פורסם לראשונה ב- 25.7.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
אז מילת היום היא –
חֵיץ בֵּיץ (חיס ביס) حيص بيص – אנדרלמוסיה, ערבוביה, חוסר אונים, מבוכה, אובדן עצות
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
טוב, אני מודה; מעולם לא שמעתי את הביטוי הזה.
המוזר הוא, שהוא מופיע גם במילונים ספרותיים “מהוגנים”:
וַקַעַ פִי חַיְצַ בַּיְצַ وقَع في حَيْصَ بَيْصَ – הסתבך, נקלע לקושי, לצרה ולמשבר, נקלע לדרך ללא מוצא; היה אובד עצות
ישנם מילוני מדוברת שמנקדים דווקא חִיץ בִּיץ, מה שנראה לי מוזר לאור המקור הספרותי.
אין לי הרבה מה להגיד על השורשים, שכן המילים שנגזרו מהם ומופיעות במילונים ספורות ביותר. שניהם מגזרת ע”י:
* הפועל חַאצַ حاص בבניין הראשון – סטה, נטש, ברח; במדוברת גם: השתעמם
* הפועל חַיַּץ حيّص בבניין השני – קשר רתמה לבהמה
* מַחִיץ محيص, בספרותית – מפלט, מנוס
* בֵּיץ بيص – צרה, מצוקה
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
=-=-=-=
כתב לנו בנושא הקורא האדוק אחמד נַצַּאר @احمد نصار:
1. המשמעות של حَيْص חַיְץ היא כמו حيرَة חִירַה : קושי / צרה / אסון / פורענות / מבוכה
2. המשמעות של بَيْص בַּיְץ היא כמו اختلاط بالأمور אִחְ’תִלַאט בִּאלְאֻמוּר: בלבול / אנדרלמוסיה / חוסר אונים
3. אפשר לשבור את הדיפטונג (דו-תנועה) ולהגות גם hes bes, אבל בגלל שהביטוי ספרותי, רוב השימוש בו הוא בצורה הספרותית
4. צורות השימוש הן בדרך כלל وقع في حيص بيص או صار في حيص بيص וכמובן שאפשר להטות את הפעלים وقع ו صار (העניין הזה הופיע בפוסט המקורי)
5. מתי נשתמש ובאיזו משמעות: כאשר מישהו מנסה להתערב בגורל אבל המציאות טופחת לו על הפנים, או שבמקום לתקן את העניינים מסבך אותם עוד יותר. קצת מזכיר את أجا يكحّلها عمّاها אַגַ’א יְכַּחֶּלְהַא עַמַּאהַא (בא לאפר אותה בעיניים אך עיוור אותה)
6. יש משורר אסלאמי מפורסם שנקרא סעד בן מחמד בן סעֶד בן א-צֵּיפי א-תַּמימי המכונה שִהַאבֶּ א-דּין. אותו משורר כונה גם חיצ ביצ כי תמיד היה מביט על האנשים הממהרים והמוטרדים והיה אומר ما للنّاس في حيص بيص מַא לִלנַּאס פִי חיץ ביץ
-0-0-
אחמד גם שלח לי שתי הקלטות קוליות, בקולו הברור והענוג, שחבל שאין לי דרך לשתף אתכם בהן.
באחת מהן הוא סיפר את הסיפור הבא:
גבר אחד ייחל מאוד לבן זכר, זאת לאחר שנולדו לו ארבע בנות.
לבתו החמישית קרא נִהַאיַה (סוף)
לבתו השישית קרא חִ’תַאם (סיום)
לבתו השביעית קרא חַדּ (גבול)
לבתו השמינית קרא סַדּ (סכר, מחסום)
בהיריון הבא אשתו הביאה… תאומות בנות, והוא קרא להן: חיץ וביץ
אגב, למדה איתי (שָלֵו) לפני 25 שנה בתואר הראשונה בחורה ערביה בשם נהאיה, עם סיפור חיים דומה. לאחותה הקטנה קראו כִּפַאיַה (די, מספיק!).
סיפור אמיתי.
