מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא האדוק אידוב תורן, שכתב לנו:
“שלום,
נתקלתי בברכה יפה לרמדאן:
مع التمنيات بأن يجلب حلول الشهر المبارك اخبار سارة وبشرى الأخوة والطمأنينة والسلام
הפועל جلب לא היה מוכר לי
جلب – הביא וגם אסף וצירף ל…
אשמח לפוסט על הפועל جلب
וכן אם אפשר אנא הסבר את השימוש במילה بأن: بأن يجلب
תודה!”
אז מילת היום היא –
גַ’לַבַּ جَلَبَ – הביא, הוביל; גרר; ייבא; גרם ל-; הקים רעש והמולה; הגליד
לשמיעה:
זהו פוסט “ספיישל”, שכן אילו היה מתפרסם לפי רשימת ההמתנה היינו מפספסים את חודש רמדאן…
נפתח עם תרגום הברכה שאידוב שלח:
איחולים שחודש רמדאן המבורך יביא אתו חדשות משמחות ובשורות של אחווה, רוגע ושלום.
=-=
הפועל תַמַנַּא, איחל/ייחל, אינו מצריך את מילת היחס בִּ-, אך נראה שמי שכתב את הברכה בחר להשתמש בה.
מכיוון שנמצא שם גם הרכיב “ש” (מאחל ש-), אז נוצר הצירוף בִּאַן-.
השורש הערבי הספרותי ג’.ל.ב עוסק בעיקר בהבאה של דברים, אך גם בהגלדה של פצעים, וכאן רואים קשר לשורש העברי ג.ל.ד (חילופי ב-ד).
* הפועל גַ’לַבַּ جلب בבניין הראשון – מילת היום
* גַ’לְבּ جلْب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הבאה
* מֻדַ’כַּרַת גַ’לְבּ مذكّرة جلب – צו הבאה
* מַגְ’לוּבּ مجلوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מיובא, מובא
* הפועל גַ’לַּבַּ جلّب בבניין השני או אַגְ’לַבַּ أجلب ברביעי – רָעַש, רָעַם, הקים שאון
* הפועל אִנְגַ’לַבַּ انجلب בבניין השביעי – הובא; נמשך
* הפועל אִגְ’תַלַבַּ اجتلب בבניין השמיני – הביא, ייבא
* הפועל אִסְתַגְ’לַבַּ استجلب בבניין העשירי – ביקש להביא; ייבא
* גַ’לַבּ جَلَب וברבים אַגְ’לַאבּ أجلاب – יבוא; יבואן
* גַ’לַבַּה جَلَبَة – רעש, המולה (חלופה ל- ע’לבה)
* גִ’לְבּ جُلْب וברבים אַגְ’לַאבּ أجلاب – עבד שהובא מארץ אחרת; כיסוי, מכסה
* גִ’לְבַּה جِلبة וברבים גִ’לַבּ جِلَب – דיסקית, טבעת; תותב
* גֻ’לְבַּה جُلبة – הגלד של הפצע; שנה שחונה
* גַ’לִיבּ جليب – מובא, מיובא; זר; עבד שהובא מארץ אחרת
* גַ’לַּאבּ جلّاب, במשקל בעלי המלאכה – סוחר עבדים; סוחר; פטפטן, מעורר רעש
* גַ’לוּבַּה جلوبة – סחורה מיובאת
* מַגְ’לַבַּה مَجلبة – סיבה, גורם ל-
* זִיוַאן בִּלַאדִי וַלַא קַמְחֶ אלְגַ’לְבּ زيوان بلادي ولا قمح الجلب – טובים/עדיפים דברים זולים ופשוטים שהם שלך מאשר דברים יקרים של הזר (מיל’: (עדיף) הזיואן (גרעין תבואה שחור) של ארצי / עירי / כפרי, ולא החיטה שמקורה ביבוא (בעבר פרסמנו הרחבה מפורטת בנושא הפתגם הזה)
=-=-=
בעבר גם פרסמנו פוסט על השורש המרובע ג’.ל.ב.ב (העוסק בגלימות), ממנו אביא את הקטע הבא בלבד:
“גלבּייה (בערבית: جلّابيّة, תעתיק מדויק: גֵ’לַּאבִּיַּה) היא גלימה ארוכה ורחבה הנפוצה בארצות ערב, ובעיקר בארצות המפרץ הפרסי. נשים לובשות גלבייה כלבוש יומיומי או כלבוש ערב מהודר, בהתאם לכמות העיטורים ורמת העיצוב שלה. גברים לובשים גלבייה המעוצבת בפשטות, בדרך כלל ללא עיטורים, ובצבעים פשוטים. מקור הגלבייה בארצות המפרץ, עוד משחר הציוויליזציה. […]” (ויקיפדיה)
קוראים מגיבים שבמפרץ המונח המקובל הוא דווקא דשדאשה.
ואני מוסיף, שגלאביה היא גם לבושם של הפלאחים במצרים.
לפי ויקי בערבית, זהו לבושם של הכפריים בדרום מצרים ובסודאן, והמשמעות זהה למשמעות של ג’לבאב.
צילום: Jamie Street
זה היה הפוסט ה- 2,734 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
