולאד אלעם ואחנא בנחמל בעצ’ ובנתחמל בעצ’.

אחנא, יעני אלאשי אללי אנתו בתערפוש, בעצ’ מראת הד’י אלאמור בתחצל מע עאאלאת ע’יר עילתנא, ואסאלוא אלחאג’ פואז שו בנעאני ושו בנתאבע ושו נרוח נרקע מן וראה.

ולא זאלת פי שע’לה, קצ’יה הלק מעלקה יעני מע דאר אלעבאסי, אד’א מעכוש ח’בר אעלמוא: כאן בדה יד’בח, אבן אל, קים אלאמאם ען אלכרסי, יא ולאד עמנא, קבל אול אמבארח ען כרסי אלאמאמה פי קבת אלצח’רה, ואלג’מאעה טאלבין חק וקאעדין בנרקע מן וראה.

פאחנא בדנא נתחמל אכת’ר מן ע’ירנא יא עלאא’.

וחבאיב, ושכרן לכל אללי קאלוא אללה ישפיה, ואחנא בנקול אהל אלסמאח מלאח, ואחנא אולא מא אנה נחמל אבן עמנא, מא נקול מא בח’צנא ולא ליש היכד בסוי.

ובארכ אללה פיכ ויעטיכו אלעאפיה.

بارك الله فيكو الجميع ويسعد مساكو.

احنا بنحمد الله، يا حبايب، إنّه يعني كلامه كان موجّه إلنا إحنا، ولاد العمّ، وإحنا بنحمل بعض وبنتحمّل بعض.

احنا، يعني الإشي اللّي انتو بتعرفوش، بعض مرّات هذي الأمور بتحصل مع عائلات غير عيلتنا، واسألوا الحاجّ فوّاز شو بنعاني وشو بنتابع وشو نروح نرقّع من وراه.

ولا زالت في شغلة، قضيّة هلّق معلّقة يعني مع دار العبّاسي، إذا معكوش خبر اعلموا: كان بدّه يذبح، ابن ال، قيّم الإمام عن الكرسي، يا ولاد عمّنا، قبل أوّل امبارح عن كرسي الإمامة في قبّة الصّخرة، والجماعة طالبين حقّ وقاعدين بنرقّع من وراه.

فاحنا بدّنا نتحمّل أكثر من غيرنا، يا علاء.

وحبايب، وشكرًا لكلّ اللّي قالوا “الله يشفيه”، واحنا بنقول أهل السّماح ملاح، واحنا أولى ما إنّه نحمل ابن عمّنا، ما نقول “ما بخصّنا” ولّا “ليش هيكد بسوّي”.

وبارك الله فيك ويعطيكو العافية.

תבורכו כולם, ערב טוב.

אנו משבחים את אלוהים, יקירים, שדבריו היו מכוונים אלינו, בני הדוד, ואנו נושאים אלו את אלו וסובלים אלו את אלו.

הדבר שאינכם יודעים הוא שלפעמים דברים כאלו קורים במשפחות שאינן המשפחה שלנו, ואתם יכולים לשאול את חאג’ פואז כמה אנו סובלים, מה אנו עוברים וכמה נצטרך לתקן את הנזק שהשאיר אחריו.

עדיין יש עניין, סוגיה תלויה עם משפחת אלעבאסי, ואם אינכם יודעים אז דעו לכם: הוא רצה לשחוט, הבן של, הוא הקים את האימאם (בכוח) מהכיסא, בני דודנו, לפני שלשום, מכיסא האימאם בכיפת הסלע, והחבר’ה דורשים את האמת ואנו מתקנים את הנזק שהשאיר מאחוריו.

אנו רוצים לשאת (באחריות) יותר מאחרים, עלאא’.

יקירים, תודה לכל מי שאמרו “שיהיה בריא”, ואנו אומרים “אנשי הסליחה הם טובים”, ואנו לוקחים אחריות על בן דודנו, אנו לא אומרים “זה לא אכפת לנו” או “למה הוא נוהג כך”.

תבורכו ותהיו בריאים.

(2)

אלסלאם עליכם ורחמת אללה וברכאתה,

אסעד אללה מסאאכם, אבנאא’ אלעם אלכראם, בכל אלח’יר ואלסעאדה ואלמחבה ואלברכה.

כל עאם ואנתם בח’יר, תקבל אללה מנכם אלטאעאת.

חבית בס אתוג’ה אלכם באסם אבן עמנא, אללי הו אבו ראמי, אסמה מג’די צאלח. אבן עמנא, בכל אסף, במר בט’רוף שוי צעבה, פאחנא אן שאא’ אללה כלנא בדנא נתוג’ה באלדעאא’ לרבנא סבחאנה ותעאלא אנה ישאפיה ויעאפיה ויח’פף ענה מצאבה ואאלאמה.

אתצל פי בבכי ובתרג’א אנה “אנא מא סויתש אשי, שטבוני מן אלמג’מועה”. פאנא פהמתה, יעני וצ’חת לה בעצ’ אלאמור, עלא קד פהמה ועלא קד אסתיעאבה באלוקת אלחאלי, באנה “אלכלאם ואלאלפאט’ אללי אנת חכיתהא מא בתתנאסב מע אח’לאק ואאדאב אבנאא’ אלעם פי הד’ה אלמג’מועה”. טבען הו אקר בח’טאה וקאל “אנא בדי אעתד’ר אלהם”. קלת לה: “אנא רח אעתד’ר אלהם ענכ”. פבנאאן עליה, יא חבאיב, אחנא בדנא נתקבל אעתד’ארה ובדנא נדעי לה באלשפאא’. טבען פי, אלבעצ’ מן אבנאא’ אלעם בערפוא וצ’עה אלח’אצ. בבסאטה, הו כל פתרה יעני בכון ג’דן ממתאז. והו בשתע’ל, ללעלם, בשתע’ל דליל סיאחי, ובסתקבל סיאח, ולאכן בין כל סנה ואח’תהא במר פי נובה היכד, שוית ח’רבטה באלאעיאראת, אמא סרעאן אן שאא’ אללה מא בתצלח בעד מא יתלקא אלעלאג’.

בארכ אללה פיכם וחיאכם אללה ואלסלאם עליכם ויעטיכם אלעאפיה.

السّلام عليكم ورحمة الله وبركاته،

أسعد الله مساءكم، أبناء العمّ الكرام، بكلّ الخير والسّعادة والمحبّة والبركة.

كلّ عام وأنتم بخير، تقبّل الله منكم الطّاعات.

حبّيت بس أتوجّه الكم باسم ابن عمّنا، اللّي هو أبو رامي، اسمه مجدي صالح. ابن عمّنا، بكلّ أسف، بمرّ بظروف شوي صعبة، فإحنا إن شاء الله كلّنا بدّنا نتوجّه بالدّعاء لربّنا سبحانه وتعالى إنّه يشافيه ويعافيه ويخفّف عنه مصابه وآلامه.

اتّصل فيّ ببكي وبترجّى إنّه “أنا ما سوّيتش إشي، شطبوني من المجموعة”. فأنا فهّمته، يعني وضحت له بعض الأمور، على قدّ فهمه وعلى قدّ استيعابه بالوقت الحالي، بإنّه “الكلام والألفاظ اللّي انت حكيتها ما بتتناسب مع أخلاق وآداب أبناء العمّ في هذه المجموعة”. طبعًا هو أقرّ بخطئه وقال “أنا بدّي أعتذر الهم”. قلت له: “أنا رح أعتذر الهم عنك”. فبناءً عليه، يا حبايب، احنا بدّنا نتقبّل اعتذاره وبدّنا ندعي له بالشّفاء. طبعًا في، البعض من أبناء العمّ بعرفوا وضعه الخاصّ. ببساطة، هو كلّ فترة يعني بكون جدًّا ممتاز. وهو بشتغل، للعلم، بشتغل دليل سياحي، وبستقبل سيّاح، ولاكن بين كلّ سنة وأختها بمرّ في نوبة هيكد، شويّة خربطة بالاعيارات، أمّا سرعان إن شاء الله ما بتصلّح بعد ما يتلقّى العلاج.

بارك الله فيكم وحيّاكم الله والسّلام عليكم ويعطيكم العافية.

שלום עליכם, רחמי האל וברכותיו,

ערב טוב, בני הדוד היקרים, עם כל הטוב, האושר, האהבה והברכה.

חג שמח, מי ייתן שאלוהים יקבל מכם את קיום המצוות.

רציתי רק לפנות אליכם בשם בן דודנו, אבו ראמי, ששמו מג’די צאלח. בן דודנו, למרבה הצער, עובר תקופה קצת קשה, וכולנו בעזרת האל רוצים לִפנות בתפילה לאלוהינו ישתבח ויתעלה שיבריא אותו ויקל עליו את סבלו וכאביו.

הוא התקשר אלי בוכה ומתחנן ש”אני לא עשיתי כלום, הם מחקו אותי מהקבוצה”. הסברתי לו, כלומר הבהרתי לו מספר עניינים, לפי הבנתו ובהתאם ליכולת תפיסתו בזמן הנוכחי, ש”הדיבור והביטויים שאתה אמרת אינם מתאימים למוסר ולרמה של בני הדוד בקבוצה הזו”. כמובן, הוא הודה בטעותו ואמר “אני רוצה להתנצל בפניהם”. אמרתי לו: “אני אתנצל בפניהם בשמך”. בהתאם לכך, יקירים, אנו צריכים לקבל את התנצלותו ולהתפלל למען החלמתו. אחדים מבני הדוד מודעים למצבו האישי. בפשטות, הוא בסדר גמור, והוא עובד, לידיעה, הוא עובד כמדריך תיירים, ומקבל תיירים, אבל פעם בשנה-שנתיים הוא חוטף התקף לב כזה, עם שיבוש ב…, אבל מייד הוא מתאזן לאחר קבלת טיפול.

תבורכו, שלום עליכם ותהיו בריאים.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

אז מילת היום היא –

אַללָּה יְסַאעְדַכּ الله يْسَاعْدَك – שאללה יעזור לך!

חיה (אחותי הגדולה) ואני שמענו את האמירה הזו רבות בבית אבא, מאבא.

חשוב לציין, שזו אמירה שנאמרת בעת כעס, אכזבה, נזיפה וכו’, כלומר שאללה באמת יעזור לך, כי אתה זקוק לעזרה, תהא הסיבה אשר תהא.

המהדרין אומרים: אַללָּה יְסַאעְדֶ אלְמַגַ’אנִין الله يْسَاعد المجانين – שאללה יעזור למשוגעים

כדי לברך אדם בעזרה אלוהית, ועם כוונה מלאה מכל הלב, אומרים: אַללָּה יְעִינַכּ الله يْعينَك או: אַללָּה יְכּוּן בְּעוֹנַכּ الله يكون بعونَك.

היה לנו פוסט על השורש בעבר:

מילת היום היא סַעִיד سعيد וברבים סֻעַדַאא’ سعداء – שמח, מאושר

לשמיעה:

השורש הזה, ס.ע.ד, עוסק בערבית במספר תחומים, שרק אחד מהם נושק לעברית, תחום העזרה והסיעוד (בעברית יש תחום משמעות נוסף ובלעדי, הקשור לאוכל, סעודות, מסעדות וכו’):

* הפועל סַאעַד ساعد בבניין השלישי (שאין לו, לבניין, מקביל בעברית) – עזר, סייע, בדיוק כמו השורש בעברית: סיעוד, סעד וכו’

* מֻסַאעַדַה مساعدة, בצורת שם הפעולה/מצדר – עזרה, סיוע

* מֻסַאעֶד مساعد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עוזר, סְגן; אחת מדרגות הנגדים בכמה מצבאות ערב

* הפועל אַסְעַד أسعد בבניין הרביעי – שימח, עשה מישהו מאושר

במדוברת הפועל הפך לבניין הראשון, ובו קיבלנו את הברכה:

אַללָּה יִסְעַדַכּ! الله يسعدَك – שאללה יעשה אותך מאושר, ישמח אותך

* סַעַאדַה سعادة, שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון (בניין שנמצא פחות בשימוש בשורש זה) – אושר, מזל, הצלחה, ברכה,

וגם תואר כבוד: סַעַאדַתֶ אלְוַזִיר سعادة الوزير – כבוד השר, סַעַאדַתֶ אלְקַאצִ’י سعادة القاضي – כבוד השופט. יש מילים רבות המשמשות כתוארי כבוד בערבית, וזו אחת מהן, ולאו דווקא הכי נפוצה. ואם כבר מדברים על זה, אז גם לשר וגם לשופט יכולים להיות תוארי כבוד אחרים

* סַעֶד سعد – מזל, ברכה (לא בשימוש רב, מילה די נדירה); שם פרטי

* סַאעִד ساعد וברבים סַוַאעִד سواعد – אמה (חלק של היד)

* סַעְדַאן سعدان – קוף (כן, המילה השימושית יותר היא קִרְד)

הוסיפה הקוראת גילה יונה:

יש אמירה יפה ונכונה אלסעיד – כל יום ענדו עיד السّعيد كلّ يوم عنده عيد: לאדם מאושר – כל יום הוא חג.

על אדם שעוזר ואי אפשר בלעדיו אומרים: הו סאעדי אלימין هو ساعدي اليمين הוא יד ימין שלי

והקורא שי בשארי:

יִסְעֶד צַבַּאחַכּ يسعد صباحك – שיהיה לך בוקר טוב (מיל’: [שאלוהים] ישמח את הבוקר שלך)

נַהַארַכּ סַעִיד نهارك سعيد – שיהיה לך יום טוב

זה היה הפוסט ה- 1,723 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

ימאמה, שלו (שלבת הקטנה שלו קוראים אושר) ורני