ואדי עארה

ואדי עארה
מקומות פעליםLeave a Comment on ואדי עארה

ואדי עארה

ואדי עארה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Yosef Mahfoud Levi.
אז מילת היום היא –
וַאדִי עַארַה وَادِي عَارَة
יוסי שלח לי סרטון נוסף של יקיר הדף ושל כוכב הרשת אשרף מצארוה. הסרטון פורסם ב- 9.11.22.
קבלו את יצירת המופת השנונה הקומית-לשונית-חברתית-ביקורתית הזו:
כותרת הסרטון, בעברית: גשם גשם מטפטף
אלשתאא’ ענד אלד’ין כפרוא:
וואו! סוף סוף יורד גשם! איזה כיף! ברכה! תודה לאל!
משפחה מתאספת, שותים משהו חם, הפרחים זורחים, יוצאים לטיולי ג’יפים בטבע, הכול ירוק, הכול יפה, קר לנו, מתלבשים יפה, חרמון, שלג, סקי.
אמא ענד אלד’ין אאמנוא:
אנהיאראת תראביה, תדפק אלמיאה אלא אלביות פי ואדי עארה, אנקלאב סיארה, חואדת’ טרק, מצרע שח’צין, ברד קארס, טפחת עבאראת אלמיאה, אלמג’ארי פאיעה פי כל אלבלאד, שתאא’ קארס וברד ות’לוג’ פי האלמח’ימאת ואלולאד ביעאנוא ובירג’וא, וחאלתהם באלויל.
טב, סבחאן אללה, יעני מש הנ נפס אלשתא, וקת בינזל הון נפסהן הון? מש בינזל ע אלכפאר ובינזל ע אלד’ין –
ליש היכ ביציר מע אלד’ין אאמנוא? כאנה מן כת’ר אלאימאן.
בס אנא אללי ביג’נני יעני קאעדין באלמח’ימאת ובתבט’וא ולאד, תבט’וא ולאד, תבט’וא ולאד.
לאיש בתח’לפוא, לאיש? שו בתעמלוא, תדפאה טביעיה יעני?
ליש תט’ל בתח’לפוא? קאלוא, ביקול לכ: “בדהן יג’וא יחררונא”. חרר נפסכ באלאול, אהמ שי תתחרר.
אנא היכ מבסוט, אנא מע אלד’ין כפרוא, ומבסוט.
יא אחים שלי.
الشّتاء عند الذين كفروا:
וואו! סוף סוף יורד גשם! איזה כיף! ברכה! תודה לאל!
משפחה מתאספת, שותים משהו חם, הפרחים זורחים, יוצאים לטיולי ג’יפים בטבע, הכול ירוק, הכול יפה, קר לנו, מתלבשים יפה, חרמון, שלג, סקי.
أمّا عند الذين آمنوا:
انهيارات ترابيّة، تدفّق المياه إلى البيوت في وادي عارة، انقلاب سيّارة، حوادث طرق، مصرع شخصين، برد قارس، طفحت عبّارات المياه، المجاري فايعة في كلّ البلاد، شتاء قارس وبرد وثلوج في هالمخيّمات والولاد بيعانوا وبيرجّوا، وحالتهم بالويل.
طب، سبحان الله، يعني مش هن نفس الشّتا، وقت بينزل هون نفسهن هون؟ مش بينزل ع الكفّار وبينزل ع الذين –
ليش هيك بيصير مع الذين آمنوا؟ كانّه من كثر الإيمان.
بس أنا اللّي بيجنّنّي يعني قاعدين بالمخيّمات وبتبظّوا ولاد، تبظّوا ولاد، تبظّوا ولاد.
لايش بتخلّفوا، لايش؟ شو بتعملوا، تدفئة طبيعيّة يعني؟
ليش تظلّ بتخلّفوا؟ قالوا، بيقول لك: “بدّهن يجوا يحرّرونا”. حرّر نفسك بالأوّل، أهمّ شي تتحرّر.
أنا هيك مبسوط، أنا مع الذين كفروا، ومبسوط.
يا אחים שלי.
החורף אצל הכופרים (מתכוון, בהומור, ליהודים. שָלֵו):
וואו! סוף סוף יורד גשם! איזה כיף! ברכה! תודה לאל!
משפחה מתאספת, שותים משהו חם, הפרחים זורחים, יוצאים לטיולי ג’יפים בטבע, הכול ירוק, הכול יפה, קר לנו, מתלבשים יפה, חרמון, שלג, סקי.
אבל אצל המאמינים (המוסלמים):
מפולות אדמה, חדירת מים לבתים בואדי עארה, התהפכות מכונית, תאונות דרכים, מוות של שני אנשים, קור צורב, מערכות הביוב עולות על גדותיהן, הביוב זורם בכל הארץ, חורף קשה, קור, שלגים במחנות (הפליטים), הילדים סובלים ורועדים, המצב שלהם על הפנים.
טוב, השבח לאל, האם זה לא אותו חורף, בזמן שיורד פה (גשם), אצלם לא קורה אותו הדבר? הוא לא יורד על הכופרים ועל ה-
למה זה קורה למאמינים? אולי מרוב האמונה.
אבל מה שמשגע אותי הוא שאתם נמצאים במחנות, מביאים ילדים, מביאים ילדים, מביאים ילדים.
בשביל מה אתה מביאים אותם לעולם, בשביל מה? מה אתה עושים, חימום טבעי?
למה אתם ממשיכים להביא ילדים? הם אומרים: “הם צריכים לבוא לשחרר אותנו”. שחרר את עצמך קודם כל, הכי חשוב שאתה תשתחרר.
אני ככה מרוצה, אני עם הכופרים, מרוצה.
אחים שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
אחרי שתמללתי את הסרטון ראיתי שמישהו אחר כבר הפיץ ברשתות גרסה מתורגמת שלו, אבל אני עשיתי זאת קודם, פשוט הפוסט חיכה מבויש עד תורו לפרסום…
=-=-=-=
השורש הערבי ע.ו.ר (בגזרת ע”ו) עוסק בעיוורון בעין אחת, במבושים, בהשחתה ובהלוואות והשאלות.
בעברית הוא עוסק בעיוורון, אך גם בערנות, התעוררות וכו’, וכן בהערות, משני הסוגים (להעיר משינה; להעיר הערה).
* הפועל עַַארַ عَارَ בבניין הראשון – השחית, קלקל; סימא, השחית ל- עין אחת
* הפועל עַוִרַ عَوِرَ גם בבניין הראשון, אך על דרך השלמים – התעוור בעין אחת
* הפועל עַוַּר عوّر בבניין השני – עיוור את- בעין אחת; החזיר בידיים ריקות את-, דחה בקשה של-; מנע את-; פצע
* מֻעַוַּר مُعوَّر, בצורת הבינוני הפעול – בעל מום; פצוע, פגוע
* הפועל עַאוַרַ عاور בבניין השלישי – השאיל את- ל-
* הפועל אַעַארַ أعار בבניין הרביעי – הלווה, השאיל
* אִעַארַה إعارة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השאלה
* מֻעַאר معار, בצורת הבינוני הפעול – מושאל
* הפועל אַעְוַרַ أعور גם בבניין הרביעי, אך דרך השלמים – פגע בעינו האחת של-
* הפועל תַעַוַּרַ تعوّر בבניין החמישי – נפצע, נפגע, ניזוק; נמחק
* הפועל אִעְתַוַרַ اعتور בבניין השמיני, על דרך השלמים – פגע ברגש או תקף רגשית (לא בשימוש)
* הפועל אִעְוַרַּ اعورّ בבניין התשיעי, וגם אִעְוַארַּ اعوارّ (באחד הבניינים הנדירים מעל העשירי) – התעוור בעין אחת
* הפועל אִסְתַעַארַ استعار בבניין העשירי – לווה, שאל דבר מה; השתמש בביטוי בדרך השאלה
* אִסְתִעַארַה استعارة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – השאלה, מטאפורה
* מֻסְתַעַאר مستعار, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – שאול, מושאל; בדוי, מלאכותי; מטאפורי; נוכרי
* שַעֶר מֻסְתַעַאר شعر مستعار – פאה נוכרית
* כִּתַאבּ מֻסְתַעַאר كتاب مستعار – ספר מושאל
* וִשּ מֻסְתַעַאר وشّ مستعار – מסיכה (מיל’: פנים שאוּלות)
* אִסֶם מֻסְתַעַאר اسم مستعار – שם בדוי
* עַוַר عَوَر – עיוורון בעין אחת
* עַוַרִיַּה عوريّة – נזק
* עַארַה عارة – דבר מושאל
* עַוְרַה عورة – ערווה, מבושים; דבר מביש; מום בגוף; אישה
* עַוַאר عَوار או עֻאַור عُوار – פגם, ליקוי, מגרעת
* אַעְוַר أعور במשקל בעלי המום, בנקבה עַוְרַאא’ וברבים עוּר או עוּרַאן – עיוור בעינו האחת, סומא; גרוע; עורב
* אֶלְאַעְוַר בֵּינֶ אלְעֻמְיַאן סֻלְטַאן الأعور بين العميان سلطان – הסומא בין העיוורים (בשתי העיניים נחשב) סולטאן
=-=-=-=
לואדי עארה שהוזכר בסרטון אין קשר לשורש השמי שהוצג היום, אבל אמרתי: יאללה, על הדרך, נלמד עוד שורש שטרם הוצג פה.
“ואדי עארה (בערבית: وادي عارة) הוא גיא בארץ ישראל, באורך של כ-20 קילומטר, הנמצא בין רמות מנשה לבין רכס אמיר, ולאורך רובו (מאום אל-פחם מערבה) זורם נחל עירון. הגיא מחבר את מישור החוף ממערב אל עמק יזרעאל ממזרח, הוא שימש לאורך ההיסטוריה כתוואי לדרכים ראשיות, בימינו – כביש מספר 65, המכונה בקטע זה “כביש ואדי עארה”.
לאורך הוואדי שוכנים היישובים הערביים (ממזרח למערב) מעלה עירון (כולל מוצמוץ), אום אל-פחם, ערערה, עארה, כפר קרע, אום אל-קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל-עריאן, וואדי אל קצב.
היסטוריה
משחר ההיסטוריה האנושית שימש תוואי הנחל כמעבר עיקרי בין מישור החוף של ארץ ישראל לגליל. לצד ואדי מילק, שנמצא מצפון-מערב לו, הוא היה הנתיב שחיבר את דרך הים אל תוך הארץ, לכיוון סוריה ומסופוטמיה.
“עַרוּנַה” הוא שמו העתיק של ואדי עארה הידוע לנו מסיפור מלחמתו של תחותמס השלישי (1458 לפנה”ס), וממנו נגזר גם השם העברי “עירון”. […]” (ויקיפדיה)
ויקיפדיה בערבית מוסיפה, כי הכפר עארה בן ימינו שוכן על מקום כנעני שנקרא תל עארה تلّ عارة.
התמונה: שכנים של שלום
זה היה הפוסט ה- 1,914 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x