מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי מאחד הקוראים.
אז מילת היום היא –
צַוַּת (סות) صَوَّت – הצביע, בחר בבחירות, נתן קולו ל-
לשמיעה:
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
הקורא שלח לי סרטון נוסף של כוכב הרשת ושל יקיר הדף אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 2.11.22, יום לאחר הבחירות לכנסת.
לאשרף יש כבר 74,600 עוקבים בטיקטוק.
כותרת הסרטון:
צותי מבחוח
صوتي مبحوح
הקול שלי צרוד (ולא, הוא לא מתכוון לקול שלו מהגרון. הבן אדם הרבה יותר מתוחכם מזה…)
… יסאלוא נפס אלסואל: “אח שלי, מע מין צותת ומע מין מא צותתש, ואבצר שו”.
… דימקראטיה, חריה שח’-, לאזם אקול לכ יעני?
עלא כל חאל, אלחמד ללה, אח’דנאהא, יעני לולא אללה וסתר כאן ראחת עלינא.
סאלוני: “ליש, אנת מע מין?” מע מין יעני, יהדות התורה, מע מין אנא יעני?
יא עמי, אנא בצותש. אנא בצותש. אצות לואחד ביג’עג’ע כל אלנהאר וביתכד’ב עלינא? חתא פקד אלמצדאקיה. בעדין, אנתו בתט’לכו, יצ’רבוא ע נפס אלותר, בדהן יהאג’ג’ונא, יטלעונא מן אלבלאד.
עמי, חביבי, קדיה עדד אלדולה? 9 מליון, צח? קדיה מנהן ערב? תקריבן 2 מליון. יעני הן 7 מליון.
אל7 מליון בישתע’לוא פינא אחנא: אלבוליס, אלג’יש, אלצ’ראאב, אסתיראד אלסיאראת, כל אשי בישתע’לוא פינא, חתא אלאכל, חתא, מין בישתע’ל ע אלבאצאת ואלשאחנאת ואלהשה(?), מין אללי ביסתורדהא? מא הן אלערב!
מין בישתע’לוא באלמצאנע? מא הנ אלערב. יעני לו תקים אלערב בידקוא בבעצ’. צדקני, ביבטל ענהדן שע’ל, בידקוא בבעצ’.
אתצל עלא אי יהודי, בקלכ: “אין לי זמן עכשיו, אני עסוק”. הו עסוק בישתע’ל פיכ. באלהייטק בישתע’לוא פינא. ביח’טטוא ובינתג’וא וביבנוא. אלזראעה ואלצנאעה ואלתעשיה אווירית ואלתעשייה מלחמה ובערפש שו. לויש הד’א כליאתה? עשאן יקאתלוא אלערב. תח’יל פש ערב הנא, כאנ הנ בידקוא, אלמרוקאי בידק באלאשכנזי, ואלאשכנזי בידק באלתימני ואלפולני בידק באלספרדי, בידקוא בבעצ’, פש-
הד’א אלשעב משכלג’י, משכלג’י, ביקדרש יקעד בלא משאכל.
בעדין שע’לה מהמה, יעני הי אללי אהם שע’לה: חתא אלמתדינין ביבטל ענדהן שע’ל.
הן למין ביצלוא? ע איש ביצלוא? איש בחטוא אוראק באלכותל, באלחאאט אלבראק? בידעוא עלינא עשאן נמות, מא הן ביצלוא עשאן אחנא נמות וביאח’דוא מעאשאת.
בתח’יל אחנא מש מוג’ודין, ואללה ע’יר ידקוא בבעצ’.
הד’א אלשעב משכלג’י, ביקדרש יקעד בדון משאכל, מן זמן איאם פרעון וסידנא מוסא. סידנא מוסא ראח יג’יב אלוצאיא אלעשרה רג’ע עליהם, ביעבדוא עג’ל. פש, נזל עליהם אלמן ואלסלוא ואלמאאדה, ע אלפאצ’י. הד’א אלשעב, חביבי, חטוא בראסכו, פי ענדה סיאסה בדה יט’לה מאשי עליהא: לו בתפאוצ’ה 150000 סנה מסתעד יפאוצ’כ וביתנאזלכאש ען שבר ארצ’.
פנט’לנא נחכי ונחכי, וג’וד אלערב פי אלכניסת ביח’דם אלקצ’יה אלאסראאיליה אלקומיה, אלראי אלעאם אלעאלמי אנה האי דולה דימקראטיה.
וסע מח’כ, יא אח שלי!
… يسألوا نفس السّؤال: “אח שלי، مع مين صوّتت ومع مين ما صوّتتش، وأبصر شو”.
… ديمقراطيّة، حرّيّة شخ-، لازم أقول لك يعني؟
على كلّ حال، الحمد لله، أخدناها، يعني لولا الله وستر كان راحت علينا.
سألوني: “ليش، انت مع مين؟” مع مين يعني، יהדות התורה، مع مين أنا يعني؟
يا عمّي، أنا بصوّتش. أنا بصوّتش. أصوّت لواحد بيجعجع كلّ النّهار وبيتكذّب علينا؟ حتّى فقد المصداقيّة. بعدين، انتو بتظلّكو، يضربوا ع نفس الوتر، بدّهن يهاججونا، يطلّعونا من البلاد.
عمّي، حبيبي، قدّيه عدد الدّولة؟ ٩ مليون، صحّ؟ قدّيه منهن عرب؟ تقريبًا ٢ مليون. يعني هن ٧ مليون.
ال٧ مليون بيشتغلوا فينا احنا: البوليس، الجيش، الضّرائب، استيراد السّيّارات، كلّ اشي بيشتغلوا فينا، حتّى الأكل، حتّى، مين بيشتغل ع الباصات والشّاحنات والهشه(؟)، مين اللّي بيستوردها؟ ما هن العرب!
مين بيشتغلوا بالمصانع؟ ما هن العرب. يعني لو تقيم العرب بيدقّوا ببعض. صدّقني، بيبطلّ عنهدن شغل، بيدقّوا ببعض.
اتّصل على أيّ يهودي، بقلّك: “אין לי זמן עכשיו, אני עסוק”. هوّ עסוק بيشتغل فيك. بالהייטק بيشتغلوا فينا. بيخطّطوا وبينتجوا وبيبنوا. الزّراعة والصّناعة والתעשיה אווירית والתעשיה מלחמה وبعرفش شو. لويش هذا كلّيّاته؟ عشان يقاتلوا العرب. تخيّل فش عرب هنا، كان هن بيدقّوا، الמרוקאי بيدقّ بالאשכנזי، والאשכנזי بيدقّ بالתימני والפולני بيدقّ بالספרדי، بيدقّوا ببعض، فش-
هذا الشّعب مشكلجي، مشكلجي، بيقدرش يقعد بلا مشاكل.
بعدين شغلة مهمّة، يعني هي اللّي أهمّ شغلة: حتّى المتديّنين بيبطّل عندهن شغل.
هن لمين بيصلّوا؟ ع ايش بيصلّوا؟ ايش بحطّوا اوراق بالכותל، بالحائط البراق؟ بيدعوا علينا عشان نموت، ما هن بيصلّوا عشان احنا نموت وبياخدوا معاشات.
بتخيّل احنا مش موجودين، والله غير يدقّوا ببعض.
هذا الشّعب مشكلجي، بيقدرش يقعد بدون مشاكل، من زمن أيّام فرعون وسيّدنا موسى. سيّدنا موسى راح يجيب الوصايا العشرة رجع عليهم، بيعبدوا عجل. فش، نزّل عليهم المنّ والسّلوى والمائدة، ع الفاضي. هذا الشّعب، حبيبي، حطّوا براسكو، في عنده سياسة بدّه يظلّه ماشي عليها: لو بتفاوضه ١٥٠٠٠٠ سنة مستعدّ يفاوضك وبيتنازلكاش عن شبر أرض.
فنظلّنا نحكي ونحكي، وجود العرب في الكنيست بيخدم القضيّة الإسرائيليّة القوميّة، الرّأي العامّ العالميّ إنّه هاي دولة ديمقراطيّة.
وسّع مخّك، يا אח שלי!
… [בכל מערכת בחירות] הם שואלים אותה שאלה: “אח שלי, למי הצבעת ולמי לא הצבעת, ולא יודע מה”.
… דמוקרטיה, חופש הפרט, אני צריך להגיד לך את זה?
בכל מקרה, השבח לאל, לקחנו את זה, כלומר אלמלא אלוהים ששמר עלינו היה “הולך עלינו”.
שאלו אותי: “למה, במי אתה תומך?” במי, ביהדות התורה, במי אני תומך כאילו?
בן אדם, אני לא מצביע. לא מצביע. שאצביע למישהו שעושה המון רעש כל היום ומשקר לנו? עד שהוא איבד את האמינות. חוץ מזה, הם מנגנים כל הזמן אותו פזמון, הם רוצים להפוך אותנו לנוודים, לגרש אותנו מהארץ.
בן אדם, חביבי, כמה אנשים יש במדינה? 9 מיליון, נכון? כמה מהם ערבים? בערך 2 מיליון. כלומר הם (היהודים) 7 מיליון.
שבעת המיליונים עובדים בשבילנו/בגללנו: המשטרה, הצבא, המיסים, יבוא המכוניות, בכל דבר הם עובדים בשבילנו/בגללנו, אפילו האוכל, מי עובד באוטובוסים ובמשאיות …, מי מייבא? הערבים!
מי עובד במפעלים? הערבים. אם תסיר/תעלים את הערבים, הם יילחמו אלו באלו. האמן לי, לא תהיה להם עבודה, הם יילחמו אלו באלו.
תתקשר לאיזשהו יהודי, הוא יגיד לך: “אין לי זמן עכשיו, אני עסוק”. הוא עסוק בעבודה שקשורה אליך. בהייטק עובדים בגללנו. הם מתכננים, מייצרים ובונים. בחקלאות ובתעשייה, בתעשייה האווירית ובתעשיית המלחמה (מתכוון לתעשייה הצבאית, כנראה) ולא יודע מה. בשביל מה כל זה? כדי להילחם בערבים. דמיין שאין פה ערבים; המרוקאי היה נלחם באשכנזי, האשכנזי היה נלחם בתימני והפולני היה נלחם בספרדי, הם היו נלחמים אלו באלו.
זה עם בעייתי, בעייתי, הוא לא יכול לחיות בלי בעיות.
חוץ מזה, עניין חשוב, בעצם החשוב ביותר: אפילו הדתיים/חרדים לא עובדים.
למי הם מתפללים? למה הם מתפללים? בשביל מה הם שמים פתקים בכותל? הם מתפללים שאנחנו נמות, הם מתפללים שאנחנו נמות והם ייקחו קצבאות.
אני מדמיין (מצב בו) אנו לא קיימים, בחיי הם רק יילחמו אלו באלו.
זה עם בעייתי, הוא לא יכול לשבת בלי בעיות, מימי פרעה ואדוננו משה. אדוננו משה הלך להביא את עשרת הדיברות, הוא חזר אליהם, והם כבר סגדו לעגל. הוא הביא להם את המן, השלו ואת השולחן הערוך, והכל לשווא. זה עם, חביבי, תכניסו לכם לראש, יש לו מדיניות שהוא רוצה להמשיך בה: גם אם תישא ותיתן איתו במשך 150,000 שנה הוא מוכן לשאת ולתת איתך, אך לא יוותר לך על גרגר אדמה.
אנו יכולים להמשיך לדבר ולדבר, אבל קיומם של הערבים בכנסת משרת את הסוגייה הישראלית הלאומית ואת דעת הקהל העולמית, (שסבורה) שזו מדינה דמוקרטית.
תיפתח מחשבתית, אח שלי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
צוֹת (בספרותית צַוְת) صوت וברבים אַצְוַאת أصوات – קול; קול של בוחר; שם טוב
לשמיעה:
המילה אצואת, ברבים, היא אחת המילים שמבלבלות תלמידי ערבית, מכיוון שהיא נגמרת עם –את, סמן הריבוי השלם של הנקבה (כמו –ות בעברית), אולם כאן מדובר בצורת ריבוי שבור עם ת סופית שהיא שורשית. המשקל הוא אפעאל, כמו אַוְלַאד (ילדים), אַבְּוַאבּ (דלתות) וכו’.
השורש הערבי צ.ו.ת (בגזרת ע”ו) עוסק בקולות. בעברית השורש הזהה עוסק בציתות (האזנה לקולות), כמו בפעלים צותת, לצותת וכו’ (שמכיוון שהם בבניינים הכבדים בעברית הם מתנהגים כמו גזרת הכפולים) ובציות, הכרוך בהקשבה לקולות הממונים עלינו (עם השורש ה”אח” צ.י.ת).
בעברית כל מה שקשור ל- צֶוֶות, צוותים וכו’ מתכתב עם השורש האחר צ.ב.ת, שכן כלי העבודה צבת “לוחץ” את כולם יחדיו שיהיו לצוות…
* הפועל צַאת صات בבניין הראשון – צרח, השמיע קול; בכה; התפרסם; נשפך, נמס
* צַאת صات, כשם עצם, או צִית صيت – שם טוב
* הפועל צַוַּת صوّت בבניין השני – הצביע, בחר בבחירות, נתן קולו ל-
* תַצְוִית تصويت, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הצבעה, בחירה (בקלפי)
* מֻצַוֶּת مصوّت, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מצביע, בוחר
* פַרְז אַצְוַאת فرز أصوات – ספירת קולות
* צוֹתֹה עַאלִי صوته عالي – יש לו קול גבוה; הוא צועק ומדבר בקול רם. בהשאלה: יש לדבריו השפעה
* צות מְלַעְלַע صوت ملعلع – קול חזק וברור, קול מהדהד
* צות מַבְּחוּח صوت مبحوح – קול צרוד
* צות בִּצַרֶּע صوت بصرّع – קול מחריש אוזניים
* צותה בִּרְמִי אֶלטֵּיר صوته برمي الطّير – יש לו קול חזק (מיל’: קולו מפיל ציפורים, כמו חץ שפוגע בהן)
* פַתַח צותה فتح صوته – צעק (מיל’: פתח את קולו)
* טִלֶע צותה طلع صوته – התחיל לדבר/לצעוק (מיל’: יצא קולו)
* צותה טַאלֶע صوته طالع – אחד שתמיד שומעים אותו, שאינו יודע לשתוק (מיל’: קולו יוצא)
* עַלִּּי צוֹתַכּ عَلِّي صوتَك – דַבּר חזק יותר (למשל בשיחת טלפון. מיל’: הגבר את קולך)
* וַטִּי צוֹתַכּ وطّي صوتك – דבר חלש יותר (הנמך את קולך)
* מֻסַדַּס צות مسدّس صوت – אקדח צעצוע (מיל’: אקדח קול/רעש)
* מֻסַדַּס כַּאתֶםֶ אלצות مسدّس كاتم الصّوت – אקדח עם משתיק קול
* קֻנְבֻּלֶת צות قنبلة صوت – חזיז (מיל’: פצצת קול)
* מֻכַּבֶּר/מֻפַחֶּ’מֶ אלצּות مكبّر/مفخّم الصّوت – רמקול
* צַוְתִיּ صوتيّ – קולי, של אודיו
* צַוְתִיּ צוּרִיּ صوتيّ صوريّ – אורקולי
* אַחְבַּאל/אַוְתַאר צַוְתִיֶּה أحبال/أوتار صوتيّة – מיתרי הקול
* תַסְגִ’יל צותי تسجيل صوتيّ – הקלטה קולית, הודעה קולית
* צַוְתִיַּאת صوتيّات – פונטיקה, אקוסטיקה
* אִחְ’תִרַאק גִ’דַארֶ אלצּוֹת اختراق جدار الصّوت – שבירת מחסום הקול. ואפשר גם בצורה: אִחְ’תִרַאקֶ אלְחַאגֶ’זֶ אלצַּוְתִיּ اختراق الحاجز الصّوتيّ
* עַאש מִין שַאפַכּ عاش مين شافك / עאש מין סִמֶעֶ אלצּוֹת عاش مين سمع الصّوت – כמה טוב לראותך / לשמוע את קולך! (מיל’: שיחיה מי שראה אותך / שמע את קולך)
* צוֹתֶ אלטַּבֶּל לַבְּעִיד בִּיוַדִּי صوت الطّبل لبعيد بيودّي – הרבה רעש על לא כלום, מהומה רבה על לא דבר (מיל’: קולו של התוף מגיע רחוק)
המילה צות מופיעה בשמותיהם של תחנות רדיו ועיתונים רבים, למשל:
צותֶ אלְחַקּ וַאלְחֻרִּיֶּה صوت الحقّ والحرّيّة – “קול הצדק והחופש”, בעבר ביטאונה של התנועה האסלאמית בישראל
בעודי ילד שמעתי לא פעם ברדיו את צמד המילים צַוְת אִסְרַאאִיל صوت اسرائيل – “קול ישראל”, על דרך הספרותית, והייתי בטוח שהכוונה היא לדרום ישראל, באנגלית…
קרדיט לתמונה: https://store.alllies.org
זה היה הפוסט ה- 1,913 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
