פורסם לראשונה ב- 5.8.18
מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Ahikam Rosenschein, שכתב לנו, והנה הדו-שיח שהתנהל:
אחיקם:
היי ערביט! הקשבתי לשיר של יסמין חמדאן – עזיזה (שיר הנושא של הסרט לא פה, לא שם – بر بحر), ונתקלתי במילה تغندر שמופיעה בשיר. לפי מילון שרוני, פירוש המילה ״התגנדר״ (מעניין לציין שהמילה מוגדרת שם כ״מדוברת״, ודווקא במילוני המדוברת לא מצאתי אותה).
בכל אופן, קל לראות שהפועל זהה לאחיו העברי (בניין התפעל מול تفعل, ושורש זהה, כאשר ע’ין מחליפה את הגימ״ל – שזו תופעה ידועה). מפה לשם, תהיתי מה מקור המילה. בהתחלה חשבתי שאולי היא נכנסה לערבית דרך העברית דווקא, אבל אז נזכרתי שהזמרת לבנונית, והשיר בלהג המצרי (כך שעברית כנראה לא השפיעה). האם זו מילה עתיקה, שתמיד הייתה קיימת בשתי השפות (ואם כן, למה היא מוגדרת מדוברת)? האם האחת השפיעה על השנייה? או אולי בכלל מדובר על שפה שלישית, שדרכה חדרה המילה גם לעברית וגם לערבית? קשה לי להאמין שזה רק צירוף מקרים…
תודה מראש על העזרה!
[הנה שתי גרסאות של השיר: מהסרט והקליפ המקורי עם תרגום לעברית.
]
אני:
שלום אחיקם.
השאלה שלך הצריכה ממני לערוך בדיקה, ואלו ממצאיה:
מקור השורש, לפי מילון אבן-שושן, בארמית של התלמוד. השורש המרובע הזה חדר באותה משמעות הן לעברית והן לערבית, כאשר אין לי מושג אם זה קרה בו זמנית או בשלבים, ואם בשלבים – מי השפיעה על מי.
בכל מקרה, המילה מופיעה גם במילון איילון שנער העתיק, מה שאומר שהיא ספרותית לחלוטין, וכנראה גם בשימוש במדוברת, אבל מדוברת גבוהה (לא בדקתי במילוני מדוברת שברשותי כדי לוודא כמה היא אותנטית).
אחיקם:
בכיף! אחכה בסבלנות. בכל מקרה, חשוב לי לציין שבמילוני המדוברת שלי (ששניהם של יוחנן אליחי) היא לא מופיעה, אבל היא בהחלט בשימוש במדוברת. כאמור, שרוני גם מציין את זה (ואף מנקד את זה כמו מדוברת, עם סוכון על התא בתחילת מילה), ובנוסף, נחשפתי למילה דרך השיר עזיזה שהוא לגמרי מדוברת (ומלא בסלנג לעייפה). אולי במצרית הוא יותר נפוץ מאשר באזורנו. זאת אני לא יודע.
בכל אופן, המון תודה! אני חשבתי שזה שורש מודרני, אך מסתבר שלא. האווירה שלו היא מאוד מדוברת. אין בו שום דבר ספרותי למעט השורש הזה. מעניין שגם שרוני כתב מדוברת, למרות שזה שורש ספרותי.
אני:
זה שורש עתיק, שכנראה שרד את הזמן בשפה המדוברת דווקא. בקיצור, לאחר פרסום הפוסט נראה מה יש לקוראינו המלומדים (ויש הרבה כאלה) להגיד בנושא.
עוד טרם ניגשתי לבדוק יותר לעומק, ימאמה שלנו אמרה שזהו שורש שגור במדוברת, אבל בעיקר של מבוגרים. הדור הצעיר של היום פחות משתמש בו.
אז מילת היום היא –
תְעַ’נְדַר تْغَنْدَر – התגנדר
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g (מילת היום היא הוכחה חיה לכך).
השורש הערבי המרובע ע’.נ.ד.ר עוסק בגנדרנות, בדיוק כמו המקביל הזהה לו בעברית:
* הפועל עַ’נְדַר غندر בבניין השני או תע’נדר تغندر בחמישי – התגנדר, התייפה; התפנק; ייפה, קישט
* עֻ’נְדַר غُندر, במלעיל, בספרותית – צעיר יפה תואר
* עַ’נְדוּר غندور במלרע – גנדרן, מי שמתהדר בלבושו (לפעמים שלא בהתאם למצבו הכלכלי); רברבן, שוויצר
אגב, ע’נדור הוא שם משפחה בארצות רבות.
ה-ע’נדור המפורסם ביותר, לשיטתי, הוא-
אחמד אלע’נדור أحمد الغندور, מפקד גדודי עז-אלדין אלקסאם של חמאס בצפון רצועת עזה, שנכנס לרשימת הטרוריסטים של ארה”ב בשנה שעברה (מבחינת ישראל הוא כזה שנים רבות…).
=-=-=-=-=
להבדיל, ימאמה הפנתה אותי לאחד השירים המפורסמים, שבעוונותיי לא הכרתי.
אז קבלו את הממתק הבא:
עַבְּדוֹ חַאבֶּב עַ’נְדוּרַה عبدو حابب غنـدورة – עבדו אוהב את ע’נדורה
זהו שיר שכל מילה בו נוטפת להג/ניב לבנוני…
عبدو حابب غنـدورة עבדו חאבב ע’נדורה
وغيرا ما بـدُّو וּעַ’יְרַהא מַא בַּדּוֹ
وهي غندورة مأفورة וּהִיֶּ ע’נדורה מַאְפוּרַה (מקפורה)
علقـانة بعبـدو עַלְקַאנֶה בּעַבדו
עבדו אוהב את ע’נדורה
וחוץ ממנה אינו רוצה אף אחת
והיא, ע’נדורה, כמובן
מאוהבת בעבדו
انبارح لمّا شافا אִנְבַּארֶח לַמַּא שַאפַהא
جاية عالكرمات גַ’איֶה עַאלְכַּרְמַאת
ومالت حدّ شفافا וּמַאלֶת חַדֶּ שְפַאפַהא
نسمة من النسمات נַסְמֶה מְנֶּ אלנַּסְמַאת
אתמול כשראה אותה
באה לכרמים
עבר ליד שפתיה
משב רוח קלה
صار يغنّي وصار يدور צַאר יְעַ’נִּי וּצַאר יְדוּר
وصوتو عم بيفيض سرور וּצַוְתוֹ עַם בִּיפִיצֶ’ סְרוּר
يسأل وينو هالناطور تيروح لعندو יִסְאַל וַיְנוֹ הַאלנַּאטוּר תַיְרוּח לַעַנְדו
הוא התחיל לשיר והתחיל להסתובב
וקולו שפע שמחה
הוא שאל איפה השומר, כדי ללכת אליו
عبدو حابب غنـدورة…
ومرَّة طلبت منّو וּמַרַּה טַלְבֶּת מִנּו
قدّام الأصحاب קֶדַּאםֶ אלְאַצְחַאבּ
أنّو يظهر فنّو אִנּו יִטְ’הֶר פַנּו
وعبدو سبع الغاب וּעַבְּדו סַבֶּע אלְעַ’אבּ
פעם היא ביקשה ממנו
בפני החברים
שיפגין את כישוריו
שהרי עבדו גיבור חיל
فزّ بقوِّة عالبستان פַזּ בְּקֻוֶּה עַאלְבֻּסְתַאן
وصار يتعمشق بالأغصان וּצַאר יִתְעַמְשַק בִּאלְאַעְ’צַאן
قبع زرعات الجيران بِقوِّة زندو קַבַּע זַרְעַאתֶ אלְגִ’ירַאן בְּקֻוֶּת זַנְדו
הוא ניתר בעוצמה לגן
והחל לטפס על הענפים
הוא עקר את השתילים של השכנים בכוח אמת ידו
عبدو حابب غنـدورة…
يعني عبدو بدعة יַעְנִי עבדו בִּדְעַה
حبّو مالو قياس חֻבּו מַאלו קְיַאס
رح يهجم عالضّيعة רַח יִהְג’ֹם עַאלצַּ’יְעַה
ويضرب كلّ النّاس וּיֻצְ’רֹבּ כִּלֶּ אלנַּאס
עבדו יעשה הכל כדי להשיג מבוקשו
ולאהבתו אין בכלל מידה
הוא יתקוף את הכפר
ויכה את כל האנשים
لازم يتجوّز غندورة לַאזֶם יִתְגַ’וַּז ע’נדורה
بتروء الحالة مأفورة בִּתְרוּא (בתרוק) אלְחַאלֶה מַאְפוּרַה
بتغنّي الضّيعة وطيورا בִּתְעַ’נִּי אלצַּ’יְעַה וּטְיוּרְהַא
فاليحيا عبدو פַאלְיחְיַא עבדו
הוא צריך להתחתן עם ע’נדורה
כך המצב יירגע, כמובן
ישירו הכפר והציפורים
יחי עבדו!
عبدو حابب غندورة…
(התרגום שלי. שָלֵו)
שיהיה יום נהדר, ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
