פורסם לראשונה ב- 18.5.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא @Maayan Gal.
אחרי שפגשנו בפוסט הקודם את הרעמים,
אז מילת היום היא –
בַּרְק بَرْق וברבים בֻּרוּק بروق – ברק; נצנוץ; “נצנצים” על בגדים; טלגרף
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש”תשקף” את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
השורש הערבי ב.ר.ק עוסק בברקים (על שתי המשמעויות, כמו בעברית), בהתקשטות ובדברים מנומרים. בנוסף הוא עוסק, כמו בעברית, במברקים:
* הפועל הספרותי בַּרַקַ بَرَقَ בבניין הראשון – הבריק, זהר, האיר, נצנץ; הבזיק, צץ פתאום; (אישה) התגנדרה והתקשטה
* הפועל הספרותי בַּרִקַ بَرِقَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – היה מנומר, היה בצבעים שחור ולבן
* בַּארִק بارق, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – ברק; ענן מלא ברקים
* הפועל הספרותי בַּרַּקַ برّق בבניין השני – נעץ מבט; הביט בזעם ובאיום; נסע למרחקים; קישט, ייפּה
* הפועל הספרותי אַבְּרַקַ أبرق בבניין הרביעי – הבריק (פעולת הברק בשמיים); נפגע מברק; שלח מברק
* הפועל אִנְבַּרַק انبرق בבניין השביעי – נתפס לו הגב או הצוואר
* בַּרַק بَرَق – פחד, תדהמה
* אַבְּרַק أبرق, במשקל הצבעים – מנומר; שחור-לבן; אדמת טרשים עם חולות ועפר
* בַּרִיק بريق – זוהר, בוהק, נצנוץ, ברק (שעולה מחפצים)
* בַּרִיק אַמַל بريق أمل – ניצוץ תקווה
* בַּרַּאק برّاق, במשקל בעלי המלאכה, כשם תואר – נוצץ, מבריק
* בַּרַּאקַה برّاقة, בצורת הנקבה אך כשם עצם – אישה יפהפיה ונוצצת
* מִתְלֶ אלְבַּרְק متل البرق – במהירות הבזק (מיל’: כמו ברק)
ולא, בּוּרְקַה, אותו כיסוי ראש מפורסם שהתפרסם בזכות הטאליבאן, הוא בכלל בֻּרְקֻע بُرْقُع.
הפכתי את הרשת כדי למצוא מה מקור המונח, שעל פניו אינו נראה ערבי, אך העליתי חרס בידי. למרבה הפתעה, אפילו ויקימילון באנגלית אינו מתייחס לאטימולוגיה של המונח.
“בֻּרְקֻע” אומרים גם בפרסית (וגם בתורכית, באותיות לטיניות), וויקיפדיה בערבית מייחסת את מקור המונח לאפגניסטן.
בקיצור, אין לי מושג, אך לא בברקעים עסקינן.
=-=-=-=
בואו נחזור במנהרת הזמן 30 שנה אחורה, ואף יותר מזה.
אבל קודם, שמעו סיפור:
לפני כעשור היה לי תלמיד בן 17, ונתקלנו בספר הלימוד במילה הערבית טַאבַּע, שפירושה בול דואר.
התלמיד בהה בי; מילא ללמוד מילה חדשה בערבית, אבל מה זה לעזאזל בול?
מתי בפעם האחרונה שלחתם בעצמכם מכתב? מתי שלשלתם אחד לתיבה האדומה ברחוב?
מתי, עוד קודם לכן, ניגשתם לסניף הדואר, אבל לא כדי לקחת את החבילה שהגיעה מסין עם דברים זולים שאתם-לא-באמת-צריכים, אלא כדי לקנות בולים? מתי מרחתם מעט רוק על הבול, הדבקתם והידקתם אותו בפינה הימנית עליונה של המעטפה?
האם אי פעם אספתם בולים? וידעתם איך להסיר אותם בעדינות מהמעטפה בלי לחבל בהם?…
זוכרים מתי?
ייתכן מאוד שקוראים רבים בכלל אינם מבינים על מה אני מדבר.
הרי השריד המעשי האחרון כמעט של האקט הזה, של שליחת מכתב עם מעטפה ובול, היה כשעוד שלחנו הזמנות לאירועים ולשמחות, אך היום אפילו את זה עושים בווטסאפ…
למה אני חותר?
כל זה היה הכנה לשתי המילים הבאות מהשורש של היום, שהן קרובות המשפחה של המכתבים של פעם:
* בַּרְקִיַּה برقيّة וברבים בַּרְקִיַּאת برقيّات – מברק
* מִבְּרַקַה או מֻבְּרִקַה مبرقة, וגם מברקה כַּאתִבַּה مبرقة كاتبة – מִבְרָקָה; טלגרף; טלפרינטר
טלפרינטר? שירים ידו מי ששמע את המילה הזו…
כשהתגייסתי לצה”ל בראשית 1989 בכל בסיס הייתה מרכזיה מאוישת והיה בה גם מכשיר טלפרינטר. וזה היה המקום היחיד בחיי בו נתקלתי אי פעם בדבר הזה…
תשמעו, המין האנושי עבר כברת דרך “פעוטה” בכל הקשור לתקשורת והעברתה….
מתי שלחתם או קיבלתם בפעם האחרונה מברק על ידי שליח של הדואר?…
ואם דיברתי על ימיי בשירות חובה, אחד הדברים הכי כיפיים היה לשלוח מכתבי אהבה לחבורת הבנות שהערצתי; כולן היו צעירות ממני: אני בן 19 והן עדיין בתיכון, שגרו בבתים שלהן בירושלים.
היה להן ידיד חייל… איזה כבוד! לפעמים אפילו הייתי פוקד את בית הספר בימי שישי ובא לבקרן עם מדים ודרגות רב”ט בוהקות…
הייתי כוכב המסדרונות לכמה דקות.
לא שיצא לי מזה משהו, כן? אבל התכתובת הזו איתן הייתה מרגשת. מה עוד כבר יכֹל לרגש אותי בבסיס סגור ומרוחק?… הלוף בחדר האוכל? השק”ם? עבודות הרס”ר?
ברור שיכולתי לדבר איתן בטלפון, אבל היה אחד כזה בכל הבסיס, וכשמצאתי אותו פנוי העדפתי להתקשר לאמא ואבא ולעדכן שהבן האמיץ שלהם בסדר…
שתי שיחות בשבוע, של חמש דקות כל אחת, לא צריך להיסחף… וזהו.
בקיצור, הייתי מגיע לבסיס עם מלאי דפי כתיבה ומעטפות. בולים לא היה צריך, הצבא היה מאפשר שליחת מכתבים מחיילים על חשבונו, אבל הצבא, כלומר הצנזורה הצבאית, היה פותח כל מכתב ועובר עם מספריים גסים (מילולית) על כל פרט שנחשב מסווג. המכתבים היו מגיעים ליעדם עם חורים קטנים…
כשאני משווה מה שנחשב מסווג אז למה שגלוי וחשוף היום ברשת – אני מתפלץ.
אז פעם ביום הייתי ניגש בציפייה מלאה למגש עמוס המכתבים במשרד מש”קית ת”ש, ומחפש, אולי הגיע אלי משהו.
– זוכרים את חמש הספרות של הדואר הצבאי של הבסיס שלכם? –
לרוב המתין לי שם מכתב, עם המון עיטורים וציורים. והתכנים היו תמימים להחריד, עדכונים פה, עדכונים שם, לא מה שבני 17 מדברים עליו היום…
וכשהצעתי לאחת הבנות היפות והענוגות ללכת איתה לסרט כשאגיע הביתה (בקולנוע, לא בנטפליקס), הייתי צריך להמתין לתשובה כתובה לפחות שבוע… (למקרא שורות אלה, ווטסאפ עזב/ה את הקבוצה).
איך הזמנים השתנו, אה?
תודה שאפשרתם לי לשתף אתכם בנוסטלגיה אישית במקום ללמוד עוד איזו מילה.
=-=-=
היה לנו בעבר פוסט נוסף שעסק בדברים מנומרים: אַבְּלַק, ולא צריך להיות בלשן כדי לראות פה את משחק עיצורי למנ”ר:
=-=-=-=
ולמי שכל הסיפורים המתקתקים האלה מפריעים להגיע לעיקר, כי “מה עם סוסו הקסום של הנביא, שנקרא אלבראק?”, אז הנה קטע שכבר הופיע אצלנו בעבר:
אין מנוס מלסיים את הפוסט הזה עם ציטוט אחד הפסוקים המפורסמים בקוראן, המספר על מסע הלילה של הנביא מוחמד ממסגד אלחראם אל המסגד הקיצון, וזאת – לפני מסורות מאוחרות יותר לקוראן – על גבי הבהמה המעופפת שלו, שנקראת אַלְבֻּרַאק. האירוע נקרא בערבית الإسراء والمعراج אַלְאִסְרַאא’ וַאלְמִעְרַאג’.
הפסוק הוא
سُبْحَانَ الَّذِي أَسْرَى بِعَبْدِهِ لَيْلًا مِنَ الْمَسْجِدِ الْحَرَامِ إِلَى الْمَسْجِدِ الْأَقْصَى الَّذِي بَارَكْنَا حَوْلَهُ لِنُرِيَهُ مِنْ آَيَاتِنَا
סֻבְּחַאנַ אלַּדִ’י אַסְרַא בִּעַבְּדִהִ לַיְלַן מִנַ אלְמַסְגִ’דִ אלְחַרַאם אִלַא אלְמַסְגִ’דִ אלְאַקְצַא אלַּדִ’י בַּארַכְּנַא חַוְלַהֻ לִנֻרִיַהֻ מִן אַאיַאתִנַא
ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו (סורה 17, פסוק 1. תרגום רובין)
ולמה כל זה מעניין? מכיוון שלפי הפרשנות האסלאמית, המסגד הקיצון נמצא בהר הבית בירושלים (הוא מסגד אלאקצא), והכותל המערבי נקרא בערבית אלבראק, שכן אליו הנביא קשר את הבהמה שלו.
=-=-=-=
התמונה היום היא לשם שעשוע בלבד; אין שום קשר בין השם “ברק” אובמה Barack Obama למשמעות של השורש השֵמי של ברקים…
אם כבר, השם Barack הוא גרסה מרכז-אפריקאית המתכתבת עם השורש השמי ב.ר.כ, דהיינו: מבורך.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
