מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.
שַמַּר شَمَّر – הפשיל בגד, קיפל את קצהו של-; התכונן, שקד; הזדרז
אורי שלח לי את הסרטון הלבנוני הבא, שלקוח מהתוכנית הקומית הלבנונית הדי נועזת LOL:
פי תנין נסואן, בעידן ענכן, מאתוא רג’אלהן
יא לטיף!
פי ואחדה, יא חראם, כל יום בתרוח בעיד מן הון ע אלקבר,
בתקעד, תבכי תבכי תבכי תבכי תבכי תבכי תבכי, שו תבכי! ת יצפי ראסהא!
יא לטיף!
תתטלע, תלאקי מרה ת’אניה הניכה, קאעדה עלא אלקבר. תקעד היכה, תשרב סיגארה ומאדרי שו. באלאאח’ר תשמר, ותעמלהא ע אלקבר ותקום.
יום ע יום, יום ע יום, יום ע יום, בעדין הידי מא עאדת תקדר. הניכ אלנהאר עיטת להא וקאלת להא: תעי להון לאקל לכ!
קאלת להא שו בכ, קאלת להא: מין מית לכ אנת הון?
קאלת להא: ג’וזי. ואנת מין מית לכ?
קאלת להא: אנא ג’וזי. אנא באג’י בבכי בבכי בבכי הון עלא האלקבר ת יצפי ראסי, ואנת בתשמרי ובתעמליהא? מעקולה הידי?
קאלת להא: ייי יא חביבתי! כל ואחדה בתבכי מן מטרח מא בתשתאק!
– في تنين نسوان، بعيدن عنكن، ماتوا رجالهن
– يا لطيف!
– في واحدة، يا حرام، كلّ يوم بتروح بعيد من هون ع القبر،
بتقعد، تبكي تبكي تبكي تبكي تبكي تبكي تبكي، شو تبكي! ت يصفّي راسها!
– يا لطيف!
– تتطلّع، تلاقي مرة ثانية هنيكة، قاعدة على القبر. تقعد هيكة، تشرب سيجارة ومادري شو. بالآخر تشمّر، وتعملها ع القبر وتقوم.
يوم ع يوم، يوم ع يوم، يوم ع يوم، بعدين هيدي ما عادت تقدر. هنيك النّهار عيّطت لها وقالت لها: تعي لهون لأقل لك!
قالت لها: شو بك، قالت لها: مين ميّت لك انت هون؟
قالت لها: جوزي. وانت مين ميّت لك؟
قالت لها: أنا جوزي. أنا باجي ببكي ببكي ببكي هون على هالقبر ت يصفّي راسي، وانت بتشمّري وبتعمليها؟ معقولة هيدي؟
قالت لها: ييي يا حبيبتي! كلّ واحدة بتبكي من مطرح ما بتشتاق!
– שתי נשים, שלא נדע, מתו הבעלים שלהן
– אוי ואבוי!
– אחת מהן, מסכנה, כל יום הלכה, לא עלינו, לקבר,
ישבה, בכתה בכתה בכתה בכתה בכתה בכתה, כמה בכתה! עד שהראש שלה התייבש!
– אוי ואבוי!
– הביטה וראתה אישה נוספת שם, יושבת על קבר. יושבת ככה, מעשנת סיגריה ולא יודעת מה. בסוף הפשילה את השמלה, עשתה (פיפי) על הקבר וקמה.
כך יום אחר יום, יום אחר יום, יום אחר יום. אז היא לא יכלה לסבול את זה יותר, היא קראה לה ואמרה לה: בואי לפה שאגיד לך משהו!
אמרה לה: מה קרה לך, מי מת לך פה?
ענתה לה: בעלי. ומי מת לך?
ענתה לה: גם בעלי. אני באה ובוכה פה בלי סוף על הקבר עד שהראש שלי מתייבש, ואת מפשילה את השמלה ועושה את זה? זה נראה לך הגיוני?
אמרה לה: ווי, חביבתי! כל אחת בוכה מהמקום ממנו היא מתגעגעת!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
השורש הערבי ש.מ.ר עוסק בעיקר במעשים שנעשים במרץ, וכן בצמח שומר.
לא מצאתי קשר לשורש העברי הזהה לו (בוויקימילון יש הסבר שמוצא קשר, אך לא מצאתי סימוכין לטענות שם לא בעברית ולא בערבית).
* הפועל שַמַרַ شَمَرَ בבניין הראשון – הלך במרץ; הלך באופן מתגאה
* הפועל שַמַּר شمّر בבניין השני, מילת היום – הפשיל בגד וכו’; קיבל זקפה (במדוברת)
* הפועל תַשַמַּר تشمّر בבניין החמישי – שינס מותניו, התחיל לעבוד במרץ
* הפועל אִנְשַמַר انشمر בבניין השביעי – התכונן ל-
* שִמְר شمْر או שַמַּרִי شَمّري או שִמִּיר شِمّير– בעל מרץ ויוזמה, שאפתן; שקדן; נדיב
* שַמַר شَمَر או שֻמְרַה شمرة או שַמַאר شمار – שומָּר
הידעתם?
השמיר, בעברית, הוא צמח בר קוצני ובלתי מזוהה הנקשר עם עזובה וחורבן, והוא מופיע במקרא.
אז מה הקשר לשמיר שאתם שמים בסלט?
“שֶׁבֶת רֵיחָנִי (שם מדעי: Anethum graveolens), הידוע יותר בשמו העממי “שמיר”, הוא צמח חד-שנתי הצומח בדרום מערב ומרכז אסיה, וגם בישראל. שמיר הוא מין יחיד בסוגו, אם כי חלק מן הבוטניקאים קושרים אותו לאחישבת. אין לבלבל בינו לבין השומר, אף על פי שגם הוא משמש למאכל”. (ויקיפדיה)
“שֻׁמָּר פשוט (שם מדעי: Foeniculum vulgare) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הסוככיים. גובהו בין מטר אחד לשלושה מטרים”. (שם)
לא הצלחתי למצוא מה מקור שמו של הצמח בעברית ובערבית.
כותבת גילה יונה:
שַמַּר אלְחֵ’יל شمر الخيل – הכין את הסוסים ליציאה לקרב
שַמְרֶת עַצַא شمرة عصا כמו מַרְמַא עַצַא – מרחק קצר, כמרחק זריקת מקל
חגי פודור ועובדיה מזרחי מספרים לנו שקיים שבט גדול וחשוב בחצי האי ערב, ששמו אלשמרי الشمري
מוסיף בנושא יובל ברגר:
היה הייתה בחצי האי ערב אמירות בשם שמר, על שם השבט ששלט בה, שבירתה בעיר חאא’ל. היו תקופות שהאמירות הייתה חזקה ואף הצליחה לדחוק את רגלי אויביה, בית סעוד, שמצאו מקלט בכווית. עד שיום אחד בא צעיר נועז בשם אבן סעוד, שהצליח להביס את בית שמר, להשתלט על הנג’ד – והשאר היסטוריה…
צילום: A
זה היה הפוסט ה- 2,010 שלנו.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.