הזדקק

פורסם ב- 30.1.22

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

אז מילת היום היא –

אִחְתַאג’ اِحْتَاج – הזדקק, נזקק; התרושש

לשמיעה:

יהושע שלח לי בסוף 2021 סרטון שעבר במקומות רבים, והוא קיים ברשת בגרסאות רבות.

אין לי מושג מי כתב את המלל, אבל הוא יפה:

עלא אעתאב נהאית סנת 2021

אקול שכרן לכל מן אחתג’תה פי יום מן אלאיאם ווג’דתה בג’אנבי.

אקול שכרן לכל מן נצחני ושג’עני וסאנדני לאחקק אלכת’יר.

שכרן לכל מן אבתסמת ברפקתה, וכנת עלא טביעתי מעה.

שכרן למן יחבני מן קלבה ובקי מעי ברע’ם ענאדי וברע’ם אח’טאא’י.

שכרן ללתג’ארב בחלוהא ומרהא.

שכרן לכל שח’צ ט’למני, לאנה עלמני אנ אלט’לם לא יעיש.

שכרן לכל דמעה, פהי כאנת במת’אבת שמעה, אנארת רוחי וע’סלת קלבי.

שכרן ללכלאם מן וראא’ אלט’הר, לאנה ח’פף מן ד’נובי.

שכרן לכל שח’צ ע’אדר חיאתי באראדתה, פקד עלמני אנ אלמחבה ת’באת.

אחמדכ רבי דאאמן לאנכ תרתב חיאתי, ותקתלע שוכת טריקי מן אמאמי

פט’ני באללה לא יח’יב.

على أعتاب نهاية سنة 2021

أقول شكرا لكلّ من احتجته في يوم من الأيّام ووجدته بجانبي.

أقول شكرا لكلّ من نصحني وشجّعني وساندني لأحقّق الكثير.

شكرا لكلّ من ابتسمت برفقته، وكنت على طبيعتي معه.

شكرا لمن يحبّني من قلبه وبقي معي برغم عنادي وبرغم أخطائي.

شكرا للتّجارب بحلوها ومرّها.

شكرا لكلّ شخص ظلمني، لأنّه علّمني أنّ الظّلم لا يعيش.

شكرا لكلّ دمعة، فهي كانت بمثابة شمعة، أنارت روحي وغسلت قلبي.

شكرا للكلام من وراء الظّهر، لأنّه خفّف من ذنوبي.

شكرا لكلّ شخص غادر حياتي بإرادته، فقد علّمني أنّ المحبّة ثبات.

أحمدك ربّي دائما لأنّك ترتّب حياتي، وتقتلع شوكة طريقي من أمامي

فظنّي بالله لا يخيب.

לאור סיום שנת 2021

אני אומרת תודה לכל מי שהזדקקתי לו ביום מן הימים ומצאתי אותו לצידי.

אני אומרת תודה לכל מי שייעץ לי, עודד אותי ותמך בי כדי שאגשים דברים רבים.

תודה לכל מי שחייכתי בחברתו והייתי טבעית לצידו.

תודה למי שאוהב אותי מליבו ונשאר איתי למרות עקשנותי ולמרות טעויותיי.

תודה על הניסיונות המתוקים והמרים.

תודה לכל אדם שעשק אותי, שכן הוא לימד אותי שהעושק לא ישרוד.

תודה לכל דמעה, שכן היא הייתה בחזקת נר, שהאיר את נפשי ורחץ/ניקה את ליבי.

תודה לדיבורים מאחורי הגב, שכן הם הפחיתו את חטאיי.

תודה לכל אדם שעזב את חיי מרצונו, שכן הוא לימד אותו שהאהבה היא דבר קבוע.

אני משבחת אותך, אלוהיי, תמיד, מכיוון שאתה מסדר את חיי ועוקר את מכשול הדרך שלי מלפניי.

דעתי על- / אמונתי באלוהים אינה מאכזבת.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

חַאגֶ’ה حَاجة וברבים חַאגַ’את حَاجات – צורך, הצטרכות; בקשה; חפץ; עניין, דבר, משהו

לשמיעה:

המשמעויות “דבר, משהו” מאפיינות בעיקר את הניב המצרי, ולכן קיימים אינספור ביטויים במדוברת מצרית עם המילה.

עקב הקרבה הגיאוגרפית (יחסית), גם בניב העזתי, השייך לניבים הלבנטיניים, דהיינו של אזורנו, המילה נמצאת באותו שימוש (“על חשבון” המילה הנפוצה יותר בשאר האזור, אִשִי).

השורש הערבי ח.ו.ג’ (בגזרת ע”ו) עוסק בצרכים ובהזדקקות, ועקב כך גם בעוני. ואל תתבלבלו עם השורש ח.ג’.ג’ העוסק בעליה לרגל או במחאות.

בעברית השורש הזהה ח.ו.ג עוסק במעגלים ובסיבובים, אך הוא פשוט וריאציה של השורש ע.ו.ג (חילופי עיצורים גרוניים).

והרי כולנו מכירים את שיר הילדים בו שני השורשים מופיעים באותו מובן באותה השורה:

“עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה, נסתובבה כל היום, עד אשר נמצא מקום, לשבת, לקום. לשבת, לקום. לשבת ולקום”.

נעיין, לפני שנמשיך, בויקיפדיה:

“עוּגָה, עוּגָה (בַּמַּעְגָּל נָחוּגָה) הוא שיר ילדים שנכתב על ידי אהרן אשמן, ומושר בלחן עממי. כשיר משחק, הפעוטות אוחזים ידיים, מסתובבים במעגל, ויושבים וקמים בשורות האחרונות.

[…]

טעות רווחת היא פירוש המילה “עוּגָה” שבשיר במשמעות של עוגה למאכל (קינוח), אולם כאן משמשת המילה כמילה נרדפת למילים “ריקוד במעגל”. המילה עוגה נאמרת במלעיל, מפני שהיא צורת ציווי ארוכה של הפועל “עָג”. במקור השיר לא כלל את המילים “לשבת לקום” אלא “לשבת לשבת…” […].”

=-=-=-=

* הפועל הספרותי חַאגַ’ حَاجَ בבניין הראשון – נעשה עני, התרושש

* הפועל אִנְחַוַג’ انحوج בבניין השביעי, במדוברת, על דרך גזרת השלמים – נזקק, נאלץ

* הפועל אִחְתַאג’ احتاج בבניין השמיני – הזדקק, נזקק; התרושש

* אִחְתִיַאג’ احتياج וברבים אִחְתִיַאגַ’את احتياجات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – צורך, דבר חיוני; אספקה, ציוד

* דַ’וִי אלִאחְתִיַאגַ’אתֶ אלְחַ’אצַּה ذوي الاحتياجات الخاصّة – בעלי צרכים מיוחדים

* מִחְתַאג’ محتاج וברבים מִחְתַאגִ’ין محتاجين, בצורת הבינוני של הבניין – זקוק ל-; בהשאלה: עני, אביון

* חַאגַ’ה! حاجة! – די, מספיק!

* זַאיֶד עַנֶ אלְחַאגַ’ה زايد عن حَاجة – מיותר, עודֵף

* חַאגַ’ה מֻלִחַּה حاجة ملحّة – צורך דחוף

* עִנְדֶ אלְחַאגַ’ה عند الحاجة – בעת הצורך

* אַיֶּ חַאגַה أيّ حَاجة – כל דבר!; אתה צריך משהו?

* וַלַא חַאגַה ولا حاجة – שום דבר, לא כלום; זה לא בא בחשבון!

* הֻוֶּ פִי חַאגֶ’ה אִלַא- هو في حاجة إلى- – הוא זקוק ל-

* קַצַ’א חַאגְ’תֹה قَضَى حاجته – עשה צרכיו

* אֶלְחַאגֶ’ה אֻםֶּ אלִאחְ’תִרַאע الحاجة أمّ الاختراع – הצורך הוא אם כל המצאה

* אַללָּה מַא יֶחְוֶגַכְּש לַמַחְ’לוּק الله ما يحوجكش لمخلوق – שלא תזדקק לעזרת אחרים (מיל’: שאללה לא יגרום לך להזדקק לאף אדם/ברוא)

* שַאהֶד מַא שַאפְשֶ חַאגַה شاهد ما شافش حاجة – “העד שלא ראה דבר”, קומדיה מצרית מפורסמת מאוד משנת 1976 בכיכובו של השחקן המוכשר עאדל אִמַאם

* נִילַה / חַאגַה נִילַה حاجة نيلة – עסק ביש, עניין רע, מזל רע, צרה צרורה; משהו דפוק, מזופת; צבע כחול לכביסה

* אִחְתַגְ’נַא לַלְיַהוּדִי קַאל “אֶלְיוֹם עִיד” احتجنا لليهوديّ قال اليوم عيد – הזדקקנו לעזרה מהיהודי, הוא אמר “חג היום”. נאמר על אדם שממציא תירוצים כדי להשתמט מעזרה

מוסיף לנו בתגובות יובל ברגר:

בּוּסֶ אלְכַּלְבּ מִן תֻ’מֹּה לַתַאח’ֹד’ חַאגְ’תַכּ מִנֹּה بوس الكلب من ثمّه لتاخذ حاجتك منّه – שׁק לכלב בפיו כדי להשיג את מה שאתה צריך ממנו

=-=-=-=

בלי קשר, ידידתי ועמיתתי Rina Turgeman ביקשה ממני לפני מספר ימים שאתייחס למילה הבאה, שראו זה פלא, היא מהשורש של מילת היום:

“חַוַאיֶג’ (בערבית: חַוַאאֶג’ حوائج, “מצרכים”) הן שתי תערובות תבלינים תימניות מסורתיות, המשמשות האחת לתיבול מאכלים, לרוב בשריים, כמו מרק בשר וקציצות, והשנייה לתיבול קפה.

בנוסף ישנו גם תבלין עיראקי הנקרא “חואיג’ לעוגיות” ומשמש בעיקר לאפייה. […]” (ויקיפדיה)

אגב, רינה היא בעלת הדף המעניין PhoToilet – Toilet signs from all over the world