מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
בַּהַאא’ بَهَاء – הדר, פאר; יופי; ברק, זוהר; שם פרטי של גבר
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
baha_ayyad
Viendo
לבהאא’ עַיַּאד יש 1.8 מיליון עוקבים (!!!!). כמה עוקבים לכם יש?
הוא כותב על עצמו:
مطعم ڤيندو / فلسطين /بيت لحم/ شارع جامعة بيت لحم
WASSOONA מסעדת ויינדו / פלסטין / בית לחם / רחוב אוניברסיטת בית לחם
בכיתוב באנגלית אני משער שהוא כתב את המילה הערבית וַצּוּנַא وصّونا – הזמינו מאיתנו, או: הנחו אותנו מה לעשות (צווּ עלינו), ואולי אני בכלל לא בכיוון..
הסרטון פורסם ב- 23.4.24 וכותרתו:
אכמל אלמת’ל אלתאלי:
اكمل المثل التالي:
השלם את הפתגם הבא:
בסרטון עומד בחור לצד ארבעה בחורים שיושבים. המיקום: המסעדה. כולם לובשים חולצות עם לוגו של המסעדה.
הבחור העומד אומר פתגמים ללא הסוף שלהם, ומצפה מכל אחד מהבחורים להשלים את הפתגם. אם הוא טועה, הבחור העומד מרסס עליו קצף.
הסיטואציה די מצחיקה. דבר משעשע נוסף הוא, שבתגובות בחורות מגיבות מי מהבחורים הוא הטעם שלהן…
זו יופי של דרך להכיר פתגמים בערבית, דרך פחות טובה לשמור על עצמך נקי.
אגב, רוב הפתגמים הופיעו אצלנו פה במרוצת השנים. אחדים מהם היו חדשים לי.
אגב, בתור ילד ירושלמי, אני יליד 70′, אבי המנוח רחמים כהן ואמי המנוחה שמחה כהן היו לוקחים אותנו כל הזמן לטיולים וביקורים בבית לחם, בראמאללה וביריחו (וגם ברחוב צלאח אלדין במזרח ירושלים, מקום שאינני יודע אם יהודים נכנסים אליו בעשורים האחרונים במודע).
היינו נכנסים לחיפושית שלנו, ונוסעים בלי שום הפרעה, בלי מחסומים, חונים בלב הערים ומסתובבים חופשי, לא מסתירים את זהותנו (מן הסתם לא הסתובבנו עם דגלים ושרנו את “התקווה”), אבל זה לא היה מסוכן. הנה, שרדתי כדי לספר.
– אלקרד בעין אמה?
– ע’זאל
– צח. מש כל אצאבעכ?
– ע אלשי?
– (זי בעצ’). סוי ח’יר וארמיה?
– אלסמכה
– פי אלבחר. אלמי בתכד’ב?
– אלע’טאס!
– צח. בכרא ביד’וב אלת’לג’
– …
– וביבאן אלמרג’. אלראס אללי בלא כיף?
– שילה ואקטעה!
– (חלאל קטעה באלסיף) אללה לא יסאמכ! אלבאב אללי ביג’יכ מנה אלריח?
– …
– (סדה ואסתריח). אסמ אלג’מל?
– (צוחק)
– בתערפש. בתערף חלו. קתלה. אללי מא ביערף אלצקר?
– ישויה
– צח! אלע’רקאן ביתעלק?
– בקשה
– צח. אלפאצ’י ביעמל?
– קאצ’י
– מצ’בוט. אקלב אלטנג’רה עלא ת’מהא?
– בירג’ע אלאשי לשו?
– תטלע אלבנת לאמהא. חבל אלכד’ב?
– טויל!
– קציר! עמרכ לא תשתרי חמארה?
– …
– ואמהא באלחארה. אלולד אלעאטל ביג’יב?
– לאבוה (לאהלה) אלמסבה
– צח. אללי בידרי בידרי, ואללי מא בידרי ביקול?
– ואללה מא בערף
– כף עדס. אפרש ונאם עלא קד?
– אג’ריכ
– אללי מא ביערפכ?
– טיב, שו אסוי לה?
– (ביג’הלכ/מא ית’מנכ). אללי מא אלה אול?
– מא לה אאח’ר.
– לא! אה, מא אלה תאלי. אול אלרקץ?
– יא עמי …
– חנגלה. אבן אלחלאל ענד ד’כרה?
– ביבאן!
– איוא!
– אג’ת אלחזינה תפרח?
– …
– מא לקת (להא) מטרח. יא מסתעג’ל, וקף?
– מא בערפש!
– ת אקול לכ! אחלא שבאב!
– القرد بعين أمّه؟
– غزال
– صحّ. مش كلّ أصابعك؟
– ع الشي؟
– (زيّ بعض). سوّي خير وارميه؟
– السّمكة
– في البحر. الميّ بتكذّب؟
– الغطّاس!
– صحّ. بكرا بيذوب الثّلج
– …
– وبيبان المرج. الرّاس اللي بلا كيف؟
– شيله واقطعه!
– (حلال قطعه بالسّيف) الله لا يسامك! الباب اللي بيجيك منه الرّيح؟
– …
– (سدّه واستريح). اسم الجمل؟
– (بيضحك)
– بتعرفش. بتعرف حلو. قتله. اللي ما بيعرف الصّقر؟
– يشويه
– صحّ! الغرقان بيتعلّق؟
– بقشّة
– صحّ. الفاضي بيعمل؟
– قاضي
– مضبوط. اقلب الطّنجرة على ثمها؟
– بيرجع الاشي لشو؟
– تطلع البنت لأمّها. حبل الكذب؟
– طويل!
– قصير! عمرك لا تشتري حمارة؟
– …
– وأمّها بالحارة. الولد العاطل بيجيب؟
– لأبوه (لأهله) المسبّة
– صحّ. اللي بيدري بيدري، واللي ما بيدري بيقول؟
– والله ما بعرف
– كفّ عدس. افرش ونام على قدّ؟
– اجريك
– اللي ما بيعرفك؟
– طيّب، شو أسوّي له؟
– (بيجهّلك/ما يثمّنك). اللي ما اله أوّل؟
– ما له آخر
– لا! اه، ما اله تالي. أوّل الرّقص؟
– يا عمّي …
– حنجلة. ابن الحلال عند ذكره؟
– بيبان!
– ايوا!
– اجت الحزينة تفرح؟
– …
– ما لقت (لها) مطرح. يا مستعجل، وقّف؟
– ما بعرفش!
– ت أقول لك! أحلى شباب!
– הקוף בעיני אימו?
– צבי
– נכון. לא כל אצבעותיך?
– על הדבר?
– (אותו הדבר). עשה טוב וזרוק אותו?
– את הדג
– לים*. המים יאשימו בשקר את?
– הצוללן**!
– נכון. מחר יפשיר השלג
– …
– ויתגלה העמק***. הראש בלי כיף (נאמר על אדם שאינו יודע ליהנות)?
– קטע אותו!
– (מותר לערוף אותו בחרב) שאלוהים לא יסלח לך! הדלת שמגיעה אליך רוח ממנה?
– …
– (סגור אותה ולך לנוח). שמו (המוניטין) של הגמל?
– (צוחק)
– אתה לא יודע. אתה יודע יפה. הרג אותו****. מי שאינו מכיר את הנץ?
– צולה אותו*****
– נכון! מי שטובע נאחז (אפילו)?
– בקש אחד
– נכון. האדם הפנוי “משחק אותה”?
– שופט (מתערב בעניינים של אחרים; “משחק אותה” עסוק; עוסק בהבלים, בשטויות; “אין לך כבר מה לעשות?”)
– נכון. הפוך את הסיר (הפתגם לרוב נאמר על כד, לא סיר) על פיו?
– הדבר חוזר למה?
– הבת (עדיין) תצא דומה לאמה (התפוח לא נופל רחוק מהעץ. לרוב בהקשר שלילי). החבל של השקר?
– ארוך!
– קצר (לשקר אין רגליים)! בחיים אל תקנה חמורה (אתון)?
– …
– כשאמא שלה בשכונה (כי היא תבוא כל הזמן לעקוב אחריך ולבדוק אם אתה מתייחס אליה יפה ולא מעמיס עליה יותר מדי). ילד בטלן מביא (גורם)?
– לאביו (או: למשפחתו) לקלל
– נכון. מי שיודע יודע, ומי שאינו יודע אומר?
– בחיי לא יודע
– כף עדשים******. התפרש (על המיטה) ולך לישון באורך של?
– הרגליים שלך (גרסה מוכרת ומוצלחת יותר: פרוש רגלייך כאורך המיטה שלך)
– מי שאינו מכיר אותך?
– טוב, מה אני אמור לעשות לו?
– (אינו מעריך אותך, הוא מזלזל בך). מי שאין לו ראשית?
– אין לו אחרית
– לא! אה, כן, אין לו המשך. תחילת הריקוד?
– בן אדם, …
– נענוע*******. בזמן שמציינים את שמו, בן הטובים?
– מופיע! (כמו: מדברים על החמור…)
– נכון!
– העצובה באה כדי לשמוח?
– …
– ולא מצאה לה מקום (כשאין מזל אז אין מזל). יא ממהר, עצור?
– לא יודע!
– ותקשיב! אחלא חבר’ה!
* ואל תצפה להכרת תודה או להערכה. המקבילה הערבית של “שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו”.
** כתב לנו בזמנו על הפתגם ידידי הקורא ניתאי הראל: האדם ייבחן במבחן המעשי ואז יראו אם הוא דובר אמת או שקר.
משפט יפה נוסף בהקשר זה – عند الامتحان يُكْرَم المرء أو يُهَان – ענד אלאמתחאנ יכרמ אלמרא’ או יהאנ – בשעת המבחן הגבר יכובד או יבוזה. שני הפעלים במשפט בבניין 4 סביל.
*** הערפל התפוגג, האמת יצאה לאור; יצא המרצע מהשק (מיל’: יפשיר השלג ויתגלה העמק הפורה)
**** לפעמים אנשים משלמים על מוניטין טוב. מספרים על גמל שהיה מפורסם בכוחו הרב, אך לבסוף מת מכיוון שהעמיסו עליו יותר מדי משאות.
***** כתב לנו בזמנו על הפתגם ידידי הקורא יאיר רודי: יש אנשים שממעיטים בערכם של דברים מסוימים – הם אינם מודעים לערך האמיתי שלהם, מזלזלים בהם בקלות ואפילו לא חשים בייסורי מצפון, כי רק מי שהדברים הללו שייכים לו מודע לערכם. מה שעבורך הוא יקר, עשוי להיות חסר חשיבות עבור זולתך.
****** נאמר על אדם שאינו מתמצא ואינו מבין, אדם שמדבר בלי להבין. הסיפור המלא מאחורי הפתגם הופיע אצלנו בפוסט “כפכ” מאוגוסט 20′.
******* זה מדהים, אבל נראה שהבחור מבית לחם מתואם עם ניתאי הראל. הנה עוד משהו שהתפרסם אצלנו בזכות ניתאי:
أوّل الغيث قطرة وأوّل الرّقص حنجلة אַוַּלֶ אלְעַ’יְת’ קַטְרַה, וּאַוַּלֶ אלרַּקֶץ חַנְגַלַה – תחילת גשם הזלעפות בטיפה, ותחילת הריקוד בנענוע
או:
أوّل المشوار خطوة وأوّل الرّقص حنجلة אַוַּלֶ אלְמִשְוַאר חַ’טְוֶה, ואול אלרקץ חנגלה – תחילת המסע בצעד, וגו’
משמעות הביטויים היא: להתחיל במעט ולהגיע להרבה; כל התחלה היא צנועה וקטנה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותית ב.ה.ו (בגזרת ל”ו) עוסק ביופי ובהדר:
* הפועל בַּהַא بَهَا או בַּהִיַ بَهِيَ או בַּהֻוַ بَهُوَ בבניין הראשון – היה יפה והדור
* בַּהַאא’ بهاء (מילת היום) או בַּהַאאַה بهاءة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – יופי, הדר וכו’
* בַּהְו بهْو וברבים אַבְּהַאא’ أبهاء – אולם לקבלת אורחים, אגף הארחה בארמון; אולם, סלון, חצר
* בַּהִיּ بهيّ וגם בַּאהִי باهي, בצורת הבינוני הפועל של הבניין הראשון – יפה, נאה, הדור; זוהר, קורן, מבריק; משובח. בַּהִיַּה بهيّة, בנקבה, היא גם שם של אישה, כמו בשיר המצרי המפורסם עֻיוּן בַּהִיַּה, שפורסם פה לא פעם
* הפועל בַּאהַא باهى בבניין השלישי או תַבַּאהַא تباهى בשישי (יש גורסים שהשורש הוא השורש הקרוב ב.ה.י) – התפאר, התגאה; התחרה ביופי ובהידור עם-
* מֻבַּאהַאה مباهاة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – התפארות, התרברבות; גאווה, יוהרה
האם שמעתם על-
“בהאא סלים אבו אל-עטא (בערבית: بهاء أبو العطا; 25 בנובמבר 1977 – 12 בנובמבר 2019) היה טרוריסט פלסטיני, מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה בזרוע הצבאית של ארגון הטרור הג’יהאד האסלאמי הפלס’, פלוגות ירושלים. נהרג על ידי צה”ל בסיכול ממוקד במבצע חגורה שחורה ב-12 בנובמבר 2019. […]” (ויקיפדיה)
חיסולו הוביל למבצע “חגורה שחורה”.
=-=
קוראים מזכירים לי, ובצדק, ששכחתי את:
“בהאא אללה (بهاء الله – “תפארת האל”; “זוהר האל”; “תהילת האל”; ההגייה המקובלת: Baha’u’llah; נולד בשם “מירזא חוסיין עלי נורי”; 12 בנובמבר 1817 – 29 במאי 1892), היה מייסדה של הדת הבהאית. בין כתביו המפורסמים: הספר הקדוש ביותר (בערבית: الكتاب الاقدس, “אל-כתאב אל-אקדס”), ספר הוודאות (או “ספר השכנוע”, בערבית: كتاب الإيقان, “כתאב אל-איקאן”, ובכתיב הפרסי: “כתאב-י איקאן”) ו”המילים הנסתרות” (בערבית: الکلمات المكنونة, “אל-כלימאת אל-מכנונה”; בפרסית: کلمات مكنونه, “כלימאת-י מכנונה”). […]” (ויקיפדיה)
צילום: Vivek Doshi
זה היה הפוסט ה- 2,507 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
