פורסם לראשונה ב- 13.2.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Sally Yeshayahu.
אז מילת היום היא –
סַיִּא’ سَيِّئ – גרוע, רע; קלוקל; מכוער
כן, אני מודה; עשרות שנים חשבתי שהכתיב הערבי הנכון הוא سَيِّء, אך מסתבר שטעיתי…
השורש הערבי הספרותי ס.ו.א’ (גזרת ע”ו, ל המזה) עוסק ברוע:
* הפועל הספרותי סַאאַ ساء בבניין הראשון – נהיה רע
* סוּא’ سُوء, במדוברת סוּ سو, וברבים אַסְוַאא’ أسواء, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רוע; רע, מכוער; שפל; לקוי
* סַוְא’ سَوْء וברבים אַסְוַאא’ أسواء, השוני הוא רק במשקל – רע, מכוער, נפסד; אש
* סוּא’ תַפַאהֻם سوء تفاهم – אי הבנה
* סואֶ אלְחַטּ’ سوء الحظّ – חוסר מזל, רוע המזל
* סואֶ אלנִּיֶּה سوء النّيّة – כוונה רעה
* סואֶ אלתַּצַרֻּף سوء التّصرّف – התנהגות לקויה, רעה
* סואֶ אלִאסְתִעְמַאל سوء الاستعمال – שימוש לקוי
* סַיְא سَيْء, צורת שם פעולה נוספת – מכוער
* הפועל הספרותי סַוַּאַ سوّء בבניין השני – גינה; גער ב-
* הפועל הספרותי אַסַאאַ أساء בבניין הרביעי – הזיק, עשה רע, הרע; פגע
* אִסַאאַה إساءة, צורת שם הפעולה של הבניין – נזק, רעה, רוע, עוול
* מֻסִיא’ مسيء, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזיק, מרע; גורם עוול; חוטא
* הפועל הספרותי אִסְתַאאַ استاء בבניין השמיני – התרגז, התרעם; תיעב, סלד מ-
* אִסְתִיַאא’ استياء, שם הפעולה של הבניין – סלידה; התמרמרות
* מֻסְתַאא’ مستاء, בצורת הבינוני הפועל – רוגז; עצוב; סולד מ-
* סַיִּא’ גִ’דַּן سَيِّئ جدًّا – גרוע מאוד
* סַיִּאֶ אלסֻּמְעַה سَيِّئ السّمعة – בעל שם/מוניטין רע
* מִן סַיִּא אִלַא אַסְוַא’ من سَيِّئ الى أسوأ – מדחי אל דחי, מהפח אל הפחת (מיל’: מגרוע לגרוע יותר)
* סַיִּאַה سَيِّئة וברבים סַיִּאַאת سَيِّئات, בצורת הנקבה של מילת היום – חטא, עוון; מום; חיסרון, מגרעת; תכונה רעה; צרה
* אֻצְבֹּר עַלַא אלְגַארֶ אלסּוּ יַא יִרְחַל יַא תִגִי לֹה דַאהִיַה اصبر على الجار السّو يا يرحل يا تجي له داهية – צריך להתייחס בסבלנות גם לשכן רע ולא כדאי לריב איתו (מיל’: היה סבלני ביחס לשכן הרע; או שהוא יעזוב או שימות)
* אַללָּה יִבְּעֶדֶ אלסּוּ الله يبعد السّو – ישמרנו האל מרע (נאמר לאחר אזכור של משהו שלילי)
* מִיזַאנֶ אלְחַסַנַאת וַאלסַּיִּאַאת ميزان الحسنات والسَّيِّئات – מאזן המעשים הטובים והמעשים הרעים של כל אדם, שיכריע ביום הדין אם ייכנס לגן עדן או לגיהנום
חדי העין מביניכם שמו לב, שבניגוד להרגלי לא ציינתי היום איפה השורש הערבי מופיע בעברית.
הסיבה שלא ציינתי דבר היא שלא מצאתי דבר.
עד שפנה פה בתגובות הקורא @דן גרינברגר, ששאל אם יש קשר למילים העבריות “שווא” ו- “שואה”.
התגובה הראשונה שלי הייתה כעס עצמי: “איך אני, לעזאזל, לא חשבתי על זה?”
הגעתי הביתה ופתחתי את מילון אבן-שושן. בהתחלה חשבתי שדן מדבר על סימן הניקוד שְוָא, אולם הוא אינו קשור לעניינו היום.
המילה שָוְא, לעומת זאת, דווקא קשורה לחלוטין!
לעשות משהו לשווא פירושו להיתקל בתוצאת המעשה ברוע, בדברים רעים, או בשקרים.
נפלא, לא?
באשר לשואה, המילון גורס שהשורש הוא ש.א.ה (ש.א.י), אבל נו, באמת: יש פה חגיגה שלמה של עיצורי אהו”י: אין לי שמץ של ספק ש- ש.א.י העברי מתכתב לחלוטין עם ס.ו.א הערבי.
דן, תודה!
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
