פורסם ב- 14.4.22
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
צַ’רּ (דר) ضَرّ – הזיק, גרם נזק
יהושע שלח לי הקלטה מ- 1.3.22, שזו לשונה:
אללה יסעד מסאכו יא שבאב ויסעד כל אוקאתכם.
שבאב, פי מנטקת אלקדס, באב אלאסבאט, באב אלעאמוד, באב אלזהרה, ואדי אלג’וז, פי מאתורין: מאתור זע’יר ומאתור כביר, בוחאניה,
מש מח’לין פזבה, מש מח’לין סיארה, נאזלין אג’ר???. דירוא באלכו ואנתבהוא, ועממוא יא שבאב, עממוהא,
אללה לא יצ’ר בני אאדם, אללה לא יבארכ אלהם ולא יופקהם.
אלאמאנה אלואחד בימות ליג’יב אלשיכל, והדול עאלם, בעיד ענכ, מא ברחמוש, בשתע’לוא ע אהל אלקדס שע’ל ויפכרוא אד’א היכ אלדולה כלהא בדהא תפות מנהם.
דירוא באלכם, יא שבאב, אנתבהוא.
الله يسعد مساكو يا شباب ويسعد كلّ أوقاتكم.
شباب، في منطقة القدس، باب الأسباط، باب العامود، باب الزهرة، وادي الجوز، في ماتورين: ماتور زغير وماتور كبير، بوحانيّة،
مش مخلّين فزبة، مش مخلّين سيّارة، نازلين أجر. ديروا بالكو وانتبهوا، وعمّموا يا شباب، عمّموها،
الله لا يضرّ بني آدم، الله لا يبارك الهم ولا يوفّقهم.
الأمانة الواحد بيموت ليجيب الشّيكل، وهدول عالم، بعيد عنّك، ما برحموش، بشتغلوا ع أهل القدس شغل ويفكّروا إذا هيك الدّولة كلّها بدّها تفوت منهم.
ديروا بالكم، يا شباب، انتبهوا.
ערב טוב אנשים, שאללה ישמח את זמניכם,
אנשים, באזור ירושלים, בשער האריות, שער שכם, שער הפרחים, ואדי ג’וז, יש שני אופנועים*: אופנוע קטן ואופנוע גדול, שוטרי תנועה**
הם לא משאירים קטנוע/אופנוע*** (מבלי שהם עוצרים אותו), לא משאירים מכונית, “הולכים על כל הקופה”. שימו לב והיזהרו, והפיצו, אנשים, הפיצו את הידיעה,
מי ייתן והאל לא יפגע באדם. שהאל לא יברך אותם ולא יצליח את דרכם.
בחיי, הבן אדם מת להביא שקל, אבל אלו אנשים, שלא נדע, שאינם מרחמים, הם עושקים את תושבי ירושלים וחושבים שכך המדינה כולה תעבור דרכם (וכולם ייקנסו).
שימו לב, אנשים, היזהרו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* מאתור – מאנגלית motorcycle
** בוחאניה – מהביטוי העברי “בוחן תנועה”
*** פזבה – משמו של הקטנוע האיטלקי המפורסם Vespa
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הפוסט הבא:
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יפתח גץ.
יפתח שלח לי תמונה של מכונית עם מדבקה בזו הלשון:
خلّك شي عابر يمرّ ولا يضرّ חַ’לַּכּ שִי עַאבֶּר יְמֻרּ וּלַא יְצֻ’רּ
ואז שאל אותי אם אני מבין מה המשפט אומר.
אז מילת היום היא –
צַ’רַר (דרר) ضَرَر וברבים אַצְ’רַאר أضرَار – נזק, הפסד
תזכורת: האות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
אני מודה; לא ידעתי מה לענות ליפתח שכן לא היה לי מושג איך לתרגם את זה.
זיהיתי מילה פה, מילה שם, אבל מה זה ביחד, כמשפט?
בשלב הראשון פניתי לחברים, שאמרו לי שהכוונה היא ככוונת הביטוי עֵ’ימֶה וּלַא בֻּדּ עַאבְּרַה غيمة ولا بدّ عابرة – זהו ענן שאין ספק שיחלוף
ואז פניתי, כפי שאני נוהג בחודשים האחרונים בעת מצוקה, לדף הנפלא البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية.
וחיש קל, כרגיל, קיבלתי את ההסברים הבאים:
הפועל חַ’לַּכּ הוא הגרסה הבדואית של חַ’לִּיכּ خلّيك – הֱיֵה, הישאר!
אחרים טענו שזו צורה מקוצרת מוכרת של הפועל, לאו דווקא בקרב בדואים.
ואז גם קיבלתי את התרגום ההולם: תהייה כמו עובר אורח, הולך ולא מזיק
יפה, משפט יפה שכדאי לאמץ.
השורש הערבי צ’.ר.ר. (בגזרת הכפולים) עוסק באילוצים ובנזקים. בעברית הוא מופיע במילים כמו צר, צרה, צורר וכו’, רק שבעברית אין רואים דגש שכן ריש עברית אינה סובלת דגשים.
צרור יריות או צרור פרחים מתכתב עם השורש הערבי צ.ר.ר.
* הפועל צַ’רּ ضَرَّ בבניין הראשון – הזיק, גרם נזק
* רֻבַּّ צַ’ארַּה נַאפִעַה رُبّ ضارّة نافعة, עם צורת הבינוני הפועל בנקבה של הבניין – לפעמים דבר מזיק גם מועיל
* הפועל צַ’רַּר ضَرَّر בבניין השני – הזיק
* הפועל אַצַ’רַּ أضَرَّ בבניין הרביעי – הזיק
* מֻצִ’רּ مضِرّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מזיק, משחית, רע
* הפועל תַצַ’רַּר تضَرَّر, בספרותית, בבניין החמישי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִנְצַ’רּ انضرّ, במדוברת, בבניין השביעי – ניזוק, נפגם
* הפועל אִצְ’טַרּ اضطرّ במדוברת בבניין השמיני – נאלץ, היה מוכרח
* בספרותית, אִצְ’טַרַּ اضطَرَّ בבניין השמיני, בצורה הפעילה, פירושו אילץ, הכריח, ו- אֻצְ’טֻרַּ اُضْطُرَّ, בצורת הסביל, פירושו נאלץ. במדוברת, בה לא שרדו צורות הסביל בפועל, הצורה הפעילה קיבלה את המשמעות הסבילה
* אִצְ’טְרַאר اضطرار, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכרֵחַ, כורח
* אִצְ’טִרַארִיּ اضطراريّ – הכרחי. הֻבּוּט אִצְ’טִרַארִיּ هبوط اضطراريّ – נחיתת אונס
* מֻצְ’טַרּ مضطرّ, בצורת הבינוני של הבניין – נזקק, נאלץ
* צֻ’רַּה ضرّة וברבים צַ’רַּאת ضرّات או צַ’רַאאִר ضرائر – צרה, אשתו הנוספת של בעלי (כאשר לבעל יש מספר נשים); קושי, מצוקה; עוני (תחשבו על זה; בעיני האישה אחת אשתו הנוספת של בעלה, בשתי השפות, היא פשוט… צרה צרורה)
* צַ’רוּרַה ضرورة וברבים צַ’רוּרַאת ضرورات – צורך, הכרח
* צַ’רוּרִיּ ضروريّ – הכרחי, דחוף; חיוני
* עִנְדֶ אלצַּ’רוּרַה عند الضّرورة – בשעת הצורך
* לִלצַּ’רורה للضّرورة – בשל הצורך
* לִלצַּ’רורה אַחְכַּאם للضّرورة أحكام – אין ברירה; כשאין ברירה (מיל’: לצורך/הכרח חוקים [משלו]). וגם בצורה: הֵיכּ חַכְּמַתֶ אלצַּ’רוֹרַה هيك حكمت الضّرورة (מיל’: כך הצורך פסק)
* צַ’רִיר ضرير – עיוור (אחת מכמה מילים בערבית לעיוור)
* אַצְ’רַאר מַאדִּיַּה أضرَار مادّيّة – נזקים/פגיעות ברכוש
* אַצְ’רַאר גַ’סַדִיַּה أضرَار جسديّة – נזקים/פגיעות בנפש
* מַצַ’רַּה مضرّة וברבים מַצַ’רַּאת مضرّات או מַצַ’ארּ مضارّ – נזק
* אֶלטַּמַע צַ’רּ מַא נַפַע الطّمع ضرّ ما نفع – תפסת מרובה – לא תפסת (מיל’: החמדנות פוגעת במה שמועיל. מי שחומד דברי מעבר ליכולתו עלול לאבד גם את מה שכבר ברשותו)
כותבת לנו Gila Yona:
אני מכירה פתגם סורי: “אִללִּי בִּינְפַעְהֹם – בְּבַּלַאש מַא בְּיאחְ’דוּה, וּאִללִּי בִּיצִ’רְּהֹם – בִּישְתְרוּה בְּמַצַארִי” إللي بينفعهم – ببلاش ما بياخذوه، وإللي بيضرّهم – بيشتروه بمصاري. המשמעות מה שמועיל (לבני אדם)- (אפילו) בחינם הם לא מקבלים/מעוניינים, אך מה שמזיק להם – הם קונים (אפילו) בכסף. לדוגמה: עצה שניתנת בחינם וסיגריות שקונים בכסף.
על אדם אינטרסנט אומרים: “בַּאחִבַּכּ יַא נַאפִעְנִי” باحبّك يا نافعني
כותב בועז ישי:
מה מניע אנשים או בעלי חיים? גַ’רֶּ אלְמַנְפַעַה וַדַפְעֶ אלְמַצַ’רַּה جرّ المنفعة ودفع المضرّة:
(האינסטינקט הביולוגי הוא) חתירה למה שמועיל והימנעות ממה שמזיק…
מוסיף מיכה חנונה:
אֶלצַּ’רַּה מֻרַּה וַלַו כַּאנַת גַ’רַּה الضّرة مُرّة ولو كانت جرّة – האישה השנייה (הצרה) מרה אפילו הייתה כד. משפט המראה את גודל קנאתה של האישה הראשונה לאשה השנייה
=-=-=
אגב, הפועל אצ’טר בבניין השמיני הוא פועל “מסכן”, ונפלא, כי אפשר ללמד עליו כמה חוקים לשוניים-פונטיים במילה אחת:
גם הבניין השמיני, גם התנהגות גזרת הכפולים בבניין וגם מה קורה כשאות (עיצור) השורש הראשונה היא צ’: ה- ת העדינה של הבניין הופכת ל- ט נחצית (הידמות חלקית בנחציות. והשוו בעברית הצטלם במקום *התצלם, הצטנע, הצטמק וכו’).
במקור הפועל היה אִצְ’תַרַרַ.
זה היה הפוסט ה- 1,683 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
