מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע.
אז מילת היום היא –
קַצִ’יַּה (קדיה) قَضِيَّة וברבים קַצַ’איַא قضايا – בעיה, עניין, סוגיה, טענה; משפט, תביעה, דין
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/L1xtR
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
יהושע שלח לי סרטון נוסף של דמות שמזמן לא הופיעה אצלנו, שיח’ כמאל אלח’טיב, סגן ראש התנועה האסלאמית בישראל.
כותרת הסרטון:
مقـ.ـتل واغتـ.ـيال الشيخ سامي المصري 2.9.2023
הירצחו של שיח’ סאמי אלמצרי (השיבוש בכיתוב הערבי במקור מכוון. שלו)
רקע קצרצר מאותו תאריך מאתר N12:
חשד לרצח בכפר קרע: האימאם נורה למוות בפתח המסגד
מותו של שיח’ סאמי אל-מסרי, אימאם מסגד קִבַּאא שבכפר קרע, נקבע בפתח המסגד – לאחר שאלמונים פתחו לעברו באש בצוהרי היום • אירוע הירי מגיע לאחר הרצח הכפול שבוצע בכפר שבוואדי ערה אמש
פוראת נסאר
=-=-=
בסמ אללה אלרחמן אלרחים
אלחמד ללה ואלצלאה ואלסלאם עלא סידנא רסול אללה, צלא אללה עליה וסלם
יד אלע’דר אלאאת’מה, אלתי אע’תאלת בעד צלאה אלט’הר אליום אלאח’ אלחביב, אלאח’ אלשיח’ אלדאעיה סאמי אלמצרי, אבו אלעבד, הי נפס אליד אלתי מא תזאל תעבת’ בשעבנא מנד’ אלעאם 2000 וחתא אלאאן.
אלשיח’ סאמי אלמצרי, אלד’י ג’על מן נפסה וקפן פי ח’דמת בלדה ושעבה ודינה ואמתה, אלשיח’ סאמי אלמצרי, אלד’י סח’ר וקתה ומאלה מן אג’ל ח’דמת קצ’איא שעבה, וצחיח אנה מת’לה כמת’ל כל אלצ’חאיא אלד’ין סקטוא אלא אלאאן ברצאצ מאאמרה ומשרוע אסוד חאכתה אלמאססה אלאסראאליה מנד’ אלעאם 2000, לכן ליס תפאח’רן באנ אלשיח’ סאמי אלמצרי אשע’ל חיזן לא ימכן אן נג’ד פי כל יום מן ישע’ל הד’א אלחיז.
מע ד’לכ נקול, מע כל אלאלם ואלחזן ואלאסף, אן יתם אלאע’תיאל פי וצח’ אלנהאר ועלא באב אלמסג’ד, ועקב ג’רימה מזדוג’ה, לם ימר עליהא אלא בצ’ע סאעאת במענא אנ אלשרטה פי אלאצל מסתנפרה, ומע ד’לכ תקע ג’רימת אע’תיאל אלשיח’ סאמי, תג’עלנא נאכד עלא מא קלנא דאאמן, אנהא ח’טה ומשרוע יע’אצ’ לשעבנא אן יע’רק פי מסתנקע אלדם הד’א.
מע ד’לכ, לן יכסר אראדתנא אן שאא אללה. לן יג’עלונא נרתהן למח’טטאתהם, ואנמא נחנ אלד’ין סננהצ’ וסנסתמר וסנמצ’י אן שאא אללה. לן יח’פת פינא אלעזימה ולן יטפא פינא אלשעלה, מתוקדה, תזדאד כל יום תוקד.
אלשיח’ סאמי אלמצרי, אסאל אללה ג’ל ג’לאלה אן יג’מענא ואיאה עלא חוצ’ אלנבי, צלא אללה עליה וסלם, פי אלג’נה, ואן יעוצ’נא אללה עז וג’ל ח’ירן. אללהמ יא רב.
מן אראדוא לשעבנא מכרן וסואן רד מכרהם, יא נחורהם יא רב.
אללהמ אכפניהם במא שאת וכיפ מא שאת.
אנא ללה ואנא אליה ראג’עון.
بسم الله الرّحمن الرّحيم
الحمد لله والصّلاة والسّلام على سيّدنا رسول الله، صلّى الله عليه وسلّم
يد الغدر الآثمة، التي اغتالت بعد صلاة الظّهر اليوم الأخ الحبيب، الأخ الشّيخ الدّاعية سامي المصري، أبو العبد، هي نفس اليد التي ما تزال تعبث بشعبنا منذ العام ٢٠٠٠ وحتّى الآن.
الشّيخ سامي المصري، الذي جعل من نفسه وقفًا في خدمة بلده وشعبه ودينه وأمّته، الشّيخ سامي المصري، الذي سخّر وقته وماله من أجل خدمة قضايا شعبه، وصحيح أنّه مثله كمثل كلّ الضّحايا الذين سقطوا إلى الآن برصاص مؤامرة ومشروع أسود حاكته المؤسّسة الإسرائيليّة منذ العام ٢٠٠٠، لكن ليس تفاخُرًا بأنّ الشّيخ سامي المصري أشغل حيّزًا لا يمكن أن نجد في كلّ يوم من يشغل هذا الحيّز.
مع ذلك نقول، مع كلّ الألم والحزن والأسف، أن يتمّ الاغتيال في وصخ النّهار وعلى باب المسجد، وعقب جريمة مزدوجة، لم يمرّ عليها إلّا بضع ساعات بمعنى أن الشّرطة في الأصل مستنفرة، ومع ذلك تقع جريمة اغتيال الشّيخ سامي، تجعلنا نؤكد على ما قلنا دائمًا، أنّها خطّة ومشروع يُغاض لشعبنا أن يغرق في مستنقع الدّم هذا.
مع ذلك، لن يكسر إرادتنا إن شاء الله. لن يجعلونا نرتهن لمخطّطاتهم، وإنّما نحن الذين سننهض وسنستمرّ وسنمضي إن شاء الله. لن يُخفت فينا العزيمة ولن يطفئ فينا الشّعلة، متوقّدة، تزداد كلّ يوم توقُّد.
الشّيخ سامي المصري، أسأل الله جلّ جلاله أن يجمعنا وإيّاه على حوض النّبيّ، صلّى الله عليه وسلّم، في الجنّة، وأن يعوّضنا الله عزّ وجلّ خيرًا. اللهمّ يا ربّ.
من أرادوا لشعبنا مكرًا وسوءًا رُدّ مكرهم يا نحورهم، يا ربّ.
اللهمّ اكفنيهم بما شئت وكيف ما شئت.
إنّا لله وإنّا إليه راجعون.
בשם האל הרחמן והרחום
השבח לאל והתפילה והשלום על אדוננו שליח האל, תפילת האל עליו וברכתו לשלום.
היד הבוגדנית הפושעת, שרצחה לאחר תפילת צוהרי היום את האח היקר, המטיף השיח’ סאמי אלמצרי, אבו אלעבד, היא אותה היד שעדיין פוגעת בעמנו מאז שנת 2000 ועד היום.
שיח’ סאמי אלמצרי, שהפך את עצמו להֶקְדֵש (וַקְף) בשירות ארצו, עמו, דתו ואומתו, שיח’ סאמי אלמצרי, שהקדיש את זמנו וכספו בשירות הבעיות של עמו, ונכון שהוא כמו כל הקורבנות שנפלו עד עתה מאש של מזימה ותוכנית שחורה, אותן תכנן הממסד הישראלי משנת 2000, אך אין זו התרברבות לומר שהשיח’ סאמי אלמצרי מילא מקום, שאי אפשר למצוא מישהו אחר שימלא אותו.
ועם זאת אנו אומרים, עם כל הכאב, העצב והצער, שהרצח התבצע לעיני כל / באור יום בפתח המסגד, כחלק מפשע כפול: לא עברו מספר שעות, כלומר המשטרה כבר הייתה במצב כוננות, ועם זאת שיח’ סאמי נרצח. ועם זאת הרצח של שיח’ סאמי גורם לנו להדגיש את מה שאמרנו תמיד, שזו תוכנית ומשימה, שיגרמו לעמנו לטבוע בביצת הדם הזו.
ועם זאת, זה לעולם לא ישבור את רצוננו, בעזרת האל. הם לעולם לא יגרמו להיות תלויים בתוכניותיהם, שכן אנחנו אלו שנקום לתחיה, נמשיך ונצעד בעזרת האל. רצוננו העז לא יושתק והלהבה שלנו לא תכבה, היא בוערת, והיא תמשיך כל יום לבעור.
מי שתכננו לעמנו מזימה ורוע, מזימתם נכשלה. (אנו מניחים אותך על) הצווארים שלהם (ייתכן שיש פה רפרנס לחדית’ של הנביא), אלוהים.
אלוהים, שמור עלינו כרצונך (זהו חדית’ של הנביא).
מאלוהים באנו ואליו נשוב.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. וכן, הפעם זה היה קשה, ונעזרתי בחבר. הוא גם מדבר בשפה סופר-גבוהה, וגם איכות ההקלטה לא משהו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
קַאצִ’י قَاضِي וברבים קֻצַ’אה قُضاة – שופט
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי ק.צ’.י (בגזרת ל”י) הוא אחד הנפוצים, השימושיים וה”עמוסים” ביותר, ולכן נציג פה היום רק את עיקרי מופעיו. הוא ספרותי, אך בשל תחומי עיסוקו הוא נוכח מאוד בשפה.
הוא עוסק בעיקר בענייני משפט אך גם בהוצאה לפועל וסיום של דברים, ואף בחיסול ובמוות.
בעברית הוא מופיע בשורש ק.צ.י, שמתכתב, ככל שאני יודע ומבין, רק עם המשמעויות הערביות של סיום דברים או מוות, שהם דברים שנמצאים בקצה.
* הפועל קַצַ’א قَضَى בבניין הראשון – ביצע, עשה, הגשים, הוציא לפועל; שפט, פסק, הכריע, קבע, ציווה; בילה זמן, העביר זמן, בזבז זמן, סיים תקופה (אלו המשמעויות שמופיעות בסרטון)
* קַצַ’א עַלַא- قَضَى – חיסל, הרג, השמיד
* קַצַ’א אַגַ’לַהֻ قَضَى أجله או קַצַ’א נַחְבַּהֻ قَضَى نحبه, בספרותית – מת, סיים את תקופת חייו
* קַצַ’א וַקְתַהֻ قَضَى وقته – בילה / העביר את זמנו
* קַצַ’א אלְוַאגֶ’בּ قَضَى الواجب – עשה את המוטל עליו, מילא את החובה
* קַצַ’א אלְחַאגַ’ה قَضَى الحاجة – עשה צרכיו
* קַצַ’אא’ قضاء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – משפט, פסק דין, שיפוט; בית משפט; מערכת המשפט; גזירה משמיים; נפה, מחוז; כשמות פעולה: ביצוע, עשייה
* קַצַ’אאֻ’ אללָּה قضاء الله – גזירת הבורא
* אַלְקַצַ’אא’ וַאלְקַדַר القضاء والقدر – פעולה מכוח עליון, פורס מז’ור
* קַצַ’אא’ עַסְכַּרִיּ قضاء عسكريّ – שיפוט צבאי
* קַצַ’אאִיּ قضائيّ – משפטי, שיפוטי
* קַאצִ’י قاضي (קַאצִ’ן قاضٍ) וברבים קֻצַ’אה قُضاة, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כשמות עצם: שופט, דיין, בורר. כפועל: מוחץ, מכריע
* צַ’רְבַּה קַאצִ’יַה ضربة قاضية – מכה מערכת, מוחצת
* קַאצִ’י שַרְעִיּ قاضي شرعيّ – שופט שרעי, שופט בבית דין מוסלמי
* קַאצִ’י אֶלְקֻצַ’אה قاضي القضاة – השופט השרעי העליון/הראשי; זקן השופטים (מיל’: השופט של השופטים)
* קַאצִ’י אלְגַ’בַּל قاضي الجبل – זן של חרדון נפוץ (מיל’: שופט ההר)
* הפועל קַצַּ’א قَضَّى בבניין השני – מינה לשופט / לשופט שרעי; ביצע
* הפועל קַאצַ’א قَاضَى בבניין השלישי – תבע לדין, שפט
* מֻקַאצַ’אה مقاضاة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תביעה, משפט; פניה לבית משפט; מחלוקת
* הפועל תַקַאצַ’א تقَاضَى בבניין השישי – קיבל תשלום או משכורת; ביקש חוב; קיבל חוב
* תַקַאצַ’א רַאתִבַּהֻ تقَاضَى راتبه – קיבל משכורת (ספרותית)
* תַקַאצִ’י تقَاضي (תַקַאצִ’ן تقَاضٍ) בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הידיינות בבית משפט; קבלת תשלום או משכורת
* אִנְקַצַ’ת עַלַא חֵ’יר انقضَت على خير, עם הפועל בבניין השביעי – העניין הסתיים בטוב, סוף טוב הכל טוב
* הפועל אִקְתַצַ’א اقتضَى בבניין השמיני – חִייב, הצריך; מילא, סיפק
* אִקְתַצַ’תִ אלְחַאגַ’ה اقتضَت الحاجة – המצב חייב
* עִנְדַ אלִאקְתִצַ’אא’ عند الاقتضاء, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – בשעת הצורך
* מֻקְתַצַ’א مقتضى, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – נחוץ, חיוני, רצוי
* מֻקְתַצַ’יַאתֶ אלְחַיַאה مقتضيات الحياة – צורכי החיים
* הפועל אִסְתַקְצַ’א استقضَى בבניין העשירי – מינה לשופט, לקאצ’י; הביא לדין; ביקש מ- שישפוט בעניין
* קַצִ’יּ قضيّ – מוות (לא שימושי)
* קַצִ’יַּה قضيّة וברבים קַצַ’איַא قضايا – בעיה, עניין, סוגיה, טענה; משפט, תביעה, דין
* אֶלְפַאצִ’י בִּעְמֶל קַאצִ’י الفاضي بعمل قاضي או: פַאצִ’י וּעַאמֶל קַאצִ’י فاضي وعامل قاضي – מתערב בעניינים של אחרים; “משחק אותה” עסוק; עוסק בהבלים, בשטויות; אין לך כבר מה לעשות? (מיל’: הפנוי עושה עצמו שופט)
* לֻקְמֶתֶ אלְקַאצִ’י لقمة القاضي – עוגיות עגולות ומתוקות (מיל’: הביס של השופט)
* אֶלְוַלַד וַלַד וַלַוְ חַכַּם בַּלַד, או: וַלַוְ קַאצִ’י בַּלַד الولد ولد ولو حكم بلد / ولو قاضي بلد – תכונות של אדם אינן משתנות (מיל’: ילד יישאר ילד גם אם ימשול על ארץ / גם אם הוא השופט של הארץ) [ראו תוספת בנושא בסוף הפוסט]
* רַאח לַעִנְדֶ אלְקַאצִ’י راح لعند القاضي – הלך לשירותים, הלך “למקום חשוב” (מיל’: הלך לשופט)
* אִן כַּאנֶ אלְקַאצִ’י עַ’רִימַכּ לַמִין תִשְתְכִּי? إن كان القاضي غريمك لمين تشتكي؟ – אם השופט הוא בעל החוב/היריב שלך, למי תתלונן?!?!
* טַאלַמַא אלְקַאצִ’י רַאצִ’י طالما القاضي راضي – כל עוד הנוגעים בדבר מסכימים אז לי לא אכפת (מיל’: כל עוד השופט מרוצה)
והקורא אלי בן-משה כותב בנושא: אִדַ’א אלקאצ’י ראצ’י, אֶלְמֻפְתִי לֵיש? إذا القاضي راضي، المفتي ليش؟ – אם השופט מרוצה, בשביל מה צריך את המופתי (שהוא “ערכאה” מעל)?
במשמעות של למה לערב עוד גורמים בבעיה אם היא נפתרה?
* סַאעֶתֶ אלְקַצַ’אא’ יִעְמַא אלְבַּצַר ساعة القضاء يعمى البصر – את האסון הזה אי אפשר היה למנוע, ככה נגזר מלמעלה (מיל’: בשעת אסון מתעוורת הראִייה)
=-=-=-=-=
תוספות של הקוראים:
الولد ولد ولو صار قاضي البلد
אלולד ולד ולו צאר קאצ’י אלבלד
elwalad walad walaw sar kadi elbalad
תרגום: הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר
משמעות: ילדים הם ילדים, גם כשהם מאוד חכמים.
הסיפור מאחורי פתגם זה:
מחמד עלי באשא (שליט מצרים) יצא יום אחד לטיול בכפרים עם הפמליה שלו.
פגשו ילדים משחקים ב”גולות”. משך את תשומת ליבו של מחמד עלי ילד שלראשו חבש טרבוש חדש ויפה.
הניח מחמד עלי ידו על ראשו של הילד ושאל “בכמה אתה מוכר את הטרבוש הזה?”
ענה לו הילד: “מחירו של הטרבוש היה עשרים גנה (מטבע מצרי) לפני שנגעת בו בידיך המכובדות, עכשיו לאחר שנגעת בו- הוא יקר מכל מחיר”.
התפעל מחמד עלי מהילד ואמר לאלו שהיו איתו כי זה הילד לבטח יגיע רחוק.
לאחר מכן פנה אל הילד ושאל אותו “אם אשלם לך עבור הטרבוש אלף גנה, מה תעשה בהם?”
ענה לו הילד: “אקנה לי גולות ואשחק עם חבריי”.
צחק עלי באשא ואמר: “הילד- ילד גם אם נהיה שופט העיר”.
=-=-=
איתמר בבאי:
אני ממש מופתע, שלא הוזכרה התאוריה של השורשים הדו עיצוריים (ק-צ-ב, ק-צ-י, ק-צ-ע, ק-צ-צ, ק-צ-ר)
=-=-=
יאיר גולד:
יש בלשנים שקושרים בין קאצ’י ל- קצין בעברית. הם טוענים שסיומת הנון הסופית במלה קצין היא שריד ליחסה. זו טענה קצת מרחיקת לכת. בכל אופן במקרא משמעות המלה לא יוחדה לצבא אלא למנהיגות באופן כללי.
זה היה הפוסט ה- 2,223 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
