פורסם לראשונה ב- 17.10.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
סִגֶ’ן سِجْن וברבים סֻג’וּן سجون – בית סוהר
לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/utoxtkh6xylw…
יהושע שלח לי סרטון מקוטע, ללא התחלה וללא סוף (התרגלנו לתופעה, ובעצם לא התרגלנו, כי זה מעצבן), שאורכו שתי דקות וחצי.
הדבר היחיד שכתוב על הסרטון:
אסיר מחרר ירוי אחד אצעב אלמואקף את’נאא’ חפר נפק פי סג’ן שטה עאם 1998
أسير محرّر يروي أحد أصعب المواقف أثناء حفر نفق في سجن شطّة عام ١٩٩٨
אסיר משוחרר מתאר את אחד השלבים הקשים ביותר במהלך חפירת מנהרה בכלא שטה בשנת 1998
=-=
את הסרטון המקוטע הפיק ערוץ האינטרנט והרדיו הירדני חֻסְנַא אף אם حُسْنَى أف أم
נו, יופי… ואיך זה עוזר לי להבין במי מדובר?
חייבים להיעזר ברשת.
ויקיפדיה מספרת:
“בשנת 1998 חפרו אסירים מנהרה מתחת לחומות בית הסוהר שטה. במהלך הבריחה גילה השומר במגדל השמירה את המנהרה ועצר את הבורחים,
למעט שלושה. השלושה נתפסו לאחר הזעקת כוחות נוספים, זמן קצר לאחר שהצליחו להימלט”.
אבל מי הוא הדובר?
איזה מזל שיש גוגל.
המקור ממנו חתכו את המִקטע: ערוץ אלג’זירה
שם הקטע ביוטיוב:
שאהד עלא אלעצר – חניני ירוי קצת מחאולת אלהרוב מן סג’ן “שטה” ג’ 8
شاهد على العصر- حنيني يروي قصّة محاولة الهروب من سجن “شطّة” ج 8
עד של תקופה – חניני מספר את סיפור ניסיון הבריחה מכלא “שטה” (כלא שיטה), (פרק) 8
פרטי הפרק, שאורכו 50 דקות ושזהו הקישור שלו ביוטיוב:
يسرد عبد الحكيم حنيني، أحد مؤسسي كتائب عز الدين القسام الجناح العسكري لحركة المقاومة الإسلامية (حماس)، في الحلقة الثامنة تفاصيل عن عملية حفر نفق لمحاولة الهروب من سجن “شطة” في مايو/أيار 1998، والحيل التي استخدمها الأسرى حتى لا ينكشف أمرهم، إضافة إلى المشاكل التي واجهتهم. وشارك حنيني في عملية محاولة الهروب رفقة 24 أسيرا معظمهم من أصحاب الأحكام المؤبدة وينتمون لعدة فصائل فلسطينية وهي حركة حماس، وحركة التحرير الوطني الفلسطيني (فتح)، وحركة الجهاد الإسلامي، والجبهة الشعبية لتحرير فلسطين. مقدم البرنامج: أحمد منصور تاريخ البث: 1/3/2015
עבד אלחכים חניני, אחד ממקימי גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, מספר בפרק השמיני פרטים על פעולת חפירת מנהרה בניסיון לברוח מכלא “שטה” במאי 1998, על התחבולות בהן השתמשו האסירים כדי שעניינם לא יתגלה, בנוסף לבעיות שעמדו בדרכם. חניני השתתף בפעולת ניסיון הבריחה עם 24 אסירים, רובם שפוטים למאסר עולם ומשתייכים לכמה פלגים פלסטיניים: חמאס, פת”ח, הג’האד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין. מגיש התוכנית: אחמד מנצור. תאריך השידור: 1.3.2015
=-=
לא עשיתי מחקר עומק, אבל מצאתי 11 פרקים איתו בסדרה הזו, כל אחד בן 50 דקות, ובכל אחד מהם מופיע חניני ומדבר על עניין אחר. תענוג…
אז רגע, מי אתה, עבד אלחכים חניני?
תאמינו או לא, יש עליו ערך בויקיפדיה הערבית, שזו ההקדמה שלו:
عبد الحكيم حنيني أحد مؤسسي كتائب عز الدين القسام في الضفة الغربية، مبعد خارج فلسطين، وأسير محرر في سجون الاحتلال الإسرائيلي حتى خروجه بصفقة وفاء الأحرار، قام بعد خروجه بشهادته الأولى لبرنامج “شاهد على العصر” لحديث عن نشأته في ظل الاحتلال في نابلس في الضفة الغربية، وعن الإخوان المسلمين في فلسطين الذين انصهروا لاحقاً في حركة المقاومة الإسلامية (حماس)، إضافة إلى بداية انطلاق المقاومة المسلحة في الضفة مع الانتفاضة الأولى في ديسمبر/كانون الأول 1987.
ولد حنيني عام 1965 في قرية بيت دجن بشرق نابلس في الضفة الغربية من عائلة بسيطة، حيث كان والده يمارس الزراعة ورعي الغنم، ووالدته كانت ربة بيت.
חניני נולד ב- 1965 בכפר בין דג’ן מזרחית לשכם לאב חקלאי ורועה צאן ולאם עקרת בית.
הוא אחד ממקימי גדודי אלקסאם בגדה (איו”ש), הוא מגורש ששוחרר בעסקת שליט. לאחר שחרורו סיפר את סיפורו ועדותו לתוכנית “עד של תקופה”: על ילדותו בצל הכיבוש בשכם, על האחים המוסלמים בפלסטין שהפכו בהמשך לתנועת חמאס, בנוסף לתחילת המאבק המזוין ולאינתיפאדה הראשונה בגדה.
=-=-=
ב- 10.9.21 ערוץ אלג’זירה נט קיים איתו ריאיון ארוך ומקיף בעקבות בריחת האסירים מכלא גלבוע.
מהריאיון עולים עליו גם הפרטים הבאים:
חניני ריצה (עד שחרורו) 18 שנים בכלא הישראלי לאחר שנגזר עליו מאסר עולם בשל חלקו בהקמת גדודי אלקסאם בגדה.
מאז שחרורו בעסקת שליט, במהלכה גורש עם עוד 15 אסירים לקטר, הוא קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה הלאומית במלזיה וכן דוקטורט נוסף מאוניברסיטת אלזיתונה בתוניסיה. בנוסף, הוא גם פרסם ספר על יחסי החוץ של חמאס.
=-=
ועכשיו, לתוכן הסרטון שיהושע שלח. חיפשתי בפרק שמצאתי ביוטיוב באיזו שניה הוא מופיע במקור, אך הפכתי כל שניה מ- 50 הדקות שבו ולא מצאתי.
הגדלתי ראש ועברתי לפרק 9.
הללויה! שם, בדקה 08:49, חניני מספר את סיפורו שבזכותו פוסט זה מתפרסם. הוספתי פה את המילים שמופיעות בתחילת המשפט ושאינן מופיעות בסרטון המקוטע, וכן עוד קטעים קצרים, כולל שאלות הבהרה של המנחה (שמוצאו מצרי, לפי דיבורו). הקטעים החסרים מופיעים בהמשך בסוגריים מרובעים.
ואני שואל: חתכתם קטע מהמקור? השקעתם? הוספתם כיתוב? שמתם לוגו של האתר והרדיו? אז למה לא מתחילת המשפט, למה??? ולמה להתאמץ ולחתוך מילה פה, משפט שם? למה זה טוב?
[אלקצה אלת’אניה אללי הי כאנת הד’ה פי] אלאיאם אלאח’ירה פי נהאית אלנפק, ענדמא וג’דוא כמיה האאלה מן אלתראב פי אלח’ארג’
– [אנתו לסה בתחפרוא?
– אחנא מנחפר יומין, נפס אלברנאמג’
– אלתראב דא כאן טבען אלמג’ארי בתקד’פה ברה, פיתראכם
– תקד’פה ברה. לאנה] כאן אלמג’ארי אלראיסיה קויה. סג’ן צ’ח’ם, פי אלף, אלף ומיתין אסיר, מטבח’ צ’ח’ם
– [כמיאת מי?
– מי ומראחיצ’, אג’לכם אללה, וכד’א וחמאמאת], פכמית אלמיאה אללי בתיג’י עלא אלמג’ארי אלראיסיה צ’ח’מה, ולכן בעד מסאפה הי אסתטאעת אנהא תתג’מע. יומהא ג’א’וא ליפחצוא. קאלוא לנא פי אשי פי אשי, לאזם נפחצ.
פכאן אלקראר אנהם יח’רג’וא כל אלאסרא מן כל זנזאנה וידקוא בלאטה בלאטה, [בדה ידח’ל אלצ’אבט מע אלסג’אנין] פי עצא טוילה ובדה יח’בט עלא כל בלאטה בבלאטה. אחנא, בדא’וא טבען מני פי ע’רפה 1. יום בדא’וא פי ע’רפה 1 פי הד’ה אלטריקה, כלנא, אללי מנערף פי אלהריבה טבען, ח’לץ,
[איקנא אנה אלמוצ’וע, ח’לץ, מא פי מג’אל. פבדא’, אלשבאב אללי מוג’ודין פי ע’רפה 16 בדא’וא, אללי אלה חד’אא’ פי אלסאחה נאולני חד’אא’י, אללי אלה ע’סיל ג’יב לי ע’סילי, ח’לץ, בדא’ יג’הז חאלה אנה אלאמר ח’לצ, אנתהא יעני] ולא בד אנהם יכשפוא אלאן, לאנה בלאטה בלאטה, פחצ בלאטה בלאטה.
פפחצוא כל אלע’רף, והי כאן קדר אנה ע’רפה 16 צארת קבל אלאח’ירה, פאלפחצ בדה יכון ברדו מתעב יעני ללסג’אן וללצ’אבט.
פכאן יעני הדא אלא טריקה ברדו ד’כיה ג’דן אמניה ראאעה
חצ’רוא אכל אלשבאב, ופרשוא עלא אלבלאטה אללי בסתח’דמוהא, [אלבלאסתיכ, חטוא אלאכל וקעדוא]. אלצ’אבט ערבי
– [דרזי יעני
– דרזי]. דח’ל. טבען וקפוא לה שבאב פתח, ותחדידן הלאל ג’ראדאת, וכאן מתקנן ראאען פי אלתמת’יל.
יא אבו חסין!, אסמה אבו חסין, יא אבו חסין, אלא תתפצ’ל מענא!
עאמלין קלאית בנדורה מן אחלא מא יכון! צדקני אלא תקעד תאכל מענא!
ובדא איש? בהד’ה אלטריקה יח’ג’ל פי אלצ’אבט אנה לאזם תקעד.
טבען אלצ’אבט לא ימכן אנה ישארכ
[יא שבאב, צחתין ועאפיה, צחתין ועאפיה, ולכן אחנא אלערב מן עאדתנא אנה מנקאומש אלנאס ען אכלהם], כמלוא אכלכם בס אעטוני פרצה אפחצ אלבלאט
קאלוא לה תפצ’ל, אפחץ מא תשאא’.
טבען בדא דק דק,
– [ואלבלאטה אללי עלאה(?)
– ההההה], הם יעני טבען קאמוא, יעני הם קאמוא, יעני ח’לוא אלאכל מכאנה. הו טבען ח’לץ, קדר רב אלעאלמין, לם יהדה אללה אנה ירפע האלאכל, ט’לת אלבלאטה כמא הי.
פהד’ה טבען כאנת, אנא בקדרש צדקן יעני אוצף לכ יעני, סג’דת אלשכר אללי סג’דנאהא יומ אנתהא הד’א אלפחץ
[القصّة الثّانية اللّي هي كانت هذه في] الأيّام الأخيرة في نهاية النّفق، عندما وجدوا كمّيّة هائلة من التّراب في الخارج
– [إنتو لسّة بتحفروا؟
– احنا منحفر يوميًّا، نفس البرنامج
– التّراب دا كان طبعًا المجاري بتقذفه برّة، فيتراكم
– تقذفه برّة. لأنّه] كان المجاري الرّئيسيّة قويّة. سجن ضخم، في ألف، ألف وميتين أسير، مطبخ ضخم
– [كمّيّات ميّ؟
– ميّ ومراحيض، أجلّكم الله، وكذا وحمّامات]، فكمّيّة المياه اللّي بتيجي على المجاري الرّئيسيّة ضخمة، ولكن بعد مسافة هي استطاعت إنّها تتجمّع. يومها جاؤوا ليفحصوا. قالوا لنا في إشي في إشي، “لازم نفحص”.
فكان القرار إنّهم يخرجوا كلّ الأسرى من كلّ زنزانة ويدقّوا بلاطة بلاطة، [بدّه يدخل الضّابط مع السّجّانين] في عصا طويلة وبدّه يخبط على كلّ بلاطة ببلاطة. إحنا، بدأوا طبعًا منّي في غرفة ١. يوم بدأوا في غرفة ١ في هذه الطّريقة، كلّنا، اللّي منعرف في الهريبة طبعًا، خلص، [أيقنّا إنّه الموضوع، خلص، ما في مجال. فبدأ، الشّباب اللّي موجودين في غرفة ١٦ بدأوا، اللّي إله حذاء في السّاحة “ناولني حذائي”، اللّي إله غسيل “جيب لي غسيلي”، خلص، بدأ يجهّز حاله إنّه الأمر خلص، انتهى يعني] ولا بدّ إنّهم يكشفوا الآن، لأنّه بلاطة بلاطة، فحص بلاطة بلاطة.
ففحصوا كلّ الغرف، وهي كان قدر إنّه غرفة ١٦ صارت قبل الأخيرة، فالفحص بدّه يكون بردو متعب يعني للسّجّان وللضّابط.
فكان يعني هدا إلا طريقة بردو ذكيّة جدًّا أمنيّة رائعة
حضروا أكل الشّباب، وفرشوا على البلاطة اللّي بستخدموها، [البلاستيك، حطّوا الأكل وقعدوا]. الضّابط عربي
– [درزي يعني
– درزي]. دخل. طبعًا وقفوا له شباب فتح، وتحديدًا هلال جرادات، وكان متقنًا رائعًا في التّمثيل.
“يا أبو حسين!”، اسمه أبو حسين، “يا أبو حسين، إلّا تتفضّل معنا!
عاملين قلّاية بندورة من أحلى ما يكون! صدّقني إلّا تقعد تاكل معنا!”
وبدأ ايش؟ بهذه الطّريقة يخجّل في الضّابط إنّه “لازم تقعد”.
طبعًا الضّابط لا يمكن إنّه يشارك
[“يا شباب، صحّتين وعافية، صحّتين وعافية، ولكن إحنا العرب من عادتنا إنّه منقاومش النّاس عن أكلهم]، كمّلوا أكلكم بس أعطوني فرصة أفحص البلاط”
قالوا له: “تفضّل، افحص ما تشاء”.
طبعًا بدأ دقّ دقّ،
– [والبلاطة اللّي علاه(؟)
– ههههه]، هم يعني طبعًا قاموا، يعني هم قاموا، يعني خلّوا الأكل مكانه. هو طبعًا خلص، قدر ربّ العالمين، لم يهدِه الله إنّه يرفع هالأكل، ظلّت البلاطة كما هي.
فهذه طبعًا كانت، أنا بقدرش صدقًا يعني أوصف لك يعني، سجدة الشّكر اللّي سجدناها يوم انتهى هذا الفحص
[הסיפור השני קרה] בימים האחרונים של סוף (חפירת) המנהרה, כאשר (הסוהרים) מצאו כמות אדירה של עפר בחוץ
– [אתם עדיין חפרתם?
– חפרנו מדי יום, אותה תוכנית
– את העפר הזה מי הביוב פלטו החוצה, והוא נערם?
– פלטו החוצה. כי] הביוב הראשי היה חזק. זהו כלא עצום, היו בו אלף, אלף ומאתיים אסירים, מטבח עצום
– [כמויות של מים?
– מים ומי ביוב של שירותים, במחילה מכבודך, ומקלחות], כמות המים שהגיעה מהביוב הראשי הייתה עצומה, אך לאחר מרחק-מה היא הצליחה להצטבר. באותו יום באו לבדוק. אמרו לנו שיש כך כך וכך, “אנו צריכים לבדוק”.
הם החליטו להוציא את כל האסירים מכל תא ותא ולבדוק מרצפת אחר מרצפת, [הקצין היה אמור להיכנס עם הסוהרים] עם מקל ארוך איתו חבט בכל מרצפת ומרצפת. הם התחילו כמובן איתי בחדר 1. ביום בו התחילו בחדר 1 בדרך זו, כולנו, מי שידע על הבריחה, כמובן, [הבנו שהנושא נגמר. אין סיכוי. החבר’ה שהיו בחדר 16 התחילו, מי שהייתה לו נעל בחצר (אמר): “תן לי את הנעל שלי”, מי שהייתה לו כביסה (אמר): תן לי את הכביסה שלי”, זהו, הוא התחיל להכין עצמו למצב שזה נגמר, כלומר הסתיים] ואין ספק שהם יגלו כעת, כי מרצפת אחר מרצפת, בדיקה של כל מרצפת ומרצפת.
הם בדקו את כל החדרים, והגורל רצה שחדר 16 היה לפני האחרון, והבדיקה אמורה להיות מעייפת לסוהר ולקצין.
מדובר בשיטה חכמה מאוד מבחינה ביטחונית, ונהדרת
הם הכינו אוכל, החבר’ה, והניחו אותו על המרצפת בה השתמשו, [את (כלי?) הפלסטיק, הם שמו את האוכל והתיישבו]. הקצין היה ערבי
– [כלומר דרוזי
– דרוזי]. הוא נכנס, כל פעילי פת”ח קמו לכבודו, במיוחד הִלַאל גַ’רַאדַאת (יליד 66′ מהכפר יאמון מערבית לג’נין. פעיל פת”ח, שוחרר גם הוא בעסקת שליט לאחר 27 שנים בכלא, וכיום גר במחנה הפליטים אלנציראת ברצועת עזה. שָלֵו), שידע לשחק בצורה נפלאה.
“אבו חוסין!”, שמו אבו חוסין, “אבו חוסין, אתה חייב להתכבד איתנו!
הכנו קַלַּאיֶת בַּנְדוֹרַה (תבשיל עגבניות הכולל גם שמן זית, פלפל חריף, מלח ובצל. שלו) הכי טובה שיש, האמן לי, אתה חייב לשבת איתנו לאכול!”
בדרך הזו הוא הביך את הקצין שהוא חייב לשבת.
כמובן הקצין לא יכול להשתתף, (והוא אמר)
[“אנשים, אלף לבריאות, אבל אנחנו, הערבים, נוהגים לא להפריע לאנשים / להיאבק באנשים בזמן האוכל], סַיימו לאכול, רק תנו לי הזדמנות לבדוק את המרצפות”
אמרו לו: “בבקשה, בדוק מה שאתה רוצה”.
הוא התחיל לחבוט
– [והמרצפת ש…(?)
– חחחחח], הם כמובן קמו, אך השאירו את האוכל במקומו. הוא סיים, ובזכות ריבון העולמים, שלא הנחה אותו להרים את האוכל, המרצפת נשארה כפי שהיא.
זה היה, אני לא יכול, באמת, לתאר לך במילים את תפילת (מיל’: סגידת) התודה שהתפללנו כשהסתיימה הבדיקה הזו
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא על השורש:
זה היה הפוסט ה- 1,500 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
