מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי החלטתי למחזר פוסטים ממשכננו הקודם (“כלמה”).
אז מילת היום היא –
בַּטַּה بَطَّة וברבים בַּטַּאת بَطَّات או בִּטַט بِطَط או בֻּטוּט بطوط – ברווז; כינוי לאישה גוצה ושמנה; כינוי לאישה מלאה ומושכת; שריר השוק; כינוי לדגמי עבר הן של מרצדס והן של ב.מ.וו
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/L7ZLN
הנה מה שכתבנו לפני שבע שנים(!), מהתקופה שעוד כתבתי פוסטים טרחניים, לא כמו היום, שאני סתם כותב פוסטים ארוכים עם 3,000 מילה בכל אחד…
פַרְחֶ’ אלְבַּטּ עַוַּאם فرخ البطّ عوّام – אפרוח הברווז – שחיין / יודע לצוף
הכוונה: בנו של המוכשר – מוכשר כמוהו. התפוח אינו נופל רחוק מהעץ
לשמיעה: https://clyp.it/s3mvdwxd
פַרְח’ فرخ וברבים אַפְרַאח’ أفراخ – בדיוק כמו אפרוח בעברית.
בַּטּ بطّ – שם קיבוצי – ברווזים. אם מוסיפים תא מרבוטה מקבלים ברווז אחד, בַּטַּה بطّة. מכירים אנשים ממשפחת בַּטַּאט بطّاط במשקל בעלי המלאכה? אז פעם, אבות אבותיהם גידלו ברווזים בארץ מוצאם (אני מכיר רק עיראקים ממשפחת בטאט. ויש לבטא בטאט מכל הלב, עם שתי טית נחציות, שהראשונה מביניהן דגושה). אז למה כאן, בפתגם, זה בט? כי אין מדובר על ברווז ספציפי. מדברים על האפרוח של המין ברווז, באופן כללי.
עַוַּאם عوّام – עוד שם במשקל בעלי המלאכה: שחיין, מיל’: בעל יכולת ציפה. עַוַּאמֶה عوّامة – מצוף (אותו משקל רק בנקבה), גם דוברה, וגם… סופגנייה. ככה זה כשאת צפה בשמן.
הוסיף הקורא האדוק יהודה כץ:
ابن الوزّ سبّاح אִבְּנִ-לְוַזּ סַבַּאח – בנו של האווז שחיין
כתב לנו ד”ר אלמוג בהר:
לגבי מילת הסלנג העברית (הגזענית) פרחה – סביר שהיא נוצרה משני המקורות יחד:
יהודים ותיקים דוברי ערבית השתמשו בתואר פרח’ה לנשים, יהודים שאינם דוברי ערבית שמעו זאת, קישרו זאת לשם היהודי-ערבי פרחה, חיברו בין שוביניזם לגזענות אנטי-מזרחית, ויצרו את מילת הסלנג פרחה במובנה החדש, שאינה מבחינה בין خ ל-ح.
=-=-=-=
זה היה אז. תוספות עדכניות:
השורש הערבי ב.ט.ט (בגזרת הכפולים) עוסק בברווזים ובריקוע של חומרים:
* הפועל בַּטַּ بطّ בבניין הראשון – חתך, קרע; דקר, ניקב; היכה; ביקע (ביצה, אבטיח וכו’); זלל, הפריז באכילה
* הפועל בַּטַּטַ بطّط בבניין השני – סחר בברווזים; פרס, מעך, ריקע, רידד; התעייף
* מֻבַּטַּט مبطّط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שטוח
* הפועל אִנְבַּטּ انبطّ בבניין השביעי – נסדק, נבקע; “התפוצץ” מרוב אכילה
* בַּטִיט بطيط – שקר; פליאה (לא בשימוש)
* אִבְּנֶ אלְקִרְד נַטַּאט ابن القرد نطّاط – התפוח לא נופל רחוק מהעץ (לרוב בהתייחסות ביקורתית-שלילית. מיל’: הבן של הקוף הוא קפצן [מלידה]. זו ורסיה אחרת של: אִבְּנֶ אלְבַּטּ עַוַּאם – הבן של הברווז הוא שחיין [מלידה])
* בַּטַּתֶ אלְאִגֶ’ר بطّة الإجر – השוֹק
* כַּאלְבַּטַּה אלְגַ’אלִסַה كالبطّة الجالسة – מטרה נייחת, קלה לפגיעה (מיל’: כמו ברווז יושב)
* חַטַּה יַא בַּטַּה حطّة يا بطّة – משחק אן דן דינו
* אִללִּי אַכַּלְנַאה וַזּ וַזּ חַנְחַ’רִּיה בַּטּ בַּטּ اللي أكلناه وزّ وزّ حنخرّيه بطّ بطّ – אנו עוד ניתן את הדין על מעשינו, עוד נשלם ביוקר על ההוללות (מיל’: את מה שאכלנו אווז אווז עוד נחר..בן ברווז ברווז)
הקורא גלי בן ישי כתב לנו:
נפוץ גם אלבט אלאסוד البط الأسود / البطة السوداء (הברווז/ון השחור) במשמעות המוכרת לנו כ”כבשה שחורה”, כלומר אדם שאינו משתייך לסביבה בה הוא חי, אדם חריג היוצא נגד המסורות והמקובל, ושאינו זוכה להערכת הקרובים לו.
בזכות הקורא אוהד איתן אנו למדים שהמילה הספרדית לברווז, Pato, שאולה ממילת היום בערבית.
הקורא יגאל כהן-צדק מזכיר לי ששכחתי את:
“אבו עבדאללה מוחמד אבן בטוטה, או בקיצור המקובל אִבֶּן בַּטּוּטָה (בערבית: أبو عبد الله محمد بن بَطُّوطَة) (24 בפברואר 1304–1369) היה נוסע וחוקר מרוקני–ברברי מוסלמי, שערך מסעות לכל אורך המזרח התיכון, בחלקים גדולים של אפריקה, מרכז אסיה הודו וסין. במהלך שלושים שנה גמא כ-120,000 ק”מ ובזכותם נחשב בעיני רבים כנוסע החשוב בכל הזמנים. לאחר מסעו האחרון הוא פרסם את תיאור מסעותיו, כולל תיאור של החיים בארצות השונות שבהן ביקר, וזהו אחד המקורות החשובים לידע הקיים כיום על ההיסטוריה של מקומות אלה באותה התקופה, ולעיתים – המקור היחיד. […]” (ויקיפדיה)
צילום: Timothy Dykes
זה היה הפוסט ה- 2,112 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
