מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן החלטתי למחזר מדי פעם פוסטים ממשכננו הקודם.
גם הפעם: שני פוסטים במחיר אחד!
אז מילת היום היא –
גַ’דִי جَدِي – גדי
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
גַ’דִי جدي (בספרותית גַ’דְי) וברבים גִ’דַאא’ جِداء או גִ’דְיַאן جديان – גדי
לשמיעה: https://clyp.it/xzrkdxex
השורשים הערביים ג’.ד.י (בגזרת ל”י) ו- ג’.ד.ו (בגזרת ל”ו) די חופפים, והם עוסקים בתועלת, בנדבות ובגדיים:
* הפועל אַגְ’דַא أجدى בבניין הרביעי (הפועל אינו בשימוש) – הועיל; קיבל מתנה; נתן מתנה
* גַ’דְוַא جدوى – תועלת; גשם ברכה; מתנה
* בִּלַא/דוּן גַ’דְוַא بلا/دون جدوى – לשווא, לחינם, ללא תועלת
תוספות עדכניות:
* הפועל גַ’דַא جدى או גַ’דַא جَدا בבניין הראשון – נתן ל-; ביקשה טובה או מתנה
* גַ’אדִי جادي (ג’אדִן جادٍ), בצורת הבינוני הפועל – פושט יד (לא בשימוש)
* מֻגְ’דִי مُجدي (מֻגְ’דִן مُجدٍ), בצורת הבינוני הפועל של הבניין הרביעי – מועיל
* הפועל אִגְ’תַדַא اجتدى בבניין השמיני או אִסְתַגְ’דַא استجدى בעשירי – ביקש נדבה
* בֻּרְגֶ’ אלְגַ’דִי برج الجدي – מזל גדי
* אַלְגַ’דְי الجدي – כוכב הצפון
* מַדַארֶ אלְגַ’דִי مدار الجدي – חוג הגדי (גיאוגרפיה)
* גַ’דִיּ جديّ – נדיב
* גַ’דַא جَدًى (גַ’דַן) – גשם ברכה; מתנה (לא בשימוש)
* גַ’דַאא’ جداء – תועלת; עושר
=-=-=-=-=-=-=
פוסט עתיק שני:
גִ’דֶ’ע, בספרותית גִ’דְ’ע جِذْع – גזע; גוף האדם (פרט לראש ולגפיים)
לשמיעה: https://clyp.it/ushjt3cz
צורות הרבים של מילה זו, שפירושה גם גוף (ממש לא בשימוש), הן גֻ’ד’וּע جذوع או אַגְ’דַ’אע أجذاع
זהו, אין עוד מה להגיד עליה, פרט לכך שהיא לגמרי מתכתבת עם מקבילתה העברית מבחינת השורש: ג’.ד’.ע – ג.ז.ע (חילופי ד’ ذ ערבית עם ז עברית הם בעיקר פונטיים).
כתב לנו בזמנו אלון ברנד:
חילופי ז-ד’ הם לא “סתם” עניין פונטי, אלא תהליך קבוע ומסודר שהתרחש בעברית בגלל קבלת האלפבית בן 22 ואותיות, זה שאנחנו אוהבים לקרוא לו ‘עברי’ (אבל בעיקרו הוא החל לפני העברית).
הצרה הייתה שישנם 29 הגאים בשפות השמיות (או לפחות בשמיות המערביות), 29 הגאים שנשמרים נכון להיום רק בערבית. 29 הגאים על 22 סימנים, מה עושים? מה שקרה לעברית הוא שלעתים כמה הגאים מצאו קורת גג אחת תחת אותו סימן. כך ד’ ו-ז, שהיו קרובים בצליל, סומנו שניהם באות ז. האות צ, יחד עם ט’ ו-צ’ (שאת שתיהן אנחנו מכירים מהערבית) – סומנו כולן ב-צ.
התוצאה היא שהצליל המקורי נעלם בעברית, אבל שמרו לנו עליו בערבית.
הארמית, שדובריה ביטאו כנראה את ההגאים טיפה שונה, בחרו לכלול את ט’ תחת ט ואת ד’ תחת ד, וכך אנחנו מקבלים חילופים קבועים בין עברית לארמית: זהב- דהבא; צל – טולא. וכן הלאה.
אפשר להדגים את כל התהליך עם מלים מהשורש א.ד’.ן:
בערבית אנחנו נקרא לאדם שמכריז על התפילה מואד’ין. בעברית נגיד “אוזן” ובארמית – אודנא. והרי לנו הצליל המקורי של ההגה בערבית, ושני הקצוות שלו – בעברית ובארמית.
אז החילוף הוא לא “סתם” חילוף פונטי – אנחנו חייבים תודה לערבית ששמרה לנו על ההגה המקורי, שהעברית והארמית פשוט איבדו, כל אחת בדרכה, בתהליך הפיכתן לשפה כתובה.
=-=
אין לי מושג מדוע אלון התעקש על המספר 29, כאשר בערבית ישנן 28 אותיות (שמגלמות עיצורים). בכל מקרה, התגובה הזו נכתבה לפני 7 שנים ואין לי בדיוק איך לברר…
כתב לנו בתגובות מאור מושיאשוילי:
ההשערה היא שהיה מדובר ב 29 עיצורים בגלל הסברה שהייתה הבחנה בין שין ימנית לשמאלית, דבר שיש לו הדהוד בעברית (הגיוני להניח ששין שמאלית לא נשמעה אותו דבר כמו סמך, כי אחרת מה הצורך בה).
הסברה היא שערבית כן איבדה את השין השמאלית, והיא התמזגה עם האות ش, בעוד שבעברית היא גם התמזגה עם האות ש אבל נהגית כסמך.
=-=
תוספות עדכניות:
גַ’דַ’ע جَذَع וברבים גֻ’דְ’עַאן או גִ’דְ’עַאן جذْعان – בחור צעיר; קל דעת; בהמה (בעיקר גמל, בֶּכֶר) עד גיל 3 או 4
אבל רגע! פתאום נופל לי האסימון, שזו כנראה מילת המקור למילה הסופר-נפוצה, שהתייחסנו אליה בעבר בפוסט הבא:
צילום: Andrew Peluso
זה היה הפוסט ה- 2,463 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
