מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של חברי הקורא אלון רומלד, שכתב לנו:
“ישנו הביטוי המפורסם בספרותית האומר: לַא יֻמַיִּזֻ בַּיְנַ אלתַּמְרַה וַאלְגַ’מְרַה لا يميز بين التمرة والجمرة
“איננו מבחין בין התמר לבין הגחלת”
ומשמעותו הרחבה יותר כמובן: איננו מבחין בין טוב לרע, וגם בין עיקר לטפל ואפילו איננו מבחין בין אסור למותר.
تمرة – תמר, המסמל את הטוב והמתוק, העיקר והמותר
جمرة – הגחלת הלוהטת מסמלת את הרע, האסור והטפל”
אז מילת היום היא –
גַ’מְרַה جَمْرَة וברבים גַ’מְר جَمْر (כשם קיבוצי) או גִ’מַַאר جِمار או גַ’מַרַאת جمرات – גחלת (בעברית: צורת היחיד של גחלים); אבן קטנה, אבן חצץ; אחד משלושת העמודים המסמלים את השטן שאותו רוגמים עולי הרגל למכה; אחדוּת, היות האנשים מאוחדים; במדוברת זו מילה נוספת לנרגילה
לשמיעה:
השורש הערבי הספרותי ג’.מ.ר עוסק במגוון תחומים, שאף לא לאחד מהם יש קשר למשמעות שלו בעברית, בה הוא עוסק בגמירה, בדברים גמורים.
* הפועל גַ’מַרַ جَمَرَ בבניין הראשון – נתן גחלת או אש ל-; הרחיק, דחה, הסיר
* הפועל גַ’מַרַ جمّر בבניין השני – אסף; קיטר בקטורת; שם בשר לצלייה על גחלים; זרק חלוקי נחל; התאחדו בעניין
* מֻגַ’מַּר مجمَّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – צלוי באש
* הפועל אַגְ’מַרַ أجمر בבניין הרביעי – התאסף; הצית; מיהר
* הפועל אִגְ’תַמַרַ اجتمر בבניין השמיני – התבשם בעשן הקטורת
* הפועל אִסְתַגְ’מַרַ استجمر בבניין העשירי – התאספו ביחד; התקטר; חנה בארץ אויב
* גַ’מַאר جَمار – חבורה, קבוצה
* גֻ’מַּאר جُمّار – קור, הלב של עץ הדקל הניתן לאכילה
* מִגְ’מַר או מֻגְ’מַר مُجْمر – כלי הקטורת; קטורת
* מִגְ’מַרַה مِجمرة וברבים מַגַ’אמֶר مجامر – כלי קיבול לגחלים; מַחְתָּה לקטורת
* גַ’אאוּא גֻ’מַארַא جاءوا جُمارى – באו ביחד
* עַלַא אַחַרּ מִנַ אלְגַ’מְר على أحرّ من الجمر – בקוצר רוח, “יושב על קוצים”, בחוסר סבלנות (מיל’: [יושב על משהו] חם יותר מגחלים)
באשר לפתגם שאלון שלח, אז הוא מופיע גם עם הפועל יֻפַרִּק.
מקור הפתגם בסיפור על משה רבנו, שכשהיה תינוק בחר בגחלת כדי שפרעה לא יהרוג אותו, וכך הפך לכבד-פה.
=-=-=
מספר קוראים חלקו על קביעתי לגבי נוכחות השורש בעברית.
כתבה לנו שירה מייזנברג, מאתר האקדמיה ללשון, חידושי ביאליק:
גחלילית היא חיפושית שבקצה גופה חומר המאיר בלילה.
את המילה גחלילית חידש ביאליק מן המילה גַּחֶלֶת בעקבות מדרש חז”ל. וזה נוסח המדרש בספר האגדה מאת ביאליק ורבניצקי: “למי שהיה רואה תולעת, והיה רואה אותה כגחלת, ונקראת גוּמְרַת לילה [‘גומרה’ בארמית היא גחלת], והיה מתיירא ממנה. אמרו לו: מזו אתה מתיירא? בלילה היא גחלת ויוקדת, יבוא הבוקר ואתה רואה שאינה אלא תולעת”.
במילה גחלילית – מעין הקטנה של גחלת – נרמזת גם המילה לילה.
ביאליק שילב את חידושו בשיר הילדים “אצבעוני”. בתיאור התמודדותו של אצבעוני עם “ליל חשכה”: “כָּל הַלַּיְלָה עִם הַפַּנָּס / שׁוֹמְרָה לִי וּלְרֹאשִׁי עֵרָה / הַגַּחְלִילִית, יָאִיר נֵרָהּ”.
יאיר גולד:
בקשר לקשר לעברית, אכן אין מה שניתן להצביע עליו ישירות. יחד עם זאת גחלים הן עץ שרוף כמעט עד לכדי פירורים (כלומר רמיזה לסוף/גמירה של תהליך). שנית, הנושא של התאחדות, תמימות דעים (ערבית) רומז אולי לנושא של סיום התלבטויות ו/הגעה להחלטה כמו בביטויים העבריים גומֵר אומֶר, גומֵר בּדַעתו, גומֵר בּלִבּו (עברית תלמודית).
אביתר כהן:
רק מעטים יודעים שהביטוי “לברך על המוגמר” לא קשור לסיום משהו, אלא ברכה על גמרה – גחלת – קטורת, וגם תאריך ט”ו בשבט מתקשר לגמרה – גחלת.
אורי טרוק הוסיף בנושא: לברך על הגחלים שבאבני המזבח בעת העלאת הקורבנות.
צילום: Alexandra Fernandes
זה היה הפוסט ה- 2,720 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
